אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יגרמן נ' שטורם

יגרמן נ' שטורם

תאריך פרסום : 29/12/2011 | גרסת הדפסה
ק"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
24716-09-11
22/12/2011
בפני השופט:
לימור מרגולין-יחידי

- נגד -
התובע:
אפרים יוסף יגרמן
הנתבע:
אורית שטורם

החלטה

הקובלנה מייחסת לנאשמת בארבעה אישומים חדירה לחשבונות בנק של הקובל, מתן אפשרות לאחרים לעיין בנתוני חשבונות הבנק, חדירה למחשב האישי וצפיה והעתקת חומר, עשיית שימוש לרעה במידע שברשותה לצורך מימון פוליסת ביטוח רכב על ידי הקובל, איומים ותקיפה.

טרם מתן מענה לקובלנה, טענה ב"כ הנאשמת טענות מקדמיות.

בהתאם להוראות הדין רשאי נאשם בהליך של קובלנה להעלות טענות מקדמיות, וביניהן טענות הנוגעות לפגמים עובדתיים ומשפטיים באופן ניסוחה של הקובלנה.

תכלית הפירוט העובדתי במסגרת פרק העובדות בקובלנה, תוך ציון כל העובדות המהוות את העבירה ומבססות אותה, היא כפולה: האחת, לגדור מבחינת בית המשפט והצדדים את מסגרת הדיון, והשניה, להעמיד את הנאשם בפני העובדות שמפניהן עליו להתגונן.

על חשיבות פרק העובדות, ותחימת גדרות האישום עמד בית המשפט בע"פ 725/95 מנדלברוט נגד מדינת ישראל, בציינו:

"ל"תיאור העובדות" חשיבות ראשונה במעלה: הוא עומד בבסיס האישום ותוחם את גבולותיו ואת גבולות הדיון שיתקיים על פיו; ובתור שכזה - עומד הוא גם בבסיס הגנתו של הנאשם ומכתיב את מהלכיו. אשר על כן, חייב "תיאור העובדות" לשקף את כל מרכיבי העבירה המיוחסת לנאשם, הן אלה המבטאים את היסוד הפיזי והן אלה המבטאים את היסוד הנפשי; ובכך להניח את הבסיס הדרוש לדיון הוגן, שבו יודע הנאשם מלכתחילה מה מתכוונת התביעה להוכיח נגדו".

בנוסף, על יסוד העובדות המפורטות בקובלנה בוחן בית המשפט אם הקובלנה מגלה את העבירה לה נטען בפרק הוראות החיקוק.

לפיכך, נדרש מן הקובל להציג במסגרת הקובלנה פרשת עובדות בהירה, הנותנת ביטוי ברור ותחום לכל יסודות העבירות אותן הוא מייחס לנאשם.

הטענות המקדמיות בדבר פגם או פסול באישומים בקובלנה וכן הטענה שהאישומים בקובלנה אינם מגלים עבירה, הן טענות קרובות במהותן. שתי הטענות מבוססות על פי רוב על פרק העובדות, ושתיהן מצביעות על פגמים במסכת העובדתית ובהנחות המשפטיות.

בבחינת הטענות הללו ובשקילת הסעדים מקום שיש בהן ממש, עומדת במרכז שאלת הפגיעה בהגנת הנאשם וקיפוחו. בהתייחס לטענות שעניינן פירוט חסר נבחנת גם שאלת היכולת האופרטיבית של הקובל ליתן פירוט רב יותר, לצד נפקות העדר הפירוט על קביעת מסגרת הראיות ויכולת ההתגוננות של הנאשם.

ודוק, עקרונות אלה מחייבים בדיקה קפדנית מקום שהטענות הן לפגמים בהליך של קובלנה. זאת, בשל אופיה של הקובלנה והעובדה שהיא מוגשת על ידי גורם פרטי, בעל עניין אישי על פי רוב, ולא קודמים לה מנגנוני בקרה וסינון מצד רשות התביעה מחד גיסא, אך השפעותיה והשלכותיה על הנאשם עלולות להיות קשות וחמורות, והוא נדרש לנהל את ההליך כשעיקר סעדיו, אם מגיעים לו סעדים, ניתנים בדיעבד מאידך גיסא.

ומן הכלל אל הפרט.

ב"כ הנאשמת העלתה שורה של טענות מקדמיות במהלך הדיון.

ב"כ הקובל הגיבה בעל פה בתגובה כללית וקצרה ביותר, וביקשה להגיש תגובה בכתב. למרות שחלף זה מכבר הזמן לתגובתה, לא נמסרה תגובה כזו.

ב"כ הנאשמת טוענת לפגם בקובלנה, בכך שמיוחסות עובדות והוראות חיקוק שאין סמכות להגישן במסגרת קובלנה. את טענותיה בעניין זה היא מכוונת להוראת החיקוק לפי סעיף 2(8) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות") הנזכרת בשלושת האישומים הראשונים, וכן לאישום הרביעי בכללותו.

עיון בתוספת השניה לחסד"פ מעלה כי ס"ק (12) מונה עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות במסגרת העבירות שניתן להגיש בהקשרן קובלנה. עבירה של פגיעה בפרטיות מוגדרת בסעיף 5 לחוק כפגיעה במזיד בפרטיות הזולת באחת הדרכים המפורטות בסעיף 2 ס"ק (1), (3)-(7), (9) – (11).

צודקת, אם כן, ב"כ הנאשמת בטענה כי פגיעה בפרטיות בדרך של הפרת חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם שנקבעה בהסכם, כקבוע בס"ק (8), אינה מקימה עבירה פלילית.

עיון באישום הראשון מעלה כי סעיפים 6, ו – 8 עוסקים במעשה כמפורט בסעיף 2(8) לחוק. לאור האמור, אני מורה על מחיקת הוראת החיקוק של סעיף 2(8) לחוק ושל סעיפי העובדות הקשורים אליה, הן באישום הראשון ובהתאמה בסעיף 4 לחלק הכללי.

באישום השני, עוסקים סעיפים 10 – 11, בחלק הנוגע לנאשמת, במעשה כמפורט בסעיף 2(8) לחוק. לאור האמור, אני מורה על מחיקת הוראת החיקוק של סעיף 2(8) לחוק ושל קטעי העובדות הקשורים אליה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ