אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חשש אימוץ ושלילתו – אי ־ נאמנות סבתא לפסול את צאצאיה, חזקת כשרות ובחינת הפרשנויות האפשריות לאיחור בהנפקת תעודת לידה

חשש אימוץ ושלילתו – אי ־ נאמנות סבתא לפסול את צאצאיה, חזקת כשרות ובחינת הפרשנויות האפשריות לאיחור בהנפקת תעודת לידה

תאריך פרסום : 24/03/2019 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני אזורי ירושלים
1206608-1
11/02/2019
בפני הדיין:
הרב חיים ו' וידאל

- נגד -
המבקשת:
פלונית
המשיב:
אגף בירור יהדות – הנהלת בתי הדין הרבניים
פסק דין

 

רקע

בתאריך כ"ח בשבט תשע"ט (3.2.2019) התקיים דיון במעמד המבקשת, אימה וסבתה (אם אימה). בית הדין שמע את המבקשת וקרובותיה ולאחר עיון בהמלצות חוקר היהדות הרב אריאל לוין הוציא החלטה המאשרת את יהדותה.

ככל הנראה פנתה המבקשת כשבידה אישור היהדות לרשם הנישואין הרב נפתלי שרייבר, אשר יצר קשר עם הרב לוין וציין בפניו את העובדה כי תעודת הלידה של הסבתא הוצאה כארבע שנים אחר לידתה (הסבתא נולדה בשנת 1947 ואילו תעודת הלידה הונפקה רק בשנת 1951) – עובדה המצריכה בירור – שמא הסבתא אומצה בידי הוריה וממילא יהדותה מוטלת בספק.

הרב לוין יזם שיחת טלפון עם הסבתא שסוכמה בהמלצתו מתאריך כ"ט בשבט תשע"ט (4.2.2019) בזו הלשון:

בתעודת לידה של סבתה של המבקשת יש הפרש ארבע שנים בין תאריך הלידה לתאריך קבלת התעודה.

בגלל שלסבתא היה אח גדול ממנה, לא חשבתי על האימוץ.

היום התקשר רשם הנישואין למשרד [...] והחלטתי לבדוק עוד פעם. התקשרתי לסבתא, דיברתי עימה, שאלתי אותה אם אימה – הסבתא רבה אימצה אותה, והיא ענתה שלא דיברו על זה במשפחה וכשרצו לדבר על זה במשפחה דברו על זה באידיש. שאלתי אם היא מכירה את ההורים הביולוגיים שלה, והשיבה בשלילה. על אף שלא הייתה הודאה מפורשת לעניין האימוץ, מכל מקום מתוך השיחה הבנתי שהיא מאומצת.

לסיכום ביניים: המבקשת כנראה נוכרייה.

לאור הנתונים הנ"ל, ולאחר קבלת חוות דעת נוספת מהרב אלכסנדר דן שעיין בנתוני התיק, בית הדין קבע דיון לתאריך ב' באדר א' תשע"ט (7.2.2019) שבו נכחו המבקשת, אימה, הסבתא וכן בת נוספת של הסבתא (שכבר נישאה בארץ ברבנות לפני כחמש־עשרה שנה).

לבקשת בית הדין טרם הדיון הגיע מידע נוסף משורשים, בידי הרב אברהם פלקס, כי נמצא רישום מקורי ללידת הסבתא לאימה היהודייה בשנת 1947 (יהדותה של אימה של סבתא נחקרה אף היא ע"י הרב לוין ונמצא שהיא בת להורים יהודים כלהלן).

בדיון נשאלה הסבתא אם הוריה נישאו לפני או אחרי לידתה. היא לא ידעה להשיב לשאלה, מלבד שהיא זוכרת שבהיותה כבת שנתיים נפרדו הוריה והיא גילתה את אביה מאוחר יותר – בהיותה בת תשע־עשרה.

עובדה זו עשויה להסביר את האיחור בהנפקת תעודת הלידה של הסבתא, וזאת משום שככל הנראה הוריה לא נישאו, היחסים בין ההורים לא היו ברורים, ורק בהיותה כבת ארבע לאחר הכרת אבהות, נוסף הרישום של אביה לתעודת הלידה שלה.

בית הדין שקל להזמין משורשים תעודת נישואין של הורי הסבתא כדי לברר את סיבת איחור הנפקת תעודת הלידה, שכן אם יתברר שהוריה נישאו לפני לידתה, חזרה הריעותא בהנפקת תעודת הלידה המאוחרת. אך בשיחת טלפון עם הרב פלקס הובהר שאין תועלת לבקש תעודת נישואין של הורי הסבתא כיוון שאילו נישאו הוריה לפני לידתה, בוודאי היה האב נזכר ברישום הלידה המקורי שלה (כי אין כל סיבה שבת שנולדה להורים נשואים לא תירשם על שם שניהם). נמצא שהורי הסבתא לא נישאו לפני לידתה וממילא ירדה הריעותא לאיחור בהנפקת תעודת הלידה. לתיאור המציאות שמובילה למסקנה זו הסכימו הרב לוין וחוקר הנוסף הרב אלכנסדר דן.

בדיון הבהירה הסבתא שהיא לא מאומצת, ולשאלת בית הדין מדוע אמרה בשיחת הטלפון עם הרב לוין שאינה יודעת מי ההורים הביולוגיים שלה, השיבה שלא הבינה את השאלה שהופנתה אליה בצורה ישירה כל כך, הייתה מאוד מרוגשת עקב עליית לחץ דם ולא חשבה בשעתו על שהוציאה מפיה.

לשאלת בית הדין, ענו הסבתא ובנותיה שמלבד השיחה עם הרב לוין, מעולם לא עלה לדיון בקרב המשפחה השאלה אם הסבתא הייתה מאומצת. לשאלת בית הדין שהופנתה לשתי הבנות של הסבתא, השיבו שתיהן כנ"ל ושהן מוכנות ללכת לבדיקת פוליגרף, ולאחר התראת בית הדין שהן עלולות לשאת בהוצאות כבדות אם יימצא שהן שיקרו בהצהרתן (לעניין השאלה אם הן ידעו שהסבתא מאומצת), השיבו שהן מוכנות גם לזה.

דיון והכרעה

הנה לפי הבירור של חוקר היהדות, ברור כי הוריה של הסבתא הוחזקו יהודים. נמצא כי לפחות עבור דור זה, יש למשפחה חזקת יהדות ברורה. אם נקבל את גרסתה הראשונה של הסבתא, שיוצא מתוך דבריה שהיא אומצה בידי הוריה, הרי בזה היא פוסלת עצמה. אולם כיוון שיש לה בנות וגם נכדה (שהיא המבקשת) אין היא נאמנת לפסול – לא את בתה, ובוודאי לא את נכדתה, כלהלן.

אף לגבי אב, שהאמינתו התורה לפסול את בנו מדין 'יכיר', איתנהו ביבמות (מז ע"א) שתי לשונות, ללישנא קמא כאשר אומר על עצמו שהוא גוי ("נתגיירתי ביני לבין עצמי") הרי הוא שם את עצמו כגוי, ואין לגוי נאמנות להעיד על בנו, וללישנא בתרא לעולם נאמן הוא לפסול את בנו אפילו הוא גוי כי דין הנאמנות מדין 'יכיר' על הכרת אבהות אינו כפוף לגדרי דין עדות, ולכן אפילו גוי נאמן, ומה שאינו נאמן הוא דווקא אם נולד לבנו בן (דור שלישי). וכתבו התוספות שם שכיוון שמה שהתורה האמינה הוא רק על בנו ולא על בן בנו, לכן במקרה כזה אפילו על בנו אינו נאמן, והטעם: משום שאין סברה לומר שבנו יפסל ובן בנו לא יפסל [ועיין שם בראשונים מה הפסול בבנו של גוי, שהרי היהדות נקבעת על פי האם]. ובטעם הדין מדוע לא נאמר 'פלגינן נאמנות' לפסול את בנו ולא את בן בנו כתב בקובץ הערות (יבמות סימן כא אות טו) וכן בקובץ שיעורים (בבא בתרא אות תיח) שיש לחלק בין פסול ה'נמשך בתולדה' שבו אי אפשר לקבוע שהבן פסול ואילו בן הבן כשר, מה שאין כן בפסול שאינו תלוי בתולדה, כגון האומר על בנו שהוא בן גרושה, שנאמן הוא לגבי בנו בלבד, ואינו נאמן על אימו שנבעלה לפסול לה, והיינו טעמא כי פסול זה אינו בתולדה אלא תלוי במעשה, וכלפי זה בלבד אפשר לנקוט 'פלגינן נאמנות'.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ