אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ח.נ. פרסום נבון בע"מ נ' לנדאו ואח'

ח.נ. פרסום נבון בע"מ נ' לנדאו ואח'

תאריך פרסום : 04/02/2014 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
36397-09-13
21/01/2014
בפני השופט:
סיגל אלבו

- נגד -
התובע:
1. בצלאל לנדאו
2. רב חסד שפע חיים בע"מ
3. ח.ב שיווק ויזמות בע"מ

הנתבע:
ח.נ. פרסום נבון בע"מ

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

המשיבה (להלן: "התובעת") הגישה כנגד המבקשים תביעה לתשלום חוב עבור שירותי פרסום וגרפיקה אשר סיפקה למבקשים. בכתב התביעה נטען כי בשנת 2002 התקשרה התובעת עם המבקשת 2 בהסכם לקבלת שירותי פרסום למבקשת 2. לאחר כשנה, חתם המבקש 1 על ערבות אישית לחובות המבקשת 2.

לאורך השנים סיפקה התובעת למבקשים שירותי פרסום והמבקשת 2 שילמה את החשבונות החודשיים. בשנת 2009, לאחר שהמבקשת 2 הגדילה את נפח הפרסום הוסכם כי המבקשת 2 תשלם סך של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ מדי חודש ובנוסף תחויב ברכיב משתנה בהתאם לפרסומים בפועל במדיות השונות.

בסוף חודש מאי 2013 החלו המבקשים לעכב את ביצוע התשלום השוטף לתובעת ונמנעו מלשלם את החשבוניות החודשיות. בסוף חודש יולי 2013 הודיע מנהל המבקשות על הפסקת ההתקשרות בין הצדדים. התובעת דרשה את פרעון יתרת החוב ואז טען המבקש 1 כי הסכם הריטיינר מתייחס לכל עבודת התובעת וכי המבקשות צריכות לשלם רק את העלות נטו של המדיות. התובעת טוענת כי טענה זו מנוגדת להסכם והנוהג בין הצדדים ואף אינה הגיונית מבחינה מסחרית. מכאן התביעה לתשלום החוב עבור שירותי הפרסום.

ביום 3.11.13 ניתן כנגד המבקשים פסק דין בהעדר הגנה. פסק הדין ניתן על יסוד אישורי מסירה ותצהירו של עו"ד בן נון, מהם עולה כי ביום 17.9.13 מסר את כתב התביעה למבקשות 2 ו-3 במשרדן ברח' סורוצקין 14 בירושלים, לידי המזכיר מר אברהם פרדמן, אשר סירב לחתום על אישור המסירה, וכן כי כתב התביעה נמסר לאשת המבקש 1, אשר חתמה על אישור המסירה.

המבקשים עותרים לביטולו של פסק הדין. המבקשים טוענים כי כתב התביעה לא הומצא להם כדין, שכן נמסרה לידיהם מעטפה אשר הכילה כתב תביעה בצירוף הזמנה לדין שאינה חתומה בחותמת בית המשפט ומבלי שצורף אישור המעיד כי התביעה הוגשה לבית המשפט. לפיכך, סברו המבקשים כי המסמך שנמסר לידיהם חסר תוקף משפטי ומטרתו להלך עליהם אימים. עוד נטען כי כתב התביעה נמסר לאשת המבקש 1 בערב חג הסוכות, וזאת כאשר התובעת ידעה כי אשת המבקש הינה עקרת בית אשר אינה מבינה את נחיצות המכתב ועסוקה בהכנות לחג.

לחילופין, טוענים המבקשים כי יש להם טענות הגנה טובות בפני התביעה וכי התביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר. המבקשים טוענים כי ההסכם שנכרת בין הצדדים הינו הסכם בו התחייבו לשלם לתובעת תשלום ריטיינר קבוע בסכום של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ ובנוסף את עלות הוצאות הפרסומים ומעולם לא סוכם עם התובעת על תשלום נוסף. לאחרונה התעורר חשד אצל המבקשים כי המשיבה מנפחת את התשלומים עבור הספקים, תוך שהיא משלשלת את ההפרשים לכיסה. לפיכך, עצרה המבקשת את התשלומים עד לבירור העניין וקבלת תשובה מהתובעת האם היא גובה עמלות עבור ההזמנות מהספקים. משהתובעת התחמקה מלתת תשובה, פנתה המבקשת ישירות לספקים וביקשה לשלם להם עבור השירותים שסיפקו לה באמצעות המשיבה, אך בלחץ המשיבה כמעט כל הספקים סירבו לקבל תשלומים. על אף זאת הצליחה המשיבה לקבל מחלק מהספקים הצעות מחיר מהם ניתן ללמוד כי המשיבה גבתה עמלות על ההזמנות מאותם ספקים הנעות בין 11% ל-119%. כך, על-פי הנתונים החלקיים שבידי המבקשת גבתה ממנה התובעת החל משנת 2012 סכום הקרוב ל-150,000 ש"ח בגין עמלות.

לפיכך, טוענים המבקשים כי החשבונות שצורפו לכתב התביעה אינם חשבונות מוסכמים , כי אם חשבונות כוזבים ועל כן התביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, שהרי אין מדובר בסכום קצוב. לחילופין, טוענים המבקשים כי די בטענות שהועלו על מנת ליתן להם רשות להתגונן.

המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה טוענת כי המבקשים ידעו על קיומה של התביעה, אך בחרו להתעלם ממנה, ודי בעצם הידיעה על מנת לרפא פגם בהמצאה, אם היה כזה. כן טוענת המשיבה כי הואיל וכתב התביעה הוגש דרך מערכת "נט המשפט", הרי שלא היה חתום בחותמת פקיד בית המשפט. כך גם לכתב התביעה מורפה הזמנה לדין בו נקובים המועדים להגשת בקשת רשות להתגונן. כך גם לא ברורה תלונת המבקשים כי התביעה הומצאה לידיהם סמוך לג הסוכות. עוד טוענת המשיבה, כי טענות ההגנה של המבקשים הן טענות בדים. כך, החשבונות אושרו על ידי המבקשים והטענה אותה הן מעלים אינה סבירה ותתלשוה ממציאות עסקית.

דיון

לצורך ההכרעה בבקשה לביטול פסק דין יש להפעיל בחינה דו שלבית: תחילה, יש לבחון האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין. אם התשובה על כך היא חיובית, התוצאה האוטומאטית תהא בטלותו של פסק הדין. משמעות הדבר היא, כי כאשר נפל פגם בהליך ההמצאה, אין לבית המשפט שיקול דעת ועליו לבטל את פסק הדין "מחובת הצדק", וזאת ללא קשר לסיכויי ההגנה של הנתבע לגופו של עניין. ואולם, יש להדגיש, כי על המבקש את ביטול פסק הדין להוכיח תחילה כי אכן נפל פגם בהליך ההמצאה, ורק אם השתכנע בית המשפט כי כך הם פני הדברים, כי אז יורה על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. ואולם, אם המסקנה היא כי ההמצאה נעשתה כדין, כי אז יש להוסיף ולבחון אם בכל זאת יש מקום לבטל את פסק הדין משיקולי בית המשפט. במקרה זה נהוג להפעיל מבחן כפול, שעניינו בחינת הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה, מחד גיסא, וסיכויי ההליך אם יבוטל פסק הדין, מאידך גיסא (רע"א 23542-10-10 מקדאדי נ' עירית ירושלים (פורסם בנבו); רע"א 7034/00 צדקה נ' וייל, [פורסם בנבו] מיום 19.11.2001).

מכאן, שיש לבחון תחילה האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין לידי המבקש. הכלל הוא כי פסק דין, שניתן בהעדר הגנה, יוצר חזקה כי הנתבע הוזמן כדין ובית המשפט בדק את מסמכי המסירה והשתכנע כי אכן המסירה בוצעה כדין. במצב דברים זה, מוטל הנטל על הנתבע לשכנע בדבר אמיתות טענתו כי לא הוזמן כדין, ולא ידע על דבר ההליכים כנגדו (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית, עמ' 36; ורע"א 1645/03 יפעת עמידן (שנייצר) נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו)).

בענייננו, המבקשים מודים כי כתב התביעה נמסר לידיהם אך לטענתם הואיל ועל ההזמנה לדין לא הופיעה חותמת בית המשפט ומשלא היתה אינדיקציה כלשהי כי כתב התביעה אכן הוגש לבית המשפט, הרי שאין מדובר בהמצאה כדין. אין בידי לקבל טענה זו. המדובר בהיתממות מצד המבקשים, שהרי כתב התביעה נמסר לידיהם ואליו צורפה גם הזמנה לדין. בנסיבות אלה, אני סבורה כי המבקשים לא עמדו בנטל לסתירת החזקה בדבר תקינותו של הליך ההמצאה ועל כן, אין מקום לביטול פסק הדין מחמת הצדק.

ואולם אין במסקנה זו כדי לסתום את הגולל על הבקשה, שכן כאמור יש לבחון האם יש מקום לביטול פסק הדין משיקולי בית המשפט. בעניין זה על בית-המשפט ליתן דעתו לשני שיקולים: הראשון - מה היתה הסיבה לאי ההתייצבות לדיון (או לאי הגשת כתב ההגנה) והאם היה הדבר נעוץ בזלזול בבית המשפט; "צירוף נסיבות אומלל"; אי הבנה; הסח הדעת או רשלנות (ראו ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ, פיסקה 15 לפסק דינו של השופט דנציגר ([פורסם בנבו], 2.2.2009)).  השני – ולו נודעת חשיבות רבה יותר – מהם סיכויי ההגנה (או התביעה – לפי המקרה) של מבקש הביטול (ראו ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431, 438 (1983) (להלן: עניין אפל)) שכן אם לא תצמח למבקש תועלת מן הביטול אין כל טעם להורות כן רק על מנת שלאחר קיום הדיון בתיק במעמד הצדדים ושמיעת המבקש יצא תחת ידו של בית המשפט אותו פסק-הדין עצמו (ראו י' זוסמן סדר הדין האזרחי 738 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995). ואולם מבקש הביטול אינו נדרש להוכיח באותו שלב כי עומדת לו הגנה איתנה ודי בכך שיוכיח קיומה של הגנה לכאורית (ראו: עניין אפל, שם; אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 373 (מהדורה עשירית, תשס"ט)).

המבקשים טוענים כי בשל העובדה שההזמנה לדין לא נחתמה בחותמת בית המשפט, סברו כי התביעה לא הוגשה לבית המשפט ועל כן לא הגישו בקשת רשות להתגונן. הגם שהתנהגותם של המבקשים אינה נקייה מפגמים, כפי שציינתי לעיל, הרי שלא ניתן לומר שהתנהגותם גובלת בזלזול בבית המשפט ומדובר במחדל הניתן לתיקון באמצעות פסיקת הוצאות.

שנית, וזו הנקודה המרכזית, הרי שהמבקשים הציג טענות הגנה ראויות בפני התביעה. כך, המבקשים טוענים כי על-פי ההסכם שנכרת בין הצדדים התחייבו לשלם לתובעת סכום חודשי קבוע בצירף עלות ההזמנות מהספקים וכי התובעת גבתה מהם עמלות שלא כדין. טענה זו מצריכה בירור עובדתי שומיעת ראיות ועשויה להקנות למבקשים הגנה ראויה בפני התביעה.

אעבור עתה לדון בטענת המבקשים, כי יש למחוק את כותרת התביעה מהטעם שסכום החשבוניות אינו סכום מוסכם. דין הטענה להידחות. כידוע, סכום קצוב הוא סכום הניתן לחישוב אריתמטי פשוט ואינו טעון שומה או הערכה. העובדה שהסכום שנוי במחלוקת אינה הופכת את הסכום לבלתי קצוב ועל כן התביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר.

יחד עם זאת, כפי שקבעתי לעיל, המבקשים הציגו טענות הגנה ראויות בפני התביעה ועל כן יש ליתן להם רשות להתגונן.

לאור האמור, אני סבורה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגד המבקשים ועל מתן רשות להתגונן למבקשים, תוך חיוב המבקש בהוצאות, בשל מחדלם באי הגשת בקשת רשות להתגונן במועד, בסכום של 5,000 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ