אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יאזגג'י ואח' נ' משרד הביטחון/מבקר מערכת הביטחון

יאזגג'י ואח' נ' משרד הביטחון/מבקר מערכת הביטחון

תאריך פרסום : 09/01/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום הרצליה
17432-01-10
09/01/2011
בפני השופט:
סיגל רסלר-זכאי

- נגד -
התובע:
משרד הביטחון
הנתבע:
מוחמד האשם מוחמ ד יאזג'י

החלטה

לפני בקשת הנתבעת (להלן: "המבקשת") להורות לנתבעים (להלן: "המשיבים") להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיה.

המשיבים 3-14 תושבי עזה, הנמצאת בשליטתה של הרשות הפלשתינאית (להלן: "הרשות").

הגישו את תביעתם לפיצויי בגין נזקים נטענים, כתוצאה ממותם של מוחמד האשם מוחמד יאזג'י (יליד 1980), אמיר מוחמד האשם מוחמד יאזג'י (יליד (2000) ועאמר האשם מוחמד יאזג'י (ילידם 1970), (להלן: "המנוחים") שנגרם בהתאם לנטען כתוצאה מפעילות צה"ל מיום 16 ינואר 2008. בהתאם לכתב התביעה ביום זה ירו מטוסי חיל האויר טיל לעבר מכונית בה נסעו המנוחים.

המשיבים טוענים כי ארוע הירי מהווה תקיפה ובוצע תוך כוונה, שעה שתוצאות הפעולה היו ידועות וצפויות. לחילופין, נטען כי הירי בוצע ברשלנות.

המבקשת טוענות כי יש להורות למשיבים להפקיד ערובה להבטחת כל הוצאותיה, הן מן הטעם שהמשיבים הם תושבי חוץ ואין להם נכסים בישראל, אשר ניתן יהיה להיפרע מהם, במידה והתביעה תדחה ויחוייבו בהוצאות והן מן הטען כי על בסיס כתב הטענות ניכר שסיכויי התביעה נמוכים למדי, שכן עסקינן בפעולה מלחמתית לכל דבר ועניין, אשר אין בגין תוצאותיה לפצות את המשיבים.

המשיבים מצדם טענו כי הבקשה להפקדת ערובה נועדה לחסום את דרכם מלברר את תביעתם והוגשה כנוהל שבשגרה, על ידי המבקשת, בתביעות מסוג זה, שעה שהממצאים העובדתיים בהליך זה לא הובררו עד תום ולא נחקרו עדיין על ידי ב"כ המבקשת. לעניין זה הפנה ב"כ המשיבים תשומת לב ביהמ"ש כי ההליכים המקדמיים בתיק זה, אשר קויימו זה מכבר על ידי הצדדים ואשר מחזקים טענה זו ומצביעים על כך. לטענת המשיבים יש להשתית את ההחלטה בדבר חיוב למתן ערובה על מבחן "סיכויי הצלחת התביעה" ולא על בסיס מקום מושבו ויכולותיו הכלכליות של התובע. עוד הוסיפו המשיבים, כי פיצול הליכי המשפט בתביעה לעניין האחריות תחילה ואחר כך לעניין הנזק יהיה בו כדי לצמצם בהוצאותיה של המבקשת.

לא מעט בקשות מעין זו באות לפני בתי המשפט בשנים האחרונות. הן עולות תדיר אגב תביעות שתובעים תושבי הרשות הפלשתינאית את מדינת ישראל. הכלל הבסיסי המנחה את בתי המשפט ביישום תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984, הוא זה שנקבע כבר לפני שנים, לפיו

"אין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד; הטעם לדבר הוא, שזכותו של האזרח לפנות לבית המשפט היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה, ושערי בית המשפט פתוחים לפני האזרח בריבו עם משנהו, גם במקרים בהם לא תשיג ידו לשלם את ההוצאות, אם תביעתו תידחה"

(רע"א 544/89 אוירל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1), 647, 650.)

עוד, קובעת ההלכה הפסוקה כי כאשר התובע מתגורר מחוץ לתחום השיפוט של המדינה, וכשאין בידו להצביע על נכסים בתוככי המדינה, אשר מהם יוכל הנתבע להיפרע, מוצדק בהחלט לשקול חיוב התובע במתן ערובה לתשלום הוצאות הנתבע.

לעניין שיקול הדעת המסור לבית המשפט להטלת ערובה המתבסס אף על שקילת סיכוי התובענה, התייחס בית המשפט בע"א 2877/92 סאלח עבד אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר, פ"ד מז (3) עמ' 846 בע"מ 850:

"אחת המטרות המרכזיות של הפעלת התקנה 519 לתקנות היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר נראה לבית המשפט שהתביעה הינה בעלת סיכוי הצלחה קלושים. עם זאת, אין הכוונה להכביד יתר על המידה על מגישי התובענות, ולהגביל את יכולת הגישה לבית המשפט לאותם תובעים אשר לאל ידם לספק דרישה כספית זו של בית המשפט בקלות יחסית. על כן מצווה בין המשפט לנהוג בנושא זה במתינות ולהפעיל את שיקול דעתו בדבר אופן הבטחת הוצאות המשפט בסבירות".

בתי המשפט נדרשים אפוא לאזן בין זכות הגישה של תובעים לערכאות, לבין זכותם הקניינית של נתבעים, שלא לעמוד מול שוקת שבורה בבואם לגבות את הוצאות המשפט אם יזכו בו.

מקום מושבם של התובעים, מחוץ לגבולות המדינה, וללשכות ההוצאה לפעול בישראל אין סמכות לפעול בתחומי הרשות ולמעשה אין אכיפה של פסקי דין ישראליים. בהתאם להלכה, לעניין הוצאה לפעול של פסקי דין אזרחיים, ייחשבו תושבי הרשות כמתגוררים מחוץ לתחום השיפוט של ישראל. עוד עולה כי אין מחלוקת למצבם הכלכלי הירוד של המשיבים להעדר היכולת להפרע מהם הוצאות ככל שייפסקו, ב"כ המשיבים לא טען כלל לענין זה ולא הכחיש טענות המבקשת.

לעניין סיכויי התביעה, ככל שניתן להעריך בשלב זה, מעיון בכתבי הטענות בלבד, בפני המשיבים קיימת משוכה גבוהה אותה יצטרכו לעבור, משוכה בדמותו של התיקון מס' 4 (תשס"ב – 2002) לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות מדינה), תשי"ב – 1952, הפוטר את המדינה מאחריות בנזיקין בקשר ל'פעולה מלחמתית' שהגדרתה היא: " לרבות כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות שנעשתה בנסיבות של סיכון לחיים או לגוף". הנתבעת בכתב ההגנה פירטה את עמדתה לפעולות צה"ל נוכח האיום המתמשך לעבר ישובי עוטף עזה, ובמיוחד נדרשה לארוע זה בסעיף 9 לכתב ההגנה ובו פירוט נסיבות הירי שבוצע כאמור והטענה כי המדובר בפעילות צבאית מלחמתית אשר בוצעה כנגד רכב בו נעו פעילים מארגון וועדות ההתנגדות אשר היו מעורבים באותם הימים בירי רקטות לעבר שטחי מדינת ישראל. ברם, במהלך דיון שהתקיים לפני היום טען ב"כ המבקשת, בהגינותו כי טרם עלה בידו לברר את כל הנסיבות והפרטים העובדתיים נשוא הארוע.

במסגרת שיקולי איפוא, נלקחה על ידי בחשבון זכות הגישה של התובעים לערכאות, אשר הינה זכות יסוד, אך אינה זכות מוחלטת. התובעים הינם תושבי חוץ, שאין דרך לאכוף נגדם פסק דין, נזקיהם הנטענים אינם מבוטלים ואילו האמצעים הכלכליים העומדים לרשותם הינם דלים. תביעתם אינה מובטחת, אולם על פניה, בשלב זה היא מעוררת שאלות משפטיות ועובדתיות נכבדות שטרם הובהרו עד תום גם על ידי המבקשת. הנני סבורה כי הבקשה לצוות על התובעים ליתן ערובה לתשלום הוצאותיה של המדינה, הינה מוצדקת.

ב"כ המדינה בקשה, כי סכום הערובה שיוטל על התובעים, יהא סכום ריאלי, באופן שיהא בו כדי לכסות את הוצאות המשפט. מנגד ב"כ המשיבים ביקש לפצל את הדיון, כך שתחילה בית המשפט ידון בשאלת החבות ורק לאחר מכן בגובה הנזק ובכך ביקש להקטין את הוצאות הצדדים.

אני סבורה כי נוכח נסיבות הפגיעה הנטענת ונוכח מצבם הכלכלי של התובעים, ראוי להסתפק בערובה מתונה. עוד, הנני נכונה לשקול פיצול הדיון, הגם שבנסיבות תיק זה נוכח העובדה כי המדובר בתביעת עזבון, שאלת הנזק אינה צפויה להיות מורכבת בשעה שעולה בשלב זה כי אין צורך למנות מומחים רפואיים.

לפיכך, מצאתי לנכון לחייב המשיבים להפקיד בקופת בית המשפט ערובה לתשלום הוצאות המדינה בסך של 5,000 ₪ עד ליום 1 מרץ 2011, היה ולא תופקד הערובה במועדה, תידחה התובענה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ