אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חמש עשרה שנות מאסר בפועל בגין נסיון לרצח על רקע "כבוד המשפחה"

חמש עשרה שנות מאסר בפועל בגין נסיון לרצח על רקע "כבוד המשפחה"

תאריך פרסום : 22/05/2006 | גרסת הדפסה
פ"ח
בית המשפט המחוזי באר שבע
1041-05
22/05/2006
בפני השופט:
1. ר. יפה כץ - אב"ד
2. ו. מרוז
3. א.ואגו


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אלטמן
הנתבע:
פלוני
עו"ד מיה ז'ולסון
גזר דין

1.         הנאשם הודה במרבית העובדות נשוא כתב האישום שהוגש נגדו, ולגבי העובדות שנותרו במחלוקת, הביאו הצדדים את ראיותיהם וניתנה הכרעת דין מפורטת, במסגרתה הורשע הנאשם בעבירות של נסיון לרצח לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"); חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין; ובעבירה של החזקת סכין לפי סעיף     186(א) לחוק העונשין.

נסיבות ביצוע העבירות פורטו באריכות במסגרת הכרעת הדין, ודי אם נציין במסגרת זו, כי הנאשם הוא אחיה של ת.א. (קטינה, ילידת 23/5/88, להלן: "האחות" או "המתלוננת"), וכי קיים סכסוך על רקע "כבוד המשפחה" בינה לבין משפחתה. בעניין זה למדנו מהנאשם, במסגרת שמיעת הראיות, כי המשפחה לא הייתה מרוצה מהדרך בה רצתה המתלוננת לנהל את חייה. שירותי הרווחה נטלו חלק בנסיון לגשר את המחלוקת המשפחתית, אך המתלוננת ברחה פעם אחר פעם מהבית. באחת הפעמים בהם הוחזרה הביתה על ידי העו"ס, כל המשפחה חתמה על מסמך, לפיו לא יכו אותה ולא יפגעו בה, אך כדי שהיא לא תברח - כלאו אותה בני משפחתה באחד החדרים בבית למשך יומיים. כששוחררה - ברחה שוב והמשפחה לא ידעה על מקום המצאה במשך כחמישה חודשים.

בבוקר יום האירוע, כאמור, כחמישה חודשים לאחר שמשפחת הנאשם לא ידעה על מקום המצאה של המתלוננת, קיבל הנאשם טלפון מאחיו הצעיר, אשר אמר לו, שהבחין באחות בסמוך לקניון באר-שבע. הנאשם הגיע למקום, כשהוא מצויד בסכין גדולה אותה הצפין על גופו, והמתין לאחותו ליד הקניון. כשהבחין בה נכנסת לקניון - נכנס אחריה. המתלוננת הבחינה בנאשם, אשר נופף בסכין לעברה, וברחה מפניו, אך הנאשם רדף אחריה והשיגה. כשתפס אותה, דקר הנאשם את אחותו דקירה אחת בגב, אך היא הצליחה להשתחרר מאחיזתו וברחה לעבר המדרגות הנעות לקומה התחתונה של הקניון. שם מעדה המתלוננת והתגלגלה בכל המדרגות, אך הנאשם לא הניח לה והמשיך לרדוף אחריה.כשהשניים הגיעו לתחתית גרם המדרגות הנעות, תפס הנאשם את המתלוננת, אחז בה ושוב דקר אותה, הפעם שתי דקירות בכתפה הימנית ושתי דקירות בחלק העליון של גבה. הנאשם חדל ממעשיו, רק לאחר שהמאבטחים של הקניון תפסוהו, הרחיקו אותו מהמתלוננת והוציאו את הסכין מידו. בעדותו אף הודה הנאשם, כי לא היה מפסיק את הדקירות, אלמלא הופסק על ידי המאבטחים.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם, הובהלה המתלוננת לבית החולים, שם נמצא, כי נדקרה 5 דקירות בגב האמצעי ובכתפה הימנית. חלק מהדקירות חדרו לשני צידי בית החזה ולריאות, והמתלוננת נותחה ניתוח דחוף ואושפזה.

נציין, כי המתלוננת הגיעה למספר דיונים בתיק זה, אך מצבה הרפואי נכון להיום, אינו בידיעת הצדדים.

כאמור לעיל, נוכח מעשים אלה קבענו בהכרעת הדין, כי הנאשם ניסה שלא כדין לגרום למותה של המתלוננת, דקר אותה וגרם לה חבלות חמורות והחזיק סכין כשאין בידו הסבר סביר לכך.

2.         בהיות הנאשם צעיר כבן 19, הורינו לשרות המבחן להגיש עליו תסקיר.

            מהתסקיר עולה, כי הנאשם רווק,  אשר סיים 7 שנות לימוד, אך עד למעצרו לא ידע קרוא וכתוב. לאחר מעצרו במסגרת התיק הנוכחי, החל הנאשם ללמוד במסגרת חינוך של בית הסוהר, וביטא בפני שרות המבחן סיפוק מתהליך למידה זה.

הנאשם הוא בן למשפחה רב בעייתית. שניים מאחיו הבוגרים של הנאשם מעורבים בפלילים וריצו בתקופות שונות עונשי מאסר בפועל.

            ממידע שקיבל שרות המבחן מהגורמים הסוציאלים באזור מגוריו של הנאשם מתברר, כי המתלוננת מורדת בנורמות החברתיות של חברת מוצאה ותקופה ארוכה היה חשש ממשי לחייה הן מצד משפחתה והן בשל נסיון אובדני. תקופת מה שהתה המתלוננת במעון "צופיה", שם החל תהליך שיקום של הקשר שלה עם בני משפחתה. בסוף התהליך היא הוחזרה לבית הוריה, שם שהתה מחודש פברואר 2006 עד אפריל 2006. בתאריך 26/4/06, פנתה המתלוננת שוב לתחנת המשטרה והיא הוצאה מביתה פעם נוספת. המתלוננת הופנתה למעון בירושלים, אך היא עזבה אותו כעבור זמן, וכיום לא ידוע לרשויות על מקום הימצאה.

            הנאשם התקשה להסתגל למסגרות פורמליות - הן בבית הספר והן במסגרות של עבודה, ובטרם מעצרו שוטט בחוסר מעש והתחבר לחברה שולית, כאשר הוא מתגורר בבית הוריו. שרות המבחן ציין, כי הנאשם היה מעורב בפלילים מגיל צעיר, אם כי על פי גליון ההרשעות הקודמות שהוגש בעניינו (ת/8), יש לו רישום פלילי קודם אחד, ללא הרשעה, בגין עבירה מינואר 2001 של סחר בסמים מסוכנים. בגין עבירה זו, נדון הנאשם, בין היתר, לשהייה במעון פתוח למשך 18 חודשים. אולם, בשל התנגדות המשפחה, לא השתלב הנאשם בהוסטל טיפולי "יסמין" לנערים מהמגזר הערבי ונשאר בבית.

באותה עת, הופנה הנאשם על ידי שרות המבחן לאבחון פסיכולוגי, אשר העלה, כי הנאשם נמצא במצב של "דכאון קיומי", עולמו הפנימי לא יציב והוא נתון במידה רבה להשפעות סביבתיות. שרות המבחן סבר אז, כי המשך שהותו של הנאשם בביתו הוא מתכון בטוח להתדרדרות במצבו הרגשי ולהשתלבות בעולם הפשע, נבואה שלצערנו הוכיחה את עצמה.

            בפני שרות המבחן לקח הנאשם אחריות חלקית על מעשיו נשוא התיק הנוכחי וטען, שלא התכוון לרצוח את אחותו, אלא רק התכוון לגרום לה לחזור הביתה, לאחר תקופה שעזבה את הבית. כאמור, טענה זו של הנאשם נדחתה במסגרת הכרעת הדין.

            שרות המבחן העריך, כי התנהגותו של הנאשם במסגרת התיק הנוכחי, קשורה, ככל הנראה, לשאיפותיו של הנאשם להוכיח את מקומו בסביבתו בכלל ובמשפחתו בפרט.

            שרות המבחן התרשם, כי יש לנאשם קושי להתחבר באופן רגשי לחומרת מעשיו ולפגיעה באחותו, ולסיכום, כתב שרות המבחן כדלקמן:

            " אנו סבורים שמדובר במודעות נמוכה לדפוסים בעייתיים בחשיבתו והתנהגותו והתרשמנו שקיים סיכון להתנהגות אלימה במצבי קונפליקט גם בעתיד. עם זאת, התרשמנו שכיום החל להתחבר למחירים שמשלם בגין מעשיו... לאור גילו הצעיר של ס' ולאור התרשמותנו שמפיק תועלת משילובו בפעילויות החינוך בשב"ס, אנו ממליצים בפני ביהמ"ש במתן גזר הדין להמליץ לגורמי שב"ס להמשיך לשלב אותו במסגרות טיפוליות שונות על מנת לסייע לו בתהליך שיקום".

3.         במסגרת טיעוניו לעונש, עמד התובע המלומד, עו"ד אלטמן, על חומרת מעשי הנאשם. לדבריו, תופעת האלימות כלפי נשים תחת הכותרת של "כבוד המשפחה" נפוצה במדינתנו, כאשר ההשלכות של תופעה תת תרבותית זו הן עצומות, הן במסר שיוצא ממנה כלפי הקורבנות לפיהן האשמה, כביכול, היא עליהן, והן בצידוק הפנימי שמוצאים אותם אלו שלקחו על עצמם "להציל" את כבוד המשפחה, שנרמס, להבנתם, עם התנהגות הקורבן.

המלחמה בתופעה זו, לדברי התובע, צריכה להיות במספר מישורים, החל מהמישור הערכי - חינוכי ועד לענישה מחמירה, שתיצור מנגנון הרתעה כלפי העתיד.

התובע המלומד הוסיף וציין, כי המקרה שבפנינו חמור במיוחד, בראש ובראשונה לאור מצב הקורבן במשפחתה, אך גם נוכח המעשים עצמם (5 דקירות סכין באמצע היום במקום הומה אדם) וכן לאור הבנתו המצומצמת של הנאשם את חומרת מעשיו. הנאשם איננו מגלה כל חרטה או אמפטיה לקורבן ולוקח אחריות חלקית למעשיו, ולכן לטענתו, יש להטיל עליו ענישה מחמירה של מאסר לאורך שנים רבות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ