אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> טל נ' לוי

טל נ' לוי

תאריך פרסום : 02/12/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
53370-05-11
24/11/2013
בפני השופט:
חנה פלינר

- נגד -
התובע:
אורי טל
הנתבע:
יהודה לוי
פסק-דין

פסק דין

המחלוקת, בתמצית

1. המחלוקת בתיק זה הוגדרה על ידי בית המשפט עוד במסגרת ישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 5.4.2012: "מדובר בתיק קלאסי של תיווך. השאלה העיקרית שתעלה למוקד הדיון הינה האם התובע היה הגורם היעיל בעסקה שנכרתה בסופו של דבר עם הקונה. בית המשפט יבחן בין היתר האם היה הסכם תיווך בתוקף, האם המתווך הוא אכן זה שהביא את הקונה לעסקה, האם הוא היה הגורם היעיל, יש לבחון את פער הזמנים ומעורבות גורמים אחרים" (עמ' 2 ש' 5-8). בקדם המשפט שהתקיים ביום 3.12.2012 נקבע: "בית המשפט ציין כי השאלות המשפטיות והעובדתיות שמתעוררות הן מצומצמות ונוגעות לקיומו של הסכם תיווך בין הצדדים, ולשאלת היות התובע, אם וככל שהיה הסכם בתוקף, הגורם היעיל בעסקה שנכרתה בסופו של דבר." (עמ' 5 ש' 11 – 13); אלו אכן השאלות העומדות לדיון במסגרת התביעה שבפניי, להלן העובדות הצריכות לה.

הצדדים לתביעה והעובדות הצריכות לה

2. התובע, מר אורי טל (להלן: "התובע"), הינו מתווך בעל רישיון מס' 6862. אין חולק כי בשנת 2008 או בסמוך לכך עבד התובע כסוכן במשרד תיווך "רימקס על הים" (להלן: "רימקס"). הנתבע, מר יהודה לוי (להלן: "הנתבע") ואשתו, הגב' פרלה לוי, היו במועדים הרלוונטיים לתביעה הבעלים הרשומים של בית מגורים צמוד קרקע וחצר המצוי ברח' וינגייט 33א' בהרצליה פיתוח הידוע כחלקה 656 בגוש 6668 (להלן: "הנכס").

3. ביום 9.11.2008 נחתמו שני מסמכים בין הצדדים, כפי שיתואר להלן. המסמך הראשון נושא את הכותרת "הסכם הזמנת שירותי תיווך בלעדיים", והוא נחתם בין הנתבע מחד לבין מנהל משרד רימקס, מר ארי גרינבלו (להלן: "גרינבלו") ו/או התובע (יכונה להלן: "הסכם הבלעדיות"). בסעיף 1 להסכם הבלעדיות הסמיך הנתבע את התובע ו/או גרינבלו לפעול עבורו באופן בלעדי לשיווק הנכס לתקופה של חצי שנה החלה ביום 15.11.2008 ומסתיימת ביום 15.5.2009 (להלן: "תקופת הבלעדיות"); בסעיף 3 להסכם הבלעדיות מתחייב המתווך לפעול בשקידות ובמסירות למציאת קונה ולפעול על פי תוכנית פעולה שיווקית; על פי סעיף 4 להסכם הבלעדיות, בתום תקופת הבלעדיות יאריכו הצדדים את התקופה או שיסיימו את ההתקשרות הנוגעת לבלעדיות והתובע יטפל במכירת הנכס על פי הסכם התיווך. אותו "הסכם תיווך" הינו המסמך השני עליו חתמו הצדדים באותו מועד, ואף הוא נחתם בין אותם צדדים (הנתבע מחד וגרינבלו ו/או התובע מצד שני). הסכם התיווך, כמו גם הסכם הבלעדיות, נושאים את הלוגו של רימקס ופרטיה (כתובת, טל' ופקס). על פי הסכם התיווך התחייב הנתבע לשלם לתובע ו/או לגרינבלו עמלה בשיעור 2% + מע"מ משווי העסקה במקרה של הצלחה במכירת הנכס (להלן: "הסכם התיווך", נספח ב' לכתב התביעה). הסכם התיווך אינו מוגבל בזמן.

4. אין מחלוקת בין הצדדים כי בתקופת הבלעדיות לא נכרת כל הסכם מחייב בין הנתבע לבין קונה פוטנציאלי, אם כי קיימת מחלוקת מהן פעולות השיווק בהן נקט התובע בתקופת הבלעדיות; אין מחלוקת כי לאחר חתימת ההסכם ולא יאוחר מיום 30/6/09 עזב התובע את סוכנות רימקס; אין מחלוקת שלאחר תום תקופת הבלעדיות לא נחתם כל מסמך נוסף בין הצדדים; אין מחלוקת שלאחר תקופת הבלעדיות פנה התובע אל הנתבע וזה האחרון אישר לו להמשיך לפעול למכירת הנכס "כמו יתר המתווכים", לטענת הנתבע עבור עמלה של 1.5% (ראו סעיפים 13-14 לתצהיר הנתבע; עדותו בעמ' 49 שו' 30-31; עמ' 50 שו' 1-9); אין מחלוקת שלאחר תקופת הבלעדיות נותר השלט של התובע, עם הלוגו של רימקס, תלוי על הנכס (אם כי קיימת מחלוקת מתי הוסר שלט זה).

5. אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 14/10/09 ביקרה בנכס הגברת חגית להב, לימים הקונה ביחד עם בעלה (להלן: "להב" ו/או "הקונה"). מעדותה של להב, עדות שבנקודה זו לא נסתרה, עולה כי באותם זמנים חיפשה לרכוש נכס בהרצליה פיתוח (סעיף 7 לנ/5); להב הסתייעה במתווך מר אודי דנסקי (להלן: "דנסקי"), אותו היא הכירה באמצעות הספר שלה; להב היא זו שלקחה את דנסקי לנכס, בעקבות השלט שהיה מוצב שם; דנסקי יצר קשר עם התובע וכך תואם הביקור בנכס; בעת הביקור בנכס סיירה בבית להב לבדה, בעוד שהתובע ודנסקי ממתינים בחוץ; בין להב לבין דנסקי או התובע לא נכרת הסכם תיווך (ראו עדות להב בעמ' 39 שו' 8-17; עמ' 39 שו' 28-32; עמ' 40 שו' 18-20).

6. אין מחלוקת כי בעקבות ביקורה של להב בנכס החל להתנהל משא ומתן בין הצדדים לרכישת הנכס. הנתבע טוען כי התובע נטע בו את הרושם שהוא זה שהביא את להב ונמצא איתה בקשר ישיר, ולא ידע כלל על קיומו של המתווך הנוסף – דנסקי. כך או כך, בשלב כלשהו בקש עו"ד ברוך חכים - ב"כ הנתבע (להלן: "עו"ד חכים") לקבל לידיו את פרטי להב לצורך ניהול משא ומתן ישיר בין הצדדים, והתובע נעתר לבקשה. לטענת התובע מאותו מועד החל הנתבע למדר אותו ולהתחמק ממתן פרטים בכל הנוגע להתקדמות המו"מ בין הצדדים. לא זו אף זו, התובע מודה כי ביום 6/12/09 שוחח טלפונית עם עו"ד חכים וזה האחרון בקשה ממנו לחדול מכל פעילות תיווך בנוגע לנכס (התובע בעמ' 25 שו' 8, מועד זה יקרא : "מועד הפסקת ההתקשרות").

7. לטענת התובע, רק במסגרת הליך גילוי המסמכים בתיק זה התברר לו כי ביום 25.11.2009 נפגשו הנתבע והקונים בנכס וחתמו על מסמך אשר במסגרתו הפקידו האחרונים בידי הנתבע דמי רצינות בסך 20,000 ₪ להשלמת בדיקות בתוך 21 ימים (לשם הנוחיות יקרא להלן: "זיכרון הדברים" מבלי שיש בשם זה ללמד על תוקפו המשפטי, נספח כ"ב לתצהיר התובע). לטענת הנתבע, סוכם בין הצדדים שזיכרון הדברים לא יחייב את הקונים לקנות את הנכס וכי מטרתו הייתה לשמר את הזכות לקבל החלטה לרכישתו תוך 21 ימים מבלי שהנתבע יציע את הנכס לאחרים וזאת על מנת שבפרק זמן זה יבדקו הקונים האם ביכולתם הכלכלית לרכוש את הנכס. הנתבע והקונים סיכמו על מחיר של 17,900,000 ₪. בחודש 1/2010 או בסמוך, הודיעו הקונים שאין באפשרותם הכלכלית להתקשר בחוזה לרכישת הנכס ודמי הרצינות הופקדו ביום 7.2.2010 בחשבון הנתבע כתשלום על אבדן התקופה בה הנכס לא הוצע לאחרים.

8. אין מחלוקת שבחודש 2/2010 הוצב שלט מחוץ לנכס ובו פרטי עו"ד חכים, זאת, לאחר שבמועד קודם הוסר שלט התובע. לטענת הנתבע בסמוך לחודש 11/2010, לאחר נתק בין החודשים 2/2010 – 11/2010, פנתה אליו להב ושאלה אם הנכס עדיין אקטואלי. לאחר קבלת תשובה חיובית התחדש המו"מ בניהם.

9. בתאריך 28.12.2010 נחתם הסכם מכר (להלן: "הסכם המכר", נספח כ"ה לתצהיר התובע). על פי הסכם המכר נמכר הנכס לה"ה להב תמורת הסך של 17,600,000 ₪ (להלן: "התמורה החוזית"). ביום 29.12.2010 נרשמה הערת אזהרה לטובת הקונים (ראו נסח טאבו, נספח א' לכתב התביעה). לאחר שהתברר לתובע כי הנכס נמכר ללהב, פנה הוא במכתבי דרישה לקבלת דמי תיווך (ראו נספחים כ"ו עד כ"ט לתצהיר התובע). הנתבע לא נעתר לדרישות ומשכך הוגשה התביעה שבפניי לתשלום דמי תיווך בשיעור של 2% מהתמורה החוזית בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה וריבית, סכום העומד על סך של 431,134 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.

טענות התובע, בתמצית

10. לטענת התובע עם החתימה על שני ההסכמים החל לבצע פעולות תיווך שונות ובכלל זה: הציג את הנכס בפני רוכשים פוטנציאליים, הציב שלט בחזית הבית, פרסם את דבר מכירת הנכס בין משרדי התיווך בהרצליה פיתוח, הכניס מידע על הנכס באתר האינטרנט שלו, הדפיס גלויות עם פרטי הנכס ותמונתו והפיץ אותן ל-3,800 בתי אב באזור (נספחים ג1-ג2 לתצהיר התובע ועדותו בעמ' 13 שו' 20) וניהל מו"מ עם קונים פוטנציאלים. במהלך הטיפול הציג התובע את הנכס ל-18 רוכשים פוטנציאליים לפחות כאשר האחרון בהם היה בסוף 11/2009. לטענת התובע, באף אחד מהביקורים לא טען הנתבע שאינו מעוניין בשירותי התובע או כי נמצא במו"מ עם קונים. מוסיף התובע וטוען כי בתום תקופת הבלעדיות ביקש הוא להסיר את השלט מהנכס אולם הנתבע ביקש ממנו להשאירו מאחר והשלט "מביא קונים" וביקש שימשיך לטפל במכירת הנכס, ללא בלעדיות. בעניין זה מכחיש התובע את טענת הנתבע לפיה סוכם על עמלה מופחתת בשיעור של 1.5% - לטענת התובע הנתבע לא הביא כל ראיה לביסוס טענה זו ומדובר בטענה העל פה המנוגדת למסמך בכתב (הסכם התיווך).

11. בכל הנוגע להיותו הגורם היעיל בקשירת העסקה טוען התובע כי אין למעשה חולק לעובדה שלהב הגיעה לנכס בעקבות השלט שראתה, שלט הנושא את פרטיו; בעקבות זאת פנה אליו דנסקי, אשר ידע כי התובע מטפל בנכס; הביקור בנכס תואם על ידי התובע, כפי שניתן ללמוד גם מהתמלילים שצורפו – ראו תמליל השיחה בין התובע לבין הגב' פרלה לוי, נספחים ו' - ט' לתצהיר התובע; התובע נכח בעת הביקור בנכס, ואין זה מעלה או מוריד אם סייר עם להב בבית או שעמד בחוץ עם דנסקי. עוד טוען התובע כי העובדה שלהב הגיעה עם מתווך מטעמה (דנסקי) אינה מעלה ואינה מורידה, כך גם לא העובדה שהקשר התנהל באמצעות דנסקי. בעניין זה טוען התובע שפעמים רבות כל צד מיוצג על ידי מתווך אחר, ואין בכך כדי להשפיע כהוא זה על שאלת ה"גורם היעיל" ביחסים בינו לבין הנתבע.

12. ממשיך התובע וטוען כי ניהל מו"מ עם דנסקי במסגרתו העביר האחרון הצעת מחיר לרכישת הנכס בסכום של 15 מיליון ₪. כאשר הובהרה עמדת הנתבע (לאחר שיחת התובע עימו) לפיה אינו מסכים למחיר הנמוך מ-18 מיליון ₪ עלתה הצעת המחיר מצד הרוכשים ל-17 מיליון ₪. התובע טוען כי ניתן ללמוד מהתמלילים שצורפו כי בניגוד לטענת הנתבע, לא הסתיר התובע שקיים גורם נוסף מעורב (דנסקי). עוד טוען התובע כי אין כל ממש בטענות הנתבע לפיהן "חיבל" בעסקה וניסה לשכנע את הנתבע להפחית במחיר. בעניין זה טוען התובע כי ציטט את דבריו של דנסקי, ובכל מקרה אין כל פסול שמתווך יביע את דעתו בעניין המחיר הריאלי של הנכס (ראו נספח י', בעמ' 2 שו' 18-23). עובדה שבסופו של דבר התקיים משא ומתן והיה מפגש רצונות.

13. לטענת התובע, לאחר שנעתר לבקשת עו"ד חכים הוא מודר והנתבע או מי מטעמו החלו להתחמק מפניותיו. כך, הסתיר ממנו הנתבע את החתימה על זיכרון הדברים ועו"ד חכים מסר לו בשיחת הטלפון אשר התקיימה בינהם ביום 30/11/09 (נספח כ"ג) :"בעצם לא נסגר כלום" (עמ' 1 שו' 12) . בשיחה נוספת אשר התקיימה בין התובע לבין עו"ד חכים ביום 6.12.2009 התכחש האחרון בשם מרשו לכך שהתובע הוא זה שהביא את להב לעסקה וטען כי היא הגיעה לבד בעוד התובע מנע ממנה את הכניסה לנכס. התובע, הן באותה שיחת טלפון והן בתביעה שבפניי הדף טענה זו אך בשל כך שהוטחה בפניו ולנוכח הרושם שקיבל לפיו את בכוונת הנתבע לשלם לו דמי תיווך, הודיע כי אין בכוונתו להמשיך לשווק את הנכס (ראו נספח כ"ד בעמ' 13). התובע מזכיר וטוען כי באותו שלב כלל לא ידע על החתימה על זיכרון הדברים.

14. מוסיף התובע וטוען כי הסכם המכר אינו אלא המשך ישיר לזיכרון הדברים ומכאן קמה זכאותו לתשלום דמי תיווך: כזכור, זיכרון הדברים נחתם עת הועסק כמתווך מכוח הסכם התיווך (לא בבלעדיות), בכך הודה למעשה גם הנתבע; זיכרון הדברים נחתם עוד בטרם הופסקה ההתקשרות. לטענת התובע, הסיבה היחידה בגינה העסקה לא יצאה אל הפועל בזמן חתימת זיכרון הדברים אלא במועד מאוחר יותר הינה חוסר יכולת כלכלית של להב, כפי שהודתה להב בחקירתה (עמ' 38 שו' 29 עד עמ' 39 שו' 2). להב עצמה הודתה כי ברגע שנמצאו המקורות הכספיים, נחתם הסכם המכר והעסקה יצאה אל הפועל, בסכום של 17,900,000 ₪, הוא המחיר שסוכם בזיכרון הדברים (עמ' 41 שו' 29). זה המקום לציין שגם הנתבע אישר עובדה זו, בניגוד לאמור בהסכם המכר (עמ' 55 שו' 11). כך או כך, לא נטען ולא הוכח שהתנהל משא ומתן מחודש בין הצדדים; בוודאי שלא נטען ולא הוכח שגורם אחר הוא שהוביל לכריתת הסכם המכר ב"סיבוב השני"; מדובר באותם צדדים ממש; באותו נכס; באותה תמורה; ללא מתווך אחר. לפיכך, ברי כי התובע הינו ה"גורם היעיל" בעסקה, גם אם ישנו פער זמנים של כ -13 חודשים ממועד חתימת זיכרון הדברים ועד מועד חתימת הסכם המכר.

15. גם את יתר טענותיו של הנתבע (אשר ברובן לא נזכרו בכתב ההגנה, ולכך אתייחס בהמשך) הודף התובע. כך דוחה התובע את כל הטענות הנוגעות לפקיעת הסכם התיווך מאליו לנוכח עזיבת התובע את רימקס: התובע מציין ששני ההסכמים נחתמו עם גרינבלו ו/או עם התובע באופן אישי, ולפיכך אין מקום להעלות טענות אלו. מעבר לצורך מפנה התובע להסכם ההפרדות שלו עם רימקס שם נקבע בין היתר כי אין עליו כל חובה להפריש סכומים כלשהם בגין העסקה נשוא תיק זה. כמו כן דוחה התובע את טענות הנתבע באשר לחתימה על הסכם התיווך ואי הבנת תוכנו – התובע מציין כי בשום שלב לא הכחיש הנתבע את חתימתו על הסכם התיווך ואין להשמע בטענה שלא הבין את תוכנו של מסמך זה. בנוסף ולחלופין טוען התובע כי בכל מקרה הנתבע אישר בעדותו שלאחר תום הבלעדיות הסכים לכך שהתובע ישמש כמתווך, ללא בלעדיות. לכן אין כל מקום לטענות אלו.

16. הוא הדין לעניין טענות הנתבע באשר להיקף פעולות השיווק אותן ביצע התובע בתקופת הבלעדיות. בעניין זה טוען התובע שביצע את שהוסכם, ובכל מקרה מכיוון שלא נקשרה עסקה בתקופת הבלעדיות, טענות אלו אינן במקומן. מוסיף התובע וטוען כי אם כשל בביצוע מטלותיו, מדוע הסמיכו הנתבע להמשיך ולפעול לאחר תום תקופת הבלעדיות?. מאותם נימוקים אף הודף התובע את טענות הנתבע בנוגע לתפקודו בעסקה, הנאמנות שלו והניסיונות להפחית במחיר העסקה – התובע מציין כי פעל בנאמנות על מנת למקסם את התמורה והכל על פי הוראות הנתבע. בכל מקרה, וגם אם היה ממש בטענות הנתבע, אזי הוכח כי הוא כבש אותן לעצמו (עדותו בעמ' 56 שו' 16: "לא אמרתי לו כלום"; עמ' 56 שו' 19: "ואמרתי לעצמי שאני צריך לרדת מהבנאדם הזה וזה הכל", הדגשה שלי). התובע מזכיר כי הפסקת הפעילות ארעה רק ביום 6/12/09, לאחר שזיכרון הדברים כבר נחתם. משכך, אין כל ממש גם לא בטענות אלו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ