אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> טלי ושמעון נ' אדרי

טלי ושמעון נ' אדרי

תאריך פרסום : 01/10/2011 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום באר שבע
34374-12-10,40409-12-10
27/09/2011
בפני השופט:
יניב בוקר

- נגד -
התובע:
גד אדרי
הנתבע:
טלי אבגי

החלטה

בפני התנגדותו של המבקש לבקשה לביצוע שטר שהגישו כנגדו המשיבים.

לאחר שעיינתי בתצהירים התומכים בהתנגדות, בחקירות המצהירים בפני ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה.

כידוע, הדיון בהתנגדות לביצוע שטר מתנהל כדיון לבקשה למתן רשות להתגונן בתביעה בסדר דין מקוצר (ראה סע' 81א(ג) סיפא לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967).

ההלכה בעניין בקשת רשות להתגונן, כפי שסוכמה בע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ואח', תקדין-עליון 2006(2), 1474 היא כי:

"מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675 (להלן: זוסמן)). לפיכך נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם, ניתן ביום 1.11.04) (להלן: עניין אלפי); ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721). הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אינו בא במקום המשפט עצמו. אשר על כן במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענה שהעלה הנתבע בעל-פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (זוסמן, בעמ' 675-676, 678). ". (ההדגשות שלי – י.ב.).

בענייננו, טען המצהיר הנוסף מטעם המבקש, שהינו בעליה של הנפרעת המקורית על השיקים, כי השיקים הגיעו לידיהם של המשיבים, רק לאחר שנטילתם ממנו נעשתה שלא כדין, במסגרתה של עבירת סחיטה באיומים.

המצהיר אף פירט את טיבם של האיומים, שאין ספק בחומרתם: "האיומים היו שאני הולך על חבל דק ושאפחד על משפחתי ושיום אחד אתעופף באויר והאם אני מעדיף שיהרגו אותי." (ההדגשה שלי – י.ב.).

אמנם, המשיבים אינם נמנים על מי שאיים על המצהיר הנוסף מטעם המבקש, ברם, די בטענה זו, שאין ספק כי, כרונולוגית, קודמת היא למועד העברת השיקים לידי המשיבים (לפי תיאור הדברים על ידי המבקש והמצהיר מטעמו) כדי לאפשר למבקש להתגונן בפני התביעה השטרית.

יפים לענייננו הדברים הבאים מתוך החלטתו של כב' הש' קיסטר בע"א 218/66 יעקב ו-דוד חביה ו-אברהם מנצור נ' לוי גליק, פ"ד כ (3) 63:

"מאחר והרשות להתגונן היא סייג לזכותו הרגילה של אזרח לבוא לבית-המשפט ולהתגונן בפני כל תביעה המוגשת נגדו, ולבקש שפסק-הדין יינתן רק אחרי שמיעת טענותיו, אין להטיל על המבקש להתגונן חומרות יתירות, ולדרוש ממנו שכבר בשלב המוקדם של הבקשה לרשות להתגונן יוכיח את מלוא הגנתו. כבר נפסק (ע"א 7/49, [2], כן ב-המ' 434/65, [1], הנ"ל) שאף אם בבקשתו אין המבקש רשות להתגונן מגלה אלא הגנה שבדוחק, גם אז תינתן לו הרשות המבוקשת ובלבד שגילה בתצהירו טענת הגנה אפשרית הראויה לעמוד לדיון, ושיש בה כדי להדוף את התביעה לכשיובא הענין כולו לדיון בצורה הרגילה: זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שניה, ע' 402. בהתאם לאותו עקרון נפסק כי די לו לנתבע החפץ להתגונן אם יפרש בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה לו תבע אותו האדם שעמו התקשר. הגנה זו פוגמת, לכאורה, את זכות הקנין בשטר, וכוחה יפה גם כנגד צד שלישי אליו סוחר השטר כל עוד לא יבוא הוא וירים את נטל השכנוע המוטל עליו, על-פי סעיף 29 (ב) לפקודת השטרות ויוכיח שניתן בתום-לב ערך בעד השטר: ע"א 576/61, בראון נגד רוגוז'ינסקי, ואח', פד"י טז 1460 [3]; וראה זוסמן, דיני שטרות, מהדורה שלישית סעיף 216.

כאשר מדובר בטענת כשלון תמורה המועלית על-ידי הנתבע כהגנה ביחס לשטר שהוא חתום עליו והנמצא בידי אדם שלישי התובע על-פיו את הנתבע, יש להבדיל בין מקרה כשהשטר סוחר לפני מועד ביצוע העיסקה שבקשר אליה נעשה השטר, לבין מקרה בו סוחר השטר לאחר אותו מועד. אם סוחר השטר לפני המועד - אין מקום לדבר על פגם סיחור כי אז אין כלל כשלון תמורה; רק כשסוחר השטר לאחר אותו מועד והעיסקה שבקשר עמה נעשה השטר לא בוצעה, ניתן לדבר על פגם בזכות הקנין של המסחר כיון שאז ייתכן שפקעה זכותו להעביר את השטר והיה צריך להחזירו לחתומים עליו; סיחור השטר במקרה כזה כמוהו כמעילה באמון. ראה דברי השופט זוסמן ב-ע"א 576/61, [3], הנ"ל ב-ע' 1464." (ההדגשות שלי – י.ב.).

אינני מקבל את טענות ב"כ המשיבים בסיכומיו, כאילו עלי, בשלב דיוני זה, לדקדק בסתירות לכאוריות בעדותו של המבקש, אודות עסקת היסוד שבינו ובין המצהיר מטעמו, כדי לקעקע את מהימנותו, שכן, כפי שהובהר לעיל, בשלב זה אין בית המשפט קובע ממצאי מהימנות, וממילא די בטענה של סחיטת השיקים באיומים מן המצהיר שמטעם המבקש, כדי לפגום בזכות הקניין של המסחר, ללא כל קשר לעסקת היסוד המקורית לה היה שותף המבקש (ראה לעניין זה סע' 28(ב) לפקודת השטרות).

לאור כל האמור אני מתיר למבקש להתגונן בפני התביעה השטרית.

התביעה תידון בסדר דין רגיל ותצהירי המבקש ישמשו ככתב הגנה.

הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד ייקבעו על ידי בית המשפט, בתום הדיון בתיק העיקרי.

ניתנה היום, כ"ח אלול תשע"א, 27 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ