אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> טענת קיזוז על בסיס פסק דין הצהרתי

טענת קיזוז על בסיס פסק דין הצהרתי

תאריך פרסום : 09/05/2013 | גרסת הדפסה
תיק הוצל"פ
לשכת ההוצאה לפועל חדרה
12-21144-12-4
21/04/2013
בפני השופט:
הרשם איתי כרמי

- נגד -
התובע:
הזוכה
הנתבע:
החייב
החלטה

1.       תיק זה נפתח ביום 25.12.2012 לגביית הוצאות שנפסקו לזכות הזוכה, בסך 40,000 ש"ח, בפסק דין שיצא מלפני בית המשפט העליון ביום 22.11.2012.                                        

2.       ביום 24.3.2013 הגישה החייבת בקשה בטענת פרעתי. תמצית הטענה היא, כי בפסק דין חלוט קבע בית המשפט המחוזי בנצרת (ת"א 115/08 זיתוני נ' אלון (3.1.2011), מפי כב' השופט א' קולה (להלן - פסק הדין)), כי על הזוכה להשיב לחייבת סך של 500,000  ש"ח. החייבת שלחה לזוכה הודעת קיזוז, אלא שלא נענתה. עוד נטען כי בשל מצבה הכלכלי הירוד של הזוכה, ספק אם ניתן יהיה לגבות ממנה סכום כלשהו שישולם לה. החייבת אף ציינה, כי נגד הזוכה מתנהלים מספר תיקי הוצאה לפועל. בנסיבות אלה ביקשה החייבת, שאורה על סגירת התיק תוך חיוב הזוכה בהוצאות.                                                                           

3.       הזוכה הגישה תגובתה ביום 11.4.2013 ודחתה מכל וכל את טענות החייבת. לדבריה פסק הדין אינו אלא פסק דין הצהרתי. יתרה מכך,  אין כל רלוונטיות לקביעה שעל הזוכה להשיב סכום של 500,000 ש"ח כפי נקבע בפסק הדין, שכן אין כל ספק כי ההשבה אמורה להתבצע למר משה *** (אחד הצדדים לסכסוך בפסק הדין) ולא לחייבת כאן. בית המשפט קבע בפסק הדין כי קביעת ההשבה אינה אופרטיבית ואינה מונעת מהצדדים להגיש תביעות כספיות הנובעות מהקביעות בפסק הדין. כלומר, לצורך מימוש חובת ההשבה, נדרש מי מהצדדים הזכאי  לה, להגיש תביעה כספית מתאימה. הזוכה אף ציינה כי מפסק הדין שצורף לבקשה, נשמטו שני עמודים בכוונת מכוון, ומהם ניתן ללמוד כי חובת ההשבה חלה כלפי מר משה **** חלף החייבת.               

4.       לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה מצאתי כי דין הבקשה להתקבל, כמבואר להלן.                                                                                                    

5.       טענתה העיקרית של הזוכה הינה כי פסק הדין הורה על השבה למר משה **** ולא לחייבת, אלא שטענה זו אינה מתיישבת עם הוראותיו הברורות של פסק הדין. במה דברים אמורים? בפסקה 70 לפסק הדין, תחת הכותרת "השבת התמורה" (עמ' 27 לפסק הדין) נכתב כך: "אין חולק... כי יש להשיב לכרמלה [החייבת בתיק שלפניי א' כ'] כל סכום שתשלומו הוכח". בהמשך פסק הדין נכתב "יחד עם זאת מאחר והוכח שכרמלה **** ו/או מי מטעמה שילמו סך של 500,000 ש"ח בלבד לכיסוי המשכנתא... הרי שלא ניתן לחייב את ***** מעבר למה ששילמה כרמלה בפועל" (פסקה 81 עמ' 31 לפסק הדין). יוצא אפוא,  כי חובת ההשבה שנקבעה בפסק הדין מתייחסת לחייבת ולא למר משה  ****  כנטען.                                 

6.       משכך, עומדת לחייבת טענה טובה, שהרי אפילו הזוכה כתבה בתגובתה לבקשה שלפניי "האם יכולה הקביעה בפסק הדין ההצהרתי... להוות הגנה טובה כנגד תביעה כספית נגד המבקשת [החייבת א' כ']  כרמלה ****? התשובה היא שלילית בתכלית! הקביעה... מהווה הגנה  טובה כנגד תביעה כספית המופנית כלפי נתבע 2 (**** משה), ולא  נגד המבקשת כרמלה ****." (סעיף 4 לתגובת הזוכה). נראה כי משעה שקבעתי שפסק הדין מחייב את הזוכה להשיב לחייבת סכום של 500,000 ש"ח, עצם הסכמת הזוכה כי כוחו של החיוב יפה כטענת קיזוז מפי משה ****, הרי שיש לקבל את הבקשה. עם זאת, ראיתי להתייחס גם לטענה לפיה מדובר בפסק דין הצהרתי שאין חיוב אופרטיבי בצידו.                                                    

7.       סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז - 1967 (להלן - החוק) מגדיר מהו פסק דין לצורך הליכי הוצאה לפועל כך: "'פסק דין' - פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי". הדעה הרווחת היא שהגדרה  זו אינה מחריגה באופן מפורש פסק דין הצהרתי, עם זאת, לא יבוצעו בהליכי הוצאה לפועל פסקי דין, שלפי טיבם אינם ניתנים להוצאה לפועל, ובכלל זה פסקי דין הצהרתיים (השוו: ע"א  32/90 דן ברלב נ' מיכאל בריל (7.12.1992), מפי כב' השופט מצא). ער אני לפסיקה ולפיה "מטרת הליכי ההוצאה לפועל היא אכיפת החיובים הטמונים בפסק-הדין ומשום כך, פסק-דין הצהרתי אינו ניתן לאכיפה במסגרת הליכי הוצאה לפועל", וכי "אם פסק-הדין אינו ניתן לביצוע ונבצר מן הזוכה להשיג באמצעותו את היתרון שהוא זכאי לו, קיים צידוק, שהתובע יגיש תובענה חדשה שעילתה היא הפסק הראשון" (רע"א 743/05 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אמנון בן יהודה (14.3.2006), מפי כב' השופט ג'ובראן (להלן - עניין אמנון)), אלא שבאותה פרשה נקבעו הוראות ועקרונות לחישוב של הסכומים  במחלוקת, מבלי שנקבע סכום החיוב. בית המשפט המחוזי בחיפה ערך מאוחר יותר, ובהתייחס לפסק הדין בעניין אמנון, הבחנה בין פסק דין הקובע הוראות ועקרונות לחישוב הסכום השנוי במחלוקת, שאינו ניתן לביצוע בהוצאה לפועל, לבין פסק דין הנוקב בסכום מסוים,  ואשר הוא במובחן, ניתן לביצוע בהוצאה לפועל (ראו: עא (חי') 4911/07 פטר קליין נ' עיזבון המנוח זאב הראל ז"ל (16.6.2018), מפי כב' השופט י' עמית); וראו אף פרשנות מרחיבה ומקילה יותר בעש"א (י-ם) 35351-07-10 ציון לוי נ' עזרא משה לוי  (28.10.2010), מפי כב' השופט ג' ארנברג). הגיונה של הבחנה זו טמון ביישום מדיניות ראויה כי מכשולים דיוניים גרידא לא ימנעו את מימושן של זכויות מהותיות (ראו: ת"א (ראשל"צ) 5745/04 צפריה מושב עובדים להתיישבות דתית שיתופית בע"מ נ' חג'אמה רמי (14.12.2009), מפי כב' השופט ש' מנהיים)).                                     

8.       במקרה שלפניי נעלה מכל ספק עבור מי מיועדת ההשבה - החייבת; ומהו סכום ההשבה - 500,000 ש"ח. אכן, כטענת הזוכה, בפסק הדין  נכתב "לפיכך אני קובע כי חובת ההשבה החלה על זיתוני תישאר בסך של 500,000 ש"ח כשאין בקביעתי זו מלמנוע מהצדדים להגיש תביעות כספיות הנובעות מהקביות בפסק דין זה (יוער ויודגש שוב כי הסך של 500,000 ש"ח לא נקבע בגין הכסף שהועבר על ידי כרמלה לבנק, סכום זה נקבע על סמך הכסף שקבעתי ש***** קיבלו בכוח או בפועל, מההלוואה שלקח משה **** והסתכם לסך של 510,000 ש"ח, אלא שמאחר שבפועל הלוואת המשכנתא, סולקה כנגד סך של 500,000 ש"ח בלבד, זהו הסכום אותו אני קובע כסכום ההשבה)" (פסקה 83 בעמ' 32 לפסק הדין), אלא שהאפשרות להגיש תביעות נגזרות, אינה מאיינת את כוחה של הקביעה הישימה והבהירה בדבר ההשבה לחייבת.              

9.       וכדי להפיס את הדעת אוסיף גם זאת. כל שאמרתי עד כה נכתב ביחס למצב בו היתה מבקשת החייבת לאכוף את פסק הדין בלשכת ההוצאה לפועל. אך לא כך הוא במקרה שלפניי, אשר נסיבותיו הופכות את ההכרעה בו לפשוטה אפילו יותר. בשונה מהגשת פסק הדין לביצוע בהוצאה לפועל, כאן הטענה מצטמצמת לקיזוז מכוח פסק הדין. אסביר.                                                     

10.   אמנם הסמכות לדון בטענת קיזוז, כחלק מבקשה בטענת פרעתי, לא נקבעה במפורש בסעיף 19 לחוק. אך עם זאת, הלכה פסוקה היא, כי במסגרת טענת פרעתי ניתן להוכיח גם טענת קיזוז. הפסיקה הבחינה  בין זכות קיזוז נטענת לזכות קיזוז מוכחת. בעוד שהראשונה אינה ניתנת לבירור לפני רשם ההוצאה לפועל, בהיותו נעדר סמכות לקבוע זכויות מהותיות של בעלי הדין, השנייה תידון לפני הרשם, אם היא כזו שהזוכה מודה בקיומה, שהיא חלוטה ושוב אין הזוכה רשאי להשיג עליה או שמקורה בפסק דין חלוט (ע"א (ת"א) 2641/08 שלמה אבניאל נ' אפרים פולק (27.10.2009)). וביישום האמור על עובדות המקרה שלפניי, הקביעה בפסק הדין ולפיה על הזוכה להשיב לחייבת סך של 500,000 ש"ח, יכולה גם יכולה לשמש כטענת קיזוז מוכחת, משום שהמקור לה הוא פסק דין חלוט.                                

11.   סוף דבר, אני מורה כי סכום החוב בתיק, העומד במונחי קרן בסך של 40,000 ש"ח נכון ליום 22.11.2012, יקוזז כערכו ביום מתן פסק הדין בבית המשפט העליון (22.11.2012) מסכום ההשבה כערכו באותו יום, והתיק כאן ייסגר.                                

12.   מאחר ולא קיימתי דיון בבקשה, אלא החלטתי על בסיס כתבי הטענות, ראיתי לפסוק הוצאות על הצד הנמוך, כך שהזוכה תישא בהוצאות החייבת בסך כולל של 500 ש"ח.   

                           ______________________

איתי כרמי, רשם הוצאה לפועל

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ