אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> טישלר נ' חטיאל ואח'

טישלר נ' חטיאל ואח'

תאריך פרסום : 23/09/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
40653-05-12
18/09/2013
בפני השופט:
רגד זועבי

- נגד -
התובע:
שרית טישלר
הנתבע:
1. יוסי חטיאל
2. טלי פולק
3. איילת כהן

החלטה

בפני בקשה לביטול צו עיקול זמני שהוטל על נכס מקרקעין של הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") במסגרת התביעה הכספית שהוגשה על ידי התובעת כנגד הנתבעים, במסגרת תיק זה.

רקע והשתלשלות העניינים

ראשיתו של ההליך, בתביעה קניינית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בנצרת. במסגרת תביעה זו, עתרה התובעת למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי היא הבעלים הבלעדי של מגרש שגודלו 779 מ"ר הידוע כחלק מחלקה 24 בגוש 17038 מאדמות כפר תבור (להלן: "הנכס"). בד בבד עם הגשת התביעה, עתרה התובעת למתן צו מניעה זמני, האוסר על הנתבעים לבצע דיספוזיציות בנכס. הדיון בבקשה התקיים בפני רשם בית המשפט המחוזי (כבוד השופט י' בן חמו), אשר קבע כי חרף הקשיים העומדים בפני התובעת בהוכחת תביעתה, לא ניתן לקבוע כי אין ממש בטענותיה וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. על כן, הוציא תחת ידו צו מניעה זמני כמבוקש, בכפוף להפקדת סך של 10,000 ₪. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר התקבל. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון על ההחלטה הנ"ל התקבלה אף היא, תוך שבית המשפט העליון משיב את צו המניעה הזמני על כנו, אך מחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי לצורך בחינת גובה הערובה מחדש והגדלתה בהתאם לשיקול דעתו.

בדיון שהתקיים בפני כבוד השופט י' בן-חמו, הגיעו הצדדים לידי הסכמה, לפיה צו המניעה הזמני יבוטל, בכפוף לרישום הערת אזהרה על זכויותיו של הנתבע ושל רעייתו (אשר נתנה הסכמתה לכך) בנכס אחר, הידוע כחלקה 416 בגוש 17037 (להלן: "הערת האזהרה"). עוד הוסכם בין הצדדים, כי הנתבע יהיה רשאי למכור את הנכס לצדדים שלישיים וכי התביעה כנגד הנתבעת מס' 3 תימחק. בית המשפט אישר את הסכמות הצדדים ונתן להן תוקף של פסק דין חלקי והחלטה.

משהיה ברור כי הסכמת התובעת למכירת הנכס לצדדים שלישיים, מהווה ויתור על טענותיה הקנייניות, היא עתרה לתיקון כתב התביעה, באופן שהסעד ההצהרתי יוחלף בסעד כספי. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה והורה על העברת הדיון בתביעה (נוכח סכומה) לבית משפט השלום.

לאחר העברת הדיון בתביעה לבית משפט השלום, הגיש הנתבע בקשה לביטול הערת האזהרה, בטענה כי רישום הערת האזהרה נועד להחליף את צו המניעה הזמני ומשויתרה התובעת על זכויותיה הקנייניות, לא ניתן להשאיר את הערת האזהרה ויש לבטלה. בית משפט השלום דחה את הבקשה והורה על השארת הערת האזהרה על כנה. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל את הערעור והורה על מחיקת הערת האזהרה. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה. הערת האזהרה נמחקה, איפוא, בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

ביני לביני, הוגשה לבית משפט זה, בקשה להטלת עיקול על אותו נכס מקרקעין שעליו היתה רשומה הערת האזהרה. בית המשפט נעתר לבקשה במעמד צד אחד. הנתבע הגיש בקשה לביטול העיקול. הבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים בפני, ועתה - משכל הניסיונות להוביל את הצדדים להסכמות לא עלו יפה, יש להכריע בבקשה התלויה ועומדת לביטול העיקול.

התביעה

במסגרת כתב התביעה המתוקן, אשר הוגש על סך של 1,082,500 ₪, התובעת טוענת כי הנתבעים, העבירו שלא כדין, שטח של 442 מ"ר מתוך 779 מ"ר שהיו בבעלותה הבלעדית, וזאת באמצעים פסולים, לרבות מניפולציות, שימוש בלתי חוקי בייפוי כוח בלתי חוזר, זיוף מסמכים, הצגת מצגי שווא, הטעיה, הסתרת עובדות, תוך שימוש באשת קש, והכל כדי לגזול את זכויותיה של התובעת בחלקה, וזאת מבלי להעביר לה פרוטה שחוקה בגינן.

על פי הנטען בכתב התביעה, לאחר שנתגרשה לפני כשלוש שנים, התובעת ביקשה לבנות בית מגורים לה ולבנותיה. לשם כך, היא פנתה לנתבע, שהינו קבלן בנין. לאחר שאותרה חלקת הקרקע שהוצעה למכירה, בשטח של 779 מ"ר, היא סיכמה עם הנתבע כי יבנה עבורה בית מגורים בגודל של 114 מ"ר על החלקה בעלות כספית של בין 2,800 ₪ ל-3,000 ₪ למ"ר.

עוד טוענת התובעת, כי הנתבע ציין בפניה כי קיימת חשיבות וצורך מיוחדים שהוא יירשם כקונה נוסף בהסכם ועל כן, בהסכם הרכישה, שנחתם ביום 13.9.09 (להלן: "ההסכם"), צוין שמו של הנתבע כקונה נוסף ביחד עם התובעת, זאת על אף שלטענתה, הוא שימש אך כקבלן בנין ומבלי ששילם עבור הקרקע מאומה. בהתאם להסכם, התחייבו הקונים (התובעת והנתבע) לרכוש את מלוא הזכויות בחלקה שגודלה 779 מ"ר, הידועה כמגרש 24/7, בתמורה לתשלום סך של 480,000 ₪. סכום זה שולם, על פי הנטען, על ידי התובעת לבדה, אשר נשאה אף בתשלום סכום נוסף לנתבע בסך של 450,000 ₪, בגין בניית הבית.

בנוסף לכך, טוענת התובעת, כי הנתבע העביר לה מסרים מטעים, לפיהם הוא מבקש לבנות שני בתי מגורים על החלקה שהם רכשו למעשה ביחד, אחד עבורה והשני יימכר והתמורה תתחלק בין שניהם, אך בשל ענייני מיסוי, הוא ביקש ממנה לחתום על הסכם שיתוף עם הנתבעת מס' 2 וצדדים נוספים. התובעת חתמה על כל מסמך עליו נתבקשה לחתום מטעם הנתבע, לרבות בקשה למתן היתר, סקיצות, תשריטים, וכו', תוך שהיא בוטחת בטחון מלא בנתבע ובנתבעת מס' 3, ששימשה כבאת כוחו.

בהתאם לנטען בכתב התביעה, בסמוך לחתימת ההסכם, בוצע בו זיוף, בכך שהוספו חלקיהם של התובעת והנתבע במגרש בכתב יד על גבי ההסכם. לאחר מכן, בעקבות בקשתו של הנתבע, נתנה התובעת את הסכמתה להחלפת המגרש שרכשה (אשר סומן כמגרש 24/7) במגרש הסמוך לו (אשר סומן כמגרש 24/6). לפיכך, הוחתמה התובעת, עלי די הנתבעת מס' 3, על הסכם מכר שבו נמכרו זכויותיה במגרש 24/7 בשטח של 357 מ"ר, אשר יוחסו כחלק הבלעדי שבבעלותה, לרוכשות החדשות. במקביל לכך, הוחתמה התובעת על הסכם מכר בו נרכשו על ידה 357 מ"ר במגרש 24/6. במהלך אותה תקופה, נחתמו אף הסכמים נוספים בין הנתבע לנתבעת מס' 2 והרוכשות, בגין החלק הנוסף בשטח של 422 מ"ר, ובסופו של יום, התובעת נרשמה כבעלים של 357 מ"ר במגרש 24/6 ואילו הנתבע נרשם כבעלים של 422 מ"ר באותו מגרש.

במסגרת התביעה עסקינן, התובעת עותרת לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה בעטים של מעשי הנתבעים הנטענים, אשר גרמו לנישולה משטח של 422 מ"ר, שאמור היה, על פי הנטען, להיות בבעלותה. התובעת עותרת לפיצוי בהתאם לשתי חלופות. האחת - בהתאם לשווי קרקע לבניה בכפר תבור בשטח של 422 מ"ר (בהתאם לחוות דעת שתוגש) – על סך של 600,000 ₪. השניה - כנגזרת מסכום התמורה שנתקבלה בגין מכירת הבית הצמוד לביתה, בניכוי עלויות הבניה. חלופה זו עומדת על סך של 932,500 ₪. כן, עותרת התובעת לתשלום פיצוי בסך של 150,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

טענות הצדדים בבקשה

במסגרת הבקשה להטלת העיקולים, התובעת מגוללת את השתלשלות העניינים, אשר הובילה להגשת הבקשה, לרבות החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 10.7.12, במסגרתה בוטלה הערת האזהרה, באופן שמותיר אותה ללא בטוחה להבטחת ביצוע פסק הדין, ככל שיינתן כזה לטובתה. התובעת מסתמכת, לעניין הראיות לכאורה, על הנטען בכתב התביעה, על נספחיו. לעניין ההכבדה על ביצוע פסק הדין, התובעת טוענת כי התנהלות הנתבעים, אשר פועלים כדי להותיר את התובעת ללא בטוחה, בצירוף לסכום התביעה הגבוה, ולחשש בדבר ביצוע פעולות בנכסיהם, מקימים את החשש להכבדה על ביצוע פסק הדין, ככל שיינתן כזה לטובת התובעת. לטענת התובעת, מאזן הנוחות אף הוא נוטה לטובתה, שכן הנזק שייגרם לה אם תידחה בקשתה להטלת העיקולים גבוה בהרבה מהנזק שייגרם לנתבעים, אם בכלל, ככל שיוטל העיקול.

במסגרת הבקשה לביטול העיקול, הנתבע טוען כי אין בידי התובעת ראיות לקיומה של עילת התביעה, טענותיה הינן בבחינת טענת "לא נעשה דבר", שכן היא מודה בחתימה על המסמכים, אך טוענת כי לא ידעה ולא הבינה על מה היא חותמת. הנתבע מדגיש כי בעת החתימה על ההסכם, היא הייתה מיוצגת בידי עורך דין מטעמה. הנתבע טוען כי הוא רכש ביחד עם התובעת את הזכויות במגרש 24/7 בחלוקה של 357 מ"ר לתובעת ו-422 מ"ר הנותרים עבורו. מספר חודשים לאחר מכן, משיקולים שונים, התובעת מכרה את מלוא זכויותיה במגרש 24/7 בשטח של 357 מ"ר לה"ה עפרה ופטל גל. הנתבע מכר אף הוא את זכויותיו במגרש 24/7 בשטח של 422 מ"ר לה"ה גל ומישל קדרון. במקביל למכירת זכויותיה במגרש 24/7 כאמור, התובעת רכשה זכויות במגרש 24/6 בשטח זהה של 357 מ"ר. את החלק האחר במגרש 24/6 בשטח של 422 מ"ר רכשה גב' טלי פולק, היא הנתבעת מס' 2 בתביעה. הנתבע בנה לתובעת את ביתה על חלקה במגרש 24/6, ובחלקו האחר של המגרש הוא בנה בית עבור גב' טלי פולק. התובעת אף חתמה יחד עם בעלי הזכויות בחלקה על הסכם שיתוף ביום 10.1.10. הנתבע לא חתם על הסכם זה, שכן באותה עת הוא לא היה בעל זכויות בחלקה. הזכויות של הנתבע בחלקה נרכשו על ידו מגב' פולק רק ביום 3.1.11, עת הבית שנבנה היה במצב של שלד. הנתבע השלים את בניית הבית והעמידו למכירה. טענותיה של התובעת, אשר התעוררו למעלה משנתיים ומחצה ממועד חתימת ההסכם, צצו בעקבות דרישת הרוכשים הפוטנציאליים לרישום הסכם השיתוף בלשכת רישום המקרקעין. משלא נענה הנתבע לדרישותיה הסחטניות של התובעת, הוגשה התביעה הקניינית לבית המשפט המחוזי. בשים לב לכל האמור, הנתבע טוען כי אין ממש בתביעת התובעת וכי סיכוייה של זו קלושים. זאת ועוד, הנתבע טוען כי התובעת כלל לא הוכיחה את דרישת ההכבדה. טענותיה של התובעת בהקשר זה הן כלליות, ללא כל התייחסות למצבם הכלכלי או ליכולתם של הנתבעים. בהקשר זה, מציין הנתבע כי מצבו הכלכלי איתן. הנתבע אף טוען כי בנסיבות העניין, מאזן הנוחות אף הוא נוטה לטובתו. למען שלמות התמונה, יצויין כי הנתבע תמך את בקשתו בהעתקי תמלילים של שיחות שהתנהלו בינו לבין התובעת, ברם, בעקבות החלטתי מיום 3.9.13, שניתנה במעמד הדיון, הוצאו התמלילים מתיק בית המשפט.

דיון והכרעה

כבכל בקשה להטלת עיקולים, על בית המשפט לבחון קיומם של מספר יסודות להטלת העיקול, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ