אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חפיפת עונשי מאסר בפועל ועבודות שירות אפשרית רק מבחינת תקופת המאסר

חפיפת עונשי מאסר בפועל ועבודות שירות אפשרית רק מבחינת תקופת המאסר

תאריך פרסום : 17/05/2007 | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון
5074-06
15/05/2007
בפני השופט:
1. המשנה לנשיאה א' ריבלין
2. ס' ג'ובראן
3. י' אלון


- נגד -
התובע:
אושרי צימר
עו"ד ד"ר אביטל מולד
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אוהד גורדון
פסק-דין

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

1.        המבקש הועמד לדין בשתי פרשות שונות. בפרשה אחת גזר עליו בית משפט השלום (כבוד השופטת א' שטמר, גזר-הדין מיום 24.2.2005) עונשים כדלקמן: מאסר לתקופה של 4 חודשים, מאסר על-תנאי לתקופה של 6 חודשים, קנס ופיצוי למתלוננות. בא-כוח המערער ביקש מבית המשפט כי עונש המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות. בית המשפט דחה בקשה זו בציינו: "לאור האמור בגזר הדין, לאור האמור בדבר אי הפנמת העבירות, אני סבורה שאין לאפשר ריצוי העונש בעבירות שירות". בפרשה שנייה גזר בית משפט השלום (כבוד השופט י' לוי, גזר-הדין מיום 23.1.2006), על המבקש, עונשים כדלקמן: מאסר לתקופה של 6 חודשים, מאסר על-תנאי לתקופה של 8 חודשים, קנס ופיצוי. בית המשפט הפעיל גם את עונש המאסר המותנה שהוטל בפרשה הקודמת, אך הטעים כי עונש זה ירוצה באופן חופף לעונש המאסר שהוטל בפרשה השנייה, והכל - בדרך של עבודות שירות.

2.        המבקש הגיש ערעור על גזר-הדין בפרשה הראשונה. הוא טען כי יש לאפשר לו לרצות את עונש המאסר לתקופה של 4 חודשים, בדרך של עבודות שירות. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטים ד' ברלינר, ז' המר וי' שיצר) לא קיבל טענה זו. בית המשפט החרה החזיק אחרי בית המשפט בערכאה הראשונה, וקבע כי "נחוץ עונש ממשי ומוחשי שיבהיר למערער את החומרה שבמעשים אלו". עם זאת, התעוררה שאלה נוספת, זאת לאור האמור בהוראת סעיף 45(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), שזו לשונה: 

45. מאסר חופף

(ב) מי שנידון למאסר ולפני שנשא כל ענשו חזר ונידון למאסר, ובית המשפט שדן אותו באחרונה לא הורה שישא את ענשי המאסר, כולם או מקצתו, בזה אחר זה, לא ישא אלא עונש מאסר אחד והוא של התקופה הארוכה ביותר.

           בענייננו, עוכב ביצועו של עונש המאסר שהוטל בפרשה הראשונה, זאת עד להכרעה בערעור בבית המשפט המחוזי. על כן, כאשר הורשע המבקש ונידון שוב למאסר - הפעם מאסר בדרך של עבודות שירות - הוא טרם נשא בעונשו הראשון. לטענתו, כיוון שבית המשפט שדן בפרשה השנייה לא הורה שהעונשים ירוצו בזה אחר זה, הרי שמכוח סעיף 45(ב) הנ"ל, עליו לשאת רק בעונש מאסר אחד, לתקופה הארוכה ביותר, קרי: 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.

3.        עמדה זו לא נתקבלה על דעתו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט הבהיר כי בעת שנחקק הסעיף האמור (במסגרת חוק דיני עונשין (דרכי ענישה) [נוסח משולב], התש"ל-1970), המסגרת של ריצוי מאסר בעבודות שירות כלל לא היתה קיימת, וסעיף 45(ב), כנוסחו היום, אינו מתייחס למקרה שבו מדובר בשני עונשי מאסר שונים - אחד מאחורי סורג ובריח, שני בעבודות שירות. "במקרה כזה" - כך נפסק - "אין כל אפשרות לתת תוקף להוראת ס' 45(ב) (או (א)). אין אפשרות לחפוף מאסר בבית סוהר לעבודות שירות". בית המשפט התייחס גם לסעיף 51י לחוק העונשין - שאינו חל אמנם בענייננו - הקובע כי מקום בו הרשיע בית משפט עובד שירות בתקופת עבודתו בשל עבירה אחרת, וגזר עליו עונש מאסר:

תופסק עבודת השירות מיום מתן גזר הדין ועובד השירות ישא את יתרת עונשו בבית הסוהר מהיום האמור או מיום אחר שקבע בית המשפט; עובד השירות ישא את תקופות המאסר בזו אחר זו, זולת אם בית המשפט, שהרשיעו בשל העבירה האחרת, ציווה ששתי התקופות, כולן או מקצתן יהיו חופפות;

           בית המשפט המחוזי בא אם כן לכלל מסקנה כי בנסיבות כגון אלה שבפנינו, על המבקש לרצות את תקופות המאסר בנפרד, כאשר לעניין סדר הנשיאה בעונשים, התייחס בית המשפט, על דרך ההיקש, לסעיף 46 לחוק העונשין, הקובע: "... תחילה את התקופה הקצרה יותר, להוציא המאסר שכבר התחיל לשאת בשעה שנידון למאסר נוסף". בענייננו, החל כבר המבקש לשאת בעונש המאסר בעבודות שירות, ולכן, כך נקבע, עם סיום ריצוי עונש זה, יירצה הוא את העונש של המאסר בבית האסורים.

4.        בקשת רשות הערעור מופנית כנגד הכרעתו זו של בית המשפט המחוזי. המבקש יוצא כנגד האופן שבו פירש בית המשפט המחוזי את הוראת סעיף 45(ב) לחוק העונשין, וכן הוא טוען כי לאור נסיבותיו האישיות החריגות, יש להקל בעונשו כך שעונש המאסר בפועל יומר בעונש שירוצה בעבודות שירות. גם המדינה, בתשובתה, אינה עומדת מאחורי פסיקתו של בית המשפט המחוזי בכל הנוגע לסעיף 45(ב). לדעתה, התוצאה המתבקשת במקרה זה היא שהמבקש יירצה עונש מאסר כולל של 6 חודשים, מתוכם, 4 חודשים ירוצו מאחורי סורג ובריח, והיתר - חודשיים - ירוצו בעבודות שירות.

           יצוין, כי בית משפט זה הורה, ביום 10.7.2006, על עיכוב ביצוע עונשו של המבקש.

           החלטנו ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור.

5.        סעיף 45(ב) לחוק העונשין קובע ברירת-מחדל, שלפיה אדם שנידון פעמיים לעונשי מאסר, יישא בעונש מאסר אחד לתקופה הארוכה ביותר. העונש הארוך "בולע" את העונש הקצר והכל - בהיעדר קביעה אחרת של בית המשפט שדן אותו באחרונה. בסעיף זה - כך נפסק - "רצה המחוקק לאפשר לו [למי שנדון פעמיים - א"ר] בדרך כלל לכפר על עוונותיו על-ידי ריצוי עונש אחד ויחיד, היינו על העבירה הכבדה ביותר..." (ע"פ 237/80 מדינת ישראל נ' קורטאם, פ"ד לד(4) 576, 577 (1980)).

           שלוש דרכים הוצעו בענייננו לפירושו של הסעיף. אחת, של המערער, הטוען כי עונש מאסר בעבודות שירות כמוהו ככל עונש מאסר, וכי לפיכך, על המערער לשאת בעונש הארוך ביותר, קרי בענייננו - עונש מאסר לתקופה של 6 חודשים, שירוצה בעבודות שירות. פרשנות שנייה, של המשיבה, גורסת כי מאסר בעבודות שירות הינו אמנם מאסר לצורך סעיף 45(ב), אולם סעיף זה האחרון אין עניינו אופן ריצוי המאסר (מאחורי סורג ובריח או בעבודות שירות) אלא אך ורק משך המאסר. לכן, על המערער לשאת בעונש מאסר לפי התקופה הארוכה ביותר, כאשר אופן הריצוי אינו מושפע מן הסעיף ולכן 4 חודשים ירוצו מאחורי סורג ובריח והיתר, בדרך של עבודות שירות. פרשנות שלישית, של בית המשפט המחוזי, מוציאה את עונש המאסר בעבודות שירות מגדרי סעיף 45(ב), וקובעת כי במקרה כגון זה שבפנינו ירוצו העונשים במצטבר.

           פרשנותה של המדינה מקובלת עלינו.

6.        הפסיקה קבעה כי עונש מאסר המרוצה בדרך של עבודות שירות - עונש מאסר הוא. "עבודת שירות אינה סוג נוסף של עונש אלא צורה של נשיאת העונש" (רע"פ 42/89 מדינת ישראל נ' ועקנין, פ"ד מג(1) 511, 514 (1989)). ניתנת האמת להיאמר, בפועל ישנו הבדל משמעותי ביותר בין דרכי ריצויו של עונש המאסר - בבית האסורים או בעבודות שירות. "המשמעות הטבעית והרגילה של המילה 'אסיר' היא אדם היושב בבית-הכלא ומרצה בו את מאסרו" (רע"פ 7589/97 רחמים נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(2) 651 (1998)). בהקשר הנדון, ההבחנה בין "סוג" העונש לבין "דרכי ריצויו" היא מטושטשת, סמנטית-משהו, ולו מן הטעם שההבדלים בין דרכי הריצוי הם כה משמעותיים עד שלמצער מתקרבים אנו ליצירת שני סוגים שונים של עונש.  

           עם זאת, כאמור, עבודות השירות נתפסות כדרך לריצוי עונש מאסר, ולכן, קיים קושי בעמדתו של בית המשפט המחוזי כי סעיף 45(ב) לחוק העונשין אין לו נפקות בענייננו. בית המשפט המחוזי הפנה לסעיף 51י לחוק העונשין, ואפשר שהגיונו של הסעיף יפה גם לענייננו, אולם אין חולק שהסעיף אינו חל מפורשות, ובכגון דא, עקרון החוקיות מורה לנו כי "אין עונשין לא מקל-וחומר ולא מגזירה שווה ולא מהיקש או אנלוגיה..." (ח' כהן המשפט 665-664 (מהדורה שניה מתוקנת ומורחבת, תשנ"ז)). אם יש כאן לקונה, כפי שסבר בית המשפט המחוזי, אזי מן הראוי שהמחוקק ימלא אותה - כמתבקש בתחום המשפט הפלילי - וכל עוד אינו קובע אחרת, עלינו לפרש את הדין הקיים לאורו של העיקרון הקבוע בסעיף 34כא לחוק העונשין, לפיו "ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו, יוכרע הענין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין".

7.        הברירה המונחת בפנינו היא, אפוא, בין פרשנותו של המערער לבין פרשנותה של המדינה. פרשנותו של המערער נראית בעיננו בלתי-סבירה. לפי פרשנות זו, קביעתו של בית המשפט שדן אותו לראשונה - קביעה מפורשת וברורה - כי עליו לרצות את עונש המאסר בדרך של ישיבה בבית האסורים, מתאיינת ומתפוגגת אך משום שבית המשפט שדן אותו בשנית ראה להטיל עליו עונש ארוך יותר שירוצה בדרך אחרת - מקלה. סעיף 45(ב) בא לאפשר לנאשמים הנידונים פעמיים למאסר, לרצות רק עונש אחד (כברירת מחדל), "על העבירה הכבדה ביותר" (עניין קורטאם הנ"ל). אולם ברור שפרשנותו של המערער יוצרת תוצאה תמוהה שבה, בסופו של יום, ביצוע העבירה הנוספת חילץ אותו מבית הסוהר ופטר אותו דווקא מן העונש החמור יותר (ולו מבחינת דרך ריצויו). אכן, אף אם עונש המאסר בעבודות שירות - עונש מאסר הוא - יהא זה משום עצימת עיניים והתעלמות מופגנת מן המציאות לומר שקיימת תאימות והלימה מלאה בין דרכי ריצוי המאסר. ברור גם שבית משפט אשר עומד על ריצוי המאסר בבית הסוהר עשוי להקל עם הנאשם מבחינת תקופת ריצוי העונש, לעומת בית משפט המביע נכונות לאפשר את ריצוי המאסר בדרך של עבודות שירות, אך מביא זאת בחשבון בקבעו את משך המאסר. הוא שאמרנו - תאימות אין כאן, ולא ניתן לקבל כסבירה את הפרשנות שלפיה הוראת סעיף 45(ב) באה לאפשר את בליעת העונש הכבד (מבחינת דרך ריצויו - שהייה בבית האסורים) על-ידי העונש הקל (מבחינת דרך ריצויו - ביצוע עבודות שירות).

8.        פרשנותה של המדינה, לעומת זאת, היא פרשנות סבירה. לפי פרשנות זו, סעיף 45(ב) עוסק בתקופת המאסר: "לא ישא [הנאשם שנידון פעמיים] אלא עונש מאסר אחד והוא של התקופה הארוכה ביותר" [ההדגשה הוספה - א"ר]. הסעיף קובע, אפוא, כי המאסר-ארוך-הזמן בולע את המאסר-קצר-המועד. אולם, ככל שהדברים נוגעים לדרך ריצוי המאסר - אין דרך הריצוי המקלה "בולעת" את דרך הריצוי המכבידה. בלשון אחרת ניתן לומר: סעיף 45(ב) עוסק בחפיפת עונשים, והחפיפה עניינה תקופות ומועדים. אין סופרים לנאשם תקופת מאסר מצטברת, ובלבד שבית המשפט לא קבע אחרת. חפיפה מסוג זה - חפיפה של תקופות המאסר - היא אפשרית גם כאשר דרכי ריצוי עונש המאסר הן שונות - פעם אחת, מאחורי סורג ובריח, ופעם שנייה, בעבודות שירות. אולם, בכל הנוגע לדרך ריצוי המאסר, צדק בית המשפט המחוזי בפסקו כי "[ה]חפיפה בלתי אפשרית מעשית".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ