אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יהודה מילר נ' החב' העירונית אריאל ואח'

יהודה מילר נ' החב' העירונית אריאל ואח'

תאריך פרסום : 15/11/2010 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום ירושלים
31931-09-10
14/11/2010
בפני השופט:
יעל ייטב

- נגד -
התובע:
1. אליעזר יהודה מילר 2. דניאל שטראובר
הנתבע:
1. החב' העירונית אריאל
2. מאירוביץ בנימין

החלטה

מבוא

בפני בקשת המבקשים (להלן- "מילר" ו "שטראובר") למתן צו מניעה זמני, המורה למשיבה 1 (להלן- "אריאל"), לבטל את החלטתה להתקשר עם משיבים 2 ו-3 (להלן גם- "מאירוביץ'" ו- "קלצ'קין") על פי מכרז שפרסמה, וזאת עד למתן פסק דין הצהרתי בהמרצות הפתיחה שבהן מתבקש בית המשפט להורות על ביטול המכרז, או להורות שהזוכים במכרז הינם המבקשים.

המשיבה פרסמה הזמנה להצעת הצעות למתן שירותי הדבקת מודעות על גבי לוחות המודעות העירוניים, והסרתם (להלן- "המכרז"). תקופת ההתקשרות שנקבעה במכרז הייתה למשך שנה אחת, ואולם ניתנה אופציה להארכת התקופה למשך שנתיים נוספות.

בהחלטת ועדת המכרזים של אריאל הוחלט לבחור במשיבים 2 ו- 3, האחד לשם ביצוע העבודות בחלק החילוני של העיר, והשני לשם ביצוע העבודות בחלק החרדי של העיר.

כנגד החלטת הוועדה הוגשו בעבר ארבע המרצות פתיחה. לאחר דיון בהמרצות הפתיחה האמורות ניתן פסק דינו של כב' השופט א' דראל, אשר קבע שעל וועדת המכרזים לקיים דיון נוסף בבקשות. לאחר מתן פסק הדין נערכה ביום 29.4.10 ישיבה נוספת של וועדת המכרזים, אשר שבה ובחרה במשיבים 2 ו-3. כנגד החלטה זו מתבקשים הסעדים הזמניים נושא החלטתי.

תמצית טענת המבקשים הינה שהוועדה נמנעה מליישם את פסק דינו של כב' השופט א' דראל, שהחלטת הוועדה נגועה בשיקולים זרים ופסולים, ושלא ברור ממנה מדוע לא נבחרו הצעותיהם של המבקשים.

לטענת אריאל, יש לבטל את צו המניעה הזמני שניתן במעמד צד אחד. טענות המבקשים נדונו בהרחבה בהליך קודם על ידי כב' השופט א' דראל, קיים השתק שיפוטי ואין מקום לניהול חוזר של אותו משפט.

אריאל הוסיפה וטענה שהחלטת ועדת המכרזים ניתנה כדין, השיקולים שעמדו בבסיס החלטותיה של הועדה היו שיקולים ענייניים, אשר לא חרגו ממתחם הסבירות. נטען שאל לבית המשפט להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה של ועדת המכרזים.

אקדים ואציין שלאחר ששקלתי את טענות הצדדים בבקשה למתן סעדים זמניים, מצאתי שיש לקבל את הבקשות למתן סעד זמני, כפי שיפורט להלן.

ההליך הקודם

נקודת המוצא לדיון בעניין זה הינו הליך קודם שהתנהל בין הצדדים בפני כב' השופט א' דראל, בארבע המרצות פתיחה: ה"פ 753/09, ה"פ 774/09, ה"פ 775/09, ו- ה"פ 777/09 (להלן- "ההליך הקודם"), שהגישו ארבעה מתמודדים שונים במכרז. שניים מאותם מבקשים הינם המבקשים בבקשות שבפני.

בעקבות דיון הוכחות מקיף, ניתן ביום 17.2.10 פסק דינו של כב' השופט א' דראל. בפסק דינו הכריע השופט בשלוש שאלות הרלוונטיות לענייננו:

האם נפל פגם בהחלטה לבחור במאירוביץ, וזאת בשל הטענות שהועלו בדבר הדבקת מודעות פיראטית מטעמו בעבר, והימנעות מבדיקת הטענות בטרם קבלת ההחלטה בוועדת המכרזים;

האם הייתה אריאל רשאית לקבוע אומדן מינימאלי להצעות השונות והאם פסילת הצעותיהם של שטראובר (ופרסום גיל), בשל כך שהצעתם הייתה נמוכה מהמינימום שבאומדן, הייתה פסילה כדין;

האם נפל פגם בהעדפת הצעותיהם של קלצ'קין ומאירוביץ על פני הצעתו של מילר בשל הטענה כי ניסיונו חסר לעומת שני הזוכים.

11.בפסק דינו הזכיר כב' השופט א' דראל את הלכת עע"מ 3499/08 רון עבודות עפר ייזום ופיתוח מ.א. בע"מ נ' ועדת המכרזים - עיריית עפולה , שבה נקבע "נקודת המוצא בבואנו לבחון את החלטתה של ועדת המכרזים בענייננו היא ההלכה כי בית המשפט אינו יושב כ"ועדת מכרזים עליונה" ואינו מחליף את שיקול דעתה של הוועדה בשיקול דעתו. הביקורת השיפוטית בהקשר זה נועדה לבחון האם החלטת הוועדה הינה סבירה והאם נתקבלה כדין ומשיקולים ענייניים, שמא נפל בה פגם מהותי שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות דיני המכרז הציבורי כפי שנקבעו בחקיקה ובפסיקה. טעות בתום לב שאין בה משום הפרת השוויון או פגיעה בעקרון ההגינות לא תוביל בדרך כלל להתערבות בהחלטת הוועדה" .

12.יחד עם זאת, בתום הבירור העובדתי, מצא בית המשפט שהתמלאו התנאים להתערבותו בהחלטת אריאל לפסול את הצעתו של שטראובר, בטענה כי היא נמוכה מהאומדן. בית המשפט ציין שמכתחילה נקבע אומדן תוך קביעה שהצעות הנמוכות ממנו באופן מהותי או משמעותי תיפסלנה. מכאן שספק אם היה מקום לפסול את הצעתו של שטראובר שעמדה על 32% בעוד שהאומדן הוא 35% ומעלה.

13.בית המשפט הוסיף וציין שעיון באומדן שערך מר יואל מקוב סמנכ"ל אריאל, מעלה כי הערכתו לגבי ההוצאות עמדה על 25,500 ₪ בעוד שאת ההכנסות העריך ב- 80,000 ₪. מכאן שנקודת האיזון בין רווח להפסד אינה עומדת על 35% בהתאם לאומדן זה, או על או 40%, כפי שטען בעדותו, אלא על 31.875%. לפיכך, נמצא, שגם לשיטתו של מר מקוב אין הצעתו של שטראובר מביאה להפסד, אלא לכל היותר לאיזון.

14.בית המשפט קבע בעקבות עת"מ 475/02 חופיר ר. אבו קיש בע"מ נ' מדינת ישראל משרד הבינוי והשיכון שבעוד שניתן לקבל את העמדה הראשונית של ועדת המכרזים ולפיה יש לפסול הצעות החורגות מהותית מהאומדן, הרי שהחלטת ועדת המכרזים לפסול באופן דווקני כל החלטה הנופלת מסכום האומדן אינה יכולה להתקבל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ