אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> טיטלבוים ואח' נ' לאבל ואח'

טיטלבוים ואח' נ' לאבל ואח'

תאריך פרסום : 06/04/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
3458-09-13
30/03/2014
בפני השופט:
תמר בר-אשר צבן

- נגד -
התובע:
1. אסתר טיטלבוים
2. אשר צבי טיטלבוים
3. יצחק בנימין טייטלבוים

הנתבע:
1. נחמן שמעון לאבל
2. 1. חנה אלטע לאבל

החלטה

על-פי הסכם שכירות שנחתם בין התובע 3 לבין הנתבעים, הושכרה לנתבעים דירה בדיירות מוגנת. הסכם השכירות קובע תניית בוררות, שעל-פיה, כל סכסוך הנובע מההסכם יתברר בפני הגורם שעליו הסכימו הצדדים להסכם.

בכתב התביעה טענו התובעים, כי הגם שרק התובעת 1 היא הבעלים הרשום של הדירה, הנכס שבו מצויה הדירה הוא בבלות שלושת התובעים. בתביעתם נגד הנתבעים עתרו הם לקבלת מספר סעדים: פינוי הנתבעים מהדירה, צו מניעה, צו עשה וסעד כספי. נוכח התנייה האמורה הקבועה בהסכם השכירות, הגישו הנתבעים בקשה להורות על עיכוב ההליכים בבית המשפט ועל דיון בסכסוך לפני הבורר שנקבע בהסכם וזאת בהתאם להוראת סעיף 5 בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968. עוד ביקשו, שאם בקשתם תידחה, כי אז יוגש כתב ההגנה תוך שלושים יום ממתן ההחלטה.

התובעים מתנגדים לעיכוב ההליכים בתביעה משני טעמים: האחד, התביעה היא מכוח חוק הגנת הדייר ולפיכך לא ניתן לדון בסכסוכים מכוח חוק זה בהליך בוררות. השני, מבין התובעים, רק התובע 3 חתום על הסכם השכירות ולפיכך תניית הבוררות אינה יכולה לחייב את שני התובעים הנוספים. בנוסף טענו במסגרת בקשה שהגישו למתן פסק-דין בהיעדר הגנה, כי משלא הוגש כתב הגנה במועד, יש לתת פסק-דין נגד הנתבעים המקבל את התביעה.

עניינה של החלטה זו היא בשתי הבקשות. במסגרת הבקשה לעיכוב הליכים לפי חוק הבוררות נדרש לשתי שאלות: השאלה הראשונה – האם תביעה מכוח חוק הגנת הדייר יכולה להתברר בהליך בוררות, ובאלו תנאים. השאלה השנייה – האם תניית בוררות יכולה לחייב את התובעים שאינם צד להסכם הקובע את תניית הבוררות. השאלה השלישית, עניינה הבקשה למתן פסק-דין בהיעדר הגנה, ובמסגרתה נבחן אם בנסיבות העניין, יש מקום להיעתר לבקשה.

א.עיקרי העובדות ועיקרי ההליכים הרלוונטיים לשתי הבקשות

2.ביום 1.8.2013, כ"ה באב התשע"ג, נחתמו בין התובע 3 (יצחק טיטלבוים) לבין הנתבעים (נחמן שמעון לאבל וחנה אלטע לאבל) שני הסכמים שלפיהם השכיר התובע 3 לנתבעים דירה בדיירות מוגנת, לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972. הדירה נמצאת בבניין ברחוב חגי 19, פינת רחוב לבוש מרדכי 3 בירושלים, שבו דירות, חנויות, מרתף וחניה (הבניין כולו יכונה להלן – הנכס; הדירה שהושכרה לנתבעים תכונה להלן – הדירה). הסכם אחד, שכותרתו היא "הסכם דיירות מוגנת דייר יוצא דייר נכנס" (להלן – הסכם דייר יוצא. נספח 3 של כתב התביעה) נחתם בין התובע 3 לבין הנתבעים וגם לבין הדייר היוצא, ששכר קודם לכן את הדירה. ההסכם השני, שכותרתו "הסכם שכירות מוגנת לפי חוק הגנת הדייר" (להלן – הסכם השכירות או ההסכם. נספח 4 של כתב התביעה), נחתם בין התובע 3 לבין הנתבעים.

על-פי הסכם דייר יוצא התובע 3 הוא "בעל הבית". כך נאמר בהגדרה של הצדדים להסכם ואף בפסקה הראשונה של המבוא בהסכם (ה"הואיל" הראשון), נאמר "הואיל ובעל הבית מצהיר כי הוא הבעלים היחידי של הנכס". בדומה, הגדרת התובע 3 בהסכם השכירות היא "המשכיר" ובפסקה הראשונה של המבוא בהסכם (ה"הואיל" הראשון), נאמר "הואיל והמשכיר הנו הבעלים של הנכס".

3.על-פי הנטען בכתב התביעה וכפי שעולה מנסח מרשם המקרקעין, התובעת 1 (אסתר טיטלבוים) היא הבעלים הרשום של מלוא הזכויות בנכס. לטענת התובעים, התובע 2 (אשר צבי טיטלבוים) והתובע 3 הם בניה של התובעת 1, שהיא אישה מבוגרת, אשר כבר הגיעה לגבורות והם מנהלים את ענייניה. התובעים 2 ו-3 אינם רשומים בתור בעלי הנכס, אך על-פי טענתם, שניהם והתובעת 1 הם בעלים במשותף של הנכס, אולם מאחר שהנכס טרם נרשם כבית משותף, טרם נרשמו זכויותיהם במרשם המקרקעין. עוד נטען, כי התובע 2 מנהל עבור אמו, התובעת 1, את הנכס וכי התובע 3 רכש מאמו, ללא תמורה, חלקים בנכס ובהם גם את הדירה. עם זאת, לכתבי הטענות של התובעים לא צורף כל מסמך התומך בטענות אלו, שעניינן זכויותיהם של התובעים 2 ו-3 בנכס ובדירה.

4.בסעיף 7 בהסכם השכירות נקבעה תניית בוררות, שזו לשונה:

"כל סכסוך שיהיה כתוצאה מהסכם זה יתברר בפני צבי ברוורמן ו/או כל גורם אחר שיוסכם על ידי הצדדים"

לשלמות הדברים נעיר, כי בין התובע 3 לבין הנתבעים נערכה טיוטת הסכם נוסף הנושאת תאריך 19.8.2013, שכתורתה "הסכם רשות" ושעניינה שינויים שהנתבעים יהיו רשאים לעשות במושכר (נספח 5 של כתב התביעה). בסעיף 2 בטיוטה זו נקבע, שכל מחלוקת בין הצדדים בעניין הסכם זה תתברר בבית משפט השלום בירושלים בשבתו כבית דין לשכירות, וזאת בשל כך שההסכם מסדיר דיירות מוגנת. אולם כאמור, אין מחלוקת על כך שטיוטה זו לא נחתמה.

5.משהתגלעה מחלוקת בין הצדדים באשר לעבודות בניה שעל-פי טענת התובעים, עשו הנתבעים במושכר, הגישו התובעים ביום 1.9.2013 בקשה לצו מניעה קבוע נגד הנתבעים, שיורה להם להימנע מהמשך העבודות כפי שפורטו בבקשה, וכן שיורה להם להימנע מהסגת גבול התובעים בחצר הבניין. על-פי החלטה (כבוד השופטת שירלי רנר) מאותו יום, ניתן סעד ארעי האוסר על ביצוע העבודות ונקבע שדיון במעמד הצדדים יתקיים ביום 3.9.2013. בדיון זה הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה יופסקו עבודות הבניה עד דיון בבקשה לגופה, שנקבע ליום 16.9.2013. עם זאת טענו הנתבעים, כי נוכח תניית הבוררות הקבועה בהסכם, אין מקום לדיון בבקשה בבית המשפט (נראה כי הטעם לכך שלא התקיים במועד זה דיון לגופה של הבקשה, היה היעדרות הנתבע 1 מהארץ. ראו את בקשות הנתבעים מיום 1.9.2013 ומיום 2.9.2013 ואת תגובת התובעים מיום 3.9.2013).

כתב התביעה הוגש ביום 11.9.2013 ובו נטען כי עבודות בניה שעשו הנתבעים בדירה מהוות חריגות בניה וכי נעשו ללא היתר בניה כדין, כי הם בנו ללא רשות תשתית לבניית סוכה ועוד כיוצא באלו טענות. בשל אלו עתרו התובעים כאמור, לקבלת הסעדים הבאים: צו שיורה על פינוי הנתבעים מהדירה, צו מניעה קבוע שיאסור על עבודות הבניה ועל הסגת גבול מצד הנתבעים, צו עשה שיורה על השבת מצב הדירה למצבה הקודם ופיצוי בסך של 50,000 ש"ח בגין נזקים ממוניים (נזק למנעול וכדומה) ובגין נזקים שאינם ממוניים (פיצוי בגין עגמת נפש, אובדן זמן וכיוצא באלו).

6.ביום 12.9.2013, עוד קודם לדיון שהתקיים ביום 16.9.2013 הגישו שני הצדדים בקשות, שלגביהן נקבע כי הן תידונה בדיון שנקבע. התובעים הגישו בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט, שבה נטען כי הנתבעים הפרו את הצו הארעי מיום 3.9.2013. הנתבעים הגישו בקשה למחיקת בקשת התובעים, לחלופין למחיקת התובעים 1 ו-2, שבה טענו כי משלא הוגש כתב התביעה תוך שבעה ימים מיום מתן הצו הארעי, יש להורות על מחיקת הבקשה לסעדים זמניים. כן נטען, כי התובעים 1 ו-2 אינם צדדים להסכם ולחלופין, נטענו עיקרי טענות הנתבעים בעניין הבקשה לסעד זמני שלפיהן התבקש בית המשפט לדחות את הבקשה.

בדיון שהתקיים ביום 16.9.2013 חזרו בהם התובעים מהבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט והצדדים הגיעו להסכמה שלפיה כל עוד לא תינתן החלטה אחרת, נאסר על הנתבעים לבנות בדירה כל בניה הטעונה היתר בניה, לרבות בניית סוכה.

7.ביום 18.10.2013 הגישו הנתבעים שתי בקשות. בבקשה אחת ביקשו להורות על עיכוב ההליכים בבית המשפט בהתאם להוראת סעיף 5 בחוק הבוררות (הבקשה הראשונה מבין השתיים הנדונות בהחלטה זו). בבקשה השנייה ביקשו לדחות את מועד הגשת כתב ההגנה, כך שאם תידחה הבקשה הראשונה, כי אז יוגש כתב ההגנה תוך שלושים יום ממתן ההחלטה.

ביום 20.10.2013 ניתנה החלטה (כבוד השופטת שירלי רנר), שלפיה כתב ההגנה יוגש תוך שלושים יום. כן נקבע, כי בקשה לעיכוב הליכים ידון השופט שלפניו תידון התביעה העיקרית. בעקבות החלטה זו, הגישו הנתבעים ביום 29.10.2013 בקשה נוספת שבה שבו ועתרו לעיכוב הליכים בתובענה לפי סעיף 5 בחוק הבוררות וכן עתרו לעיכוב הגשת כתב ההגנה, כפי שביקשו קודם לכן. ביום 3.11.2013 ניתנה החלטה (כבוד השופטת מלכה אביב), המורה לתובעים להגיב לבקשה לעיכוב ההליכים עד יום 25.11.2013 ותגובתם הוגשה ביום 26.11.2013.

ביום 4.12.2013 הגישו התובעים בקשה למתן פסק-דין בהיעדר הגנה (הבקשה השנייה מבין השתיים הנדונות בהחלטה זו). ביום 10.12.2013 הגישו הנתבעים הודעה ותגובה, שלפיה לטענתם, משניתנה ההחלטה מיום 3.11.2013, הרי שטרם הגיע המועד להגשת כתב הגנה. ביום 17.12.2013 הגישו התובעים את תשובתם להודעת התובעים בעניין הבקשה למתן פסק-דין בהיעדר הגנה וביום 30.12.2013 שבו והגישו תשובה נוספת בעניין זה.

מאז יום 3.11.2013 לא ניתנה כל החלטה וכאמור בהחלטה מיום 27.3.2014, במועד זה הועברה התביעה הנדונה לשמיעתה לפניי. מכאן החלטה זו בשתי הבקשות (הבקשה לעיכוב ההליכים לפי חוק הבוררות והבקשה למתן פסק-דין בהיעדר הגנה).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ