אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ח'דור נ' שיפר ואח'

ח'דור נ' שיפר ואח'

תאריך פרסום : 20/09/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
21488-06,20309-07
20/09/2010
בפני השופט:
דניאל פיש

- נגד -
התובע:
אחמד ח'דור
הנתבע:
1. מתיתיהו שיפר
2. עזבון המנוח קפלן איתן ז"ל
3. עמידר
4. החברה הלאומית לשיכון בי
5. מתיתיהו שיפר

פסק-דין

פסק דין מתוקן

רקע

1.        בפני שתי תביעות שהדיון בהן אוחד. בת.א. 21488/06 הגיש התובע, חדור אחמד, תביעה לפסק דין הצהרתי נגד שלושה: שיפר מתתיהו, עזבון המנוח איתן קפלן ועמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ. בתביעתו ביקש התובע להכיר בזכותו הנטענת ליהנות ממחצית זכויות הדיירות המוגנת בנכס שנמצא בשד' בן גוריון 32 בחיפה הידוע כחלקה 30 בגוש 10829 (להלן- הנכס) ושהזכויות בה נרשמו על שמם של הנתבעים 1 ו-2.

בת.א. 20309/07 הגיש מתתיהו שיפר תביעה נגד חדור שירותי רכב בע"מ, חדור אחמד וחדור מוראד לסילוק יד ודמי שימוש ראויים בנוגע לנכס.

 הראיות

 2.        בתצהירו תיאר אחמד חדור שהוא עבד כמכונאי שכיר אצל איתן קפלן המנוח שעזבונו הינו נתבעת 2 בת.א. 21488/06, מאז שנת 1962. נטען שקפלן המנוח הקים חברה בשם איתן קפלן – רכב וקטנועים בע"מ ששמה שונה ביום 23.11.95 לשם "מוסך איתן קפלן בע"מ" (להלן- החברה). נטען שהמנוח היה בחברה בעל השליטה הבלעדית והחזיק ב- 99% מהמניות הרגילות. נטען שאשתו המנוחה היתה היורשת היחידה של קפלן המנוח, ושלא נולדו לו ילדים. נטען כי מאז שנת 1983 ומשך שנתיים הפציר קפלן המנוח בחדור להצטרף אליו כשותף שווה זכויות בעסק ובמוסך אולם לתובע לא היתה אפשרות כספית לעשות זאת. ב- 1985 פנה אליו המנוח שוב והציע לו להצטרף אליו כשותף מלא זכויות על ידי השקעה של 30,000 דולר. נטען שהמנוח הציע לו לפטר אותו כשכיר וכך יוכל למשוך פיצויים שהצטברו לטובתו בסך 15,000 דולר כאשר היתרה תשולם בפריסה של שנתיים. התובע הסכים להצעה. נטען שלא נחתמו מסמכים בכתב בשל יחסי האמון ששררו בין הצדדים, אולם המנוח הודיע שנתן הנחיות לעורך דינו להכין מסמכים מתאימים מאוחר יותר. נטען שבסוף שנת 1985, כ-9 חודשים לאחר ההסכמה, חתמו הצדדים על מסמכים שונים. התובע טען שלא קיבל כל מסמך לידיו.

 3.        ב-1990 נפטר קפלן ואלמנתו ז"ל קיבלה את זכויותיו כיורשת יחידה. האלמנה מינתה את אחיו החורג, הנתבע 1, כנציג מטעמה בעסק ולאחר מכן העבירה לו את מניותיה. נטען שהנתבע 1 לא הבין בעסקי המוסך ולא היה לו כל ניסיון בתחום (כאשר הוא בכלל נהג קטר ברכבת ישראל).

 4.        נטען שהסכום ששולם היווה, בין היתר, תשלום עבור מחצית מזכויות הדיירות המוגנת בנכס. התובע טען שהמוסך, בעת הצטרפותו כשותף, היה מורכב מתא טיפול אחד בשטח החצר וכי מאז הצטרפותו התשלומים השוטפים, לרבות שכר הדירה לנתבעת 3 שולמו מקופת העסק. נטען כי במשך התקופה נרכשו שטחים נוספים בחלקה באמצעות קפלן המנוח, עבור העסק המשותף כדי להרחיבו ובשנת 1989 הם זכו לאישור כמוסך מורשה של רכבי מיצובישי וביצעו התאמות ושינויים במשרדים, חדרי ההמתנה והשירותים לפי דרישת החברה האמורה.

 5.        התובע טען שהוא תיפקד כמכונאי האחראי על הניהול המקצועי של העבודה וקפלן המנוח היה אחראי על הניהול האדמיניסטרטיבי וטיפל בכל הקשור לרשויות, לחברת עמידר, רואה חשבון, עורכי דין, וכיוצ"ב. נטען שחלוקת התפקידים האמורה נמשכה גם עם הנתבע 1. התובע טען כי לאורך 20 שנה נמשך המצב האמור כאשר כל הוצאות החזקת הנכס, תיקונו, שיפוצים והשקעות מומנו מהקופה המשותפת בחלקים שווים, לרבות רכישת זכויות בחלקים נוספים בנכס שנעשו משך הזמן. הוא טען כי ב- 2006 בעקבות הסתבכות כלכלית של החברה הוא הופתע לגלות שהנתבעים טוענים שאין לו זכויות בנכס.

 6.        בתצהירו טען מתתיהו שיפר כי כל מטרת ההליך (בת.א. 21488/06) הינה ללחוץ על הנתבעים וכי התובע הינו חסר זכויות. הוא טען כי על המקרקעין קיים מבנה אבן אשר מושכר כולו, למעט חדר אחד בקומה ב', בתנאים מוגנים לאחר שבסוף שנת 1986 ושנת 1987 הוא רכש יחד עם אחיו המנוח, את הקומות א' ו-ב' במבנה מאת הדיירים הקודמים ולאחר שקיבל את זכויות אחיו לאחר פטירתו בהסכמת עמידר (חוזי השכירות המוגנים צורפו כנספחים נ/2 - 18 ו-נ/2 - 19 לתצהיר. כמו כן צורף חוזה רכישה של המושכר בקומה ב' מאת בשושה אסתר ומלכה, נספח נ/2 – 20. צורפו בנוסף אישורים מעמידר ומהבנק בנוגע לעסקה). נטען שבנוסף קיימים בחצרות המקרקעין מחסנים, מבנה טמפלרי וסככה כאשר כל המחסנים והמבנה הטמפלרי הוחזקו על ידי הנתבעים בתנאים של דיירות מוגנת שנים לפני שהתובע החל לעבוד כשכיר בחברה ועוד משנת 1956 ו- 1962 כאשר הסככה מוחזקת בתנאים לא מוגנים. צורפו העתקים מחוזי השכירות המוגנים משנת 1959 ו-1962 כנספחים נ/2 – 27 ונ/2 -28 (צורף תשריט לתצהיר). בנוסף, צויין כי במקרקעין קיימת כאמור חצר בשטח של 271 מ"ר ובה סככה ששימשה לחניה ולתיקון רכבי החברה שמוחזקת בידי הנתבע בשכירות בלתי מוגנת החל משנת 1985 (העתק מחוזה השכירות צורף כנ/2 – 29). צויין שבאף אחד מן החוזים לא נכלל שמו של התובע כדייר מוגן או כצד. נטען שאין הסכמה מהבעלים, עמידר, לכך שהתובע יהיה דייר מוגן. כמו כן, נטען שהתובע לא שילם כל דמי מפתח וחסרים המסמכים האחרים הדרושים לקיום דיירות מוגנת.

 7.        נטען כי ב- 1966 הקימו הנתבעים, ובפרט קפלן המנוח, חברה בשם איתן קפלן רכב וקטנועים בע"מ ששמה שונה לאחר מכן למוסך איתן קפלן בע"מ על מנת שהעסק המנוהל על ידי המנוח יתנהל כחברה בע"מ. התובע עבד בחברה עד לשנת 1985, אז הצטרף כשותף על ידי רכישת מניות יסוד. לעניין זה צורפו הסכמי הצטרפות נ/2 – 32 ו- נ/2-33. נטען ששני ההסכמים מייצגים את ההסכמה אליה הגיעו השותפים, שהם נערכו על ידי עו"ד נועם פלד ונחתמו כדין. נטען שההסכמים נערכו לבקשת התובע ורצון המנוח לעגן את ההסכמות ביניהם בכתב ולהפריד בין החברה לבין זכויות המנוח במושכרים. נטען שהתובע היה שותף מלא בחברה ושכל המחאה שנמשכה מחשבון החברה נמשכה באישורו ובחתימתו וכי הוא מעולם לא טען לזכויות במושכרים או במקרקעין עד למועד בו ביקש הנתבע 1 לפרק את החברה. נטען שהחברה, או התובע מעולם לא שילמו דמי מפתח או סכום כלשהו בגין רכישת זכויות כלשהן במושכרים. נטען שעוד לפני שהחברה פורקה היא הפסיקה לשלם את דמי השימוש הנדרשים לעמידר.

 8.        ניתן תצהיר נוסף על ידי אסתר צ'יבוטורו, רכזת נכסים בעמידר, שהעידה בנוגע לתיק הנכס ותצהירה הבהיר שאין לתובע כל זכויות בנכס. עמידר טענה כי אין לה יחסים כלשהם עם התובע וטענה גם כי לא קיימת כל קנוניה בינה לבין הנתבעים שנועדה לנשל את התובע מזכויות כלשהן.

 9.        התובע חדור אישר את העובדה שחתם על הסכם נ/2-32 ועל נ/2-33 במהלך עדותו (עמ' 10 ש' 13 – 32). חדור לא היה מסוגל במהלך חקירתו לשפוך אור נוסף על המסמכים האמורים (עמ' 11). גם מתתיהו נחקר בקשר להסכמים האמורים (עמ' 25 ש' 24; עמ' 26 בהמשך). גם הוא לא הצליח לשפוך אור חדש בנוגע להסכמים.

 סיכומי התובע בת.א. 20309/07 (והנתבעים ב- 21488/06)

 10.       התובע טען למעמד של שוכר מוגן בחלק מהנכס ושוכר חופשי בחלק אחר ממנו. נטען שהתובע הינו היורש של השוכר המקורי, איתן קפלן ז"ל וכי לאחר פטירת קפלן הועברו כל זכויות השכירות שהיו נתונות לו מכוח ההסכמים שצורפו כנספח א' לכתב התביעה לידי התובע. נטען שבמשך השנים פעל בנכס מוסך, שהופעל במסגרת חברה, מוסך איתן קפלן בע"מ, בפירוק, וכי לאחר שנות פעילות רבות הכניס המנוח את הנתבע 2 כשותף פעיל בחברה האמורה. נטען כי בהסכם השותפות בין השניים (נספח ג' לתובענה; נ/2-32) סוייגה במפורש אפשרות של טענה אפשרית של הנתבע 2 לזכויות בנכס המקרקעין כאמור להלן:

"אחמד מאשר כי ידוע לו שהמבנה והחצר בשד' בן גוריון 32, חיפה (להלן: הנכס) בו מנהלת החברה את פעילותה מוחזק ותפוס על ידי מר איתן קפלן שהוא דייר מוגן על פי חוק הגנת הדייר אשר שילם דמי מפתח לבעלי המבנה חברת עמידר בע"מ. לאור זאת ידוע לצדדים כי אין ולא היו לחברה כל זכויות מכל סוג שהוא בנכס."

 11.       נטען כי בעקבות הרעה ניכרת במצב החברה עם השנים הפכה היא לחדלת פרעון והתובע פנה בעקבות כך לנתבע 2 בהצעה כי יקנה את חלקו טרם תחילת ההליכים לפירוק החברה. הנתבע 2 דחה את הצעת התובע, ופנה בתביעה בת.א. 21488/06. נטען כי לאחר הליכים ממושכים ניתן צו פירוק לחברה. נטען כי יום לאחר מתן צו הפירוק ביום 2.11.07 גילה התובע כי הנתבע 2 והנתבע 3 פלשו לנכס ללא כל זכות ובלי הסכם שכירות מול הנתבעת הפורמלית. בעקבות הליכים משפטיים במסגרת הסעדים הזמניים, סילקו הנתבעים ידם מן הנכס באמצע ספטמבר 2009, 10.5 חודשים לאחר שנתפס על ידם. נטען כי אין שאלה של ממש שאיתן קפלן ז"ל בלבד היה בעל הזכויות בנכס. נטען כי עלה מן העדויות בצורה ברורה שהנתבע 2 מעולם לא כרת הסכם עם עמידר, כי כל החוזים האישיים נערכו מול אחיו המנוח של התובע והועברו כדין לשמו של התובע וכי לנתבעים לא היתה כל זכות להחזיק במקרקעין. כן התבקש, למען הסדר, סילוק ידו של הנתבע במסגרת פסק הדין. נטען שהנושא היחיד שיש לפסוק בו הינו דמי שימוש ראויים. נטען שהוגשה חוות דעת מומחה על ידי התובע והנתבעים לעומת זאת לא הביאו חוות דעת כאמור ועל כן יש מקום לקבל את חוות הדעת שהוגשה מטעם התובע על פיה מגיעים כ- 17,700 ₪ לחודש כדמי שימוש ראויים עבור תקופת ההחזקה ובסך הכל 185,850 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הפלישה ועד ליום התשלום המלא.

 סיכומי התובע בת.א. 21488/06

 12.       הועלתה טענה שיש לעכב את ההליכים עד להכרעה סופית בתביעה שהגישה עמידר נגד הצדדים האחרים. למען הסדר יצויין כי לא היה מקום להעלות את הטענה במסגרת הסיכומים והיא נדחית.

 13.       נטען עוד שיש לדחות את תביעת שיפר בת.א. 20309/07 היות ולא הוגשו תצהירי עדות ראשית ולא הובאו ראיות להוכחת טענותיו. נטען ששיפר לא הגיש בתביעתו חוות דעת מומחה לעניין דמי שימוש ראויים וכי חוות הדעת הוגשה לראשונה בסוף דיון ההוכחות ולא הוגשה כדין בהתאם להוראות תקסד"א בעניין הגשת חוות דעת מומחה. עוד נטען כי לא התאפשר לבא כוח התובע לחקור את המומחה בחקירה נגדית. נטען עוד שיש לדחות את התביעה כנגד הנתבע 3, מורד חדור, כיוון שלא הוכחה עילת תביעה נגדו. התובע הזכיר שביקש פיצול סעדים בין הסעד ההצהרתי לסעד הכספי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ