אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> טיירו נעים נ' שלמה סעד ואח'

טיירו נעים נ' שלמה סעד ואח'

תאריך פרסום : 01/10/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריית גת
891-07
24/09/2013
בפני השופט:
נעם חת מקוב

- נגד -
התובע:
טיירו נעים
הנתבע:
שלמה סעד ואח'
פסק-דין

פסק דין

תביעה לשיפוי בגין קנס בסכום של 160,000 ₪ שהושת על התובע במסגרת הליך פלילי שהוגש נגדו באישום של העסקה שלא כדין, עבירה על פי סעיפים 2(א)(1) ו – (2) ו – 4 לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) תשנ"א 1991.

לטענת התובע, מי שבפועל העסיק אותם עובדים היו הנתבעים או מי מהם ועל כן עליהם להשיב לו את הקנס ששילם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד גזר הדין, פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו וכן הוצאותיו בהליך הפלילי. במועד הגשת התביעה עמד הסכום שנתבע על ידי התובע על סך של 231,351 ₪.

התובע (אשר כפי שעלה מתצהיר בנו, מצוי במצב בריאותי קשה ולא יכול היה למסור תצהיר בעצמו), הגיש תצהירים של בנו, עופר טיירו ושל עובד שלו (מנהל אדמיניסטרטיבי), רן כהן. הנתבעים הגישו תצהיר של הנתבע 1. ביום 6.1.13 נשמעו חקירות העדים ולאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב.

טענות הצדדים

בסיכומי התובע, טענתו היא, כי הקנס הושת עליו בבית הדין האזורי לעבודה, משום שלא הצליח לשכנע את בית הדין, כי לא היה מעסיק של אותם עובדים זרים בגינם הוגש כתב האישום נגדו וגם בית הדין הארצי ובית המשפט העליון לא מצאו לנכון להתערב בקביעות של בית הדין האזורי לעבודה.

למרות זאת, טוען התובע, כי עובדים אלה היו עובדים של הנתבעים והוא אף צירף לתצהירים מטעמו, הודאות של עובדים אלה בפני המפקחים, בהם הודו כי הנתבע 1 הוא המעסיק שלהם. לטענת התובע, אילו הודו הנתבעים בפני המפקחים כי אותם עובדים היו מועסקים על ידם, לא היה התובע נקנס. לטענתו כך קרה במקרה קודם, בו הורשעה הנתבעת 5, בשל העסקת שני עובדים אחרים, אשר אף הם סופקו לתובע לצורך העסק שלו של פינוי אשפה.

בכתב האישום אשר צורף כמוצג ת/1, מדובר היה בעובדים שנתפסו ביום 31.12.01 ואילו בכתב האישום שצורף כנספח ז' לתצהירו של מר טיירו, מדובר היה בעובדים שנתפסו ביולי 2001. על כן, תוהה התובע, מדוע קיבלו על עצמם הנתבעים לשלם קנס בגין עובדים זרים שעבדו אצלו בדצמבר 2001 ולא קיבל על עצמו לשלם קנס בגין עובדים שנתפסו במועד אחר.

טוען התובע, כי באותה תקופה, האחריות על העסקת עובדים שלא כדין, לא הוטלה על "המעסיק בפועל", כפי שתוקן חוק עובדים זרים תשנ"א 1991 בשנת 2005 וכן טרם חוקק החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה תשע"ב 2011 (להלן: "החוק להגברת האכיפה") על פיו הוראה הקובעת שיפוי בגין קנסות שיוטלו על פי חוק זה בטלה. על כן לטענת התובע, המעסיק היה הנתבע 1 באמצעות חברה כזו או אחרת שלו ולא היה שום פגם בהסכם לשיפוי בגין קנסות שיוטלו ועל כן יש לקבל את תביעתו.

טוען התובע, כי בהתאם להסכם שנחתם בין התובע לבין הנתבע 1 באמצעות העוסק המורשה של הנתבעת 3 בשנת 1999 (נספח 2 לתצהירו של רן כהן), נקבע כי העובדים שיסופקו לתובע, לא יהיו עובדים של התובע, יהיו עובדי יו"ש וככל שלא יהיו עובדי יו"ש יסופקו עובדים זמניים אחרים. מכאן מסיק התובע, כי היה רשאי להסתמך על הצד השני להסכם, כי כל נושא היתרי ההעסקה ותנאי ההעסקה של העובדים מטופל כיאות ולא היה זה עניינו לדאוג לכך.

התובע מפנה למסמך הנוסף שנחתם ביום 1.1.00 (נספח 3 לתצהירו של רן כהן) ובסופו צוין כי "כל העלויות על חשבון הקבלן". מכאן מסיק התובע כי גם רישיונות עבודה כלולים בהסכם ועל כן כל ניסיונותיו של הנתבע 1 לטעון אחרת, הם ניסיונות התחמקות לא ראויים. התובע מפנה גם לסעיף שקבע כי "במידה וסיימו את עבודתם אין להעסיק אותם בעבודה נוספת, אך ורק באיסוף אשפה". לטענת התובע, סעיף זה נכתב, על מנת לוודא כי העובדים לא ייתפסו ללא רישיון בעבודה אחרת מזו שהוגדרה להם. מכאן מסיק התובע, כי ככל שייתפסו העובדים ללא רישיון באיסוף אשפה, האחריות על הנתבעים.

הנתבעים מצידם טוענים ראשית, כי על פי הפסיקה, לא ניתן לחייב צד שלישי לשפות אדם בגין קנס שהושת עליו בהליך פלילי. הדבר מנוגד לתקנת הציבור. בנוסף, טוענים הנתבעים, כי התובע לא הצליח להוכיח כי הוסכם בין הצדדים כי הנתבעים ישפו את התובע בשל קנס פלילי אם יושת עליו. הנתבעים טוענים, כי התובע לא הוכיח כלל כי שילם את הקנס הפלילי שהושת עליו ואפילו לאחר שהוסיף ראיה, לא עלה בידיו להוכיח התשלום, שכן המסמך שצורף על ידו, כולל רק אישור על תשלום ראשון בסכום של 16,000 ₪ ומכל מקום היה עליו להוכיח את התשלום על ידי תעודת עובד ציבור ולא על ידי צילום של שובר תשלום.

עוד טוענים הנתבעים, כי התובע על פי האמור בתצהירים מטעמו, ידע כי לאותם עובדים אין רישיונות וכי הם זקוקים לרישיונות. כן טוענים הנתבעים, כי ההסכם היחידי הרלוונטי לתביעה זו הוא זה אשר צורף כנספח 3 לתצהירו של רן כהן, באשר נספח 2 לתצהיר זה הוא הסכם שעסק רק בעובדי יו"ש ונספח ד' לכתב התביעה הוא הסכם מאוחר יותר. הנתבעים טוענים, כי לא עלה בידי התובע להוכיח את הכוונה מאחורי הכתוב בהסכמים, שכן העדים מטעמו כלל לא נכחו במו"מ בטרם חתימת ההסכמים, כפי שעלה מעדותם בבית המשפט.

מוסיפים הנתבעים וטוענים, כי בית משפט זה איננו יושב כערכאת ערעור על בית הדין האזורי לעבודה ולא על בית הדין הארצי לעבודה או על בית המשפט העליון ועל כן אין מקום לנסות ולשכנע במסגרת הליך זה, במה שלא עלה בידי התובע לשכנע בהליך הפלילי בעניינו ובערעורים שהגיש. הנתבעים מפנים להכרעת הדין ולגזר הדין בהליך הפלילי ומציינים כי עולה מהם, כי התובע ניהל הגנתו באופן כושל (טען בסיכומים כי חומר ראיות מסוים לא הוגש לעיונו וטענתו נדחתה משום שלא העלה טענה זו בעת הגשת הראיות על ידי המאשימה) וכן כי כבר הושת עליו קודם לכן קנס מנהלי בגין אותן עבירות ועל כן איננו כה תמים כפי שהוא מנסה להציג את עצמו.

דיון והכרעה

אתחיל ואומר כי מקובל עלי כי בית משפט זה, איננו ערכאת ערעור על החלטות בית הדין לעבודה ועל כן, גם אם התובע משוכנע כי הוא לא היה המעסיק של העובדים הזרים ו"רק" לא הצליח לשכנע בכך את בית הדין האזורי לעבודה, אין לכך חשיבות. כעובדה, בית הדין הרשיע את התובע בהעסקת עובדים שלא כדין. אכן, כפי שעולה ממוצגים ת/1 ות/2, בית הדין הרשיע במקרה אחר את הנתבעת 5 בעבירה דומה, בנוגע לאספקת עובדים לתובע, אולם במקרה זה, הרשיע בית הדין את התובע וכאמור בית משפט זה, איננו ערכאת ערעור על הכרעת הדין בהליך הפלילי. נבחן אם כן את טענות התובע, בהן יכול בית משפט זה לדון.

תביעתו של התובע, מבוססת בעיקרה על עילה חוזית וזאת על פי הסכמים בינו לבין הנתבע 1 (לעיתים באמצעות גופים אחרים או עוסקים מורשים אחרים). התובע העלה בתביעתו גם עילה נזיקית, אולם לא פירט מהי העילה וגם בסיכומים מתייחס אליה בקצרה בסוף הדברים. אף אני אדון בעיקר בעילה החוזית ואתייחס בקצרה בסוף הדברים, לעילה הנזיקית.

אתחיל ואומר כבר עתה, כי כתביעה חוזית, דינה של תביעה זו אחד - להידחות. שני הצדדים להליך זה, אינם תמי לב ופעלו במודעות מלאה תוך הפרת החוק. התובע ידע כי לעובדים הזרים אין היתר לעבוד אצלו והנתבעים וודאי ידעו זאת. על כן, אין חשיבות גדולה לפרשנות המדוקדקת של ההסכם שנחתם בין הצדדים, למו"מ שקדם לו או לקביעה איזהו ההסכם המחייב לענייננו.

מודעותו של התובע למצב הדברים, עולה ממכלול טענותיו. התובע, בסיכומיו, מתלונן על כך שבמקרים אחרים בהם נקנס, נאות הנתבע 1 לשאת בתשלום הקנסות ומשום מה במקרה זה לא הסכים לעשות כן (כך בע' 3 לסיכומים המפנה לע' 21 לפרוטוקול החל מש' 12 והנתבע 1 אינו מכחיש זאת). התובע טוען כי רשאי היה להסתמך על התנהלותו שו של הנתבע 1. אולם מעצם טרוניית התובע על כך שבמקרה זה הנתבע 1 לא המשיך במנהגו ולא שילם את הקנס, עולה הודאה של התובע כי היה מודע לכך שהעובדים הזרים שעבדו בשירותו מועסקים שלא כדין.

כך גם לגבי פרשנותו של התובע את ההסכם מיום 1.1.00 בע' 5 לסיכומים מטעמו. טוען התובע בסיכומים כי המשפט שהוסף בכתב יד להסכם זה על פיו "במידה וסיימו את עבודתם אין להעסיק אותם בעבודה נוספת, אך ורק באיסוף אשפה", נועד להסיר אחריות מן הנתבע 1 למקרה שייתפסו העובדים הזרים ללא רישיון בעבודה אחרת מזו שהוגדרה להם. מכאן לומד התובע כי הנתבע 1 קיבל על עצמו את האחריות המלאה למקרה שעובדים אלה ייתפסו ללא רישיון בעבודה של איסוף אשפה. מבלי להביע דעה לעניין פרשנות ההסכם, ברור מטענה זו, כי התובע היה ער לחלוטין לכך שמדובר בעובדים זרים המועסקים שלא כדין והוא היה ער לכך מרגע חתימת ההסכם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ