אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חלוקת רכוש - כשעיקר התיק מתנהל בבית הדין, אף הדיון הטפל יתנהל בבית הדין

חלוקת רכוש - כשעיקר התיק מתנהל בבית הדין, אף הדיון הטפל יתנהל בבית הדין

תאריך פרסום : 11/03/2018 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני אזורי חיפה
1100642-5
22/02/2018
בפני הדיין:
הרב יצחק אושינסקי - אב"ד

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד סופי ספקטור (ראביי)
הנתבעת:
פלונית
עו"ד אנוש בוכניק
החלטה

 

בפנינו החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות מיום כ"א בשבט תשע"ח (6.2.18) המבקשת את הבהרת בית הדין באשר להמשך ההליך המתנהל בבית המשפט.

בהחלטת בית המשפט נאמר בין השאר: 

בפתחו של הדיון הונחה בפניי החלטתו של כב' בית הדין הרבני מיום 17.9.17, בעניינים של הצדדים. בהחלטה הנ"ל מציין כב' בית הדין את החשיבות של דיון מאוחד ואת הנזק שעלול להיגרם מפיצול ההליכים וכו'. בסופו של דבר נקבע בהחלטה הנ"ל "הסמכות לדון בחלוקת רכוש של הצדדים נתונה לבית הדין הרבני". בהחלטה הושאר העניין של התביעה ההצהרתית לשמירת זכויות לדיון בפני בית המשפט. אלא מאי, התביעה המונחת בפניי הינה תביעה בה מבוקש להצהיר כי הדירות הרשומות על כל אחד מהצדדים בנפרד ואשר נרכשו לפני הנישואין, שייכות למסת האיזון בין הצדדים והינן דירות בבעלות משותפת. הליך זה מצריך מסכת ראיות באשר להתנהלות הכלכלית של הצדדים וכו'. אותה מסכת ראייתית בדיוק תידרש להיות מוצגת גם בפני כב' בית הדין הרבני בבואו לדון בתביעה הרכושית אשר הושארה לדיון בפניו עם הענקת סמכות דיון ייחודית לו בעקבות הכריכה. יוצא אפוא כי אותו פיצול בעייתי כנגדו ניתנה ההחלטה הנ"ל, יתקיים בפועל ככל שתידון התביעה המונחת בפני בית המשפט. אשר על כן, והיות וכב׳ בית הדין הרבני נדרש לסוגיית הסמכות, מנוע בית המשפט מלהיכנס לעניין זה וליתן את דעתו. על כן, וקודם לתחילת הדיון לגופו של התיק, יפנו הצדדים לכב׳ בית הדין הרבני על מנת לקבל הבהרה ברורה ביחס לגורל התיק המונח בבית המשפט לענייני משפחה. 

טענות הצדדים

הצדדים הציגו בפני בית הדין את עמדת בסוגיה זו.

ואלו טענות המבקשת באמצעות בא כוחה: מבקשת הבהרת בית הדין באשר להליך המתנהל בבית המשפט, תוך שימת לב להנ״ל: תביעת האישה לבית המשפט אינה תביעה על פי סעיף 11 לחוק יחסי ממון אלא לסעד הצהרתי על פי סעיף 75 לחוק בית המשפט, בקשת האישה להצהרה על זכויותיה הקניינות בדירת מגורי הצדדים ולא עתרה לסעד כלשהו. תביעה זו מחייבת ניהול משפט מפורט ומלא לצורך קביעת היקף זכויות הצדדים. מכיוון שתביעת האישה בבית המשפט הוגשה תחילה, הרי הדרך הצודקת היא להעביר את כל ענייני הרכוש לדון בבית המשפט. כן שקביעת היקף הזכויות הוא העיקר ופירוק השיתוף הוא הטפל. אף תביעת הבעל הרכושית בבית הדין לא היתה בתום לב והיתה שלא בכנות. כן טוענת שהיא מסרבת בתוקף להתגרש, כך שאין מקום לדון בפירוק השיתוף טרם הכרעה בגירושין. לכן מבקשת שבית הדין יבהיר החלטתו ויקבע כי בית המשפט מוסמך לדון כתביעה ההצהרתית בבית המשפט. 

למעשה רובה של עמדת המבקשת הינה ערעור על החלטת בית הדין מיום כ"ו באלול תשע"ז (17.9.17) בענין סמכותו של בית הדין לדון בתביעה הרכושית שבין הצדדים (וכידוע, בית הדין אינו משמש ערכאת ערעור על החלטותיו), ולמעשה כמעט ולא משיבה עניינית לבקשת בית המשפט הספציפית באשר לניהול ההליך לפסק דין הצהרתי האמור להתנהל בפניו. 

המשיב בתגובתו, באמצעות באת כוחו, טוען כי בבית המשפט זהו פסק דין הצהרתי בהליך לישוב סכסוך, ואף התביעה ההצהרתית הוגשה בניגוד לתקנות. לטענתו, הדרך הראויה לביאור שתי התביעות היא בפני בית הדין עם כל מסכת הראיות השלמה, ובית הדין יעסוק גם בפסק דין הצהרתי. מדגיש כי זו אותה מסכת ראייתית, ואין היגיון או צדק בפיצול וסרבול ההליכים. כן טוען כי מדין טפל הולך אחר העיקר אזי הכל אמור להתברר בבית הדין, שהרי התביעה העיקרית שם. מבקש שאף הנושא ההצהרתי ידון בפני בית הדין יחד עם כל הנושאים הרכושיים.    

דיון והכרעה

ובכן, טרם מתן הכרעה, נזכיר מתוך האמור בהחלטת בית הדין מיום כ"ו באלול תשע"ז (17.9.17) באשר לשאלת הסמכות:

למעשה, בעניין זה כבר עסקנו בפסק דין אחר (כגון בתיק 899265/1 וכן בתיק 497481/3, פורסם, תיקים בבית הדין בחיפה), כאשר עיקרון הדין הוא כי תביעה לשמירת זכויות כספיות, להבדיל מתביעה לחלוקת זכויות, אין בה כדי להקנות סמכות לבית המשפט, שהרי היא סעד זמני בלבד. בנידון דנן, חרף הצהרות הצדדים, אין חולק כי מהותה של תביעת האישה בבית משפט היתה לסעד הצהרתי.

העיקרון הנ"ל כבר הובא במספר החלטות שונות, וראה לדוגמה החלטת בית הדין הרבני נתניה (תיק מספר 832273/2, מאת כבוד הדיין הרב אריאל ינאי שליט"א), שכתב כך:

[...]

אף טענת ב"כ הבעל כי אין לפצל בין תביעות (שהרי האישה מבקשת לפצל בין התביעות), נשענת על אדנים משפטיים.

[...]

עניין זה של פיצול הדיונים, כעילה להותרת הסמכות בבית הדין הרבני אשר בפניו הוגשה תביעת גירושין כרוכה, מודגשת בהרחבה אף בתמ"ש 58482-07-15 (בית המשפט לענייני משפחה ירושלים), בסעיפים 17-23, כאשר בדבריו מודגש החיסרון כי התדיינות מקבילה בשתי ערכאות שונות תביא להתדיינות כפולה באותם נושאים עצמם, כגון הכנסות הצדדים, היקף נכסיהם ורמת החיים אליה הורגלה המשפחה. כן הדגיש את העובדה כי קשה לפצל בין סוגית מזונות הילדים לסוגית המשמורת והסדרי ראיה (הנדונה בבית הדין), כאשר קיימת זיקה ברורה בין סוגיות אלו.

וזאת נאמר באשר לפיצול תביעות שונות, וכל שכן שהדברים נכונים באשר לפיצול תביעות הרכוש עצמן בין ערכאות שונות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ