אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

חן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 26/09/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
31989-12-10
22/09/2011
בפני השופט:
לימור בן-שמן

- נגד -
התובע:
נילי חן
הנתבע:
1. כלל חברה לביטוח בע"מ
2. הפניקס חברה לביט וח בע"מ
3. הראל חברה לבטוח בעמ
4. ישיר גמל מקבוצת ביטוח ישיר

החלטה

1.בפני הכרעה בבקשות התובעת והנתבעת 3.

2. בקשה לדחיית התביעה על הסף מטעם נתבעת 3-

לטענת הנתבעת 3, הסמכות הייחודית לדון בתביעה מסורה לבית הדין לעבודה, וזאת בהתאם להוראת סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק") שעניינו תובענות הנובעות מחברות בקופות גמל, ומאחר ותביעת המשיבה כנגדה נובעת מחברותה בקרן הפנסיה.

בנוסף, טוענת הנתבעת 3 כי יש לדחות את התביעה כנגדה מחמת העדר עילה ו/או יריבות היות והתביעה הינה מכוח תקנון קרן הפנסיה המנוהלת על ידי "הראל פנסיה" ולא על ידי "הראל חברה לביטוח בע"מ" (שהינה המבקשת) ואלו הן ישויות משפטיות נפרדות.

מנגד טוענת התובעת כי בהתאם לפסיקת בתי המשפט, לא עצם החברות בקופה היא הקובעת את סוג העילה וסיווג הסכסוך, אלא מהותה של הזכות הנפגעת, בשים לב לשאלה האם מקור הפגיעה הינו במסגרת יחסי המבוטח והקופה בפן הביטוחי מסחרי או שמא בפן הביטוחי סוציאלי.

ככל שמקור הפגיעה הינו בפן הביטוחי סוציאלי, הסמכות העניינית נתונה לבית הדין לעבודה.

ככל שמקור הפגיעה הינו בפן הביטוחי מסחרי, הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט.

באשר לטענת העדר עילה ו/או יריבות טוענת המשיבה כי היא אינה יודעת באילו כיסויים הינה מבוטחת בחברת הביטוח הראל ובקרן הפנסיה הראל. לטענתה, למרות בקשותיה, נמנעת הנתבעת מלהעביר למשיבה פירוט של הכיסויים הביטוחיים בהם מבוטחת המשיבה.

המשיבה מציינת כי היא אינה יודעת אם פנסיית הנכות בה הינה מבוטחת כפופה להראל פנסיה אם לאו, ומבקשת במידה והדבר דרוש לצרף את קרן הפנסיה של הראל כנתבעת נוספת בתובענה.

לאחר עיון בבקשה , בתגובה ובתשובה לתגובה מצאתי כי דין הבקשה להידחות מנימוקי ב"כ התובעת.

סמכות בית הדין לעבודה ובית המשפט האזרחי-כללי –

כפי שנקבע בע"א 250/83 עומרי נ' זועבי, פ"ד לט(2) 113 (1985), 127-128:

"הכלל הגדול הוא, כי לבתי המשפט הרגילים של המדינה מוקנית הסמכות לדון בנושאים המהותיים כחלוקתם על-פי הקווים הכלליים, שהותוו בחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957 (כיום בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984), שקיבלו עתה גם מעמד חוקתי עקיף על-פי חוק-יסוד : השפיטה. משמע, מי שמבקש לשלול סמכותו של בית המשפט הרגיל, צריך להישען על הוראה מפורשת, כי הכלל המנחה הוא, שאין שוללים סמכותו של בית המשפט הרגיל בעניינים שהם בתחומו לפי חוק בתי המשפט (נוסח משולב) אלא אם כן נאמר הדבר מפורשות. הכלל האמור אינו נושא בתוכו אך ורק סימן היכר של עיקרון פרשני. הוא, מעבר לכך, ביטוי מובהק לשלטון החוק, אשר אחד מביטוייו בכך שאין שוללים סמכותו של בית-משפט כללי ורגיל ... אלא על-פי דברו המפורש של המחוקק."

הדברים אושרו על ידי בית המשפט העליון בע"א 2618/03 פי.או.אס.(רסטורנט סוליושנס) בע"מ נ' ליפקונסקי, פ"ד נט(3) 497 (2004), בעמ' 501-502.

בית הדין הארצי לעבודה פסק כי:

"הסמכויות הכלליות הייחודיות של בית-דין אזורי לעבודה בעניינים אזרחיים נקבעו ופורטו בסעיף 24(א) לחוק. מסגרת הסמכויות הכלליות הורחבה במשך השנים, ונספו עליהן אף סמכויות ספציפיות בחוקים שונים. מטרת ומדיניות המחוקק היו, והינם [כך], לרכז בידי בית הדין לעבודה באופן ייחודי, בין השאר, את הסמכויות הנוגעות ליחסי העבודה האינדיבידואליים והקיבוציים וכן את נושאי הביטחון הסוציאלי במובנו הרחב של המונח. ריכוז הסמכויות כאמור פירושו הפקעת סמכויות אלה ממערכת בתי המשפט האזרחיים. בשים לב לכך, קו הפרשנות של בית הדין לעבודה בפסקי-דין רבים היה מאז ומתמיד כי יש לפרש את מסגרת הסמכות שלו באופן דווקני . . . ."

(דב"ע נג/3-254 הוצאת ספרים יבנה בע"מ נ' דוידזון, פד"ע כד 425, 433).

בעניין גבאי (בש"א (י-ם) 1385/08 כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' יעל גבאי ואח', (החלטה מיום 2.10.08)), נקבע:

"ראוי לפרש את סמכותו העניינית של בית הדין באופן דווקני ומצמצם... ניתן ביום 20.8.06). סעיף 24(א)(3) לחוק נועד לרכז את התביעות שבין עובדים לקופות הגמל, שאליהם הצטרפו העובדים במסגרת עבודתם, בבתי הדין לעבודה, כדי להגן על זכויותיהם של העובדים בענייני פנסיה שהינם בתחום משפט העבודה הסוציאלי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ