אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ח'ורי נ' מדינת ישראל ואח'

ח'ורי נ' מדינת ישראל ואח'

תאריך פרסום : 10/06/2012 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי נצרת
9043-03-12
06/06/2012
בפני השופט:
אברהם אברהם

- נגד -
התובע:
מועין ח'ורי
הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. זיאד אלעומרי להשקעות בע"מ

פסק-דין

פסק דין

המחלוקת בתמצית

1.המשיב 1 ("המינהל") הינו בעליהם של מגרשים המצויים בחלקה 4 במגרש 16539 שבנצרת. העותר אוחז בשלושה מגרשים באותה חלקה.

2.בחודש אוקטובר 2009 פירסם המינהל מכרז להקמת בית מלון במגרשים שבחלקה, שטחם הכולל 6980 מ"ר. המשיבה 2 ( "המשיבה") היתה היחידה שהגישה הצעה במכרז וזכתה בו, בהחלטה של המינהל מיום 10.3.2010.

3.מאז הזכיה במכרז החל העותר נאבק כנגד הקמת בית המלון, כאשר עד כה התמקד מאבקו בתחום התכנוני, ובמסגרת זו התנהלו ומתנהלים הליכים הנוגעים לבקשות למתן היתר בניה שהגישה המשיבה, הליכים המתקיימים אצל גופי התכנון כמו גם בבית משפט זה, כבית משפט לעניינים מינהליים.

4.לפי הנטען בעתירה, בתחילת חודש פברואר ש"ז נפלו לידי העותר מסמכים הנוגעים למכרז, שעיון בהם הוליכו לכדי מסקנה, כי נפלו בהליכי המכרז פגמים. מכאן באה עתירתו (שהוגשה ביום 6.3.2012), ובה הוא עותר לביטול זכייתה של המשיבה במכרז, על כל המשתמע מכך, כגון ביטול על חוזה חכירה, שבינתיים נחתם בין המינהל והמשיבה.

העתירה והתשובה לה

5.בעתירתו מונה העותר פגמים אחדים שנפלו במכרז:

הוא טוען, כי לפי תנאי המכרז, הופקדה שומה ביחס לשווי המגרשים מושא המכרז. לטענתו – לפי תנאי המכרז, הצעה צריכה היתה לעמוד על סכום, שלא יפול מ-50% מן השומה. השומה עמדה על סך 3,740,000 ₪, בעוד שהצעתה של המשיבה עמדה על סך של 1,300,000 ₪, סכום הנופל ממחצית השווי ששם השמאי. מכאן שהיה על ועדת המכרזים של המינהל לפסול את ההצעה, כך העותר.

6.לבד מן הפגם הפורמלי שנפל בהצעה מלין העותר על כך, שהמינהל מסר למשיבה את הקרקע בנזיד עדשים לפי לשונו, שהרי הוא החכיר אותה למשיבה תמורת סכום הנופל באופן משמעותי משוויה, והרי לך בזבוז משווע של כספי ציבור.

7.ועוד טוען העותר, כי להצעתה צירפה המשיבה ערבות בנקאית בסך של 480,000 ₪, אף שלפי תנאי המכרז היה עליה לצרף ערבות בשיעור של 10% מסכום ההצעה בלבד. מכך מבקש העותר ללמוד שתי מסקנות:

ראשית – אם סכום הערבות עמד על סך 480,000 ₪, פשיטא שהצעת המשיבה היתה, ערב הגשתה למינהל, בסך של 4.8 מיליוני ₪. מכאן תמיהתו מדוע שונתה (לפי ההשערה) ההצעה, והופחתה מסך של 4.8 מיליוני ₪, לכדי 1.3 מיליוני ₪. בכך מבקש העותר להצביע על חשד להתנהלות בלתי כשרה של מי מהמעורבים.

שנית טוען העותר, כי הפקדת ערבות בסכום השונה מזה שנדרש במכרז, גם אם גבוה מן הצריך, פוגע בעקרון השוויון הנוהג בדיני המכרזים, ולכן הינה פגומה, ומכאן הפגם שבהצעת המשיבה, אותה צריך היה לפסול.

8.בתשובותיהם מבקשים המשיבים להדוף את העתירה, בין על הסף ובין לגופה.

אשר לטענות הסף טוענים המשיבים, כי לעותר אין מעמד, כיוון שלא הגיש הצעה למכרז ולא היתה לו כל כוונה לעשות כן, אין לו כל אינטרס בקרקע מושא המכרז, ואין הוא בבחינת עותר ציבורי.

על כך משיב העותר, כי הוא עומד בתנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה, שהרחיבה מאוד את זכות העמידה, ואיפשרה פניה לבית המשפט בכל מקום בו היתה פגיעה קשה בשלטון החוק ובעניין ציבורי בעל חשיבות, והמקרה שלפנינו נופל בגדרם של אלה, כך העותר, הן בשל הפגיעה בעקרונות דיני המכרזים והן בשל בזבוז כספי ציבור, משום מכירת הזכויות בקרקע במחיר נמוך באופן משמעותי משווייה.

9.המשיבים מוסיפים עוד וטוענים, כי העתירה לוקה בשיהוי רב, שכן הוגשה למעלה משנתיים ימים לאחר הזכיה במכרז, זכיה עליה ידע העותר, על כך אין חולק, וגם משום כך יש לסלקה על הסף. לכך הם מוסיפים, כי מאז הזכיה נעשו פעולות רבות בידי המשיבים, נחתם חוזה חכירה ביניהם, הוגשו תכניות לגופי התכנון, והוצאו הוצאות בסכומי עתק על מנת לקדם את הפרויקט. מכאן שאת המעשה יש לראות, לשיטתם, כמעשה עשוי.

על טענה זו משיב העותר, כי לא ידע אודות הפגמים שבמכרז כי אם בחודש פברואר שנה זו, וסמוך לאחר שנודעו לו הפגמים הגיש את עתירתו. ואשר לטענה בדבר מעשה עשוי משיב העותר, כי טרם הוחל בכל פעולת בניה בקרקע, ולכן אין כל קושי להשיב את הגלגל לאחור.

10. המשיבים מוסיפים וטוענים, כי העותר בא לבית המשפט כשידיו אינן נקיות. כל רצונו הוא למנוע את קידום הפרויקט, ולשם כך הוא מנהל מאבק חסר פשרות במסגרת דיני התכנון והבניה מאז הזכיה לפני כשנתיים ועד הלום, ועתה הוא הוסיף חזית חדשה, על מנת לנגח את המשיבים. לא האינטרס הציבורי שבשמירה על העקרונות שביסוד דיני המכרז או בזבוז כספי ציבור הם שמניעים אותו. נוסף על כל אלה, הוא פלש לפני שנים לקרקע המריבה ובנה בה קיר בלא שקיבל על הבניה היתר כדין. משום כל אלה יש לראותו כמי שבא לבית המשפט כשידיו אינן נקיות.

על כך משיב העותר, כי הוא חרד לתקינות המינהל ולכספי הציבור, כמו גם לעקרונות העומדים בבסיס דיני המכרזים, ולכן באה פנייתו לבית המשפט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ