אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חנניה נ' מפקד מחוז צפון ואח'

חנניה נ' מפקד מחוז צפון ואח'

תאריך פרסום : 14/01/2011 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות עפולה
38115-01-10
11/01/2011
בפני השופט:
שאדן נאשף-אבו אחמד

- נגד -
התובע:
דניאל חנניה
הנתבע:
1. משטרת ישראל מפקד מחוז צפון
2. מפקד מרחב העמקים
3. מפקד משטרת עפולה

פסק-דין

פסק דין

בפניי מונחת תביעה לפיצוי בגין נזקים נטענים בסך 31,200 ₪, שנגרמו, על פי הנטען, לתובע כתוצאה ממחדלי חקירה של המשטרה, וטיפולה הרשלני בתלונה שהוגשה על ידי התובע בגין גניבת מוטות ברזל ששימשו אותו לצרכיו החקלאיים.

טענות התובע

לגרסת התובע, בתאריך 29.01.2008, הוא פנה למשטרת ישראל והגיש תלונה בגין גניבת מוטות ברזל, שהוא ייצר במו ידיו (להלן: "מוטות ברזל"), בכמות של 1,660 יחידות, משדות מושב תל עדשים, בשווי של 16,000 ₪.

לטענתו, בעקבות הגשת התלונה, כאמור, עשה התובע כל שלאל ידו על מנת לסייע למשטרה בניהול החקירה ואיתור הרכוש הגנוב וגילוי זהות הגנבים, בין היתר, הגיע למקום בו נמצאו מוטות הברזל שנגנבו, ביצע צילומי אוויר והמציא נוסח טאבו של השטח בו אותר הרכוש הגנוב. פעולות אלו, ביצע התובע, לטעתו, באופן עצמאי ויזום, לאחר שהוביל את המשטרה למקום הימצאותו של הרכוש הגנוב. התובע טוען, כי חרף חלוף הזמן ממועד הגשת התלונה, ועל אף הסיוע שהוא העניק למשטרה באיתור מקום הרכוש הגנוב, כאמור, לא נעשה דבר וחצי דבר, על ידי מי מהנתבעים, לצורך ניהול החקירה, גילוי זהות הגנבים והשבת הרכוש הגנוב לידיו. משלא עשתה המשטרה את המוטל עליה, כך נטען, הגיש התובע בתאריך 31.01.2010, בחלוף שנתיים ממועד הגשת התלונה בגין אירוע הגניבה המתואר, תביעה כנגד משטרת ישראל, בה עתר לקבלת פיצוי בגין שווי הרכוש הגנוב והעומד על סך של 20,000 ₪.

בתאריך 15.04.2010 הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה, באופן שיועמד סכום הסעד הכספי לו הוא עותר על סך 31,200 ₪. לבקשתו, צירף התובע שתי הצעות מחיר, אותן כינה חוות דעת. משלא נשמעה התנגדות מטעם המשטרה לבקשה האמורה, הותר התיקון המבוקש.

טענות הנתבעים

בכתב ההגנה המתוקן, טענו הנתבעים, כי התובע הגיש את תלונתו במג"ב צפון, בשיהוי רב של חצי שנה ממועד אירוע הגניבה, כעולה מהעדות שמסר בחקירה מיום 29.01.2008. לטענתם, התובע נמנע מלהגיש תלונה בגין אירוע הגניבה בסמוך להתרחשותו, בנימוק, כי המשטרה לא תעשה דבר. לאור זאת, גרם התובע לקושי ניכר בניהולה של החקירה ואיסוף ראיות. הנתבעים טוענים, כי בסמוך להגשת התלונה פתחה המשטרה בחקירה מעמיקה לאיתור המוטות וחקירת החשודים באירוע. לטענתם, מדובר בחקירה מקצועית וסבירה, כאשר החלטותיה שחל המשטרה בעניין החקירה, לרבות אופן ניהולה, היו סבירות ונופלות בגדר אמותיו של שיקול הדעת המוקנה למשטרת ישראל, כרשות חוקרת.

כן טענה המשטרה כי חלה עליה ההגנה הקבועה בסעיף 3 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952 . לשיטתה, היא פעלה במסגרת תפקידה ובתחום סמכותה כדין (וסברה בתום לב כי היא עושה כן), היא פעלה בצורה זהירה סבירה וללא רשלנות, כפי שעובד ציבור סביר היה פועל בנסיבות, וכן היא הפעילה שיקול דעת מקצועי, עת החליטה על סגירתו של התיק. בעניין זה פירטה המשטרה את שלל הפעולות בהן נקטה, כך לשיטתה,לצורך ניהול החקירה; היא ביצעה סיור על ידי שני שוטרים מיחידת מג"ב והתובע במקום לצורך זיהוי המוטות, זאת בתאריך 07.02.08, תיעדה צילום של השטח והמוטות, וביצעו השוואה בינם לבין סוג המוטות שבבית המתלונן, הכול כמפורט בדו"ח פעולה מיום 07.02.08. בשלב זה, הועברה החקירה לטיפולה של תחנת עפולה. גם כאן, נשלח מש"ק מטעם היחידה לסיור בשטח, אולם עקב התיאור הרחב שמסר התובע למקום המוטות הגנובים, סיור זה לא הניב תוצאות כלשהן. בכך לא תמו מאמציה ופעולותיה של המשטרה והיא פנתה למתלונן בתאריך 25.05.08 ובתאריך 10.08.08 בוצעה בדיקה בשטח (הודעה מיום 29.01.10, דו"ח הפעולה מיום 07.02.08, ויומן החקירה מיום 10.08.08 צורפו כנספחים לכתב ההגנה המתוקן). בסיור האחרון, בוצעה בדיקה במטע המדובר ושם נמצאו 35 מוטות ישנים, באזור שבין כפר אכסאל לכפר דבוריה. ניסיון לאיתור בעלי המטע העלה, כי השטח שייך למשפחת חביבאללה מכפר עין מאהל המגיעה למטע אחת לחצי שנה. בהמשך הטיפול מאותו יום, התקבלה מעטפה עם מפה מרכז מודיעין של יחידת ארז. בסיכום של חומר החקירה, לא התגבש מידע לצורך הגשת כתב אישום בפלילים ותיק החקירה נסגר.

עוד נטען, כי לאור הזמן הרב שחלף ממועד ביצוע העבירה; בצירוף העובדה ,שחלק קטן בלבד ממוטות הברזל נמצא במטע ובשל קושי לקשר בין הרכוש שנמצא באתר לבין הבעלים הרשומים בנסח, נגנז התיק בעילה של "עבריין לא ידוע".

בנוסף לאמור, הכחישה הנתבעת, בכתב הגנתה, את הנזק הנטען, ובכלל זה מספר המוטות הגנובים וערכם, וביקשה לייחס לתובע אשם תורם, עת השאיר את המוטות ללא השגחה. לסיום, עתרו הנתבעים לדחייתה של תביעה זו. בסיכומים נטען, כי הנזק שנגרם לתובע הינו באחריותו, משום שהפקיר את המוטות שלו בשטח וללא כל השגחה מינימאלית, כאמור בעדותו בבית המשפט מתאריך 28.10.2010 (עמ' 3 שורה 14), אף שהיה מודע להישנות מקרי הגניבה בתל עדשים. עוד נטען, כי בהתאם לסעיף 76 (1) לפקודת הנזיקין, פיצויים יינתנו רק בשל אותו נזק העלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים, ואשר בא במישרין מעוולת הנתבע. לכן, גם בהנחה, כי המשטרה הייתה מגיעה למחזיק במוטות, הרי מדובר ב-40 יחידות של מוטות (מתוך 1,600) ששוויים מסתכם בסך של 840 ₪ בלבד. עוד הדגישה המשטרה, בסיכומיה, העדרו של קשר סיבתי בין ההתרשלות הנטענת, אם בכלל, לבין הנזק.

בנוגע לנתבעים מס' 2, 3 ו- 4, הוגשה לעיונו של ביהמ"ש הודעה על חסינות עובד ציבור לפי סעיפים 7א ו-7ב לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בהיותם מפקדי היחידות של תחנות המשטרה אשר חקרו את אירוע הגניבה עליו התלונן התובע, בשל העדר התרשלות מצידם, והתביעה המשיכה להתנהל כנגד המדינה בלבד. מיד אומר, כי בשל החסינות המוענקת לעובדי ציבור מכחל הוראות סעיפים אלו, אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעים 2, 3 ו-4.

דיון ומסקנות

בתיק דנן נערכו בפניי שתי ישיבות: בישיבה הראשונה, נשמעה עדותו של התובע. עוד העיד מר דגן פריג', מטעם התובע. בישיבה זו, נבצר מהשוטר הממונה על החקירה נשוא התביעה להופיע בבית משפט בשל השתתפותו בפעילות מבצעית. אי-לכך קבעתי את התיק לדיון נוסף, בו הופיע השוטר, דני ונטורה, ומסר עדותו בנדון. בתום הישיבה הנ"ל הגישו שני הצדדים סיכומים בכתב. משכך נדרשת אני עתה להכריע במחלוקת שנסובה בין הצדדים.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בחומר שבפניי הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין התביעה להידחות, וזאת מהטעמים שלהלן:

הלכה היא, כי על מנת להוכיח את עוולת הרשלנות, על התובע להוכיח רכיביה כדלקמן: (1)- חובת זהירות (מושגית וקונקרטית); (2)- האם הפר המזיק חובת זהירות זו (התרשלות); (3) קשר סיבתי בין ההפרה לנזק; (4) נזק (ראו: ע"א 862/80 עיריית חדרה נ' זוהר, פ"ד לז (3) 757; ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז (1) 113). כן נפסק, כי המשטרה חבה בחובת זהירות כלפי הציבור במסגרת הפעלת סמכויותיה ומילוי תפקידיה השונים לאכיפת החוק (ראו: רע"א 5277/08 עז' המנוח אמיר אליקשווילי נ' מדינת ישראל-משטרת ישראל (פורסם ביום 28.07.2009); ת"א 1714/04 (מחוזי-ת"א-יפו) עז' המנוח תומר נעים ז"ל נ' קריינר (ניתן ביום 18.11.2009); והדברים המצוטטים מע"א 1678/01 מדינת ישראל נ' משה וייס, פ"ד נח(5), 167) – (להלן: "פרשת וייס").

בפרשת וייס נקבעו העקרונות המנחים לבחינת שאלת האחריות בנזיקין על המשטרה בביצוע חקירות בעקבות תלונות המוגשות על ידי אזרחים, כדלקמן:

ראשית, המשטרה אמונה על שמירת ביטחונם הגופני והרכושי של תושבי המדינה. עליה לאכוף את שלטון החוק. לפיכך, המשטרה אינה זכאית לחסינות מאחריות בגין נזקים שגורמים פעולות או מחדלים רשלניים שלה, והדין מכיר בחובת זהירות שלה כלפי התושבים.

שנית, המשטרה חייבת לטפל בתלונות שאדם מגיש על מעשי עבירה שנעשו בו בעבר, שנעשים בו בהווה, או שהוא חושש שייעשו בו בעתיד. בעצם הגשת התלונה, "מתקרבים" המתלוננים אל המשטרה והופכים את חובתה הכללית לחובה קונקרטית כלפיהם. אמנם, למשטרה נתון שיקול-דעת רחב בדבר אופן הטיפול; בידי המשטרה המומחיות הנדרשת להחליט על קו הפעולה המתאים, אלא שאין הדין מותיר לה שיקול-דעת בדבר עצם הטיפול בתלונה. על-כן המשטרה אינה רשאית להתעלם כליל מתלונה, והחלטתה שלא לחקור צריכה להתקבל מתוך שיקול דעת ולהיות מנומקת.

שלישית, אמנם העומס המוטל על המשטרה הוא רב, וסדר העדיפויות המתחייב משיקוליה המקצועיים והתקציביים מוביל לכך שלא כל תלונה תצדיק פעילות חקירה אקטיבית. בהתאם לכך, לא בנקל יתערב בית המשפט בהחלטותיה המקצועיות של המשטרה לפעול או להימנע לפעול תוך שיכבד את מתחם שיקול הדעת הנתון לה ויעמיד לנגד עיניו את החששות והסיכונים מהתערבות-יתר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ