אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> טל חי חברה לייזום השקעות ובניה בע"מ ואח' נ' רות שוויצר ואח'

טל חי חברה לייזום השקעות ובניה בע"מ ואח' נ' רות שוויצר ואח'

תאריך פרסום : 04/04/2017 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים אזרחיים
4322-15
04/04/2017
בפני השופטים:
1. י' דנציגר
2. י' עמית
3. ע' ברון


- נגד -
המערערים:
1. טל חי חברה לייזום השקעות ובניה בע"מ
2. יחזקאל חי יורם
3. רפאל טל

עו"ד ישראל שלו
עו"ד אריאל לביא
המשיבים:
1. רות שוויצר
2. יעקוב שוויצר
3. דליה ברבי
4. ניסים ברבי
5. שולמית בר טוב
6. הרצל בר טוב
7. אליהו שילו
8. דורה זילברמן
9. אברהם זילברמן
10. זהבה כהן
11. יהודה כהן
12. מתתיהו חותה
13. יו"ר הועדה המחוזית ירושלים
14. הועדה המחוזית
15. מחוז ירושלים
16. דוד רום
17. בנק הפועלים בע"מ
18. יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה מטה יהודה
19. הוועדה המקומית מטה יהודה
20. דוד קירשנבאום
21. גד ירדני
22. איילון חברה לביטוח בע"מ
23. נתן רסקין
24. חיים אברון
25. הראל חברה לביטוח בע"מ (כמבטחת אברון)
26. עדן בר
27. בר לוי אדריכל ומתכנן ערים בע"מ
28. הראל חברה לביטוח בע"מ
29. הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ
30. חברת החשמל בע"מ
31. פינת החמד חברת לבניין בע"מ

עו"ד מיכל ברדנשטיין (ב"כ משיבים 2-13)
עו"ד עינן שחר גיא לוינסון (ב"כ משיב 15)
עו"ד רחל ינקוביץ-רועה ורנה לפידות (ב"כ משיבים 16-17)
עו"ד שרון אורגיל וניצן מנחם (ב"כ משיב 28)
עו"ד ענבל קדמי (מפרק המשיבה 29 בשם כונס הנכסים הרשמי)
פסק דין

                  

  1. האירועים הצריכים לענייננו גררו הליכים משפטיים רבים, פליליים, מינהליים ואזרחיים, שחלקם הגיע עד לפתחו של בית משפט זה (ראו, לדוגמה, רע"א 1123/12 חברת חשמל לישראל בע"מ מחוז ירושלים נ' שוויצר (29.4.2012); ע"א 7893/99 פינת החמד חברה לבניין בע"מ נ' ועדת הערר לתכנון ובנייה מחוז ירושלים (27.2.2000); רע"פ 1520/01שוויצר נ' יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה (18.3.2002)). בתמצית שבתמצית ייאמר כי ענייננו במספר תביעות שהוגשו על ידי המשיבים 11-1, רוכשי בתים בפרוייקט בניה "עין חמד" (להלן ובהתאמה: "הרוכשים" ו"הפרויקט").

 

           הפרויקט נבנה בשטח שייעודו למלונאות, אך שווק ונמכר לרוכשים כ"דירות נופש". בסופם של הליכים שונים שננקטו במישור התכנון והבנייה ובמישור המינהלי והפלילי, הורו רשויות התכנון והבנייה על ניתוק החשמל מהבתים שנבנו בפרויקט, וסירבו לאפשר מגורים במקום. נוצר מצב בו הבתים נותרו אמנם בבעלותם של הרוכשים, אך הבתים מנותקים מתשתיות, ללא פיתוח סביבתי,"פילים לבנים" כביטויו של בית משפט קמא, ולמעשה נבצר מהרוכשים להשתמש בהם למגורים.

 

  1. הרוכשים הגישו תביעותיהם כנגד כל מי שהייתה לו יד ורגל בפרויקט, לרבות היזמים (המערערים דכאן), עורכי דינם, רשויות התכנון, הבנק המלווה וחברת החשמל. לאחר שנים של התדיינות ולאחר שהתנהלו דיוני הוכחות, הגיעו הרוכשים והנתבעים השונים, למעט המערערים וחברת החשמל, להסכם פשרה לפיו ישלמו הנתבעים לרוכשים סכום של 10,650,000 ₪ בחלוקה פנימית ביניהם. בהסכם הפשרה נקבע כי סכום זה משקף גם את האשם התורם שיש לייחס לרוכשים.

 

           משלא הצטרפו המערערים להסכם הפשרה, דן בית משפט קמא בהודעות צד ג' שנשלחו נגדם על ידי הנתבעים. בפסק דין רחב יריעה עמד בית משפט קמא על מעשיהם ומחדליהם של המערערים כיזמי הפרויקט, וחייב אותם בשיפוי הנתבעים בשיעור של 50% מסכום הפשרה, לאחר שבחן ומצא כי מתקיימים לגביהם היסודות של עוולת התרמית ומצג שווא רשלני.

 

           על כך נסב הערעור שבפנינו, בו מלינים המערערים על הקביעות בפסק הדין ועל פסק הדין החלקי שנתן תוקף להסכם הפשרה.

 

  1. נאמר בקצרה כי לא מצאנו ממש בערעור, ואנו מאמצים פסק דינו של בית משפט קמא מכוח סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

 

  1. למעלה מן הצורך נוסיף ונעיר כלהלן:

 

           א. טענת המערערים כי סכום הפשרה אינו מחייב אותם, נטענת בניגוד להסכמתם כפי שנרשמה בפרוטוקול הדיון מיום 10.3.2010, שם הצהיר בא כוחם של  המערערים 1 ו-3 "מסכימים לסכום הכללי של הפשרה, אם כי אנו לא מסכימים בשלב זה לחלוקה הפנימית", והמערער 2 החרה החזיק אחריו ואמר "אני מוכן לסכום אם זה יהיה 90%-10%. אני מסכים לסכום אבל אני לא רוצה לשלם". עוד על כך שהמערערים הסכימו להעמיד את גובה הנזק שנגרם לרוכשים על עשרה מליון וחצי ₪ ניתן ללמוד גם מעמ' 236 לפרוטוקול הישיבה מיום 25.4.2013, שם נאמר על ידי בית משפט קמא "יש לנו כבר הסכמה לגבי הסכום" ללא כל מחאה או התנגדות מצד המערערים.

 

           מכל מקום, על פניו סכום הפשרה מהווה כמחצית מהסכומים ששולמו על ידי הרוכשים עבור הבתים וכשליש מהנזקים שנטענו על ידי הרוכשים (אף מבלי להביא בחשבון את טענותיהם לעוגמת נפש). מכאן, שעל פניו, סכום הפשרה משקף אשם תורם נכבד של הרוכשים, שנלקח בחשבון במסגרת הפשרה. ובכלל, חזקה על הנתבעים כי היו נכונים לשלם את סכום הפשרה רק לאחר שבחנו ומצאו כי יש בפשרה כדי לשקלל את הסיכונים והסיכויים והאשמה היחסית של הרוכשים, והשגותיהם של המערערים בנושא זה אין בהם ממש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ