אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יגר נ' עיריית פתח תקוה ואח'

יגר נ' עיריית פתח תקוה ואח'

תאריך פרסום : 07/03/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום רמלה
1853-08
07/03/2011
בפני השופט:
ד"ר עמי קובו

- נגד -
התובע:
שאול יגר
הנתבע:
1. עיריית פתח תקוה
2. שירביט חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

רקע

לפניי תביעה לפיצויים בגין עוולת הרשלנות ו/או הפרת חובת חקוקה. לטענת התובע שהינו יליד 2.8.1937, ביום 26.6.07 פסע בדרכו לעבודה על מדרכה ברחוב קפלן בעיר פתח תקווה. במדרכה בלטה מרצפת ורגלו נתקלה בה. כתוצאה מכך נחבל התובע בפניו, בכתפו הימנית ובברכו הימנית (להלן: "התאונה"). התובע, המועסק בחברת אבטחה, שב לביתו, שטף את פצעיו ויצא לעבודתו. לאחר מספר ימים בהם כאביו לא חלפו פנה התובע לקבלת טיפול רפואי בקופת החולים, שם הופנה לחדר מיון. התובע שוחרר בו ביום מחדר המיון, עם המלצה לשלושה ימי מחלה ומעקב רפואי.

לטענת התובע, פגיעתו רובצת לפתחה של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"). לטענתו, מעידתו אירעה כתוצאה מהליכה במדרכה מסוכנת אשר בבעלותה ובהחזקתה של הנתבעת, ועל-כן היא אחראית לתחזוקתה השוטפת ולמצער לאזהרה מפני מפגעים הנמצאים בה.

הנתבעת טוענת כי אין המדובר במפגע כלל, שכן בליטת המרצפת, ככל שקיימת, הינה מזערית ועל-כן לא התרשלה בתחזוקת המדרכה כלל.

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בראיות שהוגשו, לא שוכנעתי כי עלה בידי התובע להוכיח רשלנות או הפרת חובה חקוקה מצד הנתבעת, ומכאן שדין התביעה להידחות. להלן אפרט את נימוקיי:

הראיות

התובע הגיש תצהיר לבית-המשפט. לדבריו, לאחר קרות התאונה שב לביתו כדי לחטא את פצעיו ולהחליף בגדים ומיהר לעבודה הואיל והיה עליו להחליף מאבטח אחר, ובשל כך לא פנה לקבלת טיפול רפואי באופן מיידי לאחר פגיעתו. יחד עם זאת, היה עליו לבקש כי יחליף אותו עובד אחר בשל כאביו, ולסיים את משמרתו מקודם מהרגיל (ס' 4). למחרת פנה לקופת החולים, שם נבדק והופנה לחדר מיון. בחדר המיון נבדק ובהמשך שוחרר. לאחר מספר ימים חש הפרעה בראיה ולכן שב לחדר המיון שם נבדק ושוחרר עם המלצה למעקב.

התובע העיד בבית-המשפט. בעדותו מסר כי עבר ניתוח מעקפים, כי הוא סובל מבעיות לחץ דם וסוכרת וכן הוא סובל מבעיה בעורקים הגורמת להפרעה בהספקת הדם ולבעיות בדיבור, בראייה ובתנועה (עמ' 8, ש' 1; 6). עובר לתאונה לא היו לו נפילות. לדבריו, הוא גר במקום מזה 30 שנים ועובר במקום מדי יום. עוד העיד כי לא הביט על המדרכה עת פסע בה, אלא לכיוון תחנת האוטובוס אליה הלך. לדבריו, ראה את האוטובוס עליו התעתד לעלות, האיץ את הליכתו ואז נתקעה רגלו השמאלית (עמ' 10, ש' 1-2). לאחר שקם ראה כי ישנה אבן בולטת. עוד העיד כי לא הודיע לעירייה כי ישנה אבן בולטת במדרכה (עמ' 11). לדבריו, התאריך הנקוב בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה שהוצאה עבורו (נספח 3 לתצהיר) אינו נכון (עמ' 13, ש' 24-25). עוד העיד כי לא היו לו הוצאות כספיות בגין התאונה. בשל ההפרעה בראיה שהחלה מספר ימים לאחר התאונה ניגש לבית החולים רק לאחר מספר שבועות. לדבריו, המדרכה תוקנה פעמיים מאז התאונה (עמ' 16, ש' 14-15). לאחר התיקון המרצפות היו ישרות.

אשת התובע, גב' ציפי יגר, העידה אף היא בבית המשפט. לדבריה היא צלמה את התובע לאחר פגיעתו (ת/2) ואת המקום בו אירעה התאונה (ת/3 א'-ג'). לדבריה, התמונות אשר צילם החוקר מטעם הנתבעת צולמו שלושה חודשים לאחר התאונה, ובזמן זה תוקנה המדרכה. את התיקונים שנערכו במדרכה ראתה נעשים מחלון ביתה. כמו-כן, העידה כי היא עוברת בדרך זו בדרכה לעבודתה. לדבריה התמונות אינן משקפות את מצבה של המדרכה ביום התאונה. עוד העידה כי ת/2 ו-ת/3 א'-ב' צולמו יום למחרת התאונה ואילו ת/3 ג' צולמה לאחר כשבועיים שלושה. המדרכה תוקנה לאחר צילום תמונה זו (עמ' 6, ש' 16). עוד העידה כי התובע לא נפל עובר לתאונה.

לבית-המשפט הוגש מטעם הנתבעת דוח חוקר של מר עומר טראובה (להלן: "החוקר"), לפיו ביקר בביתו של התובע ובמקום בו מעד ביום 24.9.07. לדבריו, התרשם כי המדרכה תקינה לחלוטין (ס' 3). התובע צולם מצביע על מקום מעידתו. עוד עולה מהדוח כי לגרסת התובע המקום לא תוקן עד ליום בו שוחח החוקר עם התובע. במקום נמדד הפרש בין המרצפות שלא עולה על 0.5 ס"מ. הודעת התובע בפני החוקר הוגשה (נ/2).

בעדותו בבית-המשפט, מסר החוקר כי התובע לא אמר לו שהמדרכה תוקנה. עוד העיד כי ההפרש המקסימאלי בין המרצפות במקום בו הצביע התובע כי נפל לא עולה על חצי ס"מ.

דיון

עוולת הרשלנות

נדמה כי לא יכולה להיות מחלוקת אודות קיומה של חובת זהירות מושגית שחבה הנתבעת שהינה עירייה כלפי התובע, תושב העיר. הסוגיה המרכזית שבמחלוקת הינה סוגיית חובת הזהירות הקונקרטית וסוגיית הפרתה - ההתרשלות. בעניין זה, ולאחר שעיינתי בתמונות של המדרכה אשר צולמו על-ידי אשת התובע, לא שוכנעתי כי העירייה התרשלה בטיפול במדרכה או באזהרה מפני מפגע. עיון בתמונות מעלה כי המדרכה מרוצפת באבנים משתלבות. הבליטה של האבן הרלוונטית על-פי התמונה הינה קלה ביותר, ואינה עולה על כחצי סנטימטר. עוד יודגש, כי אחת התמונות (ת/3 א') צולמה על-ידי אשת התובע מן הצד ההפוך לכיוון הליכתו ומעידתו של התובע, ומכאן שאין בתמונה זו כדי להצביע על הבליטה בכיוון שבו הלך התובע, לדבריו (עמ' 12). התמונה אשר משקפת את הבליטה בכיוון הליכתו של התובע (ת/3 ב') מעלה כי מדובר בבליטה מינימאלית, שאינה עולה, כאמור, על חצי סנטימטר. עוד יש ליתן את הדעת לכך שמדובר בתמונות תקריב של האבן המשתלבת, וכלל לא ברור אם ללא הגדלה כאמור ניתן להבחין בבליטה כלשהי.

אין ביכולתי לקבל את טענת ב"כ התובע בסיכומי התשובה לפיהם הבליטה בגובה באה לידי ביטוי בכל כיווני ההליכה. אבן מדרכה עשויה לבלוט מעל אבן אחרת בכיוון הליכה מסוים, ולא לבלוט מעל חברתה בכיוון ההפוך. לפיכך, במקרה דנן קיימת חשיבות רבה לכיוון הליכתו של התובע ולכיוון הצילום של התמונות. מכאן, שלא ניתן לייחס שום משקל לתמונה שסומנה ת/3א', וההתייחסות לבליטה הינה בהתאם לתמונה ת/3ב' בלבד.

בנוגע למקרים מסוג זה קבעה הפסיקה לא אחת כי לא בכל מקרה של נזק יש לקבוע כי קיימת אחריות. יפים לעניין זה דברי כב' השופט (כתוארו אז) ברק בע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113 (1982):

"אכן, מי שהולך בדרך או יורד במדרגות עשוי לעתים למעוד ולהחליק. "נפילה או התחלקות היא תופעה רגילה בחיים"... אלה הם סיכונים סבירים. אשר יש להכיר בהם ולחיות עמם בחיי היום-יום. ההולך לבית-מרחץ אינו יכול להתלונן על שהרצפה חלקה..., והמתנדנד בנדנדה אינו יכול להתלונן על נזק, הנובע מסיכונים, שהם טבעיים לאותה נדנדה... המשחק עם כלב עשוי להישרט... והרוכב על סוס עשוי ליפול ממנו. אין הדין מטיל חובת זהירות קונקרטית בגין סיכונים סבירים".

דברים דומים קבע כב' השופט מ' חשין בע"א 371/90 סובחי נ' רכבת ישראל, פ"ד מז(3) 345 (1993):

חובתו של מעביד לשלום עובדיו אינה חובה מוחלטת. המעביד אינו מבטח, ולחיובו בדין בגין תאונה שאירעה לעובדו במהלך עבודתו, על העובד להוכיח קיומה של עילה מוכרת בדין המזכה אותו בתביעתו; כך עילת רשלנות... וכך העוולה של הפרת חובה חקוקה... אכן, סיכוני חיים ובריאות אורבים לפתחנו כל העת, ובהולכנו אל מקום פלוני לא נדע אם נגיע אליו. לכל נזק יש שם ברפואה, אך לא לכל נזק יש שם של אחראי במשפט. לא כל נזק שניתן לצפותו (באורח תיאורטי), המשפט מטיל בגינו אחריות נורמאטיבית".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ