אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חנה נ' המוסד לביטוח לאומי סניף ירושלים

חנה נ' המוסד לביטוח לאומי סניף ירושלים

תאריך פרסום : 25/07/2011 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
46444-12-10
25/07/2011
בפני השופט:
יפה שטיין דן יחיד

- נגד -
התובע:
גרשון חנה
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי סניף ירושלים
פסק-דין

פסק דין

התובעת הגישה תביעה לבית הדין לאחר שהנתבע הפסיק לשלם עבורה תוספת דמי מחיה כיתומה , מ-1/9/10, מכוח קצבת שארים שקיבל אביה, לאחר שהגיעה לגיל 18.

השאלה הנשאלת הינה האם המוסד החינוכי בו לומדת התובעת יכול להיחשב כ"מוסד על יסודי" לעניין סעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן: החוק).

העובדות הרלבנטיות:

א. התובעת הגיעה לגיל 18, אך טרם מלאו לה 20. תשלום התוספת של דמי מחיה ששולמה עבורה מכוח קצבת שארים, הופסקה ב - 1/9/10, עם הגיעה לגיל 18.

ב. אמה של התובעת נפטרה ביום 27/4/04.

ג. התובעת המציאה אישור לימודים מסמינר תורני גבוה לבנות באופקים, ובו נרשם כי היא לומדת בהיקף של 36 שעות שבועיות, במגמת גננות והוראה לגיל הרך.

ד. הנתבע דחה את תביעתה לתשלום דמי מחיה, כיוון שלא עמדה בתנאים של סעיף 238 לחוק.

דיון:

א. ע"פ סעיף 238 לחוק, תשלום דמי מחיה עבור יתום שעבר את גיל 18 תיעשה רק אם התקיימו אחד הסעיפים שבחוק. סעיף קטן ד' לחוק, הרלבנטי לענייננו, קובע כי מדובר במי שלומדת ב"מוסד חינוכי על יסודי" לפחות 24 שעות בשבוע ושטרם מלאו לה 20 שנה".

ב.כאמור, התובעת עומדת בתנאי החוק לעניין גילה, ולעניין מספר שעות הלימודים בשבוע. המחלוקת הינה האם ניתן לראות במקום בו היא לומדת משום "מוסד חינוך על יסודי". סוגיה זו של הגדרת "מוסד חינוכי" עלתה לא אחת בבתי הדין לעבודה, כמו גם בבג"צ. בדב"ע נז / 0-103 המוסד לביטוח לאומי-אתי הזנפרץ, מיום 26/7/98, (להלן: פרשת הזנפרץ) נדונה שאלה של בחורה שהייתה זכאית עד גיל 18 לתוספת דמי מחיה מכוח קצבת שארים , וזו הופסקה עם הגיעה לגיל 18. במקרה זה , לאחר שסיימה את לימודיה העל-יסודיים בתיכון שבו עשתה את בחינות הבגרות, נותרו לה מס' בחינות בגרות שלא השלימה וביקשה להשלימן, לאחר גיל 18, והגישה תביעה כנגד המוסד להשבת דמי המחיה שהופסקו בשל אי עמידה בתנאי סעיף 238 לחוק. במקרה זה קבע בית הדין הארצי שהלימודים וההכנה לשלוש בחינות הבגרות הנותרות (במסגרת פרוייקט שנקרא "הזדמנות שנייה"), מהווה המשך ללימודיה התיכוניים ולפיכך (ורק בשל כך) יש לראותם כחלק בלתי נפרד מהלימודים הרגילים במוסד חינוכי על יסודי.

ג.בית הדין הארצי הוסיף וקבע בפרשת הזנפרץ כי:(1)תכליתם של סעיפים 130 ו238- לחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], תשנ"ה 1995- (להלן – החוק), היא להעניק את הזכות לקיצבת תלויים גם לילד שלא מלאו לו 20 שנה ובלבד שעיקר זמנו מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על-יסודי. בנסיבות אלה, "הילד" עודנו בחזקת תלוי בהוריו שכן אין לו מקורות הכנסה משלו ועיקר זמנו מוקדש ללימודים. (2)במקרה דנן, אין לראות בבת כמי שסיימה את לימודיה העל-יסודיים כל עוד לא נבחנה בכל בחינות הבגרות שהיה עליה להבחן בבית הספר התיכון. המוסד בו השלימה הבת את בחינות הבגרות אינו מוסד אקדמי או מוסד לחינוך יסודי, אלא הוא בית ספר תיכון על-יסודי שמטרתו, במסגרת בה למדה הבת באותה עת, הייתה הכנת תלמידים לבחינות בגרות

(3)הפסיקה קבעה שיש לפרש את הביטוי "מוסד חינוכי" בהתאם לתכלית החוק בו הוא משובץ. במקרה דנן, יש לתת לביטוי משמעות של מוסד המקנה ידיעות אותן רוכש תלמיד בדרך כלל במסגרת הלימודים בבית ספר על-יסודי, ואלו כוללות גם את כל החומר הנלמד לשם הכנת התלמידים לבחינות הבגרות.

ד. מתוך דברי בית הדין הארצי כאמור לעיל, ומאופן ניתוחו, ניתן ללמוד כי באותם מקרים בהם לא מדובר בהשלמת הבחינות של חומר שאותו הייתה אמורה ללמוד במסגרת התיכון, אלא במוסד אחר (בין אם אקדמאי ובין אם לאו) לא ניתן לראות בלימודים בו לימודים ב"מוסד חינוכי על יסודי".

ה.פסיקה בית הדין הארצי בפרשת הזנפרץ מהווה למעשה המשך של הקו המנחה שקבע בג"צ מס' שנים קודם לכן. בבג"צ 183/76, יוסף ברגמן נ' בית הדין הארצי ואח' קבע בית המשפט העליון בעניין דומה, כי הכוונה בתיקון להגדרה של "ילד" בסעיף 5 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, הינה "לאפשר לתלמיד הלומד במוסד חינוכי על-יסודי, בהגיעו לגיל 18, להמשיך ולסיים את לימודיו בו, ולשם כך לקבל את קצבת השאירים בתקופת לימודיו עד גיל 20". כמו כן הסביר בג"צ כי בכל מקרה המונח מוסד חינוכי על-יסודי אינו כולל בהקשר זה מוסד אקדמי אוניברסיטאי.

ו. לטענת התובעת, המוסד החינוכי בו היא לומדת הינו מוסד חינוכי המכשיר אותה להיות גננת, וכי אך במקרה עברה למוסד אחר ולא המשיכה לכתה יג' ו- יד' בסמינר בו היא למדה. עם כל הצער – לא ניתן לקבל טענה זו. החוק קבע מסגרת ברורה, תוך פירוט מדוקדק של המקרים בהם תשולם התוספת, ולא ניתן לחרוג ממנה. מסגרת זו נקבעה בין היתר משיקולים כלכליים - תקציביים, מתוך ראייה של המחוקק (ושל מתקין התקנות) מהם המקרים שיתוקצבו על ידי המוסד לביטוח לאומי ומה לא. משהתובעת לומדת במוסד חינוכי שאינו מוגדר כ"מוסד חינוכי על יסודי", אלא בסמינר להכשרת גננות והוראה לגיל הרך, לא התמלאו במלואם תנאי סעיף 238 במלואו. לאור זאת, אין מנוס מדחיית התביעה.

סוף דבר:התביעה נדחית.אין צו להוצאות.ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער.

ניתן היום, כ"ג תמוז תשע"א, 25 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ