אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חלה אסתר נ' איי.אי.ג'י, ביטוח זהב בע"מ

חלה אסתר נ' איי.אי.ג'י, ביטוח זהב בע"מ

תאריך פרסום : 11/03/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
169934-09
21/02/2013
בפני השופט:
ירון בשן

- נגד -
התובע:
אוריה חלה אסתר
הנתבע:
1. איי.אי.ג'י
2. ביטוח זהב בע"מ

פסק-דין

פסק דין

זוהי תביעה עפ"י חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: חוק פלת"ד) בגין נזק גוף שנגרם לתובעת בתאונת דרכים ביום 4.5.08. אין חולק על חבות הנתבעת בגין האירוע, אך הצדדים חלוקים בהערכת הנזק. האורטופד ד"ר ראובן פרבר, מונה כמומחה מטעם בית-המשפט. מבין תלונותיה של התובעת בגין פגיעות שונות, מצא המומחה שיש לה הגבלה ניכרת בתנועות כתף ימין, אך הוא קבע שהתובעת סבלה מנכות זו וטופלה בגינה כבר בשנים 1999 – 2000 ולא ייחס אותה לתאונה. המומחה סבר שהחבלה בתאונה, רק החמירה באופן זמני את המצב הקודם וקבע לה נכויות זמניות: 100% מיום 4.5.08 עד יום 15.7.08, 35% מיום 16.7.08 עד יום 4.11.08 ו- 15% מיום 5.11.08 עד יום 3.5.09.

בשעה 9:54 ביום 4.5.08, כשעה וחצי לפני התאונה, נרשם בתיקה הרפואי של התובעת: "לפני יומיים נפלה בבית ונחבלה בכתף ימין, מאז סובלת מכאב חד במקום החבלה". בעקבות התאונה נרשמו מפי התובעת תלונות רבות ושונות ובכלל זה על כאבים בכתף ימין וגם תועדו ממצאים קליניים שונים הנוגעים לפגיעה בכתף זו. מכאן הדילמה: לתובעת היתה נכות "ותיקה" בכתף ימין. בבוקר התאונה תועדה תלונה של התובעת על כאבים בכתף בשל תאונה ביתית יומיים קודם. אחרי תאונת הדרכים תועדו תלונות נוספות בגין פגיעה באותה כתף. הנתבעת טוענת שיש לייחס את כל תלונות התובעת בגין כתף ימין לתאונה הביתית שבה נפגעה יומיים לפני תאונת הדרכים. התובעת מגמדת את משמעותה של אותה פגיעה, מדגישה את חומרת פגיעתה בתאונת הדרכים ומסתמכת על כך הערכת ד"ר פרבר את מכלול המידע שהיה בפניו.

התובעת הקלה מאוד את מלאכתה של הנתבעת ובעדותה הסתבכה מאוד בהתחמקויות "ליקויי זיכרון", אמירות חסרות פשר וסתירות. בעדות ניכרו מגמתיות וניסיון לגמד את זכרה של התאונה הביתית ואת משמעותה. בצדק סבורה הנתבעת שאמינות הדברים שאמרה התובעת נפגעה מאוד מהאופן שבו מסרה את עדותה. מכל מקום, אפילו ניתנה עדות מיטבית, קשה היה מאוד לערוך אבחנה אמיתית בין כאבי כתף ימין שמהם סבלה התובעת במרוצת השנים, הכאבים שסבלה עקב התאונה בבית והכאבים שסבלה לאחר תאונת הדרכים.

ההכרעה בטענות הצדדים מחייבת הערכה של מנגנוני הפגיעה, מועדי הפניה לטיפול והממצאים הרפואיים אחרי שתי התאונות. אין גרסה ברורה של התאונה הביתית שבה נפגעה התובעת. ככל שניתן היה לחלץ מעדותה היא "נפלה בביתה" כנראה בעת ששטפה את הרצפה. מטבע הדברים, לא מדובר במנגנון תאונתי הכרוך בשחרור אנרגיה רבה במיוחד. התיעוד הרפואי מלמד על כך שהיא הגיעה לטיפול רפואי רק אחרי יומיים. כנראה שבזמן אמת לא נראה האירוע כמחייב פניה לבית-חולים. תאונת הדרכים שבה נפגעה התובעת היתה תאונת שרשרת, כשמכוניתה נפגעה מאחור ונהדפה קדימה על מכונית נוספת. לכאורה, השתחררה באותו אירוע כמות אנרגיה ניכרת וגופה של התובעת ספג שתי מהלומות לפחות. על פניו, נראה שהאירוע השני היה דרמטי יותר מקודמו. בעקבותיו היו לתובעת תלונות על פגיעות באיברים שונים (וגם נטען שאיבדה את ההכרה לשניות אחדות) היא פונתה לבית-חולים ונמצאו אצלה ממצאים אובייקטיביים משמעותיים. הנתבעת מפרשת את תשובותיו של ד"ר פרבר לשאלות ההבהרה כמחייבות את המסקנה שגם נכויותיה הזמניות של תובעת נגרמו למעשה בנפילתה בבית, לפני התאונה. ד"ר פרבר היה ער לחלוטין לקושי להבחין בין התלונות לפני התאונה ואחריה. נראה גם שהתרשם שהתובעת ניסתה להעצים את מגבלותיה בבדיקה. בכל זאת קבע במפורש, באחת מתשובותיו, שאינו חוזר בו מחוות-דעתו. לא מצאתי כלים או מידע טובים שהיו למומחה להעריך את הדברים, ואני מאמץ את קביעתו.

תובעת טוענת שלפני התאונה עבדה בשלוש משרות: בעבודות ניקיון אצל שני רופאים (בשכר 900₪ ו–1500₪) וכן בטיפול בקשישים באמצעות חברת תיגבור. בעת התאונה היא המשיכה בעבודה זו, כאשר סעדה בשכר את בן-זוגה. על-פי זה טוענת התובעת להפסד חודשי של 5,500₪ (משוערך לסך 6300₪), ולנזק מצטבר של 75,600 ₪ בעבר ו - 75,000₪ לעתיד.

הנתבעת טוענת שחישובים אלה מופרכים. לדעתה, עזבה התובעת את מקומות עבודתה בשל כאביה שהחלו עוד לפני התאונה והיא גם עזבה את העבודה בחברת תיגבור עוד לפני התאונה ובלי קשר אליה. הנתבעת מזכירה שלתובעת נכויות ניכרות שאינן קשורות כלל לתאונה. הנתבעת גם טוענת ש"התובעת מנהלת עסק "בשחור" ללא דיווח לרשויות המס ואשר בית-המשפט מעולם לא היה יודע עליו דבר וחצי דבר לולא החקירה הנגדית ותמלול השיחה עם החוקרת". התובעת משיבה שהיא חוזרת בתשובה העוזרת לאנשים באמצעות מתן עצות וברכות ולעתים גם מקבלת מהם תרומות. היא מלינה על כך שהמידע שהועלה ע"י הנתבעת הושג באמצעי חקירה פסול, ע"י חוקרת שהפרה את כללי האתיקה ואולי גם את הדין הפלילי. הנתבעת דוחה טענות אלה.

פרשת התעסוקה של התובעת חשפה עולם מופלא של תעסוקה לא מתועדת, קבלת כספים שאינה מדווחת ואין בצידה קבלות, רישומים "מוזרים" ותשובות מתחמקות. סידורי התעסוקה של התובעת לפני התאונה אינם ברורים כלל, ואף לא ברור מה היו הכנסותיה אז ומאז. התובעת טענה שעבדה בחברת תיגבור אך סמוך לפני התאונה החלה לעבוד במישרין עבור המבטחת שמעניקה לבן זוגה שירותי סיעוד, במתן סיעוד זה. סידורים שכאלה אכן קיימים לעתים, אלא שאין בידי התובעת בדל ראיה להוכיח את טענתה. אין בידיה מסמך כלשהו המעיד שאי פעם הועסקה כך ולהאמין לעדותה – קשה מאוד. הטענה שהתובעת הוחלפה בסיעודו של בן זוגה ע"י עובדים אחרים, נתנה הזדמנות להתרשם מאמינותה. כך, בניסיון לזהות אחת מאותן עובדות ("בת גלים") אמרה עליה התובעת שהיא "חברה". אחר-כך הסבירה שעבורה "כולם" הם משפחה, וגם ש"יצא" שהמשפחה שלה מכירה את אותה אשה - עד שלבסוף התברר שהיא דודה שלה!

חוקרת מטעם הנתבעת תיעדה פעילות של התובעת שלא נזכרה כלל בתצהירה. אם לסכם את הדברים כפי שהוצגו גם ע"י התובעת עצמה, היא מקיימת פעילות ענפה של מתן עצות, ברכות והרצאות שעבורן היא מקבלת "תרומות". כל זה נעשה בלי רישום, קבלות או תשלום מס, נעשה עוד לפני התאונה ובעיניה כלל אינו עיסוק שיש עמו שכר. לא מצאתי שבעצם פנייתה של חוקרת אל התובעת או באופן שבו חקרה אותה ב"כיסוי" בוצעה עבירה או היתה חריגה מנורמות אתיות. ברור שחקירה סמויה כרוכה לעתים בהעמדת פנים, אך למשמע העדויות וקריאת התמליל, ברור שהחוקרת לא עשתה יותר מלתת לתובעת הזדמנות לחשוף את פעילותה - וברצון רב. למעשה, עדות החוקרת והתמליל היו נחוצים רק כדי להביא את התובעת לספר בעצמה על פעילותה. די בעדותה שלה, כדי להבין שהתצהיר שנתנה אינו מגלה את כל (ואולי אפילו לא את רוב) ההכנסות שלה בעבר ובהווה והפעולות שהיא עשתה ועושה להפקת הכנסות אלה.

לצד הקושי לאתר מידע ממשי ואמין אודות הכנסות התובעת לפני התאונה ואחריה, מן הראוי להבחין בין פרקי זמן שונים אחרי שנפצעה. להערכת ד"ר פרבר היתה לתובעת נכות זמנית בשיעור 100% במשך כחודשיים וחצי אחרי פציעתה. אחר-כך היתה לה נכות זמנית בשיעור 35% למשך כשלושה וחצי חודשים ועוד כחצי שנה שבה היתה לה נכות זמנית של 15%. לשיטת התובעת יש לייחס את אי עבודתה בכל אותה תקופה לפציעתה בתאונה. איני סבור שזו מסקנה סבירה, בשים לב לכך שלתובעת נכויות אחרות שקדמו לתאונה. אפילו השפיעה התאונה על כושר עבודתה של התובעת ברור שלא רק תוצאותיה כיוונו את מעשיה. סביר מאוד, שהתובעת, שבזמנים הרלבנטיים כבר התקרבה לשנתה החמישים, ובעברה נכות בכתף ימין (שהרבה לפני התאונה אמורה היתה למנוע ממנה להמשיך בעבודות ניקיון), העדיפה לעסוק בפעילויות אחרות.

אין בראיות בסיס ממשי לקביעת הפסדי ההכנסה של התובעת עקב התאונה: לא ברור מה באמת עשתה לפרנסתה לפני שנפצעה ולא ברור מה היו הכנסותיה אחר-כך. בשים לב לכך שלפני התאונה הועסקה בעבודת ניקיון ואחריה נמנעה מכך כנראה, נפסק לה פיצוי גלובאלי בסך 12,000₪. מכיוון שלתובעת לא נותרה נכות קבועה בעקבות התאונה, לא יפסק לה פיצוי בגין הפסדי הכנסה בעתיד.

התובעת טענה לנזק של כ – 20,000₪ בגין העסקת עזרה בתקופה שבה סבלה מנכויות זמניות ולעוד 50,000₪ בגין עזרה בעתיד. המידע שהביאה התובעת בגין אותה עזרה והתשלומים ששילמה עבורה היה מבלבל מאוד. ניכר בו ערבוב מוחלט בין תשלום לעזרה שלה היה זכאי בן-זוגה, לבין עזרה שהיא עצמה קיבלה. גם התיעוד אודות התשלומים לקוי ובלתי מהימן. בשים לב לערבוב פרשיות זה, ובשל נכויותיה הזמניות של התובעת (שלפחות חלק מהתקופה חייבו סיוע בבית) מצאתי לנכון לפסוק לה פיצוי גלובאלי בסך 8,000 ₪ בגין עזרת זולת בעבר.

בהעדר נכות קבועה, איני פוסק לתובעת פיצוי בראש נזק זה לעתיד.

התובעת טוענת ל"הוצאות רפואיות נסיעות וכו'" מעבר למכוסה בסל הבריאות בסך 15,000₪ וכן לתשלום ספציפי לאורטופד (570₪) ולאמבולנס (586₪). הנתבעת טוענת שהקבלות מוכיחות רק סכום קטן, שזיקתו לפגיעה בתאונה לא ברורה. אכן, בשים לב לכך שמדובר בנזק מיוחד שבעבר, היה על התובעת להוכיחו בתיעוד טוב יותר. סביר בעיני שסמוך לאחר פציעתה הוציאה כספים החורגים מהמקובל, אך בהעדר תיעוד ממשי, מוערך הסכום גלובאלית ב – 2,000₪ בלבד.

בשים לב לנכויות הזמניות, לכך שלתובעת לא נותרה נכות קבועה ולשאר הנתונים הנחוצים לחישוב עפ"י הכללים הנוהגים לחישוב נזק לא ממוני בתביעות לפי חוק פלת"ד, נפסק לתובעת פיצוי בסך 8,000 ₪ בשל כאב וסבל.

התביעה מתקבלת. הנתבעת תשלם לתובעת 30,000₪, שכ"ט עו"ד בסך 4563₪, ואת האגרה.

ניתן היום, י"א אדר תשע"ג, 21 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ