אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> טל ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

טל ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

תאריך פרסום : 19/05/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
168728-09
13/05/2010
בפני השופט:
ירון בשן

- נגד -
התובע:
יכל טל
הנתבע:
1. ענתבי אביב
2. מדינת ישראל

החלטה

הנתבע 1 הואשם בעבירה של גרם חבלה חמורה, לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 שביצע בהיותו שוטר בעת שבא לביתה של התובעת כדי לבצע צו מעצר נגד בעלה של התובעת. בהסדר טיעון הודה הנתבע 1 ברוב העובדות שפורטו בכתב האישום, הורשע ונענש. באותו הליך פלילי הואשמו גם 2 שוטרים נוספים שהיו מעורבים באירוע. בעניינם נוהל הליך ממושך שכלל שמיעת עדויות, ובסיומו זוכו. התובעת תובעת פיצויים בגין נזקי גוף שלטענתה נגרמו לה באותו אירוע. הנתבע 1 התגונן תוך שהעלה טענות רבות המנוגדות לעובדות שבהן הודה בהליך הפלילי. התובעת הגישה בקשה למחוק אותן מכתב ההגנה והנתבע מבקש רשות להביא ראיות לסתור את פסק-הדין המרשיע בעניינו.

התובעת טוענת שהנתבע 1 איחר את המועד לבקש להביא ראיות לסתור בהתאם למועדים שהוקצבו בהחלטת ביהמ"ש מיום 6.12.09 והיא מבקשת למחוק סעיפים רבים מכתב הגנתו המנוגדיםלהודאתו בעובדות כתב האישום שהוגש כנגדו ושהורשע בו, בהתאם לסעיף 42א לפקודת הראיות. נתבע 1 טוען כי נסיבות המקרה מצדיקות סטייה מהכלל הקבוע בסעיף 42א לפקודת הראיות ולכן הנו סבור כי יש לאפשר לו לטעון טענותיו ללא מגבלה ולו בסוגיית רשלנותה התורמת של התובעת. לדבריו, הודאתו בהליך הפלילי באה בשל לחץ נפשי בו היה שרוי ובשל לחציו והמלצתו של בא כוחו דאז להודות במעשים המיוחסים לו, שאם לא כן, יהא צפוי למאסר ממושך. עוד הוא טוען נגד ההסתמכות על פסק-הדין המרשיע, מפני שזה התבסס על הודאתו בלבד ובשל כך שלא נשמעו ראיות בתיק ולא התבררו העובדות במלואן. לדעתו, פסק-הדין המזכה את שני השוטרים הנוספים שהיו מעורבים באירוע כולל ממצאים הסותרים את העובדות שבהן הודה, תוך אמירה לפיה התובעת ובן זוגה יצרו בהתנהגותם פרובוקציה שהסלימה את האירוע וכי גרסתה לאירוע מופרכת ומוגזמת. בשל כך 1 מציין נתבע 1 כי בדעתו לבקש משפט חוזר. עוד הוא טוען כי יש אף מקום לדון ולבחון את מידת אחריותה של נתבעת 2 למעשיו בהיותו שוטר שפעל במסגרת ההרשאה שניתנה לו מתוקף תפקידו. עוד טען, שהמועד להגשת בקשה להבאת ראיות לסתור הנו לאחר שלב הגשת הראיות שטרם החל, ובכדי שתינתן הכרעה מושכלת בשאלה, הוגשה הבקשה כבר בשלב זה.

בתשובה לתגובת נתבע 1 טוענת התובעת כי אין בטענות נתבע 1 טעם מיוחד העונה על הצורך במניעת עיוות דין כדרישת החוק, למתן היתר להבאת ראיות לסתירת פסה"ד המרשיע החלוט שניתן כנגדו. לטענתה, מעבר לכך שהטענות אינן נתמכות בתצהיר, נתבע 1 הודה באופן מפורש ומפורט בעובדות כתב האישום לאחר משא ומתן עם התביעה ולאחר אזהרות חוזרות מצד ביהמ"ש לאור טיב הראיות כנגדו ובעקבות כך נהנה מגזר דין מקל. לטענתה, לאחר בחינת הראיות ומתוך שיקולי רווח והפסד בחר הנתבע 1 להודות מרצונו בעובדות כתב האישום, על מנת לשאת בעונש מופחת. התובעת סבורה כי אין בידי נתבע 1 להישען על הכרעת הדין כלפי שני השוטרים הנוספים המעורבים באירוע מאחר ומדובר בפס"ד מזכה אשר הנו בבחינת עדות שמועה בהליך דנן ולכן אין לו תוקף ראייתי בהיותו פס"ד המבוסס על אשמתו של נתבע 1. התובעת מציינת כי אחת הסיבות לזיכוי השוטרים האחרים נעוצה בקביעת ביהמ"ש לפיה התובעת לא יכלה להבחין היטב במעשה תקיפתם בשל מצבה הגופני עקב תקיפתה ע"י נתבע 1 ולכן בנסיבות העניין זיכויים של השוטרים נזקף לחובתו. התובעת טוענת כי נתבע 1 אינו רשאי להביא ראיות לסתור משום שהוא סבור שאחריות משפטית לאירוע האמור מוטלת אף לפתחו של בעל דין נוסף ואף אין באפשרותו להיאחז בטענה כי בדעתו להגיש בקשה לקיום משפט חוזר בשל חלוף הזמן ומאחר וסיכוייה להתקבל, קלושים. התובעת מסכימה שבעל דין שניתן כנגדו פס"ד מרשיע וחלוט רשאי להעלות טענות בדבר קיומו של אשם תורם בתובענה האזרחית ככל שטענות אלה אינן עומדות בסתירה לעובדות שנקבעו במסגרת פסה"ד הפלילי אולם לטענתה אין לכך נגיעה לסוגית תקיפתה בידי נתבע 1 מאחר וסוגית האשם התורם הובאה בחשבון בכתב האישום המתוקן אשר כלל בהסכמת הנתבע 1 את העובדות הנוגעות לנסיבות המקלות למעשה התקיפה ובכלל זה את רכיבי התנהגותם של התובעת ובעלה.

המועד לברר את התאמת כתבי הטענות לכללים המפורטים בפרק ב סימן ז לפקודת הראיות (סעיפים 42 א ואילך) הוא בקדם-המשפט – שאז נקבעים גבולות המחלוקת בין הצדדים. בעוד שהגשת הראיות בפועל נעשית במועד מאוחר יותר, קביעת הפלוגתאות חייבת להעשות כבר בקדם-המשפט. ההסדר האמור מקנה מעמד מיוחד לממצאיו של בית המשפט בהכרעת דין בהרשיעו את הנאשם, בעת משפט אזרחי של הנאשם. הסדר זה משקף עקרונות דומים מאוד לעקרונות שביסוד הדוקטרינה האזרחית בדבר מעשה בית-דין: בבסיסם ההנחה, שבעל-דין מושתק מלטעון נגד ממצא סופי של בית משפט אשר בפניו הביא את טענותיו בנוגע לפלוגתא (ונזכיר, במשפט אזרחי: "די בכך שבעל הדין שלחובתו נקבע הממצא העובדתי היוצר את ההשתק יהיה בעל דין בכל אחד משני ההליכים" – ע"א 1041/97 סררו אבי נ' נעלי תומרס בע"מ , פ"ד נד(1), 642 ,עמ' 656-657.). מובן, שביסוד סעיף ההסדר עומדת הכרת "יתרונו" היחסי של פסק-דין פלילי מרשיע על הכרעה במשפט אזרחי, יתרון הנובע ממידת השכנוע הגבוהה יותר הנדרשת מבית המשפט בהליך הפלילי וההקפדה היתירה בדיני הראיות שנוהגת בהליך הפלילי. אוסיף, שבמקרה שבו פסק-הדין הפלילי ניתן על-סמך הודאה, יש בסיס נוסף להשתקת הנאשם מלחלוק על הממצאים – הכלל בדבר "הודאת בעל-דין". מובן שבנסיבות שבהן אין לפקפק בעובדת ההודאה (היא ניתנה בפני בית המשפט) ואין חולק שהיא היתה בניגוד לאינטרס של התובע (הוא נענש בגינה) יש לה עוצמה ראייתית חזקה מאוד.

בפי הנתבע 1 שני טעמים, להתיר לו להביא ראיות לסתור את פסק-הדין הפלילי ולא למחוק את הטענות שבכתב הגנתו: הראשון הוא שיש סתירה בין פסק-הדין בעניינו לבין פסק-הדין בעניינם של שני שוטרים אחרים שעמדו לדין עמו. הטעם השני הוא, שהודאתו היתה הודאת שווא – שהתפתה לה בלחץ בא-כוחו, מטעמי נוחות, כדי להשיג הקלה בעונש.

הטעם הראשון הוא בבירור שגוי: פסק-הדין הפלילי המזכה את שני השוטרים האחרים, אינו ראיה כלל במשפט זה. מן הראוי לציין שאותו מותב שהרשיע את הנתבע 1 הוא שזיכה את שני הנאשמים האחרים והוא עצמו לא ראה כל סתירה בין שתי התוצאות. אכן, הממצאים הנוגעים לזיכויים אינם מנוגדים להודאת הנתבע 1 במשפטו שכן משפטם של כל אחד משלושה הנאשמים נגע למקטעים שונים באותה פרשיה. איני רואה כל "סתירה" בין ההרשעה לבין הזיכוי ואיני רואה כיצד יכול הנתבע 1 להוושע מזיכויים של חבריו.

הטעם השני, הוא לא רק שגוי, אלא גם מקומם ונראה כנוגד את תקנת הציבור. הנתבע 1 מציג עצמו בכתב הגנתו כשוטר בעל ותק של 7 שנים שזכה בהערכת מפקדיו. קשה לראותו כאדם "חלש" אשר התפתה להודאת שווא ב"לחץ" הסניגור ומחשש לעונש. היש הודאה כלשהי של נאשם אשר אינה מתקבלת בשל החשש מעונש קשה יותר אם יתנהל המשפט? אין זה נראה ראוי שאדם יטען בבתי משפט טענות סותרות על-פי האינטרס: כאשר הדבר נח כדי להשיג הקלה בעונש הוא יודה – וכאשר הדבר נחוץ על מנת להתגונן מפני תביעה אזרחית, הוא יטען ל"הודאה מאולצת". ממילא מעוררת הטענה קושי של ממש: אם לשיטת הנתבע 1 עצמו, הוא היה מוכן להודות בעובדות כוזבות בבית המשפט הפלילי נוכח סכנת ענישה (ולכאורה בניגוד לאינטרס שלו), כיצד ניתן יהיה לרכוש אמון לדברים הפוכים שהוא אומר בבית המשפט האזרחי בהתאם לאינטרס החדש שלו?

לאחר שבחנתי את טענותיו של הנתבע 1 מצאתי שהן סתמיות לחלוטין. אין בהן בסיס ממשי להתיר לו הבאת ראיות לסתור את עובדות כתב האישום שבהן הודה.

חלק ניכר מכתב ההגנה מפרט גירסה מנוגדת לעובדות שבכתב האישום שבהן הודה ואשר הפכו להיות חלק מהכרעת הדין. בצורת ניסוחו, מערבב כתב ההגנה בין טענות הסותרות במפגיע עובדות שבהן הודה הנתבע 1 ופורטו בכתב האישום, לבין טענות עובדתיות בעניינים שכלל לא נדונו בכתב האישום. הנתבע 1 רשאי להעלות רק טענות מהסוג השני, הן כדי לחלוק על החבות האזרחית שנטענת נגדו והן כדי להקים בסיס עובדתי לטענת אשם תורם של התובעת. לאור האמור יגיש הנתבע 1 תוך 14 יום כתב הגנה מתוקן, וישמיט מכתב הגנתו כל טענה המנוגדת לעובדות שבהן הודה בהליך הפלילי.

ניתנה היום, כ"ט אייר תש"ע, 13 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ