אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יהב נ' חייט

יהב נ' חייט

תאריך פרסום : 05/05/2014 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה
11534-03-13
01/05/2014
בפני השופט:
גילה ספרא-ברנע

- נגד -
התובע:
מיכל שמחה חייט
הנתבע:
זנט יהב

החלטה

לפניי בקשת רשות להתגונן.

המשיבה (מנהלת חשבונות) הגישה נגד המבקשת (מהנדסת בניין) תביעה, על בסיס התחייבות של המבקשת בכתב יד מיום 1/2/12 (נספח א' לכתב התביעה), לפיה התחייבה המבקשת לשלם למשיבה עבור הלוואה בסך 20,000 ₪ ועבור חוב בסך 50,000 ₪ שנצבר מהשנה האחרונה בסך 50,000 ₪, סה"כ 70,000 ₪ וזאת מתקבולים שתקבל המבקשת עבור שירותים, ובעדיפות ראשונה למשיבה. עוד צורף לכתב התביעה תחשיב ריבית והצמדה על החיובים השונים מאפריל 2010 עד אפריל 2012 (נספח ב' לכתב התביעה) וצ'ק ע"ס 2,000 ₪ לז.פ. 27/4/11 (נספח ג' לכתב התביעה), הכלול בסכום הסופי שבנספח ב' ומופיע בו בשורה הראשונה.

המבקשת הגישה בקשת רשות להתגונן, ובה הודתה בחוב בסך 20,000 ₪ בגין ההלוואה, וטענה כי ביקשה לפרוע את הסכום, לאחר שלא הצליחה להגיע להבנה עם המשיבה, אך כששלחה נציגה מטעמה עם צ'ק בסכום זה, סירבה המשיבה לקבלו ועמדה על קבלת כל הסכום.

ביום 15/8/13 ניתן על ידי פסק דין חלקי על בסיס ההסכמה. פסק הדין לא נפרע עד למועד הדיון.

המבקשת טענה כי היא והמשיבה הכירו בשנת 2007 והפכו לחברות כמו אם ובת. המבקשת אישרה כאמור קבלת ההלוואה, ואישרה כי המשיבה ביצעה עבורה פעולות הנהלת חשבונות, וכי שררו ביניהן ידידות ואמון, המבקשת מסרה למשיבה פנקסי צ'קים חתומים לתשלום לרשויות המס ועבור שכר טרחת המשיבה.

המבקשת טוענת כי בחודש אפריל 2012 עלו היחסים על שרטון, והמבקשת הופתעה מדרישת המשיבה, לא הסכימה לה והיא לא תאמה את המוסכם בין השתיים. המבקשת מלינה כי ספרי הנהלת החשבונות של החברה שבבעלותה, מ.ח. פרוייקטים בע"מ והעסק שלה, "אדריכלות מרום" נותרו אצל המשיבה, המסרבת להחזירם עד לקבלת מלוא התשלום, דבר הגורם לה נזק.

המבקשת פירטה טענותיה נגד כל אחד מרכיבי התביעה, ציינה את שהוסכם, והעלתה השגות לגבי פעולות שהמשיבה לא ביצעה, עבור תיק של אבי המבקשת, שלא התחייבה לשלם עבורו למשיבה. בנוסף טענה המבקשת כי המשיבה תובעת סכומים, שהמבקשת לא התחייבה לשלם.

המבקשת טענה כי החיוב בסך 50,000 ₪, הנקוב בנספח א' לכתב התביעה תמוה (סעיף 20 לתצהיר המבקשת), אך לא הכחישה כי חתמה עליו. זאת ועוד, המבקשת טענה כי במועד החתימה על נספח א' הנ"ל לא ניתן לה כל פירוט בדבר הסך של 50,000 ₪ (סעיף 22 לתצהיר), וכי המשיבה לא צירפה לכתב התביעה מסמך פירוט יתרת חוב לכאורה מיום 3/10/12 שנמסר לה בישיבה עם המשיבה (נספח 1 לתצהיר). המבקשת טוענת כי המשיבה ניצלה את נזקקותה לסכום של 20,000 ₪ וניצלה את יחסיהן הטובים וההזדמנות על מנת להחתימה על המסמך בלי לתת לה פירוט בגין מה נדרש הסכום הנקוב בו.

באשר להלוואה בסך 2,000 ₪ טענה המבקשת כי זו נפרעה במזומן (סעיף 23 לתצהיר), וכי מעולם לא פנתה אליה המשיבה בדרישה לתשלום שכר טרחתה וכי אם היה כזה, הרי שהמשיבה החזיקה בצ'קים חתומים של המבקשת, וככל שהיתה חבות לתשלום שכ"ט הוא שולם במלואו (סעיף 24 לתצהיר).

בדיון, שהתקיים במעמד הצדדים, נחקרה המבקשת נגדית, חזרה ואישרה שחתמה על המסמך, נספח א' לכתב התביעה, לאחר שעיינה בו באוטו, בלילה, קראה את השורות הראשונות בהן נכתב שתחזיר כשתוכל וחתמה כי היתה צריכה את הכסף (פרוטוקול, עמ' 1, שורות 19-27). המבקשת טענה כי מעולם לא ישבה עם המשיבה לעריכת התחשבנות מסודרת, אך טענה כי שכר טרחת המשיבה שולם לה בצ'קים חתומים של המבקשת, שהיו אצל המשיבה (שם, עמ' 2, שורות 1-10). המבקשת אישרה כי בסמוך לחודש אפריל או מאי 2012 דרשה ממנה המשיבה תשלום, ואף אמרה לה שלא תטפל לה בתיק מול מס ההכנסה עד שלא תשלם. המבקשת העידה כי הדרישה נשלחה ע"י המשיבה בדואר אלקטרוני, אך איש לא הגיש את התכתובת, והמבקשת העידה כי לא ענתה למשיבה בדוא"ל אלא שלחה עם נציגתה את הצ'ק ע"ס 20,000 ₪ (שם, שורות 11-24). המבקשת טוענת כי המשיבה סרבה לקבל את הצ'ק בטענה כי חשבון המבקשת מוגבל, עובדה שהוכחשה על ידה (שם, שורות 31-33). המבקשת מכחישה כי היא חייבת כל סכום שהוא מתוך הפירוט, נספח 1 לתצהירה (שם, שורות 29-30). למרות שבתצהירה הכחישה רק חלק מהחיובים (ראה גם הכיתוב בכתב יד על גבי נספח 1 הנ"ל).

התברר כי המבקשת לא שילמה למשיבה את הסכום, שנפסק בפסק הדין החלקי, 20,000 ₪ בלבד, ללא הוצאות נלוות, טענה כי לא ידעה על פסק הדין וכי אין לה להפקיד 25,000 ₪ שנקבעו כתנאי להחזרת ספרי החשבונות (אני מניחה כי הכוונה להחלטת כב' השופטת כאמלה ג'דעון בתיק ת.א. 27165-07-13, בו תבעה המבקשת את המשיבה).

נסיונות ב"כ המשיבה להציג בפני המבקשת ראיות לסתירת טענותיה בעניין החיובים נכשלו לאחר שהכחישה את המסמכים ועמדה על טענתה לפיה המשיבה לא פתחה עבורה תיק במס הכנסה ולא ייצגה אותה כפי שהתיימרה לייצגה; המבקשת חזרה והכחישה את ההתחייבות לשלם עבור הטיפול בעניינו של אביה, אף כי הודתה כי הסיכום היה לתשלום בסך 10,000 ₪ והיא שילמה 2,000 ₪, אך טענה כי עשתה זאת עבור אביה, שהחזיר לה את הכסף; המבקשת אישרה שהמשיבה טיפלה בחשבונותיה עד לחודש אפריל 2012 במילים: "אני מקווה" (פרוטוקול, עמ' 3); המבקשת לא ידעה להשיב כמה שילמה למשיבה, וכי טענה שהתשלומים בוצעו ע"י המשיבה, שלא מסרה לה חשבוניות, כי הוסכם שהתשלום יהיה 350 ₪ לתיק בצירוף מע"מ, וטענה כי מאחר וסמכה על המשיבה, לא בדקה את ההתחשבנויות בגין התשלומים עבור שירותיה (שם, עמ' 4).

לאחר שבאי כח הצדדים סיכמו טענותיהם לפניי וב"כ המבקשת אף העלה טענה חדשה, שהמבקשת לא העלתה, בעניין הטעמים לדרישת המשיבה, אני קובעת כי המבקשת העלתה טענת הגנה קלושה ודחוקה בלבד ביחס לסכום של 50,000 ₪.

המבקשת הודתה כי חתמה על נספח א' לכתב התביעה לאחר שראתה את הסכומים הכתובים בו, מאחר וקראה את השורות הראשונות עד המילים שהיא מתחייבת להחזיר כשתוכל. המבקשת גם טענה רק כי לא קיבלה פירוט הרכב החוב, אך לא טענה כי לא ראתה את הסכום. ממילא אין חשיבות לשאלה מה קראה המבקשת לפני שחתמה, מאחר וחלה עליה ההלכה הותיקה, ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור ואח', פ"ד יט(2) 113 (1965), לפיה אדם החותם על מסמך לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך, ולא ידע במה התחייב.

המבקשת העלתה טענות הגנה ביחס לחלק מהסכומים, שפורטו ע"י המשיבה בנספח ב' לכתב התביעה ולפני כן בנספח 1 לבקשת הרשות להתגונן. אין בטענות אלה כדי לפגום בהודאת המבקשת בחוב עבר בסך 50,000 ₪ נכון ליום 1/2/12, ועל כן טענותיה מקימות לה הגנה רק עבור הסכום, שאין בגינו התחייבות בכתב לתשלום, הוא סכום התביעה, שמעל 70,000 ₪.

אמנם בהתחייבות לא נקבע מועד לתשלום, אך ברור שהמבקשת אינה מתכוונת לשלם את הסכום, למרות שהיא עובדת ופעילה במקצועה (פרוטוקול, עמ' 1, שורות 15-18), ולמרות שחלפו יותר משנתיים, כפי שלא שילמה גם סכום, שאינו שנוי במחלוקת, ושניתן בגינו פסק דין. גם התחייבות, שלא ננקב לקיומה מועד, יש לקיים תוך זמן סביר (סעיף 41 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973).

על כן אני קובעת כי בקשת הרשות להתגונן תתקבל ביחס לסכום שמעבר לפסק הדין החלקי בתנאי שהמבקשת תפקיד בקופת בית המשפט ערבות בנקאית צמודה בסכום 50,000 ₪, תוך 30 יום, והיא תישאר בתיק עד למתן פסק הדין הסופי.

לא יופקד הסכום במועד, תינתן רשות להתגונן רק ביחס לסכומים שמעל הסכום 70,000 ₪, וינתן פסק דין חלקי גם ביחס לסכום קרן 50,000 ₪ בצירוף אגרה ושכ"ט יחסיים על הסכום 70,000 ₪.

הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד ייפסקו לאחר שיובהר האם המבקשת הפקידה את הסכום, ובהתאם, בגין איזה חלק של התביעה תינתן לה רשות להתגונן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ