אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> טימור נ' סעדה ואח'

טימור נ' סעדה ואח'

תאריך פרסום : 20/05/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
10499-12-10
16/05/2014
בפני השופט:
שושנה ליבוביץ

- נגד -
התובע:
עופר טימור
הנתבע:
1. אלי סעדה
2. הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

התובע יליד 26.2.61, נפגע בתאונת דרכים ביום 3.3.10. אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת חבות הנתבעים לפצות את התובע בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב התאונה. המחלוקת מתמקדת בגובה הפיצוי לו הוא זכאי בשל כך.

הנכות הרפואית

לבדיקת התובע מונה כמומחה מטעם בית המשפט ד"ר שי לוריא, מומחה לכירורגיה של היד ולאורתופדיה (להלן: המומחה). המומחה קבע לתובע נכות בשיעור 15% בגין פגיעה בשורש כף יד ימין לפי סעיף 35(1) (בין ב' לג') לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956. כמו כן קבע המומחה נכות זמניות בשיעור 100% למשך ארבעה חודשים. המומחה ציין בחוות דעתו כי שיעור הנכות נקבע בשים לב לכך שקיימת הפרעה בתנועת שורש כף היד ובצילומי ההדמיה הודגמו סימני פגיעה במפרק, אולם יחד עם זאת, מעמד השבר טוב ואין סימני שחיקה ניכרים של המפרק.

הצדדים לא שלחו שאלות הבהרה ולא ביקשו לזמנו לחקירה על חוות דעתו. בסיכומים טענו הנתבעים כי התובע הציג למומחה תמונה מסולפת בנוגע לנכותו. טענה זו התבססה על סרטונים שבא כוח הנתבעים הציג לתובע במהלך חקירתו הנגדית. בסרטונים נצפה התובע סוחט מגבונים לחים בכוח רב בשתי ידיו. כמו כן, הוא נצפה ללא סד על ידו הימנית, זאת כאשר בבדיקה אצל המומחה ובעת עדותו בבית המשפט הסד היה על ידו. לטענת הנתבעים, אילו היה המומחה רואה את הסרטונים, לא היה קובע לתובע את הנכות אותה קבע בחוות דעתו.

אין בידי לקבל את טענת הנתבעים. פעולה של סחיטת מגבון לח אינה פעולה המדברת בעד עצמה עד כי ניתן להסיק ממנה באופן ישיר, ללא קבלת עמדת המומחה, לגבי שיעור נכותו של התובע או העדרה. לא הייתה כל מניעה שהנתבעים יציגו למומחה את הסרטונים ויקבלו את תגובתו לכך. באשר לסד, בחוות הדעת אכן צוין שהתובע היה עם סד על שורש כף יד ימין. אך מעובדה זו לא ניתן להסיק האם הדבר השפיע על קביעת שיעור הנכות. משבחרו הנתבעים שלא לחקור את המומחה אודות חוות דעתו ואודות הסרטונים, אין מקום לקבל את טענתם בעניין הנכות שנקבעה לו. במצב דברים זה, ובהסתמך על חוות הדעת המומחה, יש לקבוע כי לתובע נכות רפואית צמיתה בשורש כף ידו בשיעור של 15%.

הנזק

התובע היה בן 49 עת נפגע בתאונה. כיום הוא בן 53 וחודשיים. לטענתו, לפני התאונה התפרנס משני מקורות הכנסה. האחד, כפרילנסר בעסק של הפקת דפוס, בעיקר כמשווק מכירות (להלן: תחום הדפוס). השני, כמדריך ספורט בתחום הספינינג (להלן: תחום הספורט). לטענתו, הנכות שנגרמה לו בתאונה גדעה את משלח ידו בתחום הספורט ופגעה בכשירותו לעסוק במשלח ידו בתחום הדפוס.

כאב וסבל

לפי אמות המידה שנקבעו בתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976 אני פוסקת לתובע פיצוי בגין כאב וסבל על בסיס נכות בגובה 15% בניכוי גיל ויום אשפוז אחד ובצירוף ריבית מיום התאונה.

למען הסר ספק יצוין כי מהמסמכים שצורפו לתצהירו של התובע עולה כי הוא שהה באשפוז יום (ביום 14.3.10) לצורך ניתוח אותו עבר בגין הפגיעה בידו (נספחים ה-ז לתצהיר). לפיכך יש להוסיף יום זה לחישוב הנזק הלא ממוני (ראו: ע"א 8452/02 פלוני נ' כהן נטלי (12.2.2005); ע"א 9074/04 אלון לילך שושנה נ' חגי לאופר (15.4.2007)).

נכות תפקודית, כושר השתכרות, הפסדי שכר לעבר וגריעה מכושר ההשתכרות לעתיד

כושר השתכרות

בין הצדדים קיימת מחלוקת בנוגע לכושר השתכרותו של התובע, הן בשאלה מה היו מקורות הכנסתו לפני התאונה הן בשאלה כיצד יש לאמוד את כושר השתכרותו. לטענת הנתבעים, לא הוכח כי התובע אכן הפיק הכנסות מעבודותיו הנטענות בתחומי הספורט והדפוס לפני התאונה. לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו ושמעתי את עדותו של רו"ח תובל, אשר שימש כרואה החשבון של התובע, באתי לכלל מסקנה כי עלה בידי התובע להוכיח שלפני התאונה היו לו הכנסות מעבודתו בתחומים אלה. אכן, המיון שנעשה במשרדו של רו"ח תובל על מנת לאבחן בין שני מקורות ההכנסה, לא היה מדויק לחלוטין. בא כוח הנתבעים הצביע על טעויות שנפלו בו. אולם מכך לא מצאתי להסיק כי אין ליתן אמון בעדותו של רו"ח תובל בעניין זה. כמו כן, יש ממש בטענת הנתבעים כי קיימת אי בהירות מסוימת לגבי מעמדו המדויק של התובע במקום עבודתו בתחום הדפוס. אולם אין בכך כדי לקעקע את טענתו כי עבד בתחום זה והיו לו הכנסות, כפי שעולה מהדוחות הכספיים שהוגשו.

באשר לשאלה כיצד יש לאמוד את כושר השתכרותו של התובע. לפי הנתונים הכספיים שהוצגו, בשנים 2006-2008 עסקו של התובע התנהל בהפסד (ראו גם עדות רו"ח תובל עמוד 21 לפרוטוקול שורות 12-13). בשנת 2009 דווח על רווח שנתי נומינאלי בסך 64,682 ₪, קרי רווח חודשי ממוצע של 5,260 ₪. בשנת 2010 הרוויח התובע שכר חודשי ממוצע נומינלי בסך 3,666 ₪, בשנת 2011 סך של 2,380 ₪ ובשנת 2012 סך של 3,904 ₪ (הכול בערכים נומינאליים). לא הוגשו נתונים לגבי הכנסותיו של התובע בשנת 2013.

מהנתונים בולט כי בשנת 2009, השנה לפני התאונה, החלו עסקיו של התובע להניב רווחים. הצדדים הקדישו טיעון נרחב לשאלת הכנסותיו של התובע בשנה זו. לטענת הנתבעים, מדובר ברווח פיקטיבי אשר נובע מ"תרגיל" חשבונאי במסגרתו הוקטנו באופן משמעותי ההוצאות המדווחות למס הכנסה. עוד נטען, כי הדו"ח לשנת 2009 הוכן לאחר התאונה, כאשר התובע היה מיוצג, והדבר נעשה על מנת ליצור הכנסה למראית עין. הנתבעים מפנים בסיכומיהם גם לרקע התעסוקתי הכולל של התובע, עוד לפני שפתח תיק כעצמאי, מעת שחרורו מהצבא בשנת 1982 עד 2007. לטענתם, עד שנת 2007 אין כל אינדיקציה לגבי עסקיו של התובע וגובה השתכרותו. בנסיבות אלה, לטענת הנתבעים לא הוכח כלל כי התובע הרוויח מעסקיו לפני התאונה.

התובע דוחה את טענות הנתבעים. הוא מפנה להסבר שניתן בעדותו של רו"ח תובל לפיה ההבדל ברווחים נובע מהבדלים בקיזוז הוצאות הרכב. בעוד בשנים 2007 ו-2008 קוזזו מלוא הוצאות הרכב, בשנת 2009 החליט רו"ח תובל, משיקולי מס לגיטימיים, לקזז חלק מהוצאות הרכב בלבד. לפי הנטען, שיקולים אלה נבעו בעיקרם מהחשש כי רשויות המס יראו בהוצאות הרכב הוצאות לא סבירות יחסית להכנסות. התובע מוסיף וטוען לאחר שנתיים ראשונות בהן הרוויח סכומים קטנים יחסית, בשנת 2009 עלה הרווח החודשי שלו ואף בשנים שלאחר התאונה, הרוויח למרות "מומו". לטענתו, נוכח נתונים אלה יש להעמיד את כושר השתכרותו על סך של 5,800 ₪, לחודש סכום המבטא את יכולת ההשתכרות שלו.

ברגיל, כושר השתכרותו של אדם בגילו של התובע נלמד מגובה הכנסותיו בשנים שלפני התאונה. נתונים אלה נותנים אינדיקציה ברורה לגבי פוטנציאל ההשתכרות שלו בעתיד, אלמלא התאונה. ברם בענייננו, קיים קושי לקבוע את כושר השתכרותו של התובע באופן זה. כאמור לעיל, בשנים 2007-2008 התנהל עסקו של התובע בהפסד. לגבי שנת 2009, השנה לפני התאונה, מקובלת עלי טענת הנתבעים לפיה הרווח שהוצג בשנה זו מבוסס על נתון אשר ניתן בנקל לתמרון. זאת במיוחד בשים לב לכך שבשנת 2010, שוב חלה עלייה בהיקף ההוצאות המדווחות של התובע (ראו דו"ח רווח והפסד לשנת 2010 המצורף לתצהיר רו"ח תובל). מכל מקום, גם אם הדבר נעשה מטעמים מקצועיים, הרי שחשיבות ה"רווח" שהוצג אינה מהותית שעה שאין מדובר בתפנית ממשית במצבו הכלכלי של העסק.

בנסיבות אלה, מצאתי כי ראוי לבסס את כושר השתכרותו של התובע על נתוני שכרו לאחר התאונה, ובעיקר על הנתונים הכספיים בשנת 2012. לגבי נתוני השכר בשנים שלאחר התאונה לא נטען על ידי הנתבעים ולא הוכח כי הם הוצגו באופן מגמתי. סביר להניח כי הנתונים מהשנים הסמוכות לאחר התאונה, מגלמים באופן ניכר יותר את השפעת התאונה על כושר עבודתו, בעיקר בתחום הספורט. לפיכך ראוי ליתן משקל משמעותי לנתונים משנת 2012. בהתאם לאמור, אני קובעת כי כושר ההשתכרות של התובע עומד על סך של 4,000 ₪ לחודש (ממודד להיום) לצורך חישוב הפסדי שכרו לעבר ולעתיד.

הנכות התפקודית

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ