אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ח. גפטר בע"מ נ' איגוד עורכי תמונה וקול בישראל

ח. גפטר בע"מ נ' איגוד עורכי תמונה וקול בישראל

תאריך פרסום : 08/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
52940-04-13
29/04/2013
בפני השופט:
אריאל צימרמן

- נגד -
התובע:
ח. גפטר בע"מ
הנתבע:
איגוד עורכי תמונה וקול בישראל

החלטה

לפניי בקשה לצו מניעה זמני ולצו במעמד אחד, למתן צווים שעניינם בהוצאת לשון הרע נטענת בידי המבקשת.

1.המבקשת היא חברה העוסקת במתן שירותי תמלול, עריכה ודגימת וידאו (דיגיטציה בלעז) לחברות הפקה, אולפני טלוויזיה ולגופי שידור שונים. היא מעורבת, בין היתר, בהפקות עבור ערוצי טלוויזיה שונים. היא פועלת תחת השם המסחרי "תמלול TV". המבקשת מציינת כי היא מספקת את שירותיה באמצעות עורכי וידאו, מתמללים ובעלי מקצוע נוספים הנחשבים פורמלית כקבלני משנה ולא כעובדיה, דבר הנובע לטענתה ממאפייניו הייחודים של תחום עיסוקה.

2.המשיבה, כך נאמר לדברי המבקשת בתקנונה של זו, היא עמותה רשומה שמטרתה העיקרית "לאגד את עורכי התמונה והקול בישראל, לייצגם ולהגן על האינטרסים המקצועיים, האמנותיים והכלכליים שלהם בפני כל גוף או מוסד שיש לו זיקה לקולנוע ולטלוויזיה בישראל".

3.לפני כחודש פרסמה מתמללת שעבדה בעבר אצל המבקשת ביקורת על אודות המבקשת באינטרנט. מה היו פרטי הביקורת לא נדע, אך המתמללת הסירה בינתיים את הודעותיה. עם זאת לאחר ימים אחדים, ביום 27.3.13, פרסמה המשיבה באתר האינטרנט שלה הודעה שלפיה "הגיע לידינו מידע מדאיג אשר לתנאי העסקה של עוזרי עריכה ודיגיטטורים בחברת תמלול טיוי. עבור טיפול בנושא אנו מבקשים לקבל כל מידע בנושא אופן העסקת עובדי פוסט בחברה זו". מנהל המבקשת פנה למשיבה, ולמד מנציגתה כי הגיעו אליה מספר תלונות ופניות בעניינה של המבקשת. מנהל המבקשת ביקש להפיס את דעת המשיבה ביחס לדרך העסקת אנשי מקצוע בידה, ברם ניסיונות אלה, כך למדה המבקשת בתחילת אפריל, העלו חרס. המשיבה, לפי הנטען, החלה המשיבה אז לפנות לזכייניות ערוץ 2, לחברות הפקה ולגופי שידור רבים ושונים, הכפישה את המבקשת (כך לטענת האחרונה) בטענות כי זו "חברת קבלן" העושקת את עובדיה, ודרשו מגורמים אלה להימנע מהמשך התקשרות עם המבקשת. מהלכים אלה של המשיבה פעלו כנראה את פעולתם, וגורמי התקשורת השונים אכן הגבילו את היקף העבודה עם המבקשת ואת מאפייניה.

4.ביום 22.4.13 פנתה המבקשת באמצעות בא כוחה בדרישה למשיבה לפנות לכל גורמי התקשורת שאליהם פנתה זה מכבר, ולהתנצל על פרסומיה השגויים. באת כוחה של המשיבה דחתה את הבקשה, במכתבה מיום 25.4.13. על רקע האמור הגישה המבקשת היום תובענה לצווים קבועים שיורו למשיבה להימנע מפרסומים פוגעים עתידיים ומהעלאת דרישות מגורמי תקשורת כי יחדלו מלעבוד עם המבקשת וכן לפנות לאלו שפנתה אליהן עד הנה בהודעות הבהרה, הכחשה והתנצלות. עוד עתרה המבקשת לפיצוי כספי בסך 200,000 ₪. בתמצית, טוענת המבקשת, מתווה ההעסקה של המבקשת את קבלני המשנה שלה חוקי למהדרין ואף לא הוגשו נגדה תביעות כלשהן. על כן נטען כי המשיבה מוציאה את דיבתה רעה, ומפרסמת פרסומים שגויים בלא כל בדיקה ובלא שתשמע כיאות עמדת המבקשת, הכל תוך פגיעה בעסקיה של המבקשת.

5.בגדרי התובענה עתרה היום עוד המבקשת לצווי מניעה זמניים, כמו גם לצווים במעמד צד אחד, שיורו למבקשת להימנע מלפנות לגופים נוספים, וכן להודיע לגורמים שאליהם פנתה כי הודעותיה אליהם נעשתה ללא שמיעת עמדת המבקשת וללא עריכת בירור מקיף ויסודי. צווים אלה דרושים למבקשת לדבריה, בתמצית, כדי למנוע את המשך הפגיעה בעסקיה.

6.עיינתי בבקשה ובצרופותיה, ובחנתיה לאורן של ההלכות הנוהגות בענייני צווי מניעה זמניים להגבלת פרסומי לשון הרע. לאחר אלה מצאתי כי נסיבות המקרה מצדיקות את דחיית הבקשה לסעד זמני, וזאת בלא צורך בתגובה.

7.ההלכה לעניין נקודת המוצא של בית המשפט בבואו לדון בבקשות לצווי מניעה זמניים לעצירת פרסומים על אודות המבקש-התובע נקבעה בעניין ע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא, פ"ד מג(3) 840 (1989). הלכה זו קובעת עדיפות עקרונית של חופש הביטוי על פני הזכות לשם טוב, ומכירה רק בחריגים בודדים למתן צו מניעה זמני, שיאסור את הפרסום עוד קודם לקיום הדיון (כן עיינו: רע"א 10771/04 רשת תקשורת והפקות (1992) בע"מ נ' פרופ' אטינגר, פ"ד נט(3) 308 (2004)). הלכה זו אין משמעה כמובן שבית המשפט מנוע מליתן צו זמני להגבלת פרסומים בנסיבות כלשהן. זאת, בפרט משנחקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ונתן הגנה מפורשת לכבודו של אדם, אך לא לחופש הביטוי (עיינו: רע"א 4740/00 אמר נ' יוסף, פ"ד נה(5) 510, 519 (2001). לא אידרש במסגרת זו כמובן לסוגיות חוקתיות וההגנה על זכויות בלתי כתובות). באורח אופייני, צווי מניעה זמניים שכאלה ניתנים בעיקר כדי להגן על תובעים ששמם הוכתם וממשיך להיות מוכתם בידי פרטים שוחרי נקם או שוחרי ממון, המתגוללים על התובע או שופכים עליו את מררתם בדרך משולחת רסן (ראו לדוגמה: בש"א (מחוזי-ת"א) 9589/06 כלמוביל בע"מ נ' חלבלי (16.5.2006); ת"א 5197-06-08 (שלום-עפולה) בר תור נ' הירש (29.6.2008); ת"א (שלום-ת"א) 48012-03-10 טי.ג'י.איי השקעות נדל"ן בע"מ נ' עזרא (23.6.2010)). לעומת זאת, מקרה של עמותה המבקשת להגן על זכויות עובדים ומחווה דעתה בפני גורמים רלבנטיים כי מעסיק פלוני פועל באופן הפוגע בזכויות העובדים, הוא מקרה הבא בקהלם של אותם מקרים חריגים המצדיקים מתן צו מניעה מוקדם, עוד טרם שניתן היה לברר ולו לכאורה האם אכן דבק רבב באמירות מושא ההליך. בפרט נכון הדבר שעה שדומה כי נמעני הודעותיה של המשיבה, דוגמת חברות "רשת" ו"קשת" שצוינו, יכולות לקיים בירור עצמאי מול המבקשת באשר לצדקת הטענות, ואינן צריכות להיבנות רק מטענות המשיבה בעניין. יודגש, כי איני מחווה כל דעה בשאלה האם המשיבה צודקת בטרוניותיה לגופם של דברים, שאלה שתתברר בהליך העיקרי; אולם אין מקום בנסיבות המקרה שלפניי לקבוע כי המשיבה מנועה מראש מלחוות עמדה זו.

8.עוד יצוין כי עתירת המבקשת היא בעייתית גם כיוון שאחד משני נדבכיה קורא לחיוב המשיבה למסור הודעות הבהרה, שאף אם אינן מגיעות כדי התנצלות (כנדרש בהליך העיקרי), כוללות הודאה כי הן נעדרות יסוד עובדתי (אף זאת סעד הנדרש בהליך העיקרי). מובן שאין כל מקום לצו עשה "זמני" מסוג זה. אשר לנדבך הנוסף, והוא איסור על פנייה לגורמים אחרים: פרט למכשלה שצוינה בסעיף 7 לעיל, הרי שספק, לעניין מאזן הנוחות, עד כמה חששה של המבקשת הוא משמעותי. דומה שאת עיקר הנזק הסבה המשיבה למבקשת בפניות לכמות גדולה במיוחד של גורמי תקשורת, בין ראשית אפריל ועד מחציתו, וההחלטות של כמה מגורמים אלה לשנות את מתווה עבודתם עם המבקשת נפלו זה מכבר. מי נותר לפנות אליו – לא נדע. ראוי לציין שגם במכתבה של המבקשת למשיבה מיום 22.4.13 לא ראתה היא לדרוש מן המשיבה להימנע מפרסומים חדשים, אלא רק להתנצל בפני אלו שאליהם פנתה זה מכבר. נתון זה מקהה עוד יותר את עוקצה של הבקשה לאסור על המשיבה לפנות לגורמי תקשורת נוספים.

9.נוכח כל האמור לעיל הבקשה לסעד זמני נדחית, בלא צורך בתגובה, ובהתאם – אף ללא צו להוצאות. ממילא זה דינה של הבקשה לסעד במעמד צד אחד.

ניתנה היום, י"ט אייר תשע"ג, 29 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ