אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יבוטל כתב אישום לאחר חזרת הנאשם מכפירתו, כדי לאפשר לו למצות את הליך השימוע

יבוטל כתב אישום לאחר חזרת הנאשם מכפירתו, כדי לאפשר לו למצות את הליך השימוע

תאריך פרסום : 12/02/2007 | גרסת הדפסה
פ"ח
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
1138-05
08/02/2007
בפני השופט:
1. ס' רוטלוי - אב"ד
2. ע' צ'רניאק
3. ד"ר ק' ורדי


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד וקסלר
הנתבע:
יעקב ארד
עו"ד פלדמן
החלטה

1.         ביום 14/1/07 הגיש ב"כ הנאשם בקשה לבטל את כתב האישום כנגד הנאשם על מנת שיוכל לממש את זכותו היסודית והמהותית בדבר קיום שימוע בנפש חפצה,  וזאת כחשוד ולא כנאשם, בעקבות אי קיום החובה הקבועה בסעיף 60 א' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ).

2.         כנגד הנאשם הוגש ביום 29/8/05 כתב אישום בעבירות של אינוס ומעשים מגונים. עפ"י כתב האישום מדובר בעבירות שביצע הנאשם במתלוננת באירועים שארעו ב-2004 ו-2005.

יש לציין שחומר החקירה הגיע למאשימה ב-7/04.

3.         ביום 9/11/05 הגיש הנאשם (שהיה מיוצג כל העת ע"י עו"ד פלדמן) את תגובתו לכתב האישום בה כפר במעשים המיוחסים לו. ביום 23/11/05 נקבע התיק לשמיעת הראיות ל-4/9/06 ו-5/9/06.

            ביום 6/8/05 בוטלו מועדי ההוכחות עקב הצורך של ההרכב להמשיך בשמיעת ראיות בתיק אחר, בו הנאשמים עצורים עד תום ההליכים משנת 2004. ביום 5/9/06 נקבע התיק לשמיעת ראיות ל-4/12/06 ו-22/1/07.

            ביום 4/12/06 הודיע ב"כ הנאשם שמתנהל מו"מ עם המאשימה ועל כן התבקשה בקשה משותפת לשנות את מועד ההוכחות הראשון לתזכורת. ביום 24/12/06 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי לא הצליחו להגיע להסדר טיעון וביקשו לקבוע את התיק לשמיעת הראיות במועד שנקבע - 22/1/07.

            בעקבות הגשת בקשת הנאשם לביטול כתב האישום ב-14/1/07 לא התקיים מועד ההוכחות והצדדים טענו בפנינו לענין בקשה זו.

4.         לטענת הנאשם, יש לאפשר לו לחזור בו מהכפירה בכתב האישום ולבטל את כתב האישום עקב אי קיומה של חובת היידוע לפי סעיף 60 א' לחסד"פ, כדי לאפשר לו לממש את זכות השימוע בטרם הגשת כתב האישום, זכות שהוא מתכוון וחפץ לממש.

            לטענת הנאשם, מדובר בזכות היידוע והשימוע בעקבותיה, שהיא זכות מהותית, שלא ניתן לרפא את פגם אי השימוע באמצעות שימוע בדיעבד כל עוד כתב האישום קיים וזאת, מחשש שהמאשימה "תינעל" על עמדותיה כפי שהוצגו בכתב האישום.

            לטענת הנאשם, לא ייגרם כל נזק למאשימה אם כתב האישום יבוטל ויקויים שימוע בהקדם לנאשם במעמד של חשוד ולא כאשר מרחף מעל ראשו כתב אישום, במיוחד כשהנאשם מוכן לחזור בו מכפירתו לפני ביטול כתב האישום, כך שלא מדובר בזיכוי והמאשימה תוכל להגיש כתב אישום חדש לאחר השימוע.

5.         המאשימה מתנגדת לביטול כתב האישום.

            המאשימה לא מתכחשת לכך שלא הודיעה לנאשם על קבלת חומר החקירה בעניינו כנדרש על פי סעיף 60 א' לחסד"פ.

            לטענת המאשימה, חומר החקירה הועבר אליה ב-7/04 לפני כניסת ס"ק (ד) לסעיף 60 א' לחסד"פ לתוקף (נכנס לתוקף ב-1/1/05). הכשל של המאשימה באי שליחת הודעת יידוע לנאשם מקורו בטעות שנעשתה בתום לב.

            לטענת המאשימה, הפרת סעיף היידוע בנסיבות מקרה זה אינה מחייבת את ביטול כתב האישום, וזאת לאחר שב"כ הנאשם לא טען טענה זו במשך מעל לשנה מאז קבלת חומר החקירה ב-12/9/05 ועד לפנייתו אליה לביטול כתב האישום ב-8/1/07.

            לטענת המאשימה מדובר בטענה מקדמית שלא הועלתה עד עתה, ומכל מקום, ניתן לקיים את השימוע בדיעבד בנפש חפצה, ללא ביטול כתב האישום ובכך ניתן לרפא את הפגם ולתקנו באופן שהגנת הנאשם לא תקופח.

6.         יש לציין שביום 3/1/07 ניתנה על ידינו החלטה במקרה דומה, פ"ח 1199/05 מ"י נ' פולנסקי, (פורסם בנבו) ( להלן: "פולנסקי"), בו הורינו על ביטול כתב האישום בעבירות של אינוס ומעשים מגונים, לאחר חזרת הנאשם מכפירתו, כדי לאפשר לו למצות את הליך השימוע, בעקבות אי קיום חובת היידוע לפי סעיף 60 א' לחסד"פ.

            נראה, כי אכן, כפי שטוענת המאשימה, פרסום החלטה זו בפרשת פולנסקי מסביר את עתוי הגשת הבקשה הנוכחית במועדה, אך אין בכך, לדעתנו, כדי לגרוע מהבקשה, ולהיפך, הדבר מסביר את השיהוי שהיה בהגשת הבקשה.

            בענין זה, אנו סבורים, כי אין זה ראוי שהמאשימה, המודה בטעותה באי קיום חובת היידוע במשך חודשים רבים עד הגשת כתב האישום ב-8/05, תטען כלפי הנאשם לכך שהוא עצמו לא העלה טענה זו, בזמן שמתברר גם לפי גירסתה, שהוא לא היה מודע לה.

            המאשימה מנסה לאבחן את המקרה הנוכחי מפרשת פולנסקי, אך אנו סבורים שאין הבדל של ממש בין המקרים ויש לנהוג דין אחד לגביהם ולכן, לא נותר לנו אלא לחזור על קביעותינו בפרשת פולנסקי, בשינויים המחוייבים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ