אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> טעמים המצדיקים חיוב נתבע להגיש תצהיריו בטרם נשמעו כל עדי התובע

טעמים המצדיקים חיוב נתבע להגיש תצהיריו בטרם נשמעו כל עדי התובע

תאריך פרסום : 07/01/2007 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
10732-06
01/01/2007
בפני השופט:
א' רובינשטיין

- נגד -
התובע:
1. ארגון הנהגים ברעננה בע"מ
2. עו"ד יגאל טמיר
3. איילון חברה לביטוח בע"מ

עו"ד אילן אלמקייס
הנתבע:
1. רעננית הסעות וטיולים בע"מ
2. דברת רעננה בע"מ

עו"ד אטיאס-נוה
החלטה

א.        בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (השופטת ש' דותן) מיום 19.12.06 בבר"ע 3004/06, בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטת בית משפט השלום בתל אביב - יפו (השופטת ד' מארק-הורנצ'יק) מיום 23.11.06 בת"א 70277/04.

ב.        (1) המשיבות מנהלות תביעה כנגד מבקשים 1 - 2 בבית משפט השלום בתל אביב - יפו (ת"א 70277/04). מבקשים 1 - 2 שלחו מצידם הודעת צד שלישי למבקשת 3.

           (2) ביום 21.9.06 הגישו המשיבות בקשה לזמן לעדות שני עדים מבלי שיגישו תצהירי עדות ראשית בטרם יעידו. זאת, נוכח סירובם של עדים אלה ליתן תצהירים. יצוין, כי יתר עדיהן של המשיבות הגישו תצהירים כאמור (לפי החלטה מיום 12.7.06). בתגובה הודיעו המבקשים כי אין הם מתנגדים לבקשה, ובלבד שבית המשפט יורה כי העדויות מטעמם - תצהירים וחוות דעת - יוגשו בתום פרשת התביעה.

           (3) בהחלטה מיום 23.11.06 התיר בית משפט השלום את זימונם של שני העדים. נקבע, כי אף במצב בו חלק מעדי התובע מסרבים למסור עדויות בכתב, קרי תצהירים - יש לחייב את הנתבע להגיש את תצהירי העדות הראשית מטעמו, וכי רק במקרים נדירים יש לסטות מכלל זה. נקבע, כי המקרה דנן אינו בא בקהלם של אותם חריגים, ועל כן הורה בית המשפט למבקשים 1- 2 להגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 20.12.06 ולמבקשת 3 עד ליום 20.1.07.

           (4) על החלטה זו הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (בר"ע 3004/06). בהחלטה מיום 19.12.06 (השופטת דותן) נדחתה הבקשה.

           (5) מכאן הבקשה הנוכחית, שהגיעה לעיוני ביום 28.12.06.

ג.        בבקשה נטען, כי עניינה בשאלה מהו הדין, במקרה בו בית המשפט מורה כי התובע יגיש את עדויותיו בתצהירים ולאחר מכן יעשה כן הנתבע, ואילו התובע מודיע כי חלק מעדיו אינו נכון לחתום על תצהיר עדות ראשית. נטען כי בשאלה זו, המעסיקה את בתי המשפט ואת ציבור המתדיינים חדשות לבקרים, קיימת פסיקה סותרת, ועל כן מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

ד.        (1) לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, חוששני שלא אוכל להיעתר לה, שכן עסקינן בהחלטה שליבה הוא דרך ניהול המשפט והמסורה לידיה ולשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. בכגון דא אין ערכאת הערעור נוטה להתערב, לא כל שכן כאשר המדובר בגלגול שלישי (ע"א 607/70 אלקטרוניק אפלינסס קורפורישאן "ירדן" נ' גרץ פרטרבסגזלשפט, פ"ד כה(2) 441, 443 (מ"מ הנשיא - כתארו אז - זוסמן); רע"א 2048/03 יוסף שוחט ז"ל נ' United States of America (לא פורסם) (השופט - כתארו אז - ריבלין); רע"א 1118/06 הראש נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). בתוך מסגרת דיונית שקבע מחוקק המשנה, ושהיא הכלל הראוי לאישוש ולשמירה, ייבחן כל תיק לנסיבותיו, ונימוקים של צדק, יעילות וכיוצא בזה עשויים לאפשר הגמשתו.

           (2) אכן, הכלל הוא כי ראיות התובע ובכלל זה עדיו יישמעו תחילה, וכי רק לאחריהם יישמעו עדי הנתבע (תקנה 158(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). גם בתקנה 168, המסמיכה את בית המשפט להורות על הגשת תצהירי עדות קודם שיביא בעל דין עד בפני בית המשפט, אין כדי לשנות מן הכלל האמור (רע"א 6283/93 ד.דני חברה לבנין והשקעות נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד מח(1) 639, 642 -  643 (השופט - כתארו אז - ש' לוין)). כלל זה יפה כוחו עתה כאז, ולאורו ידריך עצמו בית המשפט. ואולם, האם במקרה, בו הורה בית המשפט על הגשת תצהירים כאמור בתקנה 168 אך הוברר כי חלק מעדי התובע אינם מוכנים ליתן תצהיר, יש לחייב את הנתבע להגיש את תצהיריו בטרם העידו עדים אלה?

           (3) ברע"א 3312/04 אשורנס גנרל דה פרנס נ' הכונס הרשמי (טרם פורסם) (השופט גרוניס) נאמר, כי יש להעדיף את הגשת התצהירים מטעם הנתבע אף שגרסתם של כל עדי התובע טרם נפרסה; זאת, "על מנת שניתן יהיה לקיים קדם משפט יעיל ופורה". מנגד טוענים המבקשים, כי קביעה זו עומדת בניגוד להלכה שנפסקה ברע"א 4617/03 טמבור נ' אטיאס (לא פורסם) (השופט - כתארו אז - ריבלין) וברע"א 3247/04 מוסך ישראל טורס נ' גדסי (לא פורסם) (השופט ריבלין)), לפיה אין להורות לנתבע להגיש את תצהיריו בטרם יוצגו עדויות התובע כולן, שכן הוראה כזו משמעה שינוי בסדר הבאת הראיות.

           (4) הדעת נותנת כי, ככלל יש לנהוג כאמור בתקנה 158(א), קרי התובע יסיים להביא את ראיותיו בטרם יתחיל הנתבע לעשות כן. דבר זה הוא מטבעה של שיטתנו המשפטית ביסודה, אך ככל ענייני סדר הדין, לפנינו שאלת מינון (ראו גם ד"ר ש' לוין, פרוצדורה אזרחית: מבוא ושאלות יסוד, עמ' 123). עם זאת, במקרים בהם עלה בידי התובע לשכנע את בית המשפט בקיומו של טעם ממשי וראוי המצדיק סטייה מכלל זה, אין מניעה כי בית המשפט יחליט כפי שנעשה בענייננו. אוסיף, כי אף אם תישמע טענת המבקשים לפיה ההלכה היא כפי שנקבעה בעניין אטיאס וגדסי ואילו בעניין אשורנס נאמרו הדברים אגב אורחא, הנה בעניין אטיאס ציין השופט ריבלין, כי "בית המשפט קמא לא נימק החלטתו זו (להורות לנתבע להגיש תצהיריו - א"ר), ומכאן שאין לדעת אם קיימת הצדקה להחלטתו לשנות מסדר הבאת הראיות", ובעניין גדסי צוין כי "בית המשפט המחוזי, בענייננו, לא פירט בהחלטתו נימוקים לשינוי זה בסדר הבאת הראיות". נדמה אם כן, כי אף לגישתו של השופט ריבלין, בהתקיים טעם המצדיק סטייה מן הכלל - יש לאפשר שינוי כזה. בית המשפט, הרואה את תמונת התיק במכלולה, והמבקש לקדמו - ואינטרס הציבור הוא כי טיפול בתיקים יוחש - יכול לסבור, כי שינוי מסוים בסדר הגשת הראיות עשוי לסייע לכך. פשיטא, שעל בית המשפט להשתכנע במקרה זה כי השינוי לא יגרום אי צדק לצד המתבקש להגיש ראיותיו בטרם נסתיימה הגשתן של כל ראיות הצד האחר כולן, ואם תתעורר בעיה ניתן לתקנה בהמשך, כפי שגם צוין בענייננו, על-ידי השלמה. חיזוק לכך ניתן לראות בעובדה שמחוקק המשנה עצמו בתקנה 168 קבע כי בית המשפט רשאי להורות "על אף האמור בתקנה 158, כי בעלי הדין יגישו תצהירים במועד אחד", קרי, לתקנה 158 אין "קדושה הרמטית". יתר על כן, בתקנה 158(ב) ניתנת רשות לבית המשפט להורות על העדת בעלי הדין תחילה (וראו גם גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מה' 8, 286), והדברים מדברים בעדם.

           (5) בענייננו, קבע כאמור בית משפט השלום, כי על המבקשים להגיש תצהיריהם בטרם יישמעו עדי המשיבות. בית המשפט הטעים, כי "כל עדי התובע מוסרים תצהירי עדותם הראשית בכתב, פרט לשני עדים שעדותם היא עדות טכנית במהותה ושאינם בשליטת התובע, המסרבים ליתן תצהיר עדות ראשית". בהחלטת בית המשפט המחוזי צוין, כי "העדויות הנוספות מתייחסות להיבטים מצומצמים בלבד, ואין הן קשורות בעניינים של מהימנות", וכי "עדויותיהם של שני העדים הינן נקודתיות". בהקשר זה יצוין, כי המבקשים עצמם טענו, בתשובה לבקשה להזמנת עדים, שקיים ספק "האם עדותם (של שני העדים - א"ר) רלוונטית למחלוקות". לא הובהר אל נכון במה תיפגע יכולתם של המבקשים להציג גרסה מלאה אם יוגשו תצהיריהם במועד שנקבע. סבורני, כי די בנימוקים שהוצגו על מנת להגיע לתוצאה אליה הגיעו בתי המשפט הקודמים. אף אם, כטענת המבקשים, ניתן היה להגיע לתוצאה שונה - ואיני אומר כן בהכרח - אין הדבר מצדיק בנסיבות התערבות בגלגול שלישי.

           (6) לא למותר לציין, כי במשפט העברי מתחלק סדר הדין לשני שלבים; כפי שכותב פרופ' א' שוחטמן, סדר הדין, 280: "קודם גביית העדויות, צריכים בעלי הדין - קודם התובע ואחריו הנתבע - להשמיע את טענותיהם, ורק אחרי כך יביא כל אחד מהם את ראיותיו ... שיטת הדיון של המשפט העברי אינה מחייבת את הנתבע בהגשת כתב הגנה .... לפיכך, יש לשמוע קודם את תגובת הנתבע לשמע טענות התובע ... סדר הדיון הוא איפוא קודם טוענים בעלי הדין את טענותיהם, ולאחר מכן מגיע שלב הבאת הראיות, ובו מביא התובע את ראיותיו, ולאחריו מביא הנתבע את ראיותיו". תקנה נ"ט לתקנות הדיון בבית הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג, קובעת את סדר הדיונים כך: "(א) טענות התובע והנתבע וחקירתם. (ב) עדויות והוכחות. (ג) סיכומי הצדדים ...".

           (7) לסיום אשוב ואדגיש את שצוין מעלה, כי בית המשפט המחוזי הדגיש, שאם "יסתבר כי נותרו נושאים הטעונים הבהרה, חזקה על בית המשפט שיאפשר למבקשים להשלים ראיותיהם". בדברים אלה, שאליהם אין לי אלא להצטרף, יש כדי לאיין את החשש כי ייגרם למבקשים עיוות דין.

ה.        אין בידי איפוא להיעתר לבקשה. משכך, מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע. 

          ניתנה היום, י"א בטבת תשס"ז (1.1.07).                                                                               

                                                                                      ש ו פ ט


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   בג

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ