אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ידיד נ' ארגוב ואח'

ידיד נ' ארגוב ואח'

תאריך פרסום : 06/01/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
9119-06-09
25/12/2013
בפני השופט:
שלמה לבנוני

- נגד -
התובע:
1. אלי ידיד
2. עו"ד

הנתבע:
1. אהרון רון ארגוב
2. אברהם ארגוב ז"ל
3. שלום ארגוב

פסק-דין

פסק דין

1.התובע הגיש נגד הנתבעים בקשה לביצוע שטר על סך 22,533 ₪ שזמן פרעונו 4.2.09. שטר החוב נחתם על ידי אברהם ארגוב, הוא הנתבע 2 שבמהלך ההליכים נפטר (להלן, גם "אברהם"), ובערבות בניו, הם הנתבע 1 (להלן, גם "רון") והנתבע 3. הנתבעים הגישו התנגדות לביצוע שטר שנתמכה בתצהירו של אברהם. בקשת הביצוע הוגשה כאשר התובע היה מיוצג על ידי עורך דינו דאז, עו"ד עופר ירון. הבקשה נדונה בפני כב' הרשם זיתוני. בהחלטתו המנומקת מיום 7.2.12 נתקבלה התנגדות הנתבעים ונקבע שתצהירו של אברהם ישמש ככתב הגנתם.

2.התיק נותב לטיפולי. זימנתי ישיבת קדם משפט ובה הודיעו ב"כ הצדדים כי התיק בשל להגשת תצהירי עדויות ראשיות. ואולם טרם הוגשו תצהירים כאמור התיימר התובע להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה. זו נומקה, בין השאר, בעקבות הפסקת ייצוגו של עו"ד עופר ירון, עקב השעייתו מלשכת עורכי הדין, תוך שנרמז על ייצוגו הכושל את התובע. תהיתי בהחלטתי על שום מה יש להידרש לבקשה לתיקון כתב התביעה, והרי ב"כ הצדדים הצהירו שהתיק בשל להגשת תצהירי עדויות ראשיות. בעקבות זאת לא חזר התובע על בקשתו זו והתיימר לטעון, בהודעתו נשוא החלטתי מיום 20.5.13, כי "הדיון שבין הצדדים יתמקד בערבותם החוזית" (סעיף 3).

3.הונחו, איפוא, בפניי תצהירי עדויות ראשיות. מטעם התובע הוגש תצהירו-שלו. מטעם הנתבע הוגש תצהירו של רון. משכל אלו עמדו לנגד עיניי הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק על דרך הפשרה, על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות, הגם שאף על דרך זו רשאי בית המשפט לקבל או לדחות התביעה במלואה.

4.עתה יש להידרש לרקע העובדתי ביסוד הפרשה שבפניי. התובע השכיר לאברהם ולרעייתו דירה הנמצאת ברח' וולפסון 1 בחיפה (להלן – "הדירה"). כך, בהתאם להסכם שכירות מיום 1.1.04. חוזה השכירות הוארך לתקופה של מספר שנים. ביום 5.1.09 פונתה הדירה. נטען כי בבדיקה שנעשתה על ידי התובע ורון הסתבר שהדירה משופעת בליקויים שונים. כתוצאה מכך היה דין ודברים בין בעלי הדין שלא הוביל לדבר. או-אז הוגשה הבקשה לביצוע שטר החוב.

5.לעניינו של שטר החוב יש להתבונן בסעיף 14 לחוזה השכירות (להלן – "החוזה"). הותנה שם כי "השוכר מתחייב להמציא למשכיר שטר ביטחון לטובת המשכיר על סך של 20,000 ₪, בחתימתו ובחתימת שני ערבים טובים שיאושרו מראש על ידי המשכיר, להבטחת ביצוע התחייבויות השוכר לפי הסכם זה. הערבים הנ"ל יחתמו אף בשולי הסכם זה כערבים לכל התחייבויות השוכר על פיו".

שטר החוב שבפניי, כאמור, הוא על סך 22,533 ₪. אין עוררין כי עם חתימת החוזה נמסר לתובע שטר לא מלא, במובן זה שלא מולא בו הסכום והתאריך. אין עוררין כי לאחר פרוץ המחלוקת מולא השטר כפי שמולא. התובע טוען, במסגרת האשמותיו את פרקליטו הקודם עו"ד עופר ירון, כי הוא היה זה שמילא את הסכום, ולכאורה שלא בהתאם להוראותיו.

6.תשתית זו מוליכתני להידרש לסוגיות הצריכות לפנים, במובחן באשר לעילה השטרית ולעסקת היסוד.

7.המקרה שבפניי הוא עוד דוגמה מתי יש להתנזר מנקיטת הליכים מכוח העילה השטרית, הגם שלכאורה במרבית המקרים דווקא העילה שטרית מעניקה יתרונות רבים לתובע. ואולם שטר זה שוברו בצדו. על מנת ליהנות מן היתרונות השטריים האמורים, חובה לדייק ולדקדק.

8.כאמור אין עוררין כי עם חתימת החוזה נמסר לידי התובע שטר שסכומו ריק. סעיף 19(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] מורה אותנו כי אם "היה השטר חסר פרט מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו". סעיף 19(ב) משלים כי "מסמך כאמור שהושלם תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה יהיה אכיף על כל אדם שנעשה צד לו לפני ההשלמה...".

9.על בסיס זה נטושה המחלוקת בין בעלי הדין. הנתבעים טוענים כי לנוכח התניה החוזית על כך ששטר החוב יהא על סכום של 20,000 ₪, רשאי היה התובע למלא בשטר רק את הסכום האמור, דהיינו סכום של 20,000 ₪ ולא הסכום שמולא, 22,533 ₪. ואם תמצי לומר כי אף במקרה זה יהיה זכאי התובע להיפרע ולו את הסכום של 20,000 ₪, מורה אותנו שלום לרנר, בספרו דיני שטרות, כי לא זו בלבד ש"אוחז רגיל לא יהא רשאי לתבוע על פי השטר את הסכום הנקוב בו, משום שהשלמתו נעשתה בחריגה מהרשאה. כפי הנראה, לא יורשה האוחז לתבוע גם את הסכום הנמוך הכלול בהרשאה, משום שסכום זה לא בא לידי ביטוי בשטר" (עמ' 449). לשיטה זו, יכול התובע שבפניי לאבד את כל העולמות באופן שתביעתו השטרית תידחה, לא רק בגין סכום השטר שמולא, אלא גם בגין סכום השטר שיכול היה להיות ממולא, לאור הוראות החוזה.

10.מנגד טוען התובע כי אין עוררין שחרף האמור בחוזה מסרו לו הנתבעים שטר חוב שהסכום שבו ריק. ממילא, ועל יסוד ההוראה האמורה, עומדת לזכותו כשרות חזקת השלמת הסכום. שאם לא תאמר כן, על שום מה מסרו הנתבעים לתובע שטר חוב שסכומו ריק?

11.ואכן ככל שעסקינן במסכת העובדתית שבפניי סתמו שני בעלי הדין ולא מסרו כל הסבר לפשר התנהלותם. אם אכן, כשיטת התובע, חרף האמור בחוזה נימנו וגמרו בעלי החוזה למסור לתובע שטר ריק, על שום מה לא תוקן בהתאם סעיף 14 לחוזה? כך, אף לנוכח העובדה שלמקרא החוזה נהיר שהוא נעשה באופן סטנדרטי, ונוסח בהתאם לרצונו של עו"ד מילר, מי שהיה עורך דינו של התובע אז, וכנלמד מסעיף 15(ד) לו.

ואם אכן, כשיטת הנתבעים, לא רשאי היה התובע למלא את סכום השטר, אלא בסכום של 20,000 ₪, סתמו הנתבעים ולא הסבירו על שום מה, מלכתחילה, מסרו לתובע שטר שסכומו לא מלא על ידם בסכום זה. ועוד סתמו הנתבעים ולא הסבירו, לאחר שהתגלעה המחלוקת ביניהם, הכיצד לא תבעו מן התובע את השבת השטר או מכל מקום דרשו ממנו במפגיע שלא ימלא את שטר החוב, אלא בסכום המוסכם של 20,000 ₪.

12.אכן התובע, תוך הרחבת חזית והגנבת ראיות נפסדת, מעז לטעון בסיכום טענותיו כי "בניגוד לסעיף 14 הוסכם כי שטר הביטחון החתום על ידי הנתבעים... לא יוגבל בסכום, בתאריך מימוש בעוד אלה ייוותרו בידי המשכיר ולשיקול דעתו" (סעיף 3). עובדה חשובה וחיונית זו נפקד מקומה מתצהיר עדותו של התובע, וממילא אין להידרש לה בהיותה בבחינת הגנבת ראיות

13.ועוד שיקול נכבד עלול לעמוד לחובתו של התובע. התובע בא חשבון עם ייצוגו הכושל הנטען של עו"ד עופר ירון, בכך שמילא את סכום השיק כפי שמילא. והרי רק לנוכח זאת ביקש התובע לחזור בו מהתביעה השטרית ולתקן תביעתו, באופן שתהא תביעה כספית רגילה. ואולם בסיכום טענותיו, כמבואר, טוען התובע כי מילוי הסכום בשטר החוב היה ללא דופי, וכדת וכדין. ואם זו סברתו, הרי דרכו של התובע להטיל דופי בפרקליטו לשעבר מעוררת הרהורים נוגים.

ולא זו בלבד אלא שגרסתו העובדתית של התובע מתקשה לקבל את אמוני. והרי, כך יש להניח, כאשר עו"ד עופר ירון רשם סכום של 22,533 ₪, שהוא אינו סכום עגול אלא סכום מדוד, סביר להניח שהדבר לא נעשה סתם כך, כתוצאה מחזיונות לבו, אלא מגרסה שנמסרה לו מלקוחו-התובע. ואכן, ראה זה פלא, עיון בתצהיר עדותו של התובע מצביע על כך שהנזקים הנטענים שהוסבו לו על ידי הנתבעים עולים לכדי 22,532 ₪ (ואכן אין לי אלא להניח שהפרש השקל הבודד הוא פועל יוצא של טעות סופר תמימה).

ומשכך, התנהלותו של התובע לא מותירה לי אלא להניח שהוא אינו בטוח כל עיקר בצדקת גרסתו ששטר החוב מולא כדת וכדין, ורק על מנת להימלט ממסקנה זו, הוא מבקש למצוא דופי בפועלו של פרקליטו לשעבר. ועוד אין צריך לומר כי גם אם היה ממש בטענות התובע כלפי פרקליטו לשעבר, הרי משעה ששלוחו של אדם כמותו, הדבר אינו מעלה ואינו מוריד במסכת היחסים של התובע עם יריביו הנתבעים וכלפי בית המשפט, הגם שהוא רשאי כמובן לנקוט בצעדים משפטיים נגד הפרקליט לשעבר.

14.הנה-כן-כן, ככל שעסקינן בבחינה השטרית לכאורה קשה ההכרעה. לחובת הנתבעים עומדת חזקת כשרות השלמת השטר הניצבת לזכותו של התובע בצירוף העדר הסבר כלשהו מצדם הכיצד יסבירו מתן שטר חוב ריק, אם אכן סוכם הסכום המדויק שלו. לחובת התובע ניצב החשש שמא נסתרה חזקת כשרות השלמת השטר הניצבת לזכותו, הן לנוכח התנהלותו הדיונית כמבואר, והן לנוכח העדר הסבר שלו על שום מה לא שונה החוזה אם אכן הגיעו בעלי הדין לסיכום שונה. ממילא הסברו האפשרי על אודות סיכום בעל-פה מביא לכך שמדובר לכאורה בהסכם בעל-פה הסותר הסכם בכתב, ושעוד נעשה להגנת האינטרסים של התובע, הוא המשכיר.

15.נאה, איפוא, נהגו ב"כ הצדדים בכך שהסכימו שיינתן פסק דין מנומק על דרך הפשרה. ואף ב"כ הנתבעים, במבט מפוכח, מודה בסיכום טענותיו כי גם אם הוא יזכה באופן שהתביעה השטרית תידחה, הוא לא יימלט מן הצורך להתמודד בעתיד עם תביעה כספית רגילה. מנגד, הסכמת הצדדים לסלק הסכסוך על דרך הפשרה גורמת לסילוק מלא ומוחלט של הסכסוכים שנתגלעו בין בעלי הדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ