אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> טכנוכול אלקובי חיים בע"ם נ' ק. פטריסיה בע"מ ואח'

טכנוכול אלקובי חיים בע"ם נ' ק. פטריסיה בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 03/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
6145-07
20/12/2009
בפני השופט:
אחסאן כנעאן

- נגד -
התובע:
טכנוכול אלקובי חיים בע" מ
הנתבע:
1. ק. פטריסיה בע"מ
2. חוסם קובטי

החלטה,פסק-דין

החלטה

אתייחס לסכום הנתבע בהתאם לאגרה ששולמה ובמידה ושולם על סכום של 73,000 ₪ התובע יהיה מנוע מלתבוע מעבר לכך.

ניתנה והודעה היום ג' טבת תש"ע, 20/12/2009 במעמד הנוכחים.

אחסאן כנעאן, שופט

פסק דין

לפני תביעה כספית על סך של 73,562 ₪ אשר סבה סביב חוזה שכירות של מחסן הנמצא במבנה תעשייה שנמצא בבעלות התובעת ואשר הושכר ביום 31.7.05 לנתבעת.

על פי הנטען בכתב התביעה הוסכם במסגרת החוזה כי בתום תקופת השכירות, 31.12.06, תהיה זכות לנתבעת לחדש את החוזה לתקופה נוספת בת 12 חודשים ( להלן: "תקופת האופציה"). התובעת טוענת כי בתום תקופת השכירות הודיעה הנתבעת מס' 1 באמצעות מנהלה, הנתבע מס' 2 על חידוש הסכם השכירות כאשר הדבר נעשה בעל פה. דא עקא, באמצע חודש ינואר 2007 שינתה הנתבעת 1 את דעתה והודיעה על סיום חוזה השכירות. מכאן תביעת התובעת לתשלום דמי שכירות בתקופת האופציה. בנוסף עותרת התובעת לחייב את הנתבעים בתשלום עבור מיסים, חשמל וכן השתתפות בביטוח המבנה בהתאם לשטחו היחסי של המחסן. בנוסף נתבעו סכומים בגין נזקים שנגרמו למחסן בתקופת השכירות.

הנתבע מס' 2 נתבע בטענה כי היה ערב לקיום החיובים על פי החוזה באופן אישי.

הנתבעים טוענים להגנתם כי מעולם לא הודיעו על מימוש האופציה וכן הם מכחישים כי הותירו חובות כלשהם על המחסן או גרמו לו נזקים כלשהם. בנוסף טוענים הנתבעים כי נתבע מס' 2 לא חתם על ערבות ובהיות נתבעת מס' 1 אישיות משפטית נפרדת אין להרים את מסך ההתאגדות ביניהם.

שמעתי היום את עדותם של מנהל התובעת וכן את עדותו של נתבע מס' 2 ולהלן פסק דיני.

באשר לחידוש החוזה אינני מקבל את גרסת התובעת. על פי החוזה שנכרת בין הצדדים חידוש החוזה היה מותנה בהודעה בכתב מטעם הנתבעת אשר אמורה להינתן בהודעה מראש לפחות 60 ימים לפני תום תקופת החוזה. אין חולק בין הצדדים כי הודעה בכתב מעולם לא ניתנה ולא יתכן כי נעשה מהוראות ההסכם פלסטר כאשר נעדיף הסכמות בעל פה אשר נטען כי נעשו.

לחילופין אינני נותן אמון בעדותו של מנהל התובעת אשר טען בפני כי הסכמה כאמור נעשתה בעל פה. מדובר בעדות יחידה אשר לא בא לה כל תימוכין ועל פי סעיף 54 (3) לפקודת הראיות. מדובר בצד המעוניין בתוצאות המשפט אשר בית המשפט בטרם יסמוך ידו עליה עליו להזהיר את עצמו כי מדובר בעדות יחידה ולנמק מדוע הוא מסתפק בעדות זו.

בעדותו של מנהל התובעת, מר אלקובי, נפלו סתירות. כך לדוגמא טען מר אלקובי בפני כי החוזה אמור להתחדש בצורה אוטומטית אלא אם כן הנתבעת מודיעה שאין ברצונה לחדשו. אולם עדות זו עומדת בסתירה מוחלטת לאמור ולמוסכם בחוזה.

בנוסף לכך, טען מר אלקובי בפני כי נתבע מס' 2 חתום בסיפא של החוזה על ערבות באופן אישי. אולם עדות זו אינה מתיישבת עם האמור בסיפא לחוזה שם בסך הכול צוין שמו של נתבע 2 אך במקום המיועד לחתימת הערבים אין כל חתימה. אוסיף עוד כי לא הייתה כל כוונה לכך שנתבע מס' 2 יהיה ערב לחוזה והראייה כי באותו מקום שיש התחייבות של ערבים לקיום החיובים כלפי התובעת הוסף שמו של מר אלקובי ולכן תוספת שמותיהם של מר אלקובי ומר קובטי באה להעיד אך ורק על שמות החותמים בשם החברות בע"מ ולא להקים התחייבות בדמות ערבות אישית.

סתירה נוספת אשר התגלתה בעדותו של מר אלקובי בכך שנטען על ידו לפני, כי את המכתב בו הנתבעת הודיעה על עזיבת המושכר מיום 13.1.07 קיבל לאחר שהנתבעת עזבה בפועל את המושכר. אולם עדות זו עומדת בסתירה לסעיף 11 לתצהירו של מר אלקובי (ת/1) ולפיו הנתבעת פינתה את המושכר ביום 30.1.07 .

אם לא די בכך, מר אלקובי העיד בפני כי הסכם חידוש האופציה נעשה במפעל בנוכחות מנכ"ל המפעל, אשר עובד עד ליום זה בשירות התובעת. יחד עם זאת התובעת לא מצאה לנכון להביא את מנכ"ל המפעל כעד מטעמה ועובדה זו עומדת בעוכריה של התובעת.

בכל הקשור לעדותו של נתבע מס' 2 לא הצליח ב"כ התובעת לחלץ מפיו הודאה לפיה הוסכם על חידוש החוזה ומימוש האופציה. כל מה שהוכח הוא שהנתבעת למעשה הפרה את החוזה בכך שנותרה בנכס ללא הסכמה מעבר לתקופת השכירות המוסכמת ועל רקע זה יש להבין את האמור במכתבו של נתבע מס' 2 מיום 13.1.07 לפיו הוא מביע צער וסליחה על אי הנעימות וכי על כך שהדברים לא הסתדרו, קרי שהנתבעת לא פינתה את המחסן במועד המוסכם.

בשים לב לכך זכאית התובעת לדמי שכירות עבור חודש ינואר 2007. הוכח בפני כי נתבע 2 הציע למר אלקובי לשלם עבור תקופה זו אך הלה סירב לקבל ממנו את דמי השכירות וכפי שמר אלקובי הודה בפני בחקירתו בתירוץ כי הוא זכאי לתשלומים מעבר לכך. התנהגות זו של סירוב לקבל את דמי השכירות מהווה התנהגות בחוסר תום לב ולכן לדעתי התובעת זכאית לדמי השכירות בצירוף הפרשי הצמדה אך לא אפסוק לטובתה הפרשי ריבית, שכן אלו לעולם מצויים בשיקול דעתו של בית המשפט, כאשר אחד מן השיקולים לפסיקת ריבית הינו התנהגות הצדדים.

באשר ליתר מרכיבי התביעה, דינם של אלו להידחות. באשר לאי תשלומי מיסים וחשמל התובעת לא השכילה להציג ולו בדל של ראיה או אסמכתא באשר לעצם החיובים והוכחה על כך שהנתבעת לא שילמה את אותם חיובים על אף שמר אלקובי הודה בפני כי מסמכים כאלו הן בנמצא. הגדיל לעשות מר אלקובי כאשר טען בפני כי בתחילת חוזה השכירות הנכס בעירייה הועבר על שמה של הנתבעת כאשר טענתו בחקירה כי עיריית נצרת עילית העבירה את החוב על שמה של התובעת בגין אי תשלום ארנונה הינה טענה תמוהה וסותרת את הדין שכן מרגע שדווח כי המחסן הועבר לחזקתה של הנתבעת החיובים בגין ארנונה יישארו לעולם על שמה ואין סמכות לעירייה להחזיר את החיובים על שם הבעלים לפי גחמותיה.

באשר לטענה כי יש להשית על הנתבעת חלקה בדמי הביטוח השנתיים,גם טענה זו לא הוכחה שכן התובעת הציגה פוליסת ביטוח משנה מאוחרת יותר לתקופת השכירות ולא הציגה את פוליסת הביטוח הרלוונטית. יתרה מכך הוכח בפני כי הנתבעת ביטחה את המחסן באופן עצמאי ואף השוואת שני הפוליסות שהוצגו, זו של התובעת וזו של הנתבעת, מעלה כי הנתבעת ביטחה את המבנה בפרמיה זולה יותר ואם כך הוא המקרה הרי רשאית הייתה הנתבעת לפי החוזה לבטח את המבנה בביטוח יותר זול.

באשר לטענה כי הנתבעת גרמה נזקים למחסן גם טענה זו לא הוכחה. לא הובאו תמונות המתעדות את הנזק, לא הובאו קבלות בגין התיקון, לא הובאו עובדי התובעת אשר מר אלקובי טען כי ביצעו תיקונים במחסן ואף למעלה מכך במכתב התראה שנשלח לנתבעת ע"י ב"כ התובעת מיום 13.2.07 אין טענה וחצי טענה לפיו נגרמו נזקים למחסן. לכן אני דוחה את התביעה בראש נזק זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ