אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יבוטלו הליכי פשיטת רגל כלפי חייב שנהג בחוסר תום-לב ולא עמד בהוראות צו הכינוס.

יבוטלו הליכי פשיטת רגל כלפי חייב שנהג בחוסר תום-לב ולא עמד בהוראות צו הכינוס.

תאריך פרסום : 14/10/2009 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי באר שבע
9091-03
12/10/2009
בפני השופט:
צלקובניק יורם

- נגד -
התובע:
מימון אליאס גרשון
עו"ד רפי בוקר
הנתבע:
1. עו"ד עדי כלפון - הנאמן
2. כונס הנכסים הרשמי - הדרום

בפני בקשת החייב לביטול החלטה הנוגעת לביטול הליכי כינוס בעניינו במסגרת תיק פש"ר9091/03.

ביום 17.3.2003 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, בעקבות בקשת החייב, והושת תשלום חודשי בסך של 500 ש"ח. ביום 21.12.2005 הופחת התשלום החודשי לסך של 400 ש"ח. אשת החייב, יפה מימון, הוכרזה כפושטת רגל ביום 24.4.2006 במסגרת תיק פשר 6207/05. על החייבת הוטל תשלום חודשי של 100 ש"ח.

על פי חוות הדעת הכנ"ר מיום 20.10.2003, אין מקום להכריז על החייב כפושט רגל, נוכח יצירת חובות שלא בתום לב, ולפיכך התבקש על ידי הכנ"ר לדחות בקשת החייב להכרזתו כפושט רגל. עוד ביקש הכנ"ר לבטל ההליכים גם בשל אי עמידתו של החייב בהוראות צו הכינוס. מהודעת הכנ"ר מיום 21.2.2006 עולה כי החייב מפגר בהעברת תשלומים, וכי שילם רק 17 מתום 35 תשלומים שהושתו עליו; בנוסף צויין כי החייב מגיש דוחות כלכליים ללא אסמכתאות. החייב ביקש לפרוס חוב הפיגורים, ובדיון שנערך ביום 30.5.2006, התבקש החייב להשלים מלוא דוחותיו, בטרם תינתן החלטה. בהודעת הכנ"ר מיום 3.6.2006 עלה, כי החייב לא צירף אסמכתאות נדרשות לדוחות שהוגשו, וכי חוב פיגורים עומד על סך של 11,200 ש"ח, והתשלום האחרון שולם בחודש אוגוסט 2004. בנסיבות אלה עמד הכנ"ר על התנגדותו להמשך ההליכים. החייב התבקש להגיב לבקשת הכנ"ר, אולם לא עשה כן. נוכח האמור, ניתנה החלטה ביום 18.10.2006 לביטול צו הכינוס שהוצא בעניינו של החייב. החייב ביקש להורות על ביטול ההחלטה, וטען כי לא ידע על בקשת הכנ"ר וההחלטה למתן תגובה, וממילא לא היה ניתן בידו להגיב לאלה, נוכח כך שהיה מאושפז בבית החולים באותם מועדים, בשל כך שלקה באירוע מוחי. צורפו תעודות רפואיות הנוגעות לאירוע זה מחודש ספטמבר 2006. בנסיבות אלה, ועד למתן החלטה, ניתן ביום 5.11.2006, צו לעיכוב ההליכים.

חוות דעת הכנ"ר מעלה כי החייב הצהיר על חובות בסך של 6.9 מיליון ש"ח  ל- 91 נושים. החובות נוצרו בין השנים 1989- 2001, כעולה מבקשת החייב למתן צו כינוס; בנוסף פרט החייב כ- 50 ערבויות שנתן במהלך שנים אלה. נפתחו נגד החייב עשרות תיקי הוצאה לפועל, כמוצהר על ידו.

החייב טען כי פעילותו העסקית מתייחסת לשנים 1987- 1995 (לפי גירסה אחרת של החייב, עד שנת 1997). במהלך שנים אלה פעל במסגרת מספר עסקים: בשנת 1987 הקים מפעל לייצור מוצרי בצק (חברת דור דורשיו בע"מ), ובשנת 1990 הקים מפעל לייצור תפוחי אדמה מעובדים. שני מפעלים אלה קרסו מסיבות אובייקטיביות שונות, שאינן תלויות בחייב, על פי תצהירו. בשנת 1994 פתח מסעדה בבאר שבע ("מפגש קוקה קולה"), אולם בשל כך ש"חובות העבר רדפו אותו", על פי תצהירו, נאלץ לסגור את המסעדה בשנת 1996. עוד עלה כי החייב הקים גם חברת מימון, - מימון תעשיות ומזון בע"מ, - ואף זו כשלה נוכח מחדלי הלווים להחזיר חובות. החייב מסר בעדותו (ביום 10.6.2007) כי נוצר כדור שלג, עקב כשלונן העסקי של חברת המימון והמפעל לייצור בצק, ובשל כך לא הצליח להציל עוד עסקיו. עוד ציין כי בשנים 1992-1993 הקים שתי חברות נוספות, בהן לא נגרמו הפסדים, האחת פעלה לצורך השתתפות במכרז לפסטיבל ערד, וחברה נוספת לצורך רכישת מבנה. הנאשם מסר בנוסף, כי לאחר שחדל מפעילותו העסקית סייע לבתו, ליאת מימון, לנהל מסעדה בבית נועם בבאר שבע.

הוברר, כי לבד מאשתו של החייב, הוכרזו גם שתי בנותיו של החייב, ליאת מימון (פשר 3360/02) ויעל מימון (פשר 9014/03), (להלן: ליאת ויעל), כפושטות רגל. שתי הבנות מתגוררות בביתם של החייבים. בעת הגשת הדוחות עבדה יעל כמוקדנית, ואילו ליאת לא עבדה כלל. על פי דווח הכנ"ר מיום 7.8.2008, ליאת סיימה את שירותה הצבאי בשנת 1996, ופתחה חודשיים לאחר מכן, ללא הון אישי, מסעדה ברחוב שז"ר בבאר שבע, ושכרה את מבנה המסעדה למשך 5 שנים. בחודש אוקטובר 1997, פתחה ליאת סופרמרקט ברח' בן צבי בבאר שבע, אשר פעל במקביל למסעדה. לשם כך נטלה הלוואה בסך של 120,000 ש"ח. משנקלעה לחובות החלה לפעול באמצעות חשבון הבנק של יעל, שהייתה חיילת, ולאחר שחשבונה של יעל הוגבל, לוותה ליאת כספים ב"שוק האפור", והגדילה חובותיה. במסגרת פעילותה זו, ליאת פתחה בשנת 2000 את חברת  א.י.ל.י.ם מזון, והיא הייתה בעלת המניות הרשומה בה. יצוין כי במסגרת חובותיו הצהיר החייב על חוב לספק אחים בוקובזה, בסך של 277,000 ש"ח לערך, שנוצר בשנת 2001, עקב "סחורה לעסק- ערבות ל א.י.ל.י.ם מזון בע"מ).

 מתצהירה של יפה מימון, בבקשתה לכינוס נכסים, עולה כי לאחר הליכי פשיטת הרגל הנוגעים לליאת, המשיכה לנהל את חנות המכולת, ונקלעה לקשיים כספיים ולחובות, עד סגירת החנות בשנת 2005.

מתסקירי הכנ"ר עולה, כי בבקשתה להליכי כינוס ליאת הצהירה על חובות בהיקף של 1,842,137 ש"ח, ויעל הצהירה על חובות בהיקף של 970,042 ש"ח.

מפרוטוקול אסיפת נושים מיום 10.8.2003 עולה כי החייב אישר כי בשנים אלה, ניהל סופרמרקט ברחוב בן צבי, "נהג לבקר" במסעדה שנוהלה על ידי ליאת בבית נועם, וכן "עזר לנהל" מכולת ברחוב הצבי 53 שעברה לניהולה של אשתו, יפה. בנוסף הומצא כתב תביעה וכתב ערבות לספק (יחיעם), מהם עולה כי החייב משמש כמנהל בעסק שהושכר על ידי ליאת, והחייב אף ערב לחיובי ההשכרה ולתשלומים לספק.

הכנ"ר התנגד להמשך ההליכים נוכח יצירת חובות בחוסר תום; נטען כי נפתחו נגד החייב 94 תיקי הוצאה לפועל בין השנים 1990-2002; החייב המשיך להקים עסקים ויצר חובות חדשים; לא המציא לכנ"ר פרטים שניתן לבדקם, לגבי הנסיבות הקשורות בקריסת החברות, ולא סיפק תיעוד נדרש; החייב חתם על ערביות רבות בעודו נתון בחובות; ולבסוף, החייב ניהל עסקים באמצעות בנותיו ליאת ויעל, ויצר חובות נוספים.

החייב טען כי אין הוא מחזיק ברשותו את המסמכים הנוגעים לפעילות החברות, בשל השנים הרבות שחלפו מאז קריסת החברות. החייב הכחיש כי המשיך לפעול באמצעות ליאת; לדבריו, העסקים היו שייכים לליאת, ולא היו שלו, וליאת שהינה "בוגרת ועצמאית ובעלת תואר שני בכלכלה"  פעלה באופן עצמאי, הגם שהחייב סייע לה בעבודתה, מעת לעת, "נתתי לה עצות", כלשונו (ע' 11). החייב אף אישר כי נתן ערבויות לארבעה ספקים, לצורך עסקיה של ליאת, וכי ערבויות אלה גילמו חובות עבר שלו לאותם ספקים, במסגרת ניסיון למצוא הסדר לחובות, וליאת סברה כי תוכל לפרוע מקצת מחובותיו, אם עסקיה יעלו יפה, ואף לסייע למשפחה שהייתה נתונה בקשיים כלכליים כבדים. איתרע המזל, וגם עסקיה של ליאת התמוטטו בשל פתיחת מרכז מסחרי מתחרה. החייב נדרש לעניין החוב המוצהר לאחים בוקובזה עקב פעילות חברת א.י.ל.י.ם שבבעלות ביתו, וטען בתצהירו כי אכן נתן ערבות לאותו ספק אותו הכיר קודם לכן, במסגרת עסקיו, ואולם הפעילות במסגרת עסקה של ליאת, התנהלה על בסיס מזומן בלבד, והחוב הנטען מתייחס לחובות עבר, ככל הנראה מפעילותה העסקית של יפה מימון, ליאת, או "מפגש קוקה קולה". עוד טען כי ביקש מהספק את כרטיסי הנהלת החשבונות של א.י.ל.י.ם מזון, אולם זנה טען כי התיעוד אבד, ואין אפשרות לשחזרו. לדבריו הספק ביצע "התאמה" של החובות הכוללים שנוצרו, לשטר הערבות שנמסר על ידו לספק במסגרת פעילותה של ליאת.

באשר לעמידתו בהוראות צו הכינוס טען החייב, כי הוא מתקיים מדמי הבטחת הכנסה, ומעזרה צנועה של קרובי משפחה המסתכמת ב- 1,050 ש"ח; הוא סובל משורה של מחלות כרוניות, ונזקק לכספים לרכישת תרופות. בתגובת הכנ"ר מיום 14.1.2007 צויין כי החייב, אשתו ובנותיו, כולם פושטי רגל, אינם עושים כל מאמץ לפרנס עצמם, והחייב מצהיר על הכנסה מצומצמת בלבד, בעיקר מהביטוח הלאומי.  הכנ"ר חזר על עמדתו כי אין מקום להותיר את צו הכינוס על כנו, אם כי נוכח המצב הרפואי בעיקר, אין הכנ"ר עומד במפגיע על בקשתו; צויין כי החייב פסק לחלוטין מהעברת תשלומים מאז חודש יולי 2004, והוא מגיש דוחות באופן מזדמן (הדוח האחרון הוגש בחודש פברואר 20008).

דיון

אין אני רואה מקום לשינוי ההחלטה הנוגעת לביטול ההליכים, וזאת על רקע התנהלות של החייב שלא בתום לב בדרך יצירת חובותיו, והימנעות שיטתית מעמידה בהוראות צו הכינוס להעברת תשלומים חודשיים צנועים, חרף חובות עתק שיצר, כפי שהובהר.

החייב נתן ידו לפעילות עסקית מסועפת בין השנים 1989- 1995 תוך הקמת חברות בזו אחר זו, ולעיתים זו בצד זו, תוך יצירת חובות של מיליוני ש"ח. לא ניתן ללמוד מהבהרות החייב, המתייחס באופן כללי וסתום לדרך נפילת עסקיו, כיצד בדיוק תפחו חובותיו לממדים ניכרים אלה, ומכל מקום החייב לא סיפק תיעוד שהיה בו כדי להבהיר אילו סיכונים כלכליים נטל החייב בהקמת החברות, כיצד סבר לפצות הנושים השונים ש"נותרו מאחור", או להבטיח את פרעונם של החובות החדשים שנטל, לבד ממתן ערבויות שממילא היו חסרות ערך ממשי, נוכח חובות העבר. החייב טען כי לא ניתן להמציא מסמכים נדרשים, נוכח השנים שנקפו, ואולם תמוה הדבר כי לא נותר בידי החייב תיעוד ממשי ממכלול פעילותו העניפה בשש חברות שונות, שבמרביתן נוצרו חובות בהיקף כה ניכר. בצד העמימות בתשובות החייב, עולה, כי נידון למאסר בעבר בגין אי דיווחים למע"מ, ומכאן שלא ברור אם היה בתיעוד לגבי פעילות החברות, אם היה החייב ממציאו, כדי לשקף ממילא, במידה ראויה, את פעילותו העסקית של החייב. עוד עלה מדברי החייב, כי נאלץ לסגור את המסעדה בעמק שרה לאחר שתי שנות פעילות, וזאת בשל חובות העבר, ומכאן שהחייב עצמו מאשר כי לא נרתע מפתיחת עסק נוסף שנטילת התחייביות בצידו, חרף שובל חובות אותם לא פרע בעבר.

הנסיבות הקשורות בפעילותן של הבנות, ליאת ויעל, מעלות כי החייב המשיך בפעילותו העסקית, תוך "הפעלתה" של ליאת ששימשה מסווה לפעילות החייב, שהיה אותה עת חדל פרעון, נאלץ לסגור את המסעדה בעמק שרה, נתון עד צוואר בהליכי הוצאה לפועל, ומשולל יכולת לפעול באופן עצמאי בבנקים וכלפי הרשויות. טענתו המכחישה של החייב בעניין זה אינה ראויה לאמון.

החייב אישר למעשה גם באסיפת הנושים, כי "סייע" לליאת בהפעלת המסעדה וניהל סופרמרקט, וזאת בניגוד לטענתו כי היה במעמד של "נותן עצות" בלבד; יותר מכך, עולה ממסמכים שהוגשו כי החייב חתם כערב למילוי התחייבויות השכירות, ואף הוצג כמנהל; החייב אישר כי חתם על ערבויות לספקים, ובכתב הערבות לחברת יחיעם, הוא מצויין כבעלים של הסופרמרקט ברחוב בן צבי 7; החייב אף מסר ערבות לאחים בוקובזה עבור התחייבויותיה של חברת א.י.ל.י.ם, בעוד החייב משולל כל יכולת כלכלית לפרוע את החובות, וזאת בלא קשר לעצם המחלוקת שמעורר החייב לעניין שיעור החוב, או עצם החוב לספק זה; יש לזכור, כי חרף טענות החייב בדבר עמידתה של ליאת על רגליה שלה, הרי שבעת תחילת הפעילות העסקית השתחררה זה לא מכבר מהצבא, והייתה משוללת משאבים כספיים משלה, ונראה בעליל כי עם כל רצונה המובן לסייע לחייב, הרי שתומרנה על ידו לפתיחת עסקים, והיא אף צברה עקב כך, תוך תקופה קצרה, חובות נוספים בהיקף עצום של קרוב 1.8 מיליון ש"ח. לא רק זאת, אלא שבשל מערבולת החובות, ולאחר שעל ליאת עצמה חלו הגבלות בהפעלת חשבון בנק, הופעל חשבונה של האחות, יעל, לצורך יצירת חובות נוספים בהיקף של מאות אלפי ש"ח.

נמצא איפוא כי החייב לא חדל עד מועד הכרזת פשיטת הרגל, מפעילות לא אחראית ובלתי מרוסנת, תוך פתיחת עסקים בזה אחר זה, הפעלת בני משפחה לפתיחת עסקים נוספים,  ו"גלגול" חובות בהיקף של מיליוני ש"ח, כאשר נושיו עומדים מנגד חסרי אונים,  ואינם יכולים להיפרע ממנו.

אכן, מצבו הכלכלי של החייב אינו טוב, והוא לוקה בבעיות רפואיות לא פשוטות. עם זאת, לא ניתן להבין כיצד מהין החייב, חרף המתואר לעיל והיקף החובות שיצר, להימנע מלעמוד בחיוביו החודשיים הצנועים, תוך התעלמות מוחלטת מנושיו. יש לזכור כי החייב הפסיק להעביר תשלומיו בחודש אוגוסט 2004, ועד אז, מיום מתן צו הכינוס, חרף המצב הכלכלי הנטען, מצא דרך לעמוד  בתשלומים אלה. עוד יש לציין כי האירוע הרפואי בו לקה החייב, התרחש בחודש ספטמבר 2006, דהיינו למעלה משנתיים לאחר הפסקת התשלומים, ואין בו כדי להסביר את מחדליו של החייב עד מועד אשפוזו. לא למותר לציין כי הבת ליאת, המתגוררת בבית החייב, על פי דיווח הכנ"ר, לא טרחה כלל לצאת לעבודה, על פי דיווח זה, ולעזור בכלכלת המשפחה, חרף חלקה ביצירת החובות, ומצב המשפחה. עוד אציין כי החייב פסק לחלוטין מהעברת תשלומים בכל תקופת הקפאת ההליכים, אם כי הוא מואיל להעביר דוחות מעת לעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ