אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חלפון נ' להט

חלפון נ' להט

תאריך פרסום : 23/03/2012 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות טבריה
44556-09-11
19/03/2012
בפני השופט:
אילונה אריאלי

- נגד -
התובע:
אברהם חלפון כרמלה חלפון
הנתבע:
אראלה להט
פסק-דין

פסק דין

זוהי תביעה קטנה שעניינה חוב שכר דירה ונזקים שעל פי הנטען גרמה הנתבעת לדירה שהושכרה לה.

התביעה הוגשה מלכתחילה על ידי התובע בלבד, אולם בדיון שהתקיים בפני היום הבהיר התובע כי הוא הגיש את התביעה בשם אמו – הגב' כרמלה חלפון, אשר השכירה את הדירה לנתבעת, התובעים ביקשו בהתאם כי הדיון בתביעה יתקיים כך שהאם תהא התובעת ובנה יעיד מטעמה, וכך נעשה.

בכתב התביעה נטען כי הנתבעת שכרה דירה מן התובעת, על פי הסכם שצורף לתביעה ונחתם במקור בשנת 1996. הנתבעת לא שילמה את דמי השכירות לתקופה שמחודש אוקטבר 2009 ועד לפינוי הדירה בסוף חודש אפריל 2011, כאשר שיקים שמסרה הנתבעת חזרו. כן גרמה הנתבעת לנזקים בדירה, אשר הורידו את ערך הדירה בעשרות אלפי שקלים חדשים.

הנתבעת טוענת בכתב ההגנה כי היא ומר סידני גמברג, קשיש יליד שנת 1923, שכרו את הדירה מן התובעת ביום 4.5.1996 לתקופה של שנה אחת. בתום אותה שנה ביקשה התובעת מהשניים להישאר בנכס ללא חוזה שכירות ולשלם לה את דמי השכירות במזומן. זאת, על מנת שלא לדווח למס הכנסה על השכרת הנכס. בשנת 2003, ולאחר עמידתו של מר גמברג על כך שיחחתם חוזה, חידשה התובעת את החוזה לארבע שנים נוספות, עד 2007, נחתם חוזה בהתאם עם מר גמברג. מסוף שנת 2007 המשיך מר גמברג להתגורר בדירה ללא חוזה, הואיל והוא היה חולה מאד ומותש ולא היה לו הכוח לעמוד על שלו. הנתבעת טוענת כי היא ומר גמברג שילמו לתובעת את שכר הדירה כל השנים במזומן ולא קיבלו קבלות.

הנתבעת טוענת כי בכל שנות המגורים בדירה היא סייעה למר גמברג לתחזק אותה וטיפלה בו במסירות וכן היא טיפלה בשני כלבים שהיו לו בדירה. עוד טוענת הנתבעת כי בכל אותן שנים התובעת לא טיפלה בדירה ולא שיפצה אותה. הנתבעת התלוננה בפני התובעת על כך וזו טענה שאין לה כסף לשפץ את הדירה ושלחה אינסטלטור שביצע רק תיקונים קלים. הנתבעת מכחישה את הטענה כי היא גרמה לנזקים בדירה.

לטענת הנתבעת, בשלהי דצמבר 2010 הודיע מר גמברג לתובעת על כוונתו לעזוב את הדירה ב-30.4.11 עקב מצבו הבריאותי והוא סיכם עם התובעת את שארית חובו עבור הדירה עד למועד זה. לאחר שהוא שילם חלק במזומן והתובעת לא ניאותה לקבל ממנו את היתרה בשיקים, התערבה הנתבעת וכדי לעזור למר גמברג היא מסרה לתובעת 7 שיקים בסך של 350 ₪ כל אחד וזאת עבור יתרת דמי השכירות שהגיעה לתובעת, שעמדה על סך של 2,450 ₪. התובע ביקשה לקבל את הכסף במזומן ביום הפינוי והבטיחה להשיב שיקים אלה לנתבעת. לטענת הנתבעת, ביום 30.4.11 בערב היא התייצבה בדירה עם מר גמברג ומסרה לתובעת את מפתחות הדירה וסך של 2,450 ₪ במזומן, אך התובעת לא החזירה לידיה את השיקים. כאשר נמסרו לתובעת מפתחות הדירה היא הביעה את שביעות רצונה ועובדה שמאותו יום ועד ליום הגשת התביעה חלפו ארבעה וחצי חודשים בלא שנשמעה מפיה כל תלונה.

הנתבעת טוענת עוד כי היא מסרה לתובעת 3 שיקים לפקודת ועד הבית עבור זיפות הגג, שיקים אלה חזרו עקב מצבה הקשה של הנתבעת והיא רצתה לשלם במקומם, אך התובעת אמרה לה שזיפות הגג לא חל עליהם כדיירים והתובעת אכן שילמה עבור הזיפות, אך לא החזירה לנתבעת את השיקים.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובכל חומר הראיות ולאחר ששמעתי את העדויות ואת טענות הצדדים, שוכנעתי כי התביעה הוכחה באופן חלקי בלבד.

על פי תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, יפורטו להלן נימוקי פסק הדין בצורה תמציתית.

התובעת הוכיחה כי הנתבעת, ביחד עם מר גמברג, שכרה ממנה את הדירה נשוא כתב התביעה וזאת החל משנת 1996 ועד ליום 30.4.11.

הנתבעת אמנם טענה, בעת הדיון היום, כי רק מר גמברג שכר את הדירה מן התובעת ואילו היא – הנתבעת – איננה צד לחוזה עם התובעת בכל צורה והיא רק משמשת כמטפלת של מר גמברג שהינו "בן אדם גלמוד וקשיש". אלא טענה זו איננה עולה בקנה אחד עם טענות הנתבעת בכתב ההגנה, שם הודתה, ברחל בתך הקטנה, כי היא ומר גמברג שכרו את הדירה יחדיו ואף התגוררו בה 15 שנים (ראה בפרט סעיף 14 לכתב ההגנה).

יתרה מכך, משמיעת העדויות התרשמתי כי לא זו בלבד שהנתבעת היתה צד להסכם השכירות עם התובעת, אלא שבהתחשב במצבו הבריאותי של מר גמברג, בפרט בשנים האחרונות שהן השנים הרלוונטיות לתביעה, הנתבעת היא שהיתה הרוח החיה בכל הנוגע לשכירת הדירה והיא שניהלה את כל ההידברות וההתנהלות הכספית מול התובעת בעניין הדירה.

לא נתתי אמון בעדותה של הנתבעת ולפיה היא משמשת אך ורק כמטפלת של מר גמברג. הנתבעת פתחה את הדיון בטענה שהיא ומר גמברג מתגוררים בנפרד, וכראיה לכך הגישה את צילומי תעודות הזהות של השניים, אולם טענה זו נסתרה באופן מוחלט על ידי מר גמברג, אשר העיד, באופן שהותיר אמון רב, כי הוא והנתבעת מתגוררים יחדיו בדירת בתה של הנתבעת וזאת החל משנת 2006 ועד היום (עמ' 5 שורות שורות 25-18 לפרוטוקול).

יתר על כן, בניגוד לטענת הנתבעת ולפיה היא נהגה להגיע לדירה 3 פעמים ביום עם מר גמברג "כדי להאכיל את הכלבים ולהיות איתו במקום שהוא גר כדי לא לקחת ממנו את התקווה" (עמ' 4 שורות 25-26 לפרוטוקול), ובניגוד לטענתה שגם ביום הפינוי – 30.4.11 - הגיע איתה מר גמברג לדירה (עמ' 4 שורה 29 לפרוטוקול), העיד מר גמברג, וחזר והעיד, כי הפעם האחרונה שבה הוא ביקר בדירה היתה בשנת 2006, שאז עבר ניתוח לב פתוח, ומאז הוא לא ביקר בדירה מעולם (עמ' 5 שורות 11-21 לפרוטוקול).

התובעים הוכיחו, אפוא, כי הנתבעת אכן שכרה את הדירה, ביחד עם מר גמברג, וזאת עד ליום 30.4.11.

באשר לחוב דמי השכירות – טענת התובעים בעניין זה לא פורטה כלל בכתב התביעה ואף בדיון בפני לא השכילו התובעים להשלים את הפרטים ולהציג ראיות מספיקות לביסוס טענתם ולפיה מאז אוקטובר 2009 לא שולמו דמי השכירות. מתדפיסי הבנק שהוגשו עולה כי בשנת 2010, בחודשים ינואר ופברואר לכל הפחות, נפרעו שיקים בגובה שכר הדירה, שיקים שלטענת התובע נמסרו על ידי הנתבעת. התובעים לא הציגו כל פנייה או טענה שהעלו בעניין החוב הנטען זה מאז חודש אוקטובר 2009 ועד שהוגשה התביעה. בהעדר פירוט, ולו מינימלי, של החוב הנטען על ידי התובעים לתקופה שמחודש אוקטובר 2009 ואילך, שוכנעתי כי אין לקבל את תביעתם בעניין זה.

הראיות היחידות שהוצגו על ידי התובעים בעניין חוב דמי השכירות – הם שיקים שמסרה הנתבעת לתובעים – 7 שיקים בסך כולל של 2,450 ש"ח. הנתבעת איננה חולקת על כך ששיקים אלה, שלטענתה סיכמו את חוב דמי השכירות עד למועד הפינוי, לא נפרעו, ומנגד - היא לא הוכיחה בכל ראיה שהיא את טענתה שסכום השיקים שולם לתובעת במזומן. נוכח הסתירות המהותיות בעדותה של הנתבעת, אל מול הטענות שהעלתה בכתב ההגנה ואל מול עדותו של מר גמברג, לא נתתי אמון בעדותה של הנתבעת בעניין זה ושוכנעתי כי יש להעדיף על פניה את עדותם של התובעים ולפיה סכום השיקים, שכאמור לא נפרעו, לא שולם להם במזומן.

טענת התובעים בדבר נזקים שנגרמו לדירה על ידי הנתבעת, לא הוכחה. התובע אישר בעדותו כי במהלך 15 השנים שהנתבעת שכרה עם מר גמברג את הדירה, התובעים לא נהגו לבקר רבות בדירה (עמ' 2 שורה 14 לפרוטוקול). התובעים לא הגישו כל ראיה למצבה של הדירה בעת שנמסרה לשוכרים, ובניגוד לטענתם בכתב התביעה, ולפיה קיימת הערכת שמאי בדבר ירידת ערך הדירה, לא הוגשה כל חוות דעת בעניין. התובע טען בעדותו כי הדירה נמכרה מאז עזבוה הנתבעים "הרבה מתחת לערך האמיתי שלה", אך גם טענה זו לא נתמכה בכל ראיה שהיא.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ