אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חסינות דיפלומטית מפני תביעות נזיקין בגין הפרת חוזה שכירות

חסינות דיפלומטית מפני תביעות נזיקין בגין הפרת חוזה שכירות

תאריך פרסום : 19/08/2013 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
50855-10-12
06/08/2013
בפני השופט:
גדעון גינת - שופט בכיר

- נגד -
התובע:
1. ישראל רטהאוז
2. אירית רטהאוז

עו"ד יוסף אופנהיים
הנתבע:
1. הרפובליקה הסלובאקית Slovenska Republika - הנ' 1
2. איבו חלאבאצ'ק (Ivo Hlavacek) - הנ' 2
3. סלאבקה חלאבאצובה (Slavka Hlavacova) - הנ' 3

עו"ד רינת בובליל-קדש ו-רמי בובליל
פסק-דין

הנושא

1.          המערער 1 השכיר בית מגורים למשרד החוץ של הרפובליקה הסלובקית שיוצגה לצורך זה על ידי השגרירות בישראל. בפועל, שימש המושכר למגורי השגריר בישראל. בכתב התביעה נטען שכאשר הוחזרה החזקה במושכר למערערים, התברר להם שמצבו היה מוזנח וגרוע, דבר שהצריך שיפוץ נרחב. נתבע פיצוי בגין הנזקים שנגרמו למושכר. המשיבים 2 ו-3 טענו שראוי לסלק את התביעה על הסף בשל חסינותם הדיפלומטית. השאלה שבערעור היא, האם צדק בית-משפט השלום כאשר קיבל את טענת הסף של השגריר ורעייתו והורה על סילוק התביעה נגדם על הסף.

רקע עובדתי ודיוני

2.          המערער 1 חתם ביום 1/3/2007, כבעלים וכמחזיק של נכס ברח' הקוממיות בהרצליה פיתוח, על הסכם שכירות, שנערך בשפה האנגלית, עם:

Ministry of Foreign Affairs of the Slovak Republic represented by Embassy of the Slovak Republic on the state Israel, Jabotinsky 37,Tel Aviv. Represented by H.E., Ambassador Mr. Milan Dubcek - hereinafter called "the lessee".

לפי סעיף 3 להסכם, רשאי היה השוכר להביא את ההסכם לידי סיום בהודעה מראש של שלושה חודשים, במקרה של קיום אחת משתי הנסיבות המצוינות שם: העברה של שגרירות הרפובליקה הסלובקית לירושלים, או ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לסלובקיה. סעיף 9 לחוזה קבע את חובתו של השוכר לשמור על המושכר במצב טוב, למעט בלאי רגיל וציין את אחריותו לנזק שיגרם על ידיו, על ידי בני משפחתו, ואורחיו. דמי השכירות נקבעו לסך של 5,800 דולר ארה"ב לחודש, כאשר נקבע שהתשלום יהיה שנתי ויבוצע בדולר ארה"ב.   השגריר החתום על הסכם השכירות אינו זה, שהתגורר במושכר בתקופה הרלבנטית לתביעה.

3.         בכתב התביעה שהוגש ביום 5/8/2010, נטען שהמושכר היה מיועד למגורי שגריר הרפובליקה הסלובקית בישראל, הנתבע 2,  וכי רעייתו, נתבעת 3, התגוררה במושכר איתו. תקופת השכירות הסתיימה ביום 30/6/2009, ובתום תקופה זו, פינו המשיבים 2 ו-3 את המושכר והשיבו את החזקה בו, למערערים. ראו סעיפים 5, 8-9 לכתב התביעה.

המערערים טוענים, כי עם קבלת החזקה בנכס התברר להם כי רמת התחזוקה מצד המשיבים 2 ו-3, לא היתה נאותה ומכיוון שכך, נגרמו למושכר נזקים בהיקף נרחב (שם, סעיפים 10-13). בכתב התביעה, שהוגש בסדר דין מקוצר, נתבעו הכספים שהוציאו המערערים לתיקון הנזקים שנגרמו למושכר וכן, נתבע נזק שנגרם כתוצאה מהיעדר אפשרות להשכיר את הנכס ביולי ובאוגוסט 2009 (סעיף 17), כמו גם ארנונה ששולמה על ידי המערערים לרשות המקומית בתקופת השיפוצים, ועלות קבלת חוות-דעת של מהנדס מומחה מטעמם של המערערים.  סכום התביעה, כולל ריבית והפרשי הצמדה במועד הגשתה עמד על 103,407 ש"ח.

4.          הרפובליקה הסלובקית נתבעה כנתבעת מס' 1 בכתב התביעה. לפי הודעה שנמסרה לבית-משפט השלום ביום 2/12/2012 (בקשה 31), הודיעו ב"כ המערערים מזה וב"כ הרפובליקה הסלובקית מזה, כי הגיעו לידי פשרה ולפיה, מבלי להודות בעובדות או באחריות, תשלם הנתבעת 1 לתובעים סך של 11,000 אירו. בית-משפט השלום אישר את הפשרה. בכך הסתיימה מעורבותה של הרפובליקה הסלובקית בהליכים הנדונים, והיא לא התייצבה לדיון בערעור שבפניי.

החלטת בית-משפט השלום

5.          בהחלטה מושא הערעור, קיבלה השופטת הבכירה המלומדת את עמדת המשיבים 2 ו-3, ולפיה, "מוקנית להם חסינות דיפלומטית, מכוח אמנות בינ"ל שישראל חתומה עליהן. המדובר בסעיף 31 לאמנה וינה משנת 1961" (שם, עמ' 1 קטע לפני אחרון). למרבה הצער, נאלץ בית-משפט השלום לקבוע כי "איש מב"כ הצדדים לא הציג בפני פסיקה... ביחס למקרה דומה שבו מדובר בנזק לנכס שנשכר למגורי השגריר ואשתו" (שם, עמ' 2 קטע אחרון). הערכאה הדיונית קבעה, איפא, בשים לב להוראות סעיף 31 לאמנת וינה כי "החריג לחסינות מתייחס למקרים בהם ננקטו הליכים, ביחס לנכסי דלא ניידא, המצויים בתחום הטריטוריאלי של המדינה המארחת, אלא אם כן מוחזק הנכס למטרות השליחות, לטובת מדינת האם. כל עוד אין הנציג הדיפלומטי יוזם פעילות פרטית שאיננה קשורה במילוי משימתו, מעניקה לו אמנת וינה הגנה מלאה, באמצעות מטריית החסינות. שכירת נכס למגורי השגריר בתקופת כהונתו כשגריר, היא מסוג הפעילויות בגינן מוגן השגריר ונהנה מחסינות. אשר על כן, ובהסתמך על הרציונל העומד ביסוד החתימה על אמנת וינה... יש ליהנות את הנתבעים 1 ו-2 [צריך להיות: נ' 2-3 - ג. ג.] מחסינות דיפלומטית". השופטת הורתה על סילוק התביעה נגד נתבעים אלה על הסף, אך לא עשתה צו בדבר הוצאות (ללא הנמקה בנקודה האחרונה).

דיון והכרעה

הערעור

6.          המערערים תקפו את החלטת בית-משפט השלום. עם זאת, הן עיקרי הטיעון בערעור (4/6/2013) והן הטענות בעל פה (17/6/2013) לא כללו ולו אסמכתא משפטית אחת התומכת בעמדתם. הם טענו, כי המדינה שמינתה את השגריר הזר לא תמכה, בהליכים בפני בבית-משפט השלום, בטענה שלשגריר ולרעייתו מוקנית חסינות דיפלומטית המונעת את ההליך המשפטי.  נטען, שהפעולות עליהן קובל כתב התביעה מנוגדות למטלות של השגריר כנציג מדינה זרה. צוין, כי התביעה  היא בגין נזקים, שנגרמו על ידי הנתבעים 2 ו-3 "ואין בינם ובין פעילות דיפלומטית דבר וחצי דבר", עיקרי טיעון המערערים סעיף 9. עוד ציינו המערערים כי ראוי לפסוק בהתאם לחוק חסינות מדינות זרות, תשס"ט 2008 (להלן: "חוק החסינות"), ולא בהתאם להוראות סעיף 31 לאמנת וינה, שצוטט בהחלטת השופטת המלומדת.

אין ראייה לנטילת החסינות

7.                    אני מקבל את עמדת המשיבים, כי הטענה בדבר נטילת החסינות של הטוענים לה, לא נעשתה בהליך הנכון על פי כללי המשפט הבינלאומי על ידי הגורם המוסמך במדינה השולחת. סעיף 9(א) לחוק החסינות מאפשר למדינה זרה לוותר על חסינות "במפורש ובכתב". דרישת החוק היא, איפא, לויתור במפורש ובכתב, או בהודעה, של המדינה הזרה, לבית-המשפט. ההודעה לבית-המשפט יכולה להיות בכתב או בעל פה, סעיף 9(א) הנ"ל. המסמך עליו סומכים המערערים בהקשר זה הוא "תגובה מטעם המשיבה 3", שהוגשה לבית-משפט השלום (במסגרת הדיון בבקשה 28, שם). עורך-דין מטעם המשיבה 1 כתב, כי התביעה דנה בנזק נטען לנכס המצוי בישראל "כתוצאה מהפרה נטענת של חוזה שכירות, שהוא, כידוע, חוזה מסחרי". עוד נכתב שלמי שהיה שגריר המשיבה 1 בישראל "אין חסינות מפני ההליך המתנהל בתיק זה, מאותם טעמים שאין חסינות למשיבה 1", שם סעיפים 4-5, הכותב ציטט את סעיפים 1, 3 ו-5 לחוק החסינות.

פרשנות של עורך-דין  לכתבי טענות שהוגשו בהליך משפטי, אינם בגדר ויתור על חסינות במובן סעיף 9 לחוק החסינות.  גם סעיף 32 לאמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים, כתבי אמנה 22 (749), 27 ( נפתחה לחתימה ב-1961, אושררה ונכנסה לתוקף בישראל ב-1970)

http://untreaty.un.org/ilc/texts/instruments/english/conventions/9_1_1961.pdf

דורש שוויתור על חסינות יעשה באופן מפורש וברור. הוויתור צריך להיות  מפורש, ברור ועל ידי המדינה המשגרת את הנציג הדיפלומטי. אין, אפילו, להסתפק בוויתור מצד בעל החסינות עצמו.  ראו גיל-עד נועם "הדין הדיפלומטי וחסינות אישית" רובי סיבל ואח', משפט בינלאומי (מהדורה שניה 2010), סעיף 16.2.6, עמ' 401, 411 טקסט לה"ש 61). לבית-משפט השלום לא הוגש כל מסמך רשמי מטעם סלובקיה (באמצעות משרד החוץ של אותה מדינה), הקובע, כי אין חסינות לשגריר שעניינו נדון בהליכים הנוכחיים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ