אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> טספיון הבטזן(אסיר) נ' משרד הפנים

טספיון הבטזן(אסיר) נ' משרד הפנים

תאריך פרסום : 17/07/2013 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית משפט לעניינים מנהליים באר שבע
54524-04-13
07/07/2013
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מהרטב טספיון הבטזן
הנתבע:
מדינת ישראל - משרד הפנים
פסק-דין

פסק דין

בפני עתירת העותר כנגד צו הגירוש וצו המשמורת שהוצא בעניינו לרבות ערעורים על החלטת בית הדין למשמורת אשר דחה בקשתו לשחררו ממשמורת.

1.העותר שזוהה כאריתראי הסתנן לתחומי מדינת ישראל ביום 20.3.10. בסמוך לאחר מכן קיבל אשרת שהייה מסוג 5 א /2, בהתאם למדיניות אי הרחקה שנהגה באותה עת בעניין נתינים אריתראים.

2.בחודש יוני 2012 נעצר העותר על ידי משטרת ישראל לאחר שהוגשה נגדו תלונה בגין שתי עבירות אשר כללו תקיפת בת זוג, בנסיבות בהן ניסה לחנוק אותה תוך כדי שנתה, לעיני ילדיהם, בכך שחנק אותה בצווארה בידו האחת וסתם את פיה בידו השנייה, על מנת שלא תצעק. באותן נסיבות, לאחר ששכן מדירה סמוכה נזעק למקום לנוכח צעקותיה של המתלוננת, תקף אותו העותר וגרם לו לחבלה של ממש.

3.ביום 28.6.12 הוגד כנגד העותר כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה סתם לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן:"חוק העונשין") ועבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין. יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו עד לסיום ההליכים וכך הורה בית המשפט, לא לפני שנתן את הדעת לסכנה הנשקפת מן העותר לנוכח עדויות המתלוננת בדבר אירועי אלימות ואיומים קודמים מצד העותר כלפיה.

תסקיר שירות המבחן, שסייע בהחלטת בית המשפט בשלב הארכת המעצר, אף הוא מלמד על עימותים חוזרים בין המתלוננת לבין העותר וחששה מפניו. שירות המבחן אף ראה לנכון לציין כי בעניינו של העותר קיים חשש להישנות התנהגות בעיתית חוזרת כלפי בת הזוג, המתלוננת.

4.ביום 10.9.12 הרשיע בית המשפט את העותר בעבירות המיוחסות לו וגזר עליו עונש מאסר בן 8 חודשים וכן מאסר מותנה בן 8 חודשים.

בסמוך לסיום ריצוי העונש, ביום 31.1.13, העבירה משטרת ישראל לידי המשיבה עותק מפסק הדין המרשיע בעניינו של העותר בצירוף חוות דעת משפטן, בהתאם לנוהל טיפול במסתננים המעורבים בהליך פלילי, לשם הפעלת שיקול הדעת של רשות ההגירה לעניין הארכת רישיון הישיבה הזמני שניתן לו על רקע מעורבותו בפלילים.

5.העותר ביקש לצאת כנגד חוות דעת המשפטן התומכת בחומר שהועבר בעניינו לידי המשיב וטען כי אין המדובר בחוות דעת כנדרש על פי הנוהל. לדידו המדובר בפגם מהותי היורד לשורשו של ההליך המנהלי ועל כן יש בו כדי להביא לבטלות הקביעה כי הינו מסוכן ובהתאם כי יש לגרשו מן הארץ.

עוד טען כי הוצא בעניינו של העותר צו גירוש ביום 5.2.13 כאשר העותר הוחזק במעצר לא חוקי מאז 31.1.13.

6.דין העתירה להידחות הן מחמת השיהוי בהגשתה והן לגופו של עניין.

העתירה הוגשה בחלוף 3 חודשים מיום הוצאת צו הגירוש מבלי שבפי העותר הסבר ענייני לכך.

לגופו של עניין העותר הורשע בעבירות אלימות כלפי בת זוגו וכלפי אדם זר שנזעק לסייע לאשה לנוכח זעקותיה. על מידת מסוכנותו של העותר ניתן ללמוד בירור הן מן העובדות המיוחסות לו בכתב האישום בהן הודה הן מתסקיר שירות המבחן והן מהחלטת בית המשפט אשר נדרש לבקשה להארכת מעצרו עד לסיום ההליכים, לרבות העובדה כי אין המדובר באירוע אלימות ראשון של העותר כלפי בת זוגו.

בהינתן האמור, גם אם נפל פגם בעריכת חוות דעת המשפטן, אשר באה בפני המשיב, חוות דעת אשר נועדה לסייע למשי לקבל החלטתו בעניין הארכת רישיון השהייה של העותר אם לאו, אין המדובר לטעמי בפגם מהותי היורד לשורשה של החלטה.

הגם שמן הראוי כי המשיבה תיתן את הדעת לחוות הדעת המשפטן המוגשות בנדון ותנחה את המשפטנים כי עליהם ליתן חוות דעת מקיפות כמפורט בנוהל, סבורה אני כי יש לנקוט בעקרון הבטלות היחסית בפרט כאשר החלטת המשיב אינה מושתת אך על חוות דעת המשפטן, בפניו פסק הדין המרשיע לרבות חומר חקירה. ככל שנפל כשל בעריכת חוות הדעת יידרש בית המשפט לכך ולא יהווה הפגם מכשול מהותי המצדיק התערבות בהחלטת המשיב.

כפי שכבר כתבתי בעבר מדינה ריבונית להרחיק מתחום שיפוטה מבקרים, שאינם אזרחיה, מקום שנשקפת מהם סכנה לשלום הציבור. כך גם במקרה דנן.

7.בהינתן האמור, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת המשיב אשר הוציא צו גירוש כנגד העותר.

טענות העותר כנגד החלטות בית הדין לביקורת משמורת אשר דחה בקשותיו לשחרור ממשמורת אף הן דינן להידחות. בית הדין לביקורת משמורת, הבוחן את שאלת המשך החזקתו של מסתנן במשמורת, כבול לעילות השחרור המנויות בסעיף 30 לחוק למניעת הסתננות. מקום שנמצא כי העותר מסוכן לציבור לא מתקיימת בעניינו עילה לשחרור ממשמורת.

חזרתי ובחנתי את הפסיקה אליה הפנה בא כוח העותר ולא מצאתי בה דומה לנדון שבפני. במובן זה שלא היה בה כדי לשכנעני כי נפל פגם בהחלטת המשיב עת קבע את דבר הסכנה לציבור הנשקפת מפני העותר. אשר לפסיקה אליה הפנה העותר בנושא טיב חוות הדעת המשפטן והיותה מהותית לעניין קבלת החלטת המשיב, סבורה אני אחרת ודעתי נאמרה לעיל.

טענת העותר כי הוחזק במעצר בלתי חוקי לא בוססה דיה. לא באה בפני כל עדות בדבר מועד סיום ריצוי עונשו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ