אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יואב סיידוף נ' נס הרים מושב עובדים להתיישבות חקלאי ת

יואב סיידוף נ' נס הרים מושב עובדים להתיישבות חקלאי ת

תאריך פרסום : 28/06/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
4060-10
24/06/2012
בפני השופט:
משה יועד הכהן

- נגד -
התובע:
יואב סיידוף ע"י ב"כ עו"ד רוני דובר
הנתבע:
נס הרים מושב עובדים להתיישבות חקלאי ת

החלטה

1.לפניי בקשה, מיום 27.12.11, לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט, המבקשת לחייב את המשיב לציית לפסק הדין מיום 28.2.10, שנתן תוקף להסכם פשרה שהושג בין הצדדים וכן לחייבו בהוצאות הבקשה.

2.פסק הדין האמור, נתן תוקף להסכם עליו חתמו הצדדים, לצורך סיום ההליכים שהתנהלו ביניהם, בתיק העיקרי (ת"א 4060/10) ובתיק בש"א 559/10. בחלק האופרטיבי של ההסכם, נקבע:

"1. מוסכם בין הצדדים כי הנתבע 1 (המשיב) יפעל אצל המוסדות המיישבים (המינהל והסוכנות) על מנת שהבית בו מתגורר כיום התובע, אשר רשום על פי ייעודו ההיסטורי כמבנה ציבורי (בית כנסת), ישונה ייעודו והוא יוכרז כבית מגורים.

2. נציגי הנתבע 1 (המשיב), הן אלה אשר יפעלו בעצמם ובאמצעות אנשי מקצוע מטעמם (מודד, אדריכל וכיו"ב) לצורך ביצוע השינוי האמור בסעיף 1 ואולם ככל שהמינהל ידרוש תשלום כלשהו עבור המעבר ממבנה ציבורי למבנה חכירה למגורים, כי אז התובע (המבקש) יישא בתשלום זה, הנתבע 1 (המשיב) יתחיל בפעולות הביצוע האמור בתוך 30 יום מהיום".

3.על פי טענת המבקש, החל ביום 5.5.10, הוא פנה לב"כ המשיב, בכתב, באמצעות בא-כוחו, מספר פעמים וביקש לדעת אילו פעולות נקט המשיב בהתאם לפסק הדין. לדבריו, בתגובה העניינית הראשונה שקיבל (נספח ד' לבקשה) מיום 7.7.10, נאמר, כי ועד האגודה החל לפעול בהתאם לאמור בפסק הדין בין השאר מול מינהל מקרקעי ישראל ומרכז המשבצות על מנת שהשטח הרלוונטי יירשם כ"משבצת צהובה". עוד נאמר בו, כי למבקש הועברו ההפניות הצריכות לעניין ועליו לשלם את הסכומים הנדרשים על מנת לקדם את הנושא. בנוסף, הועלתה במכתב התשובה, דרישה לתשלום סכום כסף עבור חיבורו למערכת הביוב המרכזית.

4.לטענת ב"כ המבקש, מבירור שערך, העלה כי לא נעשו כל פניות למינהל ולוועדה המקומית ולא הועברה אליו כלל הפניה למינהל. משום כך, פנה שוב למשיב במכתב מיום 7.2.11, שבו מחה על כך. למכתב זה, נענה ב"כ המבקש במכתב נוסף מאת ב"כ המשיב, שלא צורף לבקשה, לפיו מינהל מקרקעי ישראל סירב לשנות את הייעוד מבית הכנסת למגורים. עוד לטענתו, פניות נוספות ותזכורות ששיגר בעניין זה, לא נענו, ולפיכך הוגשה הבקשה. ב"כ המשיב, במענה, טען כי המבקש פועל בחוסר ניקיון כפיים משום שגם לאחר שנחתם עמו הסכם, ביצע המבקש עבודות בנייה בלתי חוקיות בצמוד למבנה בית הכנסת, כולל הוספת מבנה הביל והכשרת משטח חנייה במקום שבו היתה גינה ציבורית. עוד נטען, כי המבקש שילם רק בחלקם סכומים מתוך הסדר התשלומים שנעשה עמו, לצורך חיבור למערכת הביוב המרכזית.

5.לגופו של עניין, נטען, כי על סמך מכתבה של האדריכלית, אילנה הדר, המטפלת בשינוי ייעוד של מבני ציבור במושב, מיום 5.1.12, כי עמדת הוועדה המחוזית שוללת אישור תוכניות נקודתיות חדשות לשינוי ייעוד משטח המיועד למבנה ציבור – למגורים, ללא ראיה תכנונית כוללת באשר לכלל שטח המושב ולפיכך נשכרה האדריכלית כדי להגיש תוכנית כוללת כזו במסגרתה יימצא גם פיתרון תכנונוי למבנה בית הכנסת. עוד מופנה בית המשפט, למכתבה של מהנדסת המועצה האזורית והוועדה המקומית לתכנון ובנייה מיום 8.1.12, לפיו, בהמשך לדיון ארוך מול הוועדה המחוזית בנושא תב"עות לשינוי ייעוד נקודתי משטח ציבורי לשטח מגורים התקבלה תשובה שלילית וכי ללא תוכנית כוללת ובחינת שטחי ציבור בכל הישוב וכן מבחן יחידות הדיור מול תמ"א 35 לא יקודמו שינויים. לפיכך, לטענת ב"כ המשיב, שינוי ייעודו של המבנה בו מתגורר המבוקש ארוך וממושך, בשים לב לעמדתם המקצועית של גורמי התכנון וכן לנוכח העובדה שמדובר במבנה אחד מתוך מכלול שלם הקיים בתחומי המושב. לפיכך, נטען, כי שליטתו של המשיב בלוח הזמנים מוגבלת ולא ניתן לבצעו בהתאם ללוח הזמנים שהמבקש מבקש להכתיב, כולל איומים בנקיטת הליכים משפטיים.

6.במענה לאותה תגובה, טען ב"כ המבקש, כי תאריכי המכתבים של האדריכלית ושל מהנדסת הוועדה המקומית, מחודש ינואר 2012, מלמדים כי למעשה החל המשיב לפעול באופן ממשי רק תחת "השוט" של הבקשה לביזיון בית המשפט והדבר מלמד כי ללא הליך הביזיון לא היה המשיב טורח עד היום לקיים את פסק הדין.

7.בדיון ראשון בבקשה שהתקיים ביום 18.3.12, הסכימו הצדדים, תוך שכל אחד מהם מציג את נקודת ראותו לגבי יישום ההסכם, לדחות את הדיון ל-3 חודשים כדי לבחון את ההתפתחויות בשטח. בדיון העוקב שהתקיים ביום 10.6.12, ביקש ב"כ המבקש לדחות את הדיון בשנה נוספת כדי לעקוב אחר יישום ההסכם, וכן לקבוע לוח זמנים מחייב לסיום ההליכים. לעומתו, טען ב"כ המשיב, כי מלכתחילה לא היה מקום לנקוט בהליך של ביזיון בית המשפט, זאת משום שהוברר ששינוי הייעוד לגבי בית הכנסת, לא ניתן לביצוע באופן נקודתי אלא מדובר במכלול שנוגע למושב כולו ותלוי, בעיקרו, בגורמי התכנון והמינהל ולא במשיב, וכי גם אם ננקט מהלך באיחור, הרי ההתקשרות עם האדריכלית, לצורך ביצוע הליכי שינוי הייעוד מהווה עמידה בתנאי ההסכם שאושר בפסק הדין. לדבריו, ניתן לנקוט בהליך לפי פקודת הביזיון, רק כשמדובר בצו שאינו משתמע לשתי פנים, דבר שאינו מתקיים בענייננו. לעומתו, טען ב"כ המבקש, כי כאשר אין מועד מחייב לסיום ביצוע החיובים על פי ההסכם, הרי שחל הכלל לפיו יש לבצע אותם תוך זמן סביר ובית המשפט יכול למלא את החלל על ידי קביעת אותו מועד או מועדים.

דיון והכרעה

הפן העיוני

8.הלכה היא, כי פסק דין שבהסכמה, מאחד בתוכו שתי תכונות, של הסכם ושל פסק דין. כאשר צד להסכם פשרה שאושר בפסק דין, מבקש לאכוף את ההסכם, בשל הפרתו הנטענת על ידי הצד האחר, פתוחות בפניו מספר אופציות. מן ההיבט של הפן ההסכמי, מוקנית לצד הנפגע אפשרות להגיש תביעה חדשה שעילתה הפרת הסכם הפשרה ובמסגרתה לתבוע את אכיפת ההסכם וכן פיצויים בגין ההפרה. מן ההיבט השיפוטי, מוקנים לצד הנפגע, שני מסלולים אחרים: האחד, אכיפה במסגרת ההוצאה לפועל, והשני הגשת בקשה לכפות, במאסר או בקנס, ציות לפסק הדין, לפי פקודת ביזיון בית המשפט. במסלול האחרון ניתן ללכת רק "במקרים מיוחדים שבהם הפרת הסכם היא ברורה וחד משמעית" (רע"פ 7148/98 עזרא נ' זלזניאק, פ"ד נג(3) 337, 345). בנוסף לכך, לפי סעיף 6 לפקודת הביזיון, רואים את פסק הדין המאשר את הפשרה כאילו הוא עצמו מורה על עשיית המעשים המפורטים בהסכם או אוסר על עשייתם (ראו שם, בעמ' 346).

9.כאמור, גם כאשר מתאפשרת, תיאורטית, אכיפתו של פסק דין שאישר הסכם פשרה בהליכי ביזיון בית המשפט, יש לבחון את התכלית החקיקתית שביסוד הוראת סעיף 6 לפקודת הביזיון. בעניין זה, נפסק, כי מטרת הסנקציה המוטלת מכח סעיף 6 היא לסייע לנפגע לאכוף ביצוע החלטה שיפוטית, שלפיה זכה בדין. מכאן, הגישה לפיה סעיף 6 "צופה פני עתיד", והוא בא לכפות או לעשות מעשה או להימנע מלעשותו "מחר" (שם, שם, והאסמכתאות מול אות השוליים ה). בנוסף, יש לזכור, כי אין המדובר בהליך אזרחי רגיל אלא בהליך המצוי באזור הדמדומים שבין הליך אזרחי לבין הליך פלילי, ועל אף שהסנקציה על פיו אינה בגדר עונש, היא מטילה סטיגמה שיש בה כדי להטיל דופי במפר, לא רק במישור היחסים שבין המתדיינים אלא גם במישור היחסים שבין המפר לבין הרשות השופטת, ולכן השימוש בו צריך להיות מוגבל רק למקרים המתאימים.

מן הכלל אל הפרט

10.בענייננו, יש להסכם בין הצדדים, שקיבל תוקף של פסק דין, שני מאפיינים מרכזיים:

האחד, הוא קבע מועד רק לתחילת הביצוע של החיובים הקבועים בסעיפים 1 ו-2, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, אך לא קבע מועד לסיומם. השני, קידום ביצוע ההסכם תלוי בעליל לא רק במשיב אלא גם ובעיקר במוסדות המיישבים, המינהל והסוכנות וגם במוסדות התכנון ובראשם הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ועובדה זו עולה בבירור מהוראות ההסכם עצמו. אמנם, על פי המסמכים שצרף המשיב, עולה, כי טיפול מתועד בביצוע ההסכם החל רק בשנת 2012, לאחר הבקשה הנוכחית, אף כי יש לציין שכבר במכתב מיום 7.7.10 (נספח ד' לבקשה) צויין כי ועד האגודה (הכוונה למשיב) החל לפעול מול מינהל מקרקעי ישראל ומרכז המשבצות, אף כי למרות בקשות עוקבות של ב"כ המבקש, לא צורפו אסמכתאות לכך.

11.כאמור, הליך הביזיון הוא הליך הצופה פני עתיד פניו אל המחר ולא אל האתמול, ומטרתו העיקרית היא לאכוף חיוב על פי פסק דין שטרם בוצע. לכן, ככל שהחל המשיב בביצוע התחייבויותיו, בטרם התקיים דיון בבקשה, ועל כך דומה כי אין חולק היום, אין מקום להטיל עליו סנקציה לפי פקודת הביזיון שתעניש אותו על מחדלי העבר, ככל שהיו כאלו. בכל הנוגע לקביעת לוח זמנים עתידי לביצוע החיובים, דבר שעליו לא הסכימו הצדדים מלכתחילה, הרי שההכרעה בעניין זה מחייבת קיום הליך הכולל שמיעת ראיות ועדויות של מומחים כדי להתחקות אחר כוונתם הקונקרטית או המשוערת של בעלי הדין וכן לגבי פרקי הזמן שיידרשו להשלמת אותם חיובים ואשר תלויים בצדדים שלישיים. בירור כזה אין לקיים במסגרת הליך של ביזיון בית המשפט, שנועד מעצם טבעו, להתברר ביעילות ובמהירות כדי לאכוף צווים הברורים על פניהם. תרופתו של המשיב במקרה כזה, היא התדיינות אזרחית רגילה בבית המשפט המוסמך שבה תלובן שאלת הפרת ההסכם הנטענת והסעד הראוי בעקבותיה (ראו: בר"ם 4717/06 אדם, טבע ודין נ' עיריית קרית אתא, לא פורסם, 6.8.06).

12.כיוון שכך, הבקשה לנקיטה בסנקציה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, נדחית. יחד עם זאת, לנוכח הרושם שנוצר, לפיו המשיב החל בפעולה ממשית לביצוע פסק הדין רק לאחר הגשת הבקשה, הוא יישא בהוצאות המבקש בסך 3,500 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ