אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ח'טיב נ' טאהא ואח'

ח'טיב נ' טאהא ואח'

תאריך פרסום : 16/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
2998-11-09
17/11/2009
בפני השופט:
וויליאם חאמד

- נגד -
התובע:
מוחמד סעיד ח'טיב
הנתבע:
1. אחמד טאהא
2. מוחמד טאהא
3. מנאל בחוס
4. הוועדה המקומית לתיכנון ובניה שפלת הגליל ( נמחקה )

החלטה

בקשה לצו מניעה זמני.

המבקש טען בבקשתו כי המשיבים 1 ו-2, הבעלים הרשום של חלקה 151 במקרקעין נשוא הבקשה, החלו בביצוע עבודות בניה במרחק של עד 20 ס"מ מהגבול המפריד בין חלקתם הנ"ל לבין חלקתו הגובלת בה, שמספרה 150, ואינם שומרים על מרחק מגבול החלקות הנ"ל כמתחייב בחוק, והם עושים כן תוך הפרת הסכם שנכרת ביניהם ולפיו התחייבו המשיבים 1 ו- 2 לשמור על קו בניה של 2 מטר מהגבול הנ"ל, ובתמורה לכך נמחקה, לבקשת הצדדים, בקשה קודמת של המבקש לצו מניעה זמני שהוגשה לבית משפט זה, בתיק בש"א מס' 17502-09-09. כן טען המבקש כי יש להיעתר לבקשה למנוע המשך הבניה ויצירת מצב בלתי הפיך וגרימת נזק ממשי למבקש.

בדיון שהתקיים ביום 11/11/09 טען ב"כ המשיבים כי הם מבצעים את עבודות הבניה בחלקתם, במרחק של 2 מטר מגבול החלקות, ומקיימים אחר ההסכם שנכרת בין הצדדים במסגרת ההליכים שקדמו לבקשה כאן, והוסיף כי המבקש הוא שביצע עבודות בנייה על קו אפס מהגבול הנ"ל, ואף ננגסו חלקים מחלקתם של המשיבים עצמם.

המשיבה 3, המהנדסת המפקחת על עבודות הבניה של המשיבים, טענה בישיבת יום 11/11/09 כי היא פנתה למשיבים 1 ו- 2 וכן למשיבה 4 והודיעה כי במידה וקיימת חריגה מקו הבניין, היא מסירה אחריותה כמהנדסת על עבודות הבניה, והוסיפה כי בבדיקה שערכה הוברר לה כי הבנייה מתבצעת במרחק של 2 מטר מהגבול.

בתגובתם בכתב אישרו המשיבים 1-3 כי בעקבות ההליך הקודם, נכרת בין הצדדים הסכם פשרה לפיו התחייבו המשיבים 1 ו- 2 לבנות במרחק של 2 מטר מהגבול, ועקב כך נמחקה הבקשה הקודמת לסעד זמני. כן טענו המשיבים הנ"ל כי הם קיימו אחר ההסכם ובנו במרחק הנ"ל מהגבול, ובתמיכה, נסמכים הם על תוכנית מודד מיום 12/11/09 המצורפת לתגובה, ועל תמונות משטח הבנייה. עוד הוסיפו כי אכן ניתן צו הפסקה מנהלי כנגדם, ולכן, לטענתם, אין עוד צורך במתן סעד זמני בבקשה כאן, ואשר יגרום למשיבים נזק כבד העולה על הנזק שעלול להיגרם למבקש במידה ולא יינתן צו כאמור. עוד נטען כי המבקש הוא שבנה על קו אפס, דבר שגרם לשינוי מדידות בשטח, ומכאן חוסר ניקיון כפיו, גם בשל העובדה כי הוא מבצע עבודות בנייה ללא היתר. עוד נטען כי אין ליתן הסעד הזמני המבוקש בהיותו חופף לסעד הקבוע בתובענה העיקרית, ומאחר ומאזן הנוחות נוטה לטובתם משלא הוכחה סכנת חיים או צורך אחר. כן טענו כי אין לבית משפט זה הסמכות העניינית, מאחר והריסת חלק מהבניה לא תשמר את גוף הנכס – המקרקעין.

בדיון שהתקיים ביום 16/11/09 חזרו הצדדים על עמדותיהם לעיל, בעוד שהמשיבה 4, בהתאם להחלטת בית המשפט מישיבת יום 11/11/09, הגישה מסמך הנושא כותרת "חוות דעת", שסומן מ/1, ולפיו הבנייה הבקשה אינה תואמת את היתר הבנייה, ישנה חריגה במרחק אפס בחלק ממנה, ובחלק נוסף חודרת לחלקתו מס' 150 של המבקש, וכי בכוונת המשיבה 4 להגיש כתב אישום בגין חריגות אלו.

בהסכמת ב"כ המבקש, נמחקה המשיבה 4 מהבקשה לסעד זמני.

המשיבים 1 ו- 2 הגישו ביום 17/11/09 טיעונים משלימים בכתב לפיהם חוות הדעת של משיבה 4, מ/1, תומכת בגרסתם לפי שמרו הם על מרחק מהגבול, לפי ההסכם שבין הצדדים.

מכלל טיעוני הצדדים, בכתב ובעל פה, עולה כי אין חולק ביניהם כי המשיבים 1 ו- 2 מבצעים עבודות בניה במרחק מסויים ( מרחק הנתון במחלוקת ביניהם ) מהגבול המפריד בין חלקות הצדדים. כן מוסכם כי במסגרת הליכים קודמים שהתנהלו בבית המשפט בספטמבר 2009 נכרת ביניהם הסכם לפיו התחייבו המשיבים 1 ו 2 לבצע את הבניה במרחק של 2 מטר מהגבול הנ"ל, ובהתאם לכך, נמחקה הבקשה הקודמת של המבקש לסעד זמני. כן מוסכם בין הצדדים כי לאחרונה ניתן ע"י המשיבה 4 כנגד המשיבים 1 ו- 2 צו הפסקה מנהלי לעניין אותן עבודות שהם מבצעים כעת בחלקתם הנ"ל.

הריני לקבוע כי טענת המשיבים לחוסר סמכות עניינית של בית משפט זה לדון בבקשה, דינה לדחייה. סמכותו של בית המשפט נקבעת לפי הסעד הנתבע בתובענה העיקרית. המבקש עותר שם לסעד של צו מניעה קבוע, לאסור על המשיבים לבנות במרחק הקטן מ- 2 מטר ולעשות כל שימוש בבניה שהוקמה בגבול החלקות ושלא כדין, וכן לסעד עשה קבוע, להורות על הריסת הבניה שכבר נבנתה ע"י המשיבים במרחק קטן מ- 2 מטר. המדובר בסעדים הנוגעים לזכות השימוש והחזקה במקרקעין, שהרי, עבודות בניה נטענות כאמור, המבוצעות, לפי הנטען, שלא כדין, על גבול החלקות ושלא בשמירה על מרחק כמצוות הדין, פוגעת בזכות המבקש לעשות שימוש בחלקתו הוא. לכן, צו מניעה קבוע לאסור עבודות אלו אינו במהותו הכרעה במחלוקת שעניינה זכות בעלות או חכירה לדורות במקרקעין, אלא הכרעה במחלוקת הנוגעת לזכות השימוש הנעשה במקרקעין הנ"ל . זכות הבעלות של המבקש, כמו זו של המשיבים 1 ו- 2, בחלקות הנ"ל אינה נתונה במחלוקת בין הצדדים בהליך שבפניי, ולכן, אין בפניי תביעה להכריע בזכויות כאמור.

גם צו עשה קבוע המורה למשיבים להרוס בנייה שכבר בוצעה בניגוד להסכם בין הצדדים ובניגוד לחוק, אינו חורג מסמכותו העניינית של בית המשפט, מאחר ואין חולק בין הצדדים על זכויות הבעלות של שניהם בחלקות הנ"ל, כל אחד וחלקתו הוא, אלא שהמחלוקת עניינה המרחק בו מבצעות עבודות הבניה בחלקת המשיבים, ובית משפט זה מוסמך ליתן צו עשה קבוע להסיר בניה שהוקמה בניגוד להסכם שבין הצדדים, אף שהוקמה על חלקת המשיבים עצמם.

לפי המסמך שהוגש ע"י המשיבה 4, מ/1, ואשר נערך ע"י מר מגיד מולא, מהנדס ועדת התכנון והבניה שפלת הגליל ( משיבה 4 ), הרי שבהתאם להחלטת בית המשפט מיום 11/11/09, הוא ביקר במקרקעין נשוא התביעה ביום 15/11/09 ומצא כי התקרה בקומה א' והבניה בקומה ב' נמצאות במרחק של 2.40 מגבול השכן. כן ציין מהנדס הוועדה כי מצא שם זאת:

" 2. ישנה חריגת בניה בפינה הדרום מערבית במרחק אפס מהשכן במגרש מס' 150, וזאת

בקומת קרקע ...

...

5. וחלק מהבניה הזו ובנוסף חלק מקיר תומך חודרת למגרש השכן מס' 150 ואדמת מינהל

מקרקעי ישראל...".

יוצא איפוא כי לפי מהנדס המשיבה 4, בביקור שערך ביום 15/11/11, נמצאו המשיבים מבצעים עבודות בניה שחלקן מוקמות על קו אפס וחלק אחר מהן אף חודר לחלקת המבקש ולמקרקעי המנהל, ומשכך, יש בראיה זו כדי לתמוך בטענת המבקש לפיה המשיבים מפרים את ההסכם שנכרת ביניהם, אינם שומרים על מרחק בנייה מוסכם, מפרים את חוק התכנון והבניה, ומבצעים את העבודות שלא בהתאם להיתר הבניה הרלבנטי.

אציין כי המשיבים 1-3 לא חלקו כלל על המתואר בחוות הדעת של משיבה 4, מ/1. למעלה מכך, בטיעוניהם המשלימים בכתב, לאחר שהוגשה חוות דעת כאמור בישיבת 16/11/09, ביקשו להסתמך על האמור בה, בטענה כי הוא מחזק את גרסתם, ולא נטען שם כי חולקים הם המתואר במסמך מ/1 הנ"ל. משכך, יש לאמץ, לצורך ההליך בפניי, את ממצאיו של מהנדס המשיבה 4 כפי שציין אותם במסמך – חוו"ד שסומנה מ/1.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ