אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> טל יעקב נ' יטיב חנית ואח'

טל יעקב נ' יטיב חנית ואח'

תאריך פרסום : 04/08/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1011-06
04/08/2011
בפני השופט:
אסתר נחליאלי חיאט

- נגד -
התובע:
יעקב טל
הנתבע:

החלטה

לבית המשפט הגיש התובע תובענה כספית על סך 3,000,000 ₪ הכוללת גם עילות חוזיות, עילות בנזיקין, כן התבקש בית המשפט ליתן צו עשה, לחייב את המשיבים במתן חשבונות וליתן צו הצהרתי.

הרקע לתביעה הוא שותפות בין התובע לבין הנתבעים לניהול עסק בשם 'המשבעה', עסק שהוקם כהמשך לעסק קודם בעל מוניטין בשם 'המסבאה' שקרס ונסגר ובו היה המבקש שותף עם אחר. המחלוקות בענין השותפות בעסק הקודם (המסבאה) העסיקו את בית המשפט ולאחר דיונים פורקה השותפות הקודמת והמבקש חויב (בשנת 2001) לשלם לשותף שם סך של כמיליון וחצי ₪ חוב שבגינו נקט השותף הליכי פשיטת רגל נגד המבקש.

ההתקשרות דנן היא הסיבה לתובענה זו; מהחומר שהוצג לפני (בכתב התביעה שאומץ במלואו אל תוך הבקשה להטלת עיקולים) עולה כי ההתקשרות שנערכה בעל פה הוסתרה, וההסתרה נבעה ממעמד המבקש בהליכי פשיטת רגל ובמטרה שלא לגלות לנושים את חלקו של המבקש בעסק, את מעורבותו ובעיקר את הכנסותיו כדי שאלה לא יהיו מודעים להכנסות המבקש ולא יוכלו לקבל בהם חלק. לטענת המבקש גם למשיבה 1 לא היה ענין לגלות את דבר השותפות מאחר שהיתה בהליכי גירושין.

העסק שהוקם הצליח למדי "ובעסק נתקבלו תקבולים רבים מאוד, משכך משכו התובע והנתבעת 1 מקופת העסק סך של 30,000 ₪ כל אחד מידי חודש. בשל חששו של התובע מהליכי הפשט"ר קיבל התובע לידיו את הסכום במזומן מידי חודש בחודשו" (סעיף 30 לכתב התביעה).

4.לטענת המבקש "החלו הנתבעים 1- 2 לקשור מזימה ובה ישתלטו במעשי מירמה על העסק וידירו את התובע מחלקו..." (סעיף 35 לבקשה), וכך החלה המשיבה 1 לקשור קשרים עם השותף האחר (בשותפות הקודמת - המסבאה) להעביר לו מידע הגם שהוסכם על הצדדים כאן כי יהיה חסוי, והכל במטרה לנשלו מן העסק, עד כי באופן פתאומי וחד צדדים החליפו המשיבים מנעולים ולמעשה סילקו את המבקש מן העסק בו היה שותף עימם. על פני עמודים רבים (שהם למעשה עותק של כתב התביעה) פורטה מערכת היחסים העניפה עם המשיבים ועם השותף האחר ולאחר שהמבקש קיבל הפטר מוחלט בהליכי הפש"ר ראה להגיש את התובענה (שעילותיה כאמור בסעיף 1 להחלטה) ובמסגרתה מתבקש עתה הסעד הזמני.

5. ביום 12.7.10 ניתן פסק דין חלקי שחייב את המשיבים ליתן חשבונות, לאור הסכמת הצדדים ובהמלצת בית המשפט (כבוד השופטת גנות) לפניו נשמעו הראיות.

ביום 4.11.10 הבהיר בית המשפט כי "בתיק זה ניתן פסק דין חלקי... ואינו מתייחס לכלל הסוגיות והעתירות שהתבקשו... העתירות הנוספות תידונה, ככל שהדבר יידרש, לאחר שהתובע יבדוק את החשבונות, ויעריך את סיכוייו וסיכוניו באשר להמשך ניהול התובענה...".

6.מהחומר המצוי בתיק (בקשה 15 מיום 13.9.10) עולה כי החשבונות נמסרו למבקש, ואין חולק על כך גם בדיון שהתקיים לפני (כך סעיף ב. 8 לבקשה).

7.הסיבה להגשת הבקשה למתן סעד זמני של עיקולים הוא מודעה שפורסמה בעתון ובה מוצע הפאב למכירה "למהירי החלטה ולרציניים בלבד..." ולאור פירסום זה חושש המבקש כי המשיבים מבקשים "למכור את העסק ולהבריח את רכושם וכספם מידי המבקש וזאת לאחר קבלת התובענה בכל הקשור למתן חשבונות" לטענת המבקש "העיתוי של הנסיון למכירת העסק לאחר מתן פס"ד הינו חמור ביותר ומלמד על נסיון לחתור תחת התובענה ולהבריח את הנכסים ואת העסק", (סעיף ב. 10 לבקשה), ומשכך מתבקש בית המשפט ליתן סעד זמני הכרחי של עיקול הנכסים לאור העובדה ש"מדובר בכתב תביעה בלתי מבוטל העומד על 3,000,000 ₪ ובמשיבים אשר פועלים בדרכים פסולות וישנו חשש כי רכושם של המשיבים יוברח בשל רצונם להתחמק מביצוע פס"ד" (סעיף ב. 13 לבקשה).

8.ביום 28.6.11 נעתרתי לבקשה ונתתי צו עיקול זמני במעמד צד אחד כמבוקש על יסוד הנטען בבקשה, ולאור פסק הדין החלקי למתן חשבונות.

9.המשיבים הגישו בקשה לביטול צו העיקול הזמני - היא הבקשה להכרעתי בגדר החלטה זו.

בין טענותיהם - כי יש ספק בסיכויי התביעה חרף פסק הדין החלקי, כי המבקש לא טרח לבקש סעד זמני כלשהו בעת הגשת התובענה לפני שנים מספר, כי המבקש לא הציג ראיות לסכום התביעה, וכי החודשים הרבים שחלפו מאז הומצאו החשבונות לא הביאו לעריכת כל חוות דעת שתתמוך בטענה לרווחים הנטענים בעילת התביעה, עוד נטען כי העסק צובר הפסדים וכי החשבונות שהוצגו למבקש מעידים על הפסדים וכלל לא על סכום התביעה כנטען; אשר להכבדה ולמאזן הנוחות ציינו המשיבים כי אמנם הם מבקשים למכור את העסק, אלא שהם מנסים כבר זמן ארוך לעשות כך, וגם כי המבקש לא הוכיח חוסר איתנות כלכלית של המשיבה 1 שהיא אשה אמידה והעיקולים גורמים לה נזק רב, לרבות ל'הרתעת קונים פוטנציאליים לעסק'.

10.ביום 26.7.11 התקיים לפני דיון במעמד הצדדים.

מאחר שבבקשה לביטול צו עיקול זמני עסקינן חוזרת הבקשה לדיון 'דֶה נוֹבוֹ' קרי "...רובץ נטל השכנוע על המבקש המקורי, וסדרי הדין בבקשת הביטול הם כסדרי הדין בבקשה המקורית, כאילו הוזמן המשיב מלכתחילה לדיון בבקשה" [רע"א 8420/96 מרגליות נ. משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ פ"ד נא (3) 789].

11.היסודות למתן סעד זמני נקבעו בתקנה 362 לתקנות סדק הדין האזרחי, ובהתאם להם ניתנה לבית המשפט סמכות למתן סעד זמני "אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה..." וכן לאחר שנתן דעתו למאזן הנוחות קרי שהנזק שיגרם למבקש אם לא ינתן הסעד הזמני ואם אינו "פוגע במידה העולה על הנדרש".

12.עקרי התנאים להטלת עיקול הובאו ברע"א 9736/07 יורם קראוס נ. הראל בית השקעות בע"מ: "תקנה 362 לתקנות קובעת, כי על המבקש סעד זמני להציג ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התובענה וכן לשכנע את בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, קרי שהנזק שיגרם לו אם לא ינתן הסעד הזמני גדול מהנזק שיגרם למשיב אם ינתן הסעד. עוד קובעת התקנה, כי על המבקש להציג ראיות לכאורה ל"קיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש". 'ההוראה המיוחדת' הנוגעת לעניין עיקול זמני מצויה בתקנה 374(ב), ולפיה על המבקש להוכיח, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, "כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין". הדגש במתן צו העיקול הזמני מושתת אפוא על הצורך למנוע שינוי לרעה במצבו של המבקש עד למועד פסק הדין" ולענין ההכבדה נאמר כי "יסוד זה נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש, אם אכן קיים כזה, מפני הברחת נכסים מצידו" (רע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ. אי.סי.סי, [פורסם בנבו]). למותר לציין, כי שיקולים אלה יש לבחון בהקפדת יתר שלא לפגוע מעבר להכרחי בזכות הקניין של המשיב".

התנאים הם מצטברים, וברור כי בהעדר אחד התנאים אין להעתר לבקשה.

לציין כי כדי למלא אחר יסוד הראיות המהימנות כנדרש לצורך העיקול הזמני, אין המבקש נדרש לשכנע את בית המשפט לפני ולפנים בעילת תביעתו, אלא די בראיות מהימנות ולכאוריות כדי לקבוע כי התמלא התנאי.

13. בענייננו ועל רקע האמור בפסק הדין המנחה רע"א 9736/07 שלעיל, שוכנעתי כי המבקש עמד בנטל המוטל עליו להוכיח "ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה" כמצוות התקנות והפסיקה, וליתר דיוק לקיומה של העילה אך לא בשלמותה שכן לחלק הכספי של העילה קרי, לגובה התביעה הכספית לא הובאו ראיות מהימנות לכאורה בשלב הזה, ולטעמי אף יש חסר ממשי בראיות לענין סכום התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ