אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יאסין ואח' נ' משרד הפנים ואח'

יאסין ואח' נ' משרד הפנים ואח'

תאריך פרסום : 04/08/2011 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי נצרת
41112-11-10
04/08/2011
בפני השופט:
דוד חשין

- נגד -
התובע:
1. סובחיה יאסין
2. מוחמד יאסין

הנתבע:
1. משרד הפנים
2. מפקד יהודה ושומרון

פסק-דין

פסק דין

עניינה של עתירה זו בסירובו של משרד הפנים (להלן – המשיב) לבקשה לאיחוד משפחות (אחמ"ש) שהגישה העותרת 1, אזרחית מדינת ישראל (להלן - העותרת), עבור בעלה, מוחמד יאסין (להלן – העותר), תושב האזור.

רקע

בשנת 1984 נישאו בני הזוג ונולדו להם 7 ילדים. ביולי 1987 נורה העותר ונפצע באורח חמור. כשנה לאחר מכן נרצח היורה, ובעקבות זאת, נעצר העותר, הועמד לדין, הורשע בשידול לרצח ונדון ל- 20 שנות מאסר. בשנת 1996 שוחרר העותר, במסגרת מחוות לפלסטינאיים, ועבר להתגורר באזור.

באוקטובר 2004 הגישה העותרת בקשה לפתוח בהליך מדורג לאיחוד משפחות, אשר נדחתה בידי המשיב. העותרים עתרו לבג"ץ בגין דחיית בקשתם, אך העתירה נמחקה מפאת אי התייצבותו של ב"כ העותרים. בנובמבר 2005 הגישה העותרת בקשה חדשה לאיחוד משפחות, אשר נדחתה אף היא בידי המשיב, לאור עמדת השב"כ.

בשלהי דצמבר 2009 הגישו העותרים בקשה נוספת לאיחוד משפחות. גם הפעם נדחתה הבקשה, מפאת סירוב ביטחוני מצד השב"כ. על פי פרפראזה גלויה – ברשות כוחות הביטחון מידע לפיו העותר הורשע בשידול לרצח ונידון ל- 20 שנות מאסר, וכן מידע כי קרובי משפחתו של העותר נוטלים חלק בארגונים עוינים המסכנים את שלום הציבור וביטחון המדינה.

על החלטה זו הוגשה העתירה שבפניי.

עיקרי טענות הצדדים

לטענת העותרים, הם נשואים זה לזו כ- 26 שנים. דחיית הבקשות לאיחוד משפחות ואי מתן היתר כניסה לעותר לשם ביקור בני משפחתו גרם לניתוק הקטינים מאביהם העותר. העותרים טוענים, כי עברו הפלילי של העותר נמחק, בהתאם להוראות סעיף 19 לחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, התשמ"א – 1981 (להלן – חוק המרשם), וכי מיום שחרורו מבית הסוהר לא עבר כל עבירה פלילית. העותרים מוסיפים וטוענים כי הם מופלים לרעה ביחס למשפחות שעניינם דומה, וכי הנימוק בבסיס הדחייה - לפיו קיימת מניעה פלילית או ביטחונית בגין עבירה שבוצעה לפני 17 שנים - מהווה פגיעה בזכות לכבוד של העותר, זכות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

מנגד טוען המשיב, כי שר הפנים מוסמך ואף חייב שלא להעניק רישיון ישיבה בישראל, מקום בו הוא סבור, על בסיס חוות דעת של גורמי הביטחון המוסמכים, שהענקת רישיון כאמור טומנת בחובה סיכון פוטנציאלי לביטחון המדינה או לביטחון הציבור. הסיכון לביטחון המדינה יכול לנבוע הן מזיקתו של המבקש עצמו לפעילות עוינת והן מקשרים משפחתיים עם גורמים עוינים, ובפרט כשמדובר בקרובי משפחה מדרגה ראשונה, שאז הסיכון נובע מהחשש לסיוע מדעת ושלא מדעת שהשוהה בישראל עלול להושיט לקרוב משפחתו.

בהתייחסו לטענות העותרים בדבר פגיעה בכבוד האדם, בזכות לחיי משפחה ובטובת הילדים, טוען המשיב כי הזכויות שלהן טוענים העותרים כפופות לסייגים של ביטחון המדינה ושלום הציבור, ובהתקיים סייגים אלו, נסוגות אותן זכויות מפניהם.

דיון

בשנת 2005 תוקן חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003 (להלן – חוק הוראת השעה), והוסף לו סעיף 3ד - בדבר "מניעה ביטחונית" – המורה כי:

"לא יינתן היתר לשהייה בישראל לתושב אזור לפי סעיף 3, 3א(2), 3ב(2) ו-(3) ו-4(2), אם קבע שר הפנים או מפקד האזור, לפי העניין, בהתאם לחוות דעת מאת גורמי הביטחון המוסמכים, כי תושב האזור או בן משפחתו עלולים להוות סיכון ביטחוני למדינת ישראל; בסעיף זה, "בן משפחה" – בן זוג, הורה, ילד, אח ואחות ובני זוגם".

סעיף זה בא לעגן את הפרקטיקה שנהגה גם קודם לתיקון החוק, במסגרת הפעלת שיקול דעת שר הפנים בבוחנו בקשות לאיחוד משפחות (השוו בבג"צ 2028/05 אמארה נ' שר הפנים, ניתן ביום 10.7.06).

הלכה למעשה קובע סעיף זה, כי "לא יינתן לתושב האזור היתר לשהייה בישראל או רישיון לישיבה בישראל, אם סברו גורמי הביטחון המוסמכים כי אותו תושב האזור, המבקש האחר או בן משפחה שלהם עלולים להוות סיכון ביטחוני" (עעמ 11149/07 כואכב גנימאת נ' שר הפנים, ניתן ביום 29.12.2009).

באשר לאופן הפעלת שיקול הדעת נקבע כי "במסגרת השיקולים שהשר רשאי לשקול, ואף חייב לשקול, מצויים שיקולים הנוגעים למידת מסוכנותו של העותר, כפי שהיא משתקפת מעברו הפלילי וממידע מודיעיני המצוי בידו. בגדרו של איזון זה, יש להביא בחשבון, בין היתר, את היקף העבירות שהעותר עבר ומידת חומרתן, לעומת הזמן שחלף מאז נעברו, כאשר, 'ככלל, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה מפחית ממידת מסוכנותו של העותר'" (בגץ 876/07 ניהאד קייסי נ' שר הפנים, ניתן ביום 9.10.2007).

במקרה שבפניי, סירוב בקשתם של העותרים לאיחוד משפחות מתבסס על שני אדנים: האחד, מעורבותו של העותר ברצח סייען (דבר המלמד על מסוכנות), והשני, מידע לפיו קרובי משפחתו של העותר נוטלים חלק בארגונים עוינים המסכנים את שלום הציבור וביטחון המדינה.

העותרים מתמודדים עם האדן הראשון בטוענם כי בהתאם לסעיף 14(א)(3) לחוק המרשם, העבירה בגינה הורשע המערער התיישנה. משכך טוענים העותרים, אסור היה למשיבה לבסס את החלטתה על ההרשעה, שכן סעיף 19(א) לחוק המרשם קובע כי "מידע על הרשעה שהתיישנה לא יובא בחשבון בין שיקוליו של מי שהיה זכאי לקבלו אילולא ההתיישנות".

אשר לאדן השני, טענת העותרים הינה כי החוק מתייחס לעברם הפלילי של בני משפחת המוזמן מהאזור ולא של בני משפחת המזמין (שהוא אזרח ישראל).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ