אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חמדאן נ' חסון ואח'

חמדאן נ' חסון ואח'

תאריך פרסום : 27/02/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
13395-12-09
18/02/2013
בפני השופט:
יוסף סוהיל – סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מחמוד חמדאן
הנתבע:
1. גאלב חסון
2. כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

רקע:

1.זוהי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאה מפגיעתו בתאונת דרכים שאירעה בתאריך 08/01/08.

התובע, תושב ג'נין, יליד 19/07/76, נפגע בגופו עת עבד על משאית לאיסוף אשפה, שהייתה בבעלות הנתבע מס' 1, ומבוטחת בביטוח חובה ע"י "כלל" חב' לביטוח – הנתבעת מס' 2 (להלן: "הנתבעת").

התאונה אירעה עת שהתובע עמד על החלק האחורי של המשאית, כשלפתע מנגנון ההרמה פעל, התובע נדחף פנימה ורגלו הימנית נתפסה ונלחצה ע"י זרוע ההרמה. כתוצאה מכך נגרמו לתובע שברים מרוסקים של עצם הטיביה והפיבולה הימניים.

הסכמה דיונית:

2.עקב כפירת הנתבעת בנסיבות התאונה החלה שמיעת הראיות, ולאחר סיום שמיעת ראיות התביעה הודיעו הצדדים על הסדר דיוני לפיו ישולמו לתובע פיצויים בשיעור 80%, בכפוף להוכחת נזקיו (ר' הודעת הנתבעת מתאריך 31/01/13, תחת בקשה 14, וכן הודעת התובע מ-07/02/13, תחת בקשה 15).

חומרת הפגיעה והנכות:

3.לבקשת התובע מונה ע"י בית-המשפט מומחה רפואי בתחום האורטופדי – פרופ' צינמן, אשר קבע בחוות-דעתו, כי לתובע נותרה נכות אורטופדית צמיתה בשיעור 10%.

כעולה מהמסמכים הרפואיים ומחוות דעת פרופ' צינמן, מיד לאחר התאונה הובהל התובע ע"י ניידת מד"א לבי"ח כרמל בחיפה, שם נמצאו שברים בעצמות הטיביה והפיבולה של רגל ימין; וכן שבר באגן מצד שמאל ללא תזוזה. רגלו הושמה בגבס, ושוחרר עוד באותו יום, עם המלצה להעברה באמבולנס לאזור מגוריו בשטחי הרשות הפלסטינית. כעולה מחו"ד פרופ' צינמן השבר בטיביה אובחן כשבר מרוסק, ואילו השבר בפיבולה אובחן כשבר סגמנטלי (שבר בארבע נקודות – ס"י). כן ציין, כי בשל נפיחות רבה שהייתה, לא ניתן היה לנתחו, ובשל כך רגלו הושמה בגבס והועבר למקום מגוריו, שם עבר ניתוח לאחר כשבועיים, ובוצע קיבוע לעצם הטיביה בעזרת פלטה וברגים, אלא שלא הושגה עמדה אנטומית של השבר ונשארה הגבלה קלה בטווח תנועות הקרסול. כאמור, פרופ' צינמן קבע לתובע נכות צמיתה בשיעור 10%.

התובע העיד, כי טופל בגבס משך כ-6 חודשים, ולאחר מכן, משלא הושגה תוצאה טובה עבר ניתוח וקיבוע פלטינה. לפי עדותו הוא אושפז בפעם הראשונה 4 ימים, ובפעם השניה 3-4 ימים (ר' עדות התובע בעמ' 10, ש' 11-9).

עיסוק התובע והשתכרותו לפני ואחרי התאונה:

4.הוברר, כי התובע תושב הרשות הפלסטית, שוהה בלתי חוקי בארץ (ועל כך אין חולק), אשר עבד משך כ-5 שנים עובר לתאונה בעבודות כפיים, בעיקר בעבודות מזדמנות ועבודות פינוי אשפה אצל קבלנים שונים באזור הר הכרמל. התובע העיד, כי במקום עבודתו האחרון, עובר לתאונה, הספיק לעבוד כ-20 ימים בשירות הנתבע מס' 1 , והתגורר בדלית אל-כרמל.

5.ב"כ הנתבעת טען בסיכומיו, כי מעדותו של התובע לא ברור כמה השתכר עובר לתאונה, כשפעם העיד, כי שכרו היומי עמד על 250 ₪ ופעם על 80 ₪ (צ"ל 180 ₪ - ר' עדות התובע בעמ' 11, ש' 7).

חברו לעבודה של התובע, מי שעבד בארץ משך כ-15 שנה, עם רישיון עבודה, השתכר כ-4,500 ₪ לחודש, ואילו התובע עבד, כאמור, ללא רישיון, בהיותו שוהה בלתי חוקי בארץ. ב"כ הנתבעת מציע להעמיד את שכרו על מחצית שכר חברו, היינו ע"ס 2,250 ₪ לחודש. לטענת ב"כ הנתבעת, גם משיקולי תקנת הציבור, אין מקום לפיצוי התובע על בסיס השתכרות השווה לעובד מהשטחים ששוהה כחוק בארץ. כך או אחרת, הלכה היא, כי יש לחשב הפסדי שכרו של התובע, בהתאם לרמת ההשתכרות בשטחי הרשות הפלסטינית שהיא 2,000 ₪ לחודש. עוד טען, כי נכות בשיעור 10% הינה קלה וכי ההלכה ידועה לעניין חישוב הפסדי שכר לעתיד.

באשר לתקופת אי-כושר מלאה בסמוך לאחר התאונה, טוען ב"כ הנתבעת, כי עולה מהתיעוד הרפואי שהתובע נותח לאחר כ-3 חודשים מיום התאונה. התובע לא הציג כל אישור מחלה, או אישור רפואי אחר המלמד על התקופה בה רגלו הייתה בגבס. משכך, טוען ב"כ הנתבעת, יש להכיר בתקופת אי-כושר מלא לאחר התאונה למשך 4 חודשים בלבד.

6.ב"כ התובע ביקש בסיכומיו להפנות לתחשיבי הנזק מטעמו, זאת על מנת לקצר בדבריו.

בתחשיביו טען לתקופת אי-כושר מלאה לאחר התאונה למשך 12 חודשים, וביקש לחשב את הפסדיו על בסיס השתכרות חודשית של 6,000 ₪. לגבי יתרת התקופה, טען, כי יש לפצותו בגין הפסדי שכר חלקיים, בשיעור 15%; כן גם לגבי הפסדי שכרו לעתיד.

בסיס השכר הקובע/הכרעה:

7.התובע מבקש לחשב את הפסדיו לפי בסיס שכר של 6,000 ₪ לחודש; בעוד הנתבעת מבקשת לחשב הפסדי שכרו לפי בסיס של 2,000 ₪ לחודש, ולכל היותר 2,250 ₪ לחודש. עוד מציינת הנתבעת, כי לא הוצגו ע"י התובע תלושי שכר כלשהם להעיד על גובה השתכרותו מעבודתו בארץ. אכן כן, התובע לא הציג תלושי שכר כלשהם מעבודתו בארץ. עם זאת, הוכח בפניי, כי התובע עבד בארץ בעבודות מזדמנות למיניהן, והרי אף נפגע תוך כדי עבודתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ