אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ח'טיב נ' חליל ואח'

ח'טיב נ' חליל ואח'

תאריך פרסום : 24/03/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
3018-07-08
17/03/2014
בפני השופט:
עינב גולומב

- נגד -
התובע:
עלי ח'טיב
הנתבע:
1. עמאר חליל
2. מנורה חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

לפניי תביעה לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975.

בבסיס התביעה ניצבת טענת התובע כי ביום 11.2.06 הוא נפגע כהולך רגל מרכב מסוג הונדה אשר היה נהוג על-ידי הנתבע 1, עאמר חטיב (להלן – הנתבע), שהוא בן דודו. בעת האירוע הנטען היה הרכב מבוטח על-ידי הנתבעת 2, מנורה חברה לביטוח בע"מ.

בין הצדדים מחלוקת עובדתית חזיתית בשאלה האם התרחשה התאונה העומדת בבסיס התביעה, כטענת התובע, או שמא לא היו דברים מעולם, כטענת הנתבע.

גרסת התביעה:

1.על-פי הנטען בתצהיר העדות הראשית של התובע, ביום האירוע, בשעות הערב, הוא נפגש עם חבר בבית קפה בכפר מגוריו מכר. בסביבות השעה 21:00 הוא נפרד מחברו ופסע על הכביש הסמוך לכיוון ביתו. הסיבה שהלך על הכביש היא שאין מדרכות מוסדרות במקום. רכב שהגיע פגע בו מאחור והוא נפל. הוא ראה כי הרכב הפוגע הוא הונדה שחורה. כן ראה את הנתבע, שהוא בן דודו, יוצא מהרכב הנ"ל. הנתבע ניגש אליו, הכניסו לרכב והסיע אותו לרופא בכפר, ד"ר עפיף כיאל, הגר בסמוך למקום הפגיעה. הרופא הפנה אותו בדחיפות לבית החולים בנהריה.

2.מטעם התובע הוגש תצהיר של מי שנטען כי היה עד לתאונה, יאסין זהראן (להלן – יאסין). לפי האמור בתצהירו של יאסין, ביום התאונה הוא ישב יחד עם אדם נוסף ברכב חונה בכביש המוביל מכפר מכר לג'דידה. בסביבות השעה 20:00- 21:00 הוא שמע חריקת בלמים ומכה חזקה. הוא יצא מהרכב וראה את התובע שוכב על הכביש. כן ראה רכב הונדה בצבע שחור בסמוך לו. בזמן שהחל להתקרב ראה את נהג רכב ההונדה מכניס את התובע לרכב, מבצע פניית פרסה ונוסע מהמקום. למחרת היום הוא שמע מחברים כי מי שנפגע הוא התובע, אשר לא היה מוכר לו קודם לכן באופן אישי, ואז ניגש לבקרו בבית החולים.

3.בבית החולים אובחן התובע כסובל מפגיעות בחלקי גוף שונים; שבר מרוסק ברדיוס הדיסטלי בשורש כף יד ימין, שבר בגג ארובת עין ימין, שברים באגן וכן מפגיעה בכתפיים ובברכיים. התובע עבר ניתוח לקיבוע השבר ביד ימין באמצעות מסמרים וידו הושמה בגבס. בתום תשעה ימי אשפוז שוחרר לביתו ולמעקב בקופת חולים.

4.מומחה רפואי שמונה במסגרת ההליך, ד"ר גנאיים מאג'ד, קבע כי פגיעות התובע הותירו אצלו נכות רפואית בשיעור 20% לפי סעיף 35 (1) ג' לתקנות.

גרסת ההגנה:

5.מטעם הנתבעים הוגש תצהירו של הנתבע. הנתבע הכחיש כליל את גרסת התובע בדבר נסיבות פגיעתו, וטען להתרחשות עובדתית שונה לחלוטין. לפי האמור בתצהירו, בערב יום האירוע הנטען, הוא נהג ברכבו בעיר עכו. בסמוך לתחנת אגד בעיר הוא ראה את התובע יושב בצד הכביש על המדרכה. הוא עצר את הרכב וראה כי פניו שטופי דם. הוא סייע לתובע להעלות אל רכבו, ולבקשתו לקח אותו לרופא בכפר מגוריהם, ד"ר עפיף כיאל. לטענתו, התובע סיפר לו ולרופא כי נפגע על-ידי ווספה. בהתאם להנחיית הרופא הוא פינה את התובע לבית החולים.

6.לטענת הנתבע, לאחר שהתובע השתחרר מבית החולים הוא פנה אליו במספר הזדמנויות, ודרש ממנו שיספר כי הוא פגע בו עם רכבו, וזאת על מנת שיוכל לקבל אישור משטרה על תאונת דרכים ולתבוע זכויות כספיות. נוכח הפניות הנ"ל, החליט הנתבע להקליט את השיחות עם התובע. אחת ההקלטות נמסרה למשטרה. העתק מתמלילי ההקלטות הוגשו מטעם הנתבעים.

7.יצויין כי האירוע נשוא התביעה נחקר על-ידי המשטרה, בעקבות התלונה שהגיש התובע על פגיעתו. לאחר שהנתבע הכחיש בחקירתו את האירוע, וטען כי התובע דרש ממנו להעיד כי פגע בו אף שהדבר איננו נכון, נחקרו שני הצדדים באזהרה בחשד לעבירות של שיבוש מהלכי משפט ומסירת הודעה כוזבת, בנוסף לחקירתו של הנתבע בחשד לדריסה. בסופה של החקירה הוחלט על גניזת התיק מחוסר ראיות מספיקות.

דיון והכרעה:

8.כעולה מהמקובץ לעיל, השאלה שיש להידרש לה הינה בראש ובראשונה האם הוכיח התובע את עילת התביעה, קרי, את פגיעתו בתאונה בנסיבות המפורטות בכתב התביעה.

9.אקדים ואציין את מסקנתי, לפיה התשובה לשאלה זו הינה בשלילה, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.

10.אדרש תחילה לעדותו של התובע. לעניין זה יש לציין בראשית הדברים, כי נסיבות הפגיעה תוארו על-ידי התובע באופן שונה בתצהיר עדותו הראשית ובחקירתו הנגדית. כך, בעוד שבתצהיר תואר תרחיש בו התובע פוסע לכיוון ביתו על הכביש, דבר שהוסבר בכך שאין מדרכה לצד הכביש, וכי נפגע על-ידי רכב שפגע בו מאחור, בחקירתו הנגדית תוארה השתלשלות שונה, לפיה התובע נפגע בעת שחצה את הכביש במעבר חציה במקום, מרכב שהגיע ופגע בו מצד ימין. התובע שרטט את זירת האירוע ואת מסלול הנסיעה של הרכב (נ/4), ומשרטוט זה, כמו גם מעדותו, עולה כי הוא הספיק לחצות את הכביש במעבר החציה באופן כמעט מלא בעת שנפגע. תיאור זה נעדר משום מה מתצהיר העדות הראשית בו תוארה ההשתלשלות באופן שונה.

11.עדות התובע באשר לנסיבות פגיעתו, סותרת את הגרסאות אשר נרשמו במסמכים הרפואיים סמוך לאחר הפגיעה. כך, בתעודת חדר המיון בבית החולים הגליל המערבי מיום התאונה צוין: "לדבריו נדרס מאופנוע" (נ/5); בדיווח הסיעודי בגיליון האמור צוין: "הובא ע"י מכר מכפר מכר לדבריו נימצא על הרחוב לדברי החולה נפגע עם ווספה נחבל בראש..." (נ/5). בדו"ח העברה למחלקה הכירורגית בבית החולים מיום 12.12.06 נרשם: "מדובר בגבר בן 21 בריא בד"כ, אשר בערב קבלתו נדרס על ידי וספה"; במסמך קבלת התובע למחלקת מיון טראומה בבית החולים צוין "נדרס ע"י אופנוע", ודיווח דומה מופיע במסמכים רפואיים נוספים. זאת ועוד, במסמך הפניה של קופת החולים של התובע, מיום 25.12.06, צויין - "לדבריו היה מעורב בתאונת דרכים – נדרס עי רכב – לא ידוע לו על הרכב", ותיאור זה גם צוין במסמכים רפואיים מאוחרים יותר (נ/5). הנה-כי-כן, הגרסה שנרשמה מפי התובע מיד לאחר הפגיעה, הינה שונה מהותית מגרסתו בתביעה, לפיה הוא נדרס ע"י אופנוע או ווספה, ובהמשך שונתה הגרסה לפגיעה על-ידי רכב לא ידוע.

12.התובע טען כי המידע בדבר פגיעה על-ידי אופנוע נמסר לרופאים על-ידי הנתבע, אשר הביאו לבית החולים, ואשר ביקש להסתיר את העובדה כי הוא אשר פגע בו. לטענת התובע, הוא היה מחוסר הכרה באותה עת ולא יכול היה למסור מידע זה. טענה זו אינני רואה לקבל. הרישום במסמכים הרפואיים מצביע על דברים שנמסרו מפי התובע ("לדבריו..."; "לדברי החולה..."), וחזקה כי הרישום מבטא את אופן מסירת המידע בפועל, כל עוד לא הוכיח התובע אחרת. הטענה כי התובע היה מחוסר הכרה בחדר המיון איננה נתמכת ברשומה הרפואית ואיננה עולה ממנה. זאת ועוד, על-פי מסמכי קופת החולים ממועדים מאוחרים לשחרורו של התובע מבית החולים, התובע דיווח על פגיעת רכב שאיננו ידוע לו, בשונה מגרסתו דהיום כי ידע גם ידע מי פגע בו. הסברו של התובע לעניין זה בחקירתו הנגדית, לפיו כוונתו היתה שלא ידוע לו מספר הרישוי של הרכב הפוגע, איננו סביר בעיני, בהינתן שמדובר במידע הנמסר לרופא ולא לרשות חוקרת, ואינני רואה לתת בו אמון.

13.גם בעדותו של העד יאסין נפלו סתירות ממשיות ולא ניתן לקבלה כבסיס מהימן לטענה בדבר אופן פגיעתו של התובע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ