אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ידיעות אינטרנט נ' ה.א.ב. טריידינג בע"מ

ידיעות אינטרנט נ' ה.א.ב. טריידינג בע"מ

תאריך פרסום : 08/01/2018 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון ירושלים
8545-17
07/01/2018
בפני השופט:
מ' מזוז

- נגד -
המבקשת:
ידיעות אינטרנט
עו"ד ט' ליבליך ועו"ד י' שלמי
המשיבה:
ה.א.ב. טריידינג בע"מ
עו"ד איתן שאולסקי
החלטה
 
  1. בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ג' גונטובניק) מיום 30.10.2017 בעש"א 6860-01-17, במסגרתו התקבל ערעור המשיבה על החלטת הפוסקת בקניין רוחני (י' שושני-כספי) מיום 7.12.2016.

 

  1. המבקשת, מפעילת האתר המכוון Ynet, רכשה את אתר האינטרנט BigDeal.co.il, העוסק במשלוח מידע בתחומים צרכניים ומספק קופונים והנחות ללקוחותיו, והגישה בקשה לרישום סימן מסחר מס' 2345885 (סימן שירות). סימן המסחר שהתבקש לרישום כלל את צירוף המילים Big Deal כשמעליו באותיות קטנות Ynet ומתחתיו באותיות קטנות גם כן, "אתר המבצעים של המדינה". הבקשה התקבלה לרישום ביום 19.5.2013 תחת סוג 35 עבור "קידום מוצרים של אחרים, דהיינו, אספקת קופונים, הנחות ושוברים למוצרים של אחרים; הנכללים בסוג 35".

 

           המשיבה, מפעילת רשת חנויות למכירה קמעונאית תחת סימן המסחר Big Deal הגישה התנגדות לבקשה בטענה כי היא בעלת סימן מסחר מס' 131862 BIG DEAL (לא מעוצב) הרשום בסוג 35 עבור "חנות למכירת צעצועים, כלי מטבח, כלים חד פעמיים, כלי בית, ביגוד לילדים, ספרים וספרי ציוד; הנכללת בסוג 35", וזאת החל מיום 2.9.2003. לטענתה, הסימן שרישומו התבקש דומה עד כדי הטעיה לסימן שלה, והשימוש בו עלול להטעות את ציבור הצרכנים, ואף הטעה כבר בפועל לסבור כי יש קשר בין המשיבה או שירותיה לבין השירותים שניתנים על ידי המבקשת. מנגד, הצביעה המבקשת על שיהוי בו לוקה התנגדות המשיבה, וטענה כי השקיעה משאבים רבים באתר המקוון, שעלה למרחבי הרשת בשנת 2010, בשעה שלא הייתה מודעת לסימן המסחר של המשיבה. בהמלצת רשם סימני המסחר, פנתה המבקשת למשיבה בחודש מרץ 2013 בבקשה לקבל את הסכמתה לרישום, אך המשיבה בחרה שלא להגיב עד חודש אוגוסט אותה שנה, שרק אז הביעה התנגדותה. לגופם של דברים, טענה המבקשת כי אין להתיר למשיבה לנכס לעצמה את הביטוי Big Deal, במיוחד לאור העובדה שמדובר בביטוי נפוץ בארץ ובעולם; כי אין היא מעוניינת להיבנות מהמוניטין של המשיבה; וכי סוג הסחורות והשירותים עליהם חל סימן המסחר שלה שונה מזה של המשיבה, וכך גם קהל הצרכנים.

 

  1. בהחלטה מיום 7.12.2016, דחתה הפוסקת בקניין רוחני את התנגדות המשיבה. תחילה נקבע, כי הסימן הרשום של המשיבה אינו בגדר "סימן מסחר מוכר היטב" כמובנו בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: הפקודה), ולפיכך לא חל האיסור שבפקודה על רישום סימן אחר הדומה לו. ואולם, לפי סעיף 11(9) לפקודה, לא יירשם סימן מסחר הדומה לסימן מסחר רשום באופן העלול להטעות. לפיכך, נפנתה הפוסקת להשוות בין הסימן שרישומו מבוקש לבין הסימן הרשום הבלתי מעוצב של המשיבה. לאור השוואה זו, קבעה הפוסקת כי במבחן המראה קיים הבדל ניכר בין הסימנים, וכי בנסיבות העניין יש לייחס משקל נמוך לעובדה ששניהם חולקים את צירוף המילים "ביג דיל". כן נקבע, כי אף שקיימת חפיפה בקהל היעד, עדיין קיים שוני מובהק בין השירות המסופק ואופי שיווקו: בעוד שהמשיבה משווקת בחנויות שלה את המוצרים עצמם, המבקשת משווקת באינטרנט זכות לקנות מוצרים בתחומי התיירות, עדשות ואופטיקה, מוצרי רכב, בריאות וספורט. לפיכך, אין המדובר ב"טובין מאותו הגדר" כמובנם בפקודה. גם על פי מבחן ההיגיון והשכל הישר, כך נקבע, אין חשש לדמיון העלול להטעות – הכל מזהים את הסימן המסחרי Ynet, וברור כי הסימן המבוקש קשור אליו. בהקשר זה, דחתה הפוסקת את טענת המשיבה כי בפועל אכן קיים בלבול בקרב הציבור. להיפך, נמצא כי הסקר שערכה המבקשת בציבור הרחב העלה שהסימן המבוקש על ידה רכש אופי מבחין בהתאם לפקודה, בקשר עם ממכר מקוון של קופונים ומכירות.

 

  1. המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי ערעור על החלטת הפוסקת בקניין רוחני. לאחר סקירת התשתית הנורמטיבית אודות מהות וגבולות ההגנה הקניינית הניתנת לבעל סימן מסחר רשום ויישומה בהליך זה, קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור. נפסק, כי סימנה המסחרי של המשיבה אמנם אינו סימן מסחר מוכר היטב, ברם סימנה המסחרי של המבקשת דומה לו באופן העלול להטעות את הציבור ולפיכך יש לבטל את רישומו.

 

נקבע, כי סימן המסחר של המשיבה לא היה מוגבל לעיצוב כזה או אחר, ואכן לאורך השנים היא השתמשה בעיצובים שונים. על רקע זה נקבע כי היה על הפוסקת לבחון את הדמיון בין הסימנים שבהם עושים הצדדים שימוש הלכה למעשה בעת הרלבנטית. השוואה כזו , כך נקבע,  בין הסימן שרישומו מבוקש לבין הסימן המסחרי בו עושה המשיבה שימוש בעשור האחרון, מביאה למסקנה כי "קיים דמיון רב בין הסימנים, ושבנסיבות העניין עלול הדמיון להטעות". בכל הנוגע למבחן הצליל, ההגייה של הסימן היא זהה – צמד המילים "ביג דיל" הינו המרכיב הדומיננטי מבחינת הגייתו בסימנה של המבקשת, והוא מאפיל על התוספת המילולית "אתר המבצעים של המדינה". כך גם בנוגע למבחן החזות – אמנם אין המדובר בסימנים זהים, אך קיים דמיון בין הגופנים שלהם, ובכך שקיימת בשניהם נקודה אדומה מעל האות I במילהBig. אשר למבחן שעניינו סוג הסחורה וסוג הלקוחות, נקבע כי הפוסקת לא העניקה משקל מספק לעדותו של סמנכ"ל השיווק של המבקשת, שאישר בחקירתו הנגדית כי ניתן לרכוש אצלה לא רק קופונים אלא גם מוצרים ממש. כן נקבע, כי במציאות המודרנית הציבור הרחב רגיל לכך שגורמים מסחריים שונים פועלים במקביל הן בחנויות פיזיות והן באינטרנט, ולפיכך העובדה כי הצדדים בענייננו שונים זה מזה מבחינה זו, אינה יוצרת הבחנה תודעתית בקרב הציבור הרחב אשר יכולה לצמצם באופן ניכר את החשש לטעות.

 

  1. מכאן הבקשה למתן רשות ערעור שלפני. לטענת המבקשת, ההשוואה שערך בית משפט קמא בפסק דינו בין סימנה המעוצב לבין "סימן אקראי בו נעשה שימוש נטען אקראי" על ידי המשיבה, מבלי שסימן זה הפך לכדי סימן מסחר מוכר היטב – הינה טעות משפטית שאינה יכולה לעמוד. נדרש היה לערוך את ההשוואה, כך נטען, אל מול סימן המסחר כפי שבחרה המשיבה לרשום אותו, וכפי שנעשה על ידי הפוסקת במסגרת החלטתה. לכך יש להוסיף, כי קביעתו של בית משפט קמא כי הסימן שביחס אליו בחר לערוך את ההשוואה הוא הסימן בו עושה המשיבה שימוש "הלכה למעשה" במועד הרלבנטי, נסמכת אך על האמור בתצהיר מטעם המשיבה, שעה שבהקשר זה קבעה הפוסקת עובדתית כי המשיבה "החליפה מספר רב של פעמים את עיצוב סימן המסחר שלה, והשימוש בו לא היה עקבי ואחיד". נוכח זאת, סבורה המבקשת כי פסק דינו של בית משפט קמא עלול ליצור מצב בו כל בעל סימן מסחר רשום שאינו מעוצב יהיה זכאי "לשלוף" לצורך ביסוס התנגדותו שלל סימני מסחר מעוצבים כאלה ואחרים, אותם לא טרח לרשום ובהם כמעט ולא השתמש. הדבר יביא לפגיעה בערכו של הרישום בפנקס, ולמצב אבסורד לפיו דווקא סימן לא מעוצב יקבל הגנה רחבה וגורפת יותר מאשר סימן מעוצב.

 

המשיבה מצדה טוענת כי אין מתעוררת במקרה דנן כל שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ובניגוד לאמור בבקשה לרשות ערעור – המבקשת היא זו אשר מנסה לסטות מהדין הקיים ולהביא לשינוי בדיני סימני המסחר הנוהגים בישראל. לטענת המשיבה, לפי הדין הברור החל בענייננו, בעת שבוחנים את סכנת ההטעיה בין סימן מסחר רשום שאינו מעוצב לבין סימן מסחר חדש יותר ומעוצב, יש להביא בחשבון את כל הגופנים בהם ניתן לכתוב את הסימן שאינו מעוצב. ברור לפיכך, כי במסגרת המבחן המשולש לקביעת סכנת הטעיה יש ליתן את הדעת לסימן או הסימנים המעוצבים בהם משתמש בפועל בעל הסימן הרשום שאינו מעוצב.  

 

  1. לאחר עיון בבקשה, בתגובת המשיבה ובהחלטות שניתנו על ידי הערכאות הקודמות הגעתי למסקנה כי דין הבקשה  להידחות.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ