אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> טרבלסי נ' עמר

טרבלסי נ' עמר

תאריך פרסום : 09/03/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום באר שבע
19678-01-11
05/03/2012
בפני השופט:
יניב בוקר

- נגד -
התובע:
מוריס עמר
הנתבע:
שרונה טרבלסי

החלטה

בפני בקשתו של המבקש כי תינתן לו הרשות להתגונן בפני תביעתה של המשיבה, שהוגשה כנגדו בסדר דין מקוצר, לסילוק ידו מן המקרקעין שהם 25 דונם המהווים חלק ממשק 53, במושב שרשרת.

על פי הנטען בכתב התביעה, המשיבה הינה בעלת מלוא הזכויות במשק 53 וזכויותיה במקרקעין התגבשו לאחר שרכשה אותן מאת בעליהם הקודם - יורשי המנוח אשר מימון ז"ל בהתאם להוראות הסכם המכר אשר נחתם בינה לבין הבעלים הקודמים ביום 1.10.2009

עוד על פי הנטען בכתב התביעה, החל מיום 1.1.2002 שכר המבקש מאת המנוח (ולאחר מכן מיורשיו - הבעלים הקודמים) ומאת בנו, מר יונה מימון, את המקרקעין ומקרקעין נוספים (חלק ממשק 52 במושב שרשרת הנ"ל), וזאת בהתאם לתנאי הסכם השכירות שנערך ונחתם בין הצדדים ביום 19/12/2001. המבקש מפעיל בשטח חממות שונות.

על פי כתב התביעה, בהסכם השכירות נקבע כי תקופת השכירות עשויה להימשך פרק זמן של 24.5 שנים אך גם נקבע כי למשכירים עומדת הזכות לקצר את תקופת השכירות במקרה של מכירת המקרקעין האמורים (כולם או חלקם) לצד ג'.

המחלוקת בין הצדדים ניטשת בשאלת פרשנותם של סע' 2(ג) ו- 2(ד) להסכם השכירות, והאם המדובר ב"חיובים שלובים", כטענת המבקש, או שמא, ב"חיובים עצמאיים", כטענת המשיבה.

להלן יובא תוכנם של סעיפים אלה מתוך הסכם השכירות:

"2 (ג) למרות האמור לעיל היה והמשכיר (יומה מימון ו/או אשר מימון או שניהם יחד) ימכור את המושכר או את חלקו ו/או יעודו של המושכר ישונה הרי שהמשכיר יהא זכאי לקצר את תקופת השכירות בהתאם, אולם, בכל מקרה תקופת השכירות תהא לפחות 5 שנים.

(ד) במקרה ותקופת השכירות אכן תקוצר מהסיבות שפורטו בסעיף 2(ג) המשכיר יפצה את השוכר בגין עלות העברת החממות ו/או בתי הרשת לחלקה אחרת ובגין השכרת החלקה אליה יועברו החממות ו/או בתי הרשת. בנוסף לכך, המשכיר ישיב לשוכר את החלק היחסי של דמי השכירות בגין התקופה שקוצרה".

לטעמי, גירסתו של המבקש כי כוונת הצדדים, בעת עריכת הסכם השכירות, הייתה כי פינוי הקרקע ופיצויו בגין עלות העברת החממות, הם בגדר חיובים שלובים, לא נסתרה בחקירתו הנגדית ולא התבררה כהגנת בדים.

ההלכה בעניין זה היא כי: " ההכרעה בשאלת קיומם של חיובים שלובים נגזרת מפרשנות החוזה (ע"פ 409/86 אדורם מהנדסים בע"מ נ' אחים אפרים מוריס וששון בכור - חברה לקבלנות ובנין בע"מ [2], בעמ' 833), ולפיכך יש להכריע בה לפי הכללים המקובלים בפסיקתו של בית-משפט זה לעניין פרשנות חוזה.

בבואנו לעמוד על פירושו הנכון של החוזה פונים אנו ללשון החוזה ולתכליתו, כשהלשון קובעת את גבולות התכלית (א' ברק פרשנות במשפט, כרך ד, פרשנות החוזה [6], בעמ' 288). בלשון החוזה דנן אין כל רמז להיות החיובים שלובים זה בזה.

אין כמובן די בבחינת לשון החוזה, בעיקר כשזו אינה פוסלת את האפשרות שהחיובים שלובים הם. כפי שכתבה השופטת דורנר בע"א 6276/95 מגדלי באך בע"מ נ' חוזה [3], בעמ' 567:

"אמנם בחוזה אין תנאי מפורש המשלב את החובה לשלם סכום מסוים מתוך המחיר בחובה לרשום את הבעלות במגרש על שם החברה, ואולם חוזה יש לפרש כמכלול אחד הבא להגשים את התכלית הכלכלית של העיסקה, ולאור חובת הצדדים לנהוג בתום-לב ובדרך מקובלת...

...החוזה נועד להשיג מטרה עסקית ויש לתת לו פירוש המגשים מטרה זו כפי שאנשים סבירים היו עושים"

בענייננו פרשנות לפי תכלית החוזה מלמדת שלא היה כל מקום לראות בתניות מושא דיון זה ככאלה היוצרות חיובים שלובים. בפני בית-משפט קמא לא הובאו ראיות שיאפשרו לעמוד על הרצון המשותף של הצדדים לחוזה. לכן יש לעבור ולבחון את התכלית האובייקטיבית של החוזה (א' ברק פרשנות תכליתית במשפט [7], בעמ' 378).

תכלית החוזה היא האינטרסים, המטרות, הערכים, היעדים והפונקציה שהחוזה נועד להגשים (ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ [4], בעמ' 312). התכלית האובייקטיבית משקפת את האדם הסביר, והיא מבוססת על סבירות, היגיון ויעילות (ברק בספרו הנ"ל, פרשנות תכליתית במשפט [7], בעמ' 391).

בחינת החוזה שנכרת בין המערער למשיב לאור מבחני הסבירות והיעילות הכלכלית מחייבת מסקנה כי אין מדובר בחיובים שלובים. כפי שציין בית-משפט קמא, סכום "הוצאות הפיתוח" היה זניח ביחס לשווייה הכולל של העיסקה. לא נראה זה סביר כי בתשלומם של סכומים זניחים אלה יותנה ביצוע חיובו המרכזי של המשיב - מסירת הנכסים אשר את תמורתם קיבל המשיב למעשה זה מכבר - עת העביר לו המערער את הקרקע.".

(ערעור אזרחי 2568/98 ד"ר אברהם פטר נ' עזרא חממי, פורסם בפדאו"ר-גוגל).

בענייננו, אין מחלוקת שעלות העתקת החממות אינה "עלות זניחה", ואף במספר מקומות שונים בחוזה נכתב כי ידוע למשכיר כי השוכר "צפוי להשקיע כספים רבים במושכר" (כך במקור). כמו כן, הראיות היחידות שקיימות בשלב זה, לגבי כוונת הצדדים להסכם השכירות, היא עדותו של המבקש עצמו ותוכנו של החוזה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ