אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חלואני רפעת נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה

חלואני רפעת נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה

תאריך פרסום : 10/03/2013 | גרסת הדפסה
עש"א
בית משפט השלום ירושלים
101-09
19/02/2013
בפני השופט:
יצחק שמעוני

- נגד -
התובע:
חלואני רפעת
הנתבע:
הועדה המקומית לתכנון ובניה
פסק-דין

פסק דין

כללי

1.לפני ערעור שעניינו בהיטל השבחה לפי התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק" ו – "התוספת") בהתייחס לשומת השמאי המכריע מר טובי פרי מיום 24.12.08. היטל ההשבחה נוגע לתשלום המתחייב בעקבות בקשת המערער להיתר בניה בגדר תיק בנין 01/64.1 ובגין אישור תכנית משביחה שחלה על הקרקע שבבעלות המערער, הידועה כחלקה 38 בגוש 30523 בשטח של 753 מ"ר הנמצאת בשכונת ואדי אל-ג'וז במזרח ירושלים (להלן: "המקרקעין"). על המקרקעין חלה תכנית בניין עיר מס' 8485 אשר קיבלה תוקף ביום 31.1.06 ושינתה את ייעוד הקרקע ממגורים 5 למגורים 4 מיוחד.

קודם להחלת התוכנית המשביחה של המקרקעין חלה עליהם תוכנית בניין עיר מס' 2639 שפורסמה למתן תוקף ביום 8.11.84, אשר ייעדה את המקרקעין כאמור לאזור מגורים 5, כך שבין שתי התוכניות לא הוחלה תכנית מתאר ארצית כלשהי.

השמאי המכריע העריך, כי בגין אישור תב"ע 8485 הושבחו המקרקעין בשיעור של 684,725 ש"ח ולפיכך סכום ההיטל הינו מחצית סכום זה, קרי 342,362 ש"ח.

בתחילה, העלה המערער מספר טענות ביחס לשומה המכרעת, אך עם התקדמות ההליכים מסר ב"כ המערער, כי עיקר טענתו היא בעניין קיר התמך שנבנה במקרקעין ואשר לגביו קבע השמאי המכריע שינוכה מחצית משוויו, היינו 150,000 ש"ח במקום 300,000 ש"ח וזאת ללא הנמקה. לפיכך הוסכם, כי הערעור יתמקד בנקודה זו בלבד, לאחר שהשמאי המכריע ינמק מדוע הפחית רק מחצית שווי קיר התמך.

טענות המערער

2.המערער מיקד ערעורו בטענה לפיה השמאי המכריע לא ניכה את מלוא עלות הקמת קיר התמך בתחום המקרקעין. לטענתו, על פי חוות הדעת שהגיש, שווי קיר התמך הינו 300,000 ₪. מטעם המשיבה לא הוגשה חוות דעת נגדית לעניין השווי, והשמאי החליט ללא שנימק החלטתו, כי הוא מפחית מחצית השווי בלבד מהשומה. זאת עשה השמאי לטענת המערער, ללא שצירף תחשיב אחר או נימוק, בניגוד לכללי התקינה השמאית. לאחר שהתבקש השמאי בהחלטת בית המשפט מיום 14.14.09 לנמק מדוע הפחית רק מחצית שווי הקיר, ביסס תשובתו על נחיצות הקמת קיר התמך ועלותו. השמאי הסביר, כי לא שוכנע שקיר התמך הוקם ונבנה כדי לתמוך במצוק הסלע אשר נחפר כולו על ידי המערער. אולם, לטענת המערער, מחלקת מבנים מסוכנים בעיריית ירושלים, דרשה ממנו באופן מפורש ביותר, להקים קיר תמך במימדים שהוקמו על ידו.

ביחס לטענה בדבר שווי עלות הגדר, הרי שהשמאי לא ביקש לקבל לידיו פירוט חישוביו של אותו מהנדס שערך את חוות הדעת מטעם המערער.

לפיכך, ביקש המערער לקבל את הערעור ולהורות לשמאי המכריע לתקן את שומתו, כך שיופחת מלוא שווי עלות הקמת הקיר התומך בסך של 300,000 ₪.

טענות המשיבה

3.המשיבה טענה, כי הערעור נוגע לקביעות שמאיות מובהקות, המסורות לשיקול דעתו הבלעדי של השמאי המכריע ואין לערער עליהן. המשיבה הפנתה לחוות הדעת המשלימה שערך השמאי, בה נימק מדוע הפחית עלות מחצית קיר התמך וטענה, כי מדובר בקביעות מקצועיות לחלוטין וזכות הערעור על החלטת שמאי מכריע קיימת רק בשאלות משפטיות, מה שאין כך בענייננו.

לפיכך, לשיטת המשיבה, משנימק השמאי את החלטתו, בנימוקים המצויים בתחום שיקול דעתו המקצועי- שמאי, אל לו לבית המשפט להתערב בקביעה זו.

השמאי אינו חייב לקבל את חוות הדעת ההנדסית במלואה, גם אם לא הוגשה חוות דעת אחרת, והוא רשאי לאמצה באופן חלקי, כפי שעשה.

לפיכך, טענה המשיבה, משנומקה החלטת השמאי המכריע בשיקולים מקצועיים וענייניים בית המשפט אינו רשאי להתערב בקביעה זו.

דיון והכרעה

4.לא נשמעו עדויות בתיק זה. לאחר עיון בכתבי הטענות והאסמכתאות שצורפו ועיון בסיכומי טענות ב"כ הצדדים שוכנעתי, כי דין הערעור להידחות.

כידוע, מקור החיוב בהיטל השבחה מצוי סעיף 196א לחוק התכנון והבניה. סעיף 1 לתוספת השלישית לחוק, הדנה בהיטל השבחה, ובכלל זה באופן חישובו, המועדים לתשלום והדרכים לערער עליו קובע כי :

"השבחה" – עלית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג"

"מימוש הזכויות" במקרקעין הוגדר גם הוא בסעיף 1 לתוספת השלישית ועל פיו יכול הוא להיעשות גם בעת קבלת היתר לפי החוק לבניה או לשימוש במקרקעין שלא ניתן היה לתיתו אלמלא אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג שבעקבותיהם חל היטל השבחה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ