אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ח'לד מוצטפא אבו זייד נ' אסחאק אבראהים סלמאן ואח'

ח'לד מוצטפא אבו זייד נ' אסחאק אבראהים סלמאן ואח'

תאריך פרסום : 29/04/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
3941-06
28/04/2011
בפני השופט:
תמר בר-אשר צבן

- נגד -
התובע:
ח'לד מוצטפא אבו זייד
הנתבע:
1. אסחאק אבראהים סלמאן
2. ג'מאל זקריא מוחמד קדמאני
3. ראמי אחמד אלרפאעי – ניתן פס"ד

פסק-דין

פסק דין

משבוטל פסק הדין מיום 4.4.2011, שניתן לאחר שלא הוגשו סיכומי הנתבע במועד, ניתן בזה פסק-דין לאחר שהתקבלו סיכומי טענות שני הצדדים.

התובע התכוון לרכוש חלקת קרקע בשכונת שרפאת בירושלים, באזור שנקרא "ווער עלוואת" (להלן – המקרקעין). לטענתו, התקשר עם הנתבעים כדי לרכוש מהם את המקרקעין, ואילו לטענת הנתבע 2 (להלן – הנתבע), הוא והנתבעים האחרים רק תיווכו בעסקה. אין מחלוקת בין הצדדים שהתובע שילם למי מבין הנתבעים סכום כלשהו, כך גם אין מחלוקת שהמקרקעין לא נרכשו וכי התובע לא קיבל כל תמורה לכספו. השאלה השנויה במחלוקת היא אם סכום הכסף שולם לנתבע, כך שבהיעדר כל תמורה, עליו להחזירו, או שאינו נדרש להחזירו, מאחר שרק תיווך בעסקה והסכום ששולם, הועבר אל מי שהציג את עצמו כבעל המקרקעין.

א.גרסת התובע והראיות מטעמו

2.קודם שתפורט גרסת התובע בהתאם לראיות שהובאו מטעמו, יוער שמטעם הנתבע לא הובאו כל ראיות. לא הוגש תצהיר מטעמו ולא כל ראייה אחרת. לבקשת הנתבע, ניתנו לו מספר ארכות כדי להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו, אך חרף כל אותן ארכות לא הוגשו תצהירים מטעמו ואף לא כל ראיה אחרת. בהחלטה מיום 8.11.2010 נקבע, כי מהטעמים המפורטים בה, ובהתאם להוראת תקנה 168(ב) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הנתבע לא יורשה להביא עדים או להוכיח עובדה כלשהי שלה טען בכתב ההגנה. על החלטה זו הגיש בא-כוחו של הנתבע בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים (רע"א 17282-12-10), אשר נדחתה ביום 28.2.2011, לאחר שהנתבע לא הפקיד עירבון. בישיבת ההוכחות שהייתה ביום 17.3.2011, התייצב בא-כוחו של הנתבע, וטען שנותק הקשר בינו לבין הנתבע, שאמנם גם לא התייצב לישיבת ההוכחות.

3.בתצהירו של התובע טען הוא, שהנתבעים הציגו עצמם בפניו כבעלי המקרקעין, טענו שקנו שטח של כמאה ארבעים ושניים דונם מכספי הנתבע, והציעו לתובע לרכוש חלקה מאותו שטח. לטענת התובע, הנתבעים שכאמור, הציגו עצמם כבעלי המקרקעין, סיפרו לו שיזמו תוכנית לבניית 450 יחידות דיור במקרקעין. בשל התוכנית לשינוי ייעוד המקרקעין למגורים והשבחתם בדרך זו, מדובר בהשקעה כדאית שתניב תשואות גבוהות. לדבריו, הנתבעים הציגו לו הסכמים, את התוכנית שיזמו ושלטענתם הוכנה לשם קבלת היתר בניה, ואף לקחו את התובע לסיור במקום.

התובע טען, שהנתבעים ניצלו את תמימותו ואת האמון שנתן בהם, והסביר שמתן האמון התבסס על כך שהנתבע למד באותה כיתה עם בנו הבכור, ועל רקע היכרות רבת שנים עם אביו של הנתבע. לפיכך, ולאור האמון שנתן התובע בנתבעים, שילם להם סך של 74,000$ בשלושה תשלומים.

לאחר תקופה, שבמהלכה ביקש התובע מהנתבעים לקבל את מסמכי רישום המקרקעין על שם הנתבעים, החלו הם להתחמק ממנו. הנתבעים לא הציגו לתובע כל מסמך המצביע על כך שהם רשומים כבעלי המקרקעין, היכולים להעביר זכויות בהם, וסירבו למסור לתובע את המסמכים שהציגו לו. לאחר חלוף זמן, גילה התובע, כך לטענתו, שנפל קורבן למזימה להונות אותו, וחרף התחייבות הנתבעים כלפיו להחזיר לו את כספו, לא הוחזר לו דבר. בשלב כלשהו, ולאחר פניותיהם של בנו ובתו של התובע אל הנתבע, הגיע הנתבע לביתו של התובע והתחייב להחזיר לו את אשר שילם, ואף טען שיש לו קונה אחר למקרקעין תמורת סך של 450,000$. הבטחת הנתבע לא קוימה והוא נעלם. תחילה התברר שעבר לגור בחיפה, ומאוחר יותר עבר לגור בגרמניה.

4.הנתבע צירף לכתב התביעה ולתצהירו שלוש קבלות (המסמכים המקוריים הוצגו בדיון בבית המשפט), שעל שתיים מהן חתום הנתבע. אחת מהן מיום 18.6.2000, שבה מאשר הנתבע שקיבל מהתובע סך של 57,500$ "עבור חלק מחלקת המקרקעין הממוקמת בווער עלוואת ממקרקעי שרפאת הקיימת בכר בית צאפא מחוז ירושלים בשטח של אלף ושמונה מאות מ"ר ...". השנייה, שבה הצהיר הנתבע שקיבל מהתובע סך של 8,000$ "בגין סילוק תשלומים חודשיים קודמים בנוסף לחודש זה וזאת בגין חלקת המקרקעין הנרכשת מחלוקת אדמת בית צפאפא 'שראפאת'". על הקבלה השלישית חתום אסחאק איבראהים סלמאן, הנתבע 1, המאשר שקיבל מידי התובע סך של 8,500$.

5.בישיבת ההוכחות שהייתה ביום 17.3.2011 נחקר התובע על תצהירו. בעדות זו הבהיר התובע שאמנם לא נחתם כל הסכם בינו לבין הנתבע, מעבר לשתי הקבלות הנזכרות. כך גם אישר שאת הסכום של 8,500$ שילם כאמור בקבלה השלישית, לנתבע 1 (עמ' 4 שורות 27-23). התובע חזר על כך ששילם את הסכומים האמורים, ולדבריו הם שולמו בדולרים (עמ' 5 שורות 7-6).

באשר לשאלה מי בעליהם של המקרקעין שעבורם לטענת התובע, שילם כאמור, השיב שאינו יודע ממי נרכשו, אבל הוא יודע שהמקרקעין של הנתבע 2 (עמ' 5, שורות 6-5). במענה לשאלה אם הנתבע אמר לתובע שרכש את המקרקעין מאחרים וכי הוא משלם לאחרים את התמורה, השיב התובע שכך אמנם סיפר לו הנתבע, אבל גם הוסיף שהנתבע אמר לו, "אל תפחד, אני אחראי בכל רגע ואם לא תרצה אני אחזיר לך את כל הכסף ואת הריבית" (שם, שורות 28-23).

התובע הוסיף, שקודם לאותה עסקה, נלקח על-ידי הנתבעים אל המקום המצוי ליד "קניון מלחה", ושהראו לו את החלקה, אך כיום לא יוכל לזהות את המקום (שם, שורות 12-9). בניגוד לאמור בתצהירו של התובע, שהנתבעים הציגו לו מספר מסמכים קודם לעסקה, בעדותו אמר שהוצגה לו רק מפה גדולה, ונאמר לו שיקבל את שלושה הדונם "הטובים ביותר" (שם, שורות 22-19).

ב.טענות הצדדים

(1)טענות התובע

6.תחילה טוען התובע שהנתבע אינו יכול להתכחש לכך ששילם לו, שכן כבר בכתב ההגנה (בסעיף 3), אישר הנתבע שהתקשר בהסכם ראשוני עם התובע לרכישת חלקת קרקע בשכונת שרפאת בירושלים, וכך גם אישר שהתובע שילם לנתבע סך של 57,500$. לטענתו, מאחר שהנתבע לא הביא כל ראייה הסותרת את הקבלות שהתובע הגיש, לרבות הקבלה השנייה על סך של 8,000$, אינו יכול להתכחש לכך עתה. התובע גם טוען, כי על דברים אלו חזר בא-כוחו של הנתבע בדיון מיום 26.4.2010, הגם שאז חזר על טענת הנתבע, שהסכום התקבל אצל הנתבע, לשם העברתו אל משפחת ג'עאר מבית לחם.

מכאן מבקש התובע לקבוע שהנתבע לכאורה אישר את עיקר העובדות הדרושות להוכחת התביעה, ובהן אלו: התקשרות בין התובע לבין הנתבע לרכישת קרקע; הנתבע הציג עצמו כמי שקונה את הקרקע; הנתבע הציג לתובע מסמכים בעניין הרכישה; הנתבע קיבל כסף מהתובע; הסכום הוא לפחות 57,500$; אין התייחסות באשר לשאר הקבלות, והתובע אף לא נחקר על כך.

לפיכך טוען התובע, כי בהיעדר ראיות סותרות מטעם הנתבע, יש לקבל את גרסתו. כך גם במיוחד משלא הגיש הנתבע הודעה לצד שלישי נגד מי שלטענתו הוא בעל הקרקע, ואותם בעלים גם לא זומן להעיד, וגם לא צורף מסמך כלשהו המלמד על העברת כספי התובע לאותם בעלים, כנטען על-ידו. מכאן לטענת התובע, שיש לדחות את הטענה שהנתבע רק תיווך בעסקה.

7.העילות שעליהן מבסס התובע את תביעתו הן אלו: תרמית שנעשתה על-ידי הנתבע כלפיו, עילה חוזית המחייבת את הנתבע להשיב לתובע את כספו, והעילה של עשיית עושר ולא במשפט.

בהתאם לכך הועמד סכום התביעה על-ידי התובע על סך של 139,000$ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 8.6.2000. סכום זה מורכב מסך של 74,000$ עבור החזר הכספים שלטענת התובע שילם לנתבעים, פיצוי בגין אובדן הכנסה בסך של 50,000$ ופיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 15,000$.

(2)טענות הנתבע

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ