אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חליל נ' ענאן ואח'

חליל נ' ענאן ואח'

תאריך פרסום : 25/06/2012 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום חיפה
7239-12-09
20/06/2012
בפני השופט:
יואב פרידמן

- נגד -
התובע:
1. כיוף ענאן
2. כיוף תמר

הנתבע:
אבו ראיה חליל

החלטה

1. בקשה להפקדת ערובה לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי. מדובר בהליך שהחל כבקשה לביצוע שטר בה הוגשה התנגדות , ובהמשך ניתנה רשות להתגונן. התביעה אפוא היא תביעה בעילה שטרית טהורה.

2. התובע תושב שטחים. התובע בתגובתו מעלה החשש מפני חסימת הגישה לערכאות, כתוצאה מחיובו בהפקדת ערובה. יש לומר כי התובע בתגובתו התייחס משום מה לחיוב בהפקדת הוצאות, ולא היא. הבקשה מתייחסת להפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים בהליך. ולא הבטחת הוצאות ישיבה אליה לא התייצב , בהן כבר חויב. עוד בהחלטה שחייבה בהוצאות קבעתי שתשלומן בפועל אינו תנאי להמשך הדיון.

3. צירוף הנתונים מטה הכף לכיוון קבלת הבקשה, אף בהינתן מצב כלכלי לא פשוט, שגם לאורו יש להבטיח הוצאות הנתבעים.

4. לדין החל כבר התייחסתי במספר החלטות בעבר, ולהלן אביא דברים מתוך אחת מהן (ת.א. (חי') 13942/07 מדינת ישראל נ' חמדאן אסמאעיל עבדאלרחמאן (החלטה מיום 26.1.09 – מאגר נבו):

"תקנה 519 מיועדת בעיקר למקרה בו התובע מתגורר בחו"ל והנתבע אם יזכה בהוצאות יתקשה משום כך לגבות המגיע לו, ומקרה בו נפל פגם בציון מענו של התובע. אלא ששיקול דעתו של בית המשפט לחייב תובע במתן ערובה לא מוגבל לשני המקרים האמורים, היינו אין מדובר ברשימה סגורה. ראה זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 901.

כך מיועדת התקנה במקרה המתאים גם על מנת למנוע תביעות סרק, כשיש לאזן בין שיקול זה לבין החשש של מניעת גישה לערכאות ולכן רק לעתים נדירות תוטל ערובה אך לנוכח קלישות סיכויי התובענה, אף כי במקרים המתאימים בהם לא מגלה התובענה סכויים על פניה, אין להימנע מכך . וראה רע6066/00 חאלד אעדילי נ' חברת סלקום ישראל בע"מ (מאגר "נבו").

5. לנוכח שורת ההחלטות השיפוטיות הארוכה אליה הופניתי ניתן לקצר. בשורה של פסקי דין, בכל הערכאות, לרבות בבית המשפט העליון, נקבע שכאשר בתובעים תושבי איו"ש ורצועת עזה עסקינן, דינם כדין תושב זר, לענין ההצדקה לחייב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת. ראה גם החלטתי בע"א (חי') 105/08 אלמדהון נ' מדינת ישראל (מאגר נבו) . כך פני הדברים הן בנזקי גוף, הן בנזקי רכוש, וגם משעה שנטען, שהדבר עשוי לייצר מחסום כלכלי מחמת חסרון כיס, ולפגוע בזכות הגישה לערכאות: זכות חוקתית שאין חולק על חשיבותה ומעמדה המרכזי. טעם הדבר הנו הנימוק הידוע משכבר בדבר חוסר היכולת האפקטיבית של המדינה להיפרע הוצאותיה באזורי יו"ש ועזה, במידה ותידחה התביעה (בה בשעה שאם התובעים הם שיזכו בתביעתם, לא יעמדו בפני קושי מקביל).

ראה למשל: רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון באסל פ"ד נח(5) 865; רע"א 5693/07 עדנאן פהמי אמין קמחאוי ואח' נ' מדינת ישראל; רע"א 3124/08 נביל עומר חאמד על מדינת ישראל.

6. ברע"א 2241/01 נינה הופ נ' ידיעות תקשורת, תק-על 2001(2) 537 נאמר כי

"מקובל עלינו כי בית המשפט משתמש בסמכותו לפי תקנה 519 (א) לתקנות בעיקר בשני מקרים: א) כאשר מתגורר התובע בחוץ לארץ, מחוץ לתחום השיפוט, ומשום כך יתקשה הנתבע לגבות את המגיע לו, אם יזכה בהוצאות; וכן אין בידי התובע להצביע על נכסים הנמצאים בארץ שמהם יוכל הנתבע להיפרע. ב) כאשר הנתבע לא המציא את מענו כנדרש לפי תקנה 2) 9) לתקנות, או המציא מען לא נכון, שבכך גילה, לכאורה, כוונה להכשיל את הנתבע בגביית ההוצאות. כמו כן רשאי בית המשפט להביא בחשבון שיקוליו גם את סיכוייו של התובע להצליח בתביעתו, אלא שהדבר צריך להיעשות בזהירות מרבית, על מנת שלא יהיה בהחלטה משום חריצת דין בטרם עת. (ראו, בין היתר, בפסק דיני בת.ה. (ב"ש) 808/87 (ת.א.(240/85 אבוסעלוק סלימאן נ' מכתשים מפעלים כימיים בע"מ (לא פורסם); רע "א 377/87 חליל ג'נחו ואח' נ' וויבהו א.ב.ה. - חברת מניות בפשיטת רגל הרשומה בגרמניה, פ"ד מ"א(522 (4; רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מ"ו(647 (1; רע"א 2808/00 שופר סל בע"מ נ' אורי ניב ואח', פ"ד נ"ד(845 (2; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית - 901-899 (1995). "

אני נכון להניח כרגע לטובת התובעים שלא ניתן לאמוד את סיכויי התובענה באופן ממשי, היינו שאין עסקינן בתובענה בעלת סיכויים יוצאים מגדר הרגיל או גרועים במיוחד. במצב עניינים זה, הכלל לגבי תובע זר, אף שידוע שהדבר עשוי לעתים להציב פוטנציאלית מכשול בפני הגישה לערכאות, הנו שיש להטיל ערובה להבטחת הוצאות הנתבע.

כאמור השיקול של אומדן סיכויי התובענה בבדידותו מופעל לעתים נדירות בלבד, כאשר מדובר על תובענה שעל פניה סיכוייה גרועים, כשיקול התומך בהטלת ערובה. וכאשר לא מתקיים שיקול אחרון זה, ומדובר בתובע זר הכף כאמור נוטה עדיין להטלת ערובה.

אכן זכויותיו של בעל דין לא צריך שתתממשנה על חשבון זכויותיו של בעל ריבו, וכאן מצטרף גם שיקול נוסף שאוזכר בהלכה הפסוקה, שזכויותיה של הנתבעת להבטחת הוצאותיה הנן זכויותיו של הציבור כולו, שמקופתו שלו תגרענה עלויות ניהול ההליך, היה ותידחה התובענה.

7. יש אפוא הצדקה להטיל ערובה. כאמור התובע לא הגיב לבקשה ולא פירט שיש לו נכסים בתחום המדינה מהם ניתן יהא להיפרע במקרה של דחיית התביעה. במצב עניינים זה ההנחה הנה שאין לו נכסים כאמור..."

5. עד כאן לציטוט. גם אם בעניינו לא חל השיקול שהנתבע היא המדינה שזכויותיה להבטחת הוצאותיה הנם זכויות הציבור כולו, הרי יתר השיקולים כן חלים. כאמור דינו של התובע כדין תושב זר. ואין הוא מצביע בתגובתו על נכסים בתחום המדינה מהם ניתן יהא להיפרע להבטחת הוצאותיו של הנתבע : "בהקשר זה הלכה היא, כי אם מתגורר התובע מחוץ לתחום השיפוט (ותושבי האזור נחשבים בעניין זה כמי שמתגוררים מחוץ לתחום השיפוט; ראו רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים, פ"ד נח (5) 865,869 (להלן: עניין איברהים), ואין בידיו להצביע על נכסים הנמצאים בישראל, יטה בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו על פי תקנה 519 " (רע"א 2310/10 לידיה והבה אבו קבע נ' מדינת ישראל.

אם נסכם, שעה שבאים לשקול האם להטיל ערובה על תושב זר (ותושבי השטחים – בכלל זה) להבטחת הוצאות הנתבע, יש לשקול מס' שיקולים מצטברים: יכולתו הכלכלית של התובע, האם מצביע הוא על נכסים בישראל מהם ניתן יהא להיפרע במידת הצורך, החשש של מניעת גישה לערכאות וסיכויי תובענה לכאוריים, כשיקול מצטרף (אלא אם מדובר בתובענה שמעיון בכתבי הטענות לבדם ניתן לקבוע שסיכויי התביעה בה קלושים ביותר, מצב נדיר אך כאשר הוא מתקיים ינתן משקל רב יותר לשיקול זה). ככלל משעה שבתושב זר עסקינן שאינו מצביע על נכסים בארץ – הנטיה הנה להטיל ערובה חרף התוצאה האפשרית של סלוק התביעה בלא דיון בה לגופה, באין הפקדה של הסכום שנקבע.

6. במקרה דנן לא המחיש התובע מצבו הכלכלי, מעבר להעלאת טענות, ולא הצביע על נכסים בארץ.

7. בזהירות הראויה גם סיכויי התובענה אינם נראים משופרים. לדבריו של התובע נמסרו לו השיקים מנתבע 1 בחתימת מושך של האחרון; כאשר שם הנפרע אינו ממולא בשיקים. התובע מציין שמסר אותם לנושים שלו ואז הושלמו פרטי אותם נושים כנפרעים על פני השיקים, במקום המיועד לכך. משחוללו השיקים – שלם התובע במזומן את חובו לאותו נושה, קיבל מידיו את השיקים וכעת הוא מבקש להיפרע מן הנתבעים, בעלי החשבון עליו נמשך השיק .

הנתבע 1 בתצהירו מציין מצידו שמדובר על שיקים מפנקס שנגנב וכי זויפה חתימתו. אלא שלא זו המשוכה היחידה שעל התובע לחצות. השיקים משורטטים למוטב בלבד , והתובע אינו הנפרע המצויין בהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ