אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> טרגר ואח' נ' קרן הביטוח והפנסיה של פועלי בניין ועבודות ציבוריות

טרגר ואח' נ' קרן הביטוח והפנסיה של פועלי בניין ועבודות ציבוריות

תאריך פרסום : 15/12/2013 | גרסת הדפסה
ק"ג
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
10536-05-11
05/12/2013
בפני השופט:
שמואל טננבוים

- נגד -
התובע:
1. ליאת פרקאל
2. שי טרגר
3. הדס טרגר
4. פנינה טרגר

הנתבע:
קרן הביטוח והפנסיה של פועלי בניין ועבודות ציבוריות א.ש. בע"מ (בניהול מיוחד)

החלטה

1.בפני בקשת התובעים, המבקשים בבקשה זו, להורות על העברת התיק לבית משפט השלום בהרצליה.

2.התובעים הגישו תביעה כנגד הנתבעת, המשיבה בבקשה זו. (להלן – הנתבעת או הקרן), במסגרתה טענו כי הנתבעת פעלה ברשלנות כשאפשרה למנוח היה בעלה של התובעת 1 ואביהם של התובעים 2-4, למשוך את כספי הקופה וזאת בניגוד לאמור בהסכם הגירושין שהיה בידיה ולפיו היה עליה להעביר לילדי המנוח ישירות את הכספים המגיעים להם לפי ההסכם. (ראה סעיף 13 לכתב התביעה).

הנתבעת הגישה כתב הגנה, בקשה לסילוק על הסף ובקשה להגשת הודעת לצד שלישי.

3.בעקבות האמור הגישו התובעים בקשתם זו ולפיה, מתבקש בית הדין להורות על העברת התיק לבית המשפט השלום בהרצליה.

הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה בית הדין הארצי בפרשת מזל אבשלום (דב"ע 6-32/97 מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי בע"מ נ' מזל אבשלום, פד"ע לב 228), נתן פרשנות רחבה לסעיף 24(א)(3) וקבע כי עילה נגד הקופה יכולה להיות כל תביעה בין אם בתחומי עשיית עושר, חוזים וכיוצא בזה וכל עוד היא נובעת מחברותו של אדם בקופה. בענייננו טוענת הנתבעת, אילולא חברותו של המנוח בקרן ואילולא משיכת הכספים שבוצעה על ידו בשנת 2003 לא הייתה קמה לתובעים עילת תביעה. עובדה זו מטה את כף המאזנים לכיוון מתן סמכות לבית הדין לעבודה. עוד טוענת הנתבעת כי גם מן ההיבט המהותי לבית הדין נתונה הסמכות שכן לשיטת התובעים היה על הקרן לחלק את זכויותיו של המנוח, בעת משיכת הכספים ולהעביר לילדיו את חלקם בכספים חרף איסור תקנון הקרן על כך.

4.סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט – 1969 (להלן- החוק) קובע כי לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון ב -

"תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד".

5.בפרשת לם קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי בתי הדין לעבודה נעדרים סמכות לדון בתביעה בין חבר בקופת גמל לבין הקופה שעה שהתביעה מושתתת על עילה נזיקית -

 

"לבית הדין לעבודה סמכות דיון ייחודית 'בתובענות שעילתן ביחסי עובד ומעביד' (סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969; להלן: חוק בית הדין לעבודה) ובתוך כך אף ב'תובענות של חברים... נגד קופות גמל... אם התובענות נובעות מהחברות בקופות...' (סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה). עם זאת, אין בית הדין לעבודה מוסמך לדון ב'תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין' (סעיף 24(א)(1) לחוק). זו דרך המלך, כפי שקבעה החוק." (ע"ע 407/05 שמואל לם נ' מבטחים, ניתן ביום 21.6.06, בסעיף 22 לפסק הדין).

6.יצוין כי בפסיקה ניתן למצוא גישה אחרת, שלפיה אין באמור בסעיף 24(א)(3) לחוק כל הגבלה השוללת את סמכות בית הדין לעבודה לדון בעילות נזיקיות הקשורות לתביעות שבין קופות גמל לבין עמיתיהן, שכן ההגבלה על סמכות בית הדין בכל הנוגע לעילות נזיקיות חלה אך בתובענות הנכללות בסעיף 24(א)(1) לחוק, העוסקות בתביעות בין עובד למעביד ("...ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין..."). ראו בעניין זה פסק דינה של השופטת גרסטל בת"צ (מרכז) 4457-03-08 קופת התגמולים של עובדי התעשייה האווירית לישראל בע"מ נ' יפה לוי, ניתן ביום 30.11.08 במיוחד בסעיף 3(ז) ו-3(ח) לפסק הדין וכן עמדת בית הדין הארצי בפרשת מזל אבשלום, דב"ע 6-32/97 מבטחים, מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ נ' מזל אבשלום, פד"ע לב 228).

7.בע"ע 625/08 מירב תותי אשבל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 17.9.09). מניחה כבוד הנשיאה השופטת ארד, את היסודות לבחינת העילה, לקביעת סמכותו העניינית של בית הדין, וכך היא קובעת:

"מרכז הכובד לבחינת הסמכות העניינית הוא "מהות הסכסוך וייחודו במסגרת משפט העבודה", לאמור, מבחן מהות עילת התביעה במובנה הרחב. זאת, בעיקר, נוכח הקושי המובנה בהבחנה בין סוגיה השייכת למשפט העבודה לבין כזו השייכת לדין הכללי כאשר לא אחת נשלטות אותן סוגיות על ידי דיני העבודה ועל ידי הדין הכללי, כאחד.
כאשר עילת התביעה עשויה להתפרשֹ על פני הסמכות העניינית של מספר ענפי משפט, תקבע הסמכות העניינית על פי העילה ומסכת העובדות בכתב התביעה. בנסיבות ממין אלה "אין מנוס מהערכת המשקל היחסי בין היסודות האמורים, תוך חיפוש אחר המרכיב הדומיננטי המאפיין את המחלוקת, אשר על פיו תוכרע שאלת הסמכות"
(ע"ע 617/06 מדינת ישראל נ' אילנה ליטבק פס"ד מיום 2.10.08). כך דרך כלל, כך גם עת המדובר בתחולת סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה על הסדר ביטוחי שהוא הסדר פנסיוני בעיקרו והכולל רכיבים ביטוחיים שאינם פנסיוניים. ודוק. "הקביעה אם סכסוך הוא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה אינה נקבעת על פי פירוש מילולי ודווקני של הוראות החוק או על פי זהות הצדדים להליך, אלא על פי מבחנים מהותיים: מהות העניין הנדון או מהות העילה, והאם על פי תכלית חוק בית הדין לעבודה מן הראוי שבית הדין לעבודה ידון באותו עניין. ככל שעל פי מהות העניין מקומו של הדיון בסכסוך הוא בית הדין לעבודה, משתרעת סמכותו על כל בעלי הדין הנוגעים לעניין" (ע"ע 738/06 צבי זר נ' עו"ד אורן פרסקי פס"ד מיום 29.4.07). הנה כי כן, מבחן מהות העניין הוא מבחן העילה במובנה הרחב, על בסיס מדיניות שיפוטית לפיה סדרי הדין אינם כללים פורמאליים בלבד, כי אם כְּלֵי שָרֵת הבאים לסייע למערכת המשפט לדון בדין המהותי."

בהמשך פסק הדין קובעת הנשיאה ארד :

"טרם חתימה, נוסיף ונבהיר. מתוקף הוראתו של סעיף 24(א) לחוק, לא תבוא בגדר סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. למעט, תובענות שעילתן מפורטת בסעיף 24(א)(1ב) לחוק, כאמור בו:

"24. (א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון -

(1ב)תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה."

הוראות אלה חלות בהתאמה אף על תובענות בין עובדים, מעבידים וקופות גמל לפי סעיף 24(א)(3) לחוק. לגביהן, מצומצמת סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה לדון בעילות נזיקיות, ככל שהן מפורטות בסעיף 24 (א)(1ב) לחוק בית הדין. וכפי שציינתי בעניין שמואל לם "זו דרך המלך, כפי שקְבָעָה החוק" ואין בילתה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ