אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חיימוב נ' המוסד לביטוח לאומי

חיימוב נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 24/03/2014 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
33765-04-12
19/03/2014
בפני השופט:
אופירה דגן-טוכמכר

- נגד -
התובע:
צביה חיימוב
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

האם אירעה לתובעת אירוע חריג בעבודה ביום 10/2/11 והאם קיים קשר סיבתי בינו לבין האירוע הנוירולוגי שחוותה. בשאלה זו קיימת מחלוקת בין הצדדים.

התובעת ילידת שנת 1974. עובדת שנים רבות כמנקה בתחנת המשטרה ברמלה. התובעת מועסקת באמצעות חברות כ"א שמתחלפות מעת לעת. התובעת עובדת בתחנת המשטרה חמישה ימים בשבוע, החל משעה 06:00 ועד 11:30 (בנוסף לכך, בשעות אחר הצהריים התובעת מועסקת כמטפלת בקשישים באמצעות חברה אחרת).

ביום 10/2/11 בסיום משמרתה בנקיון תחנת המשטרה, התובעת פונתה לבית חולים לאחר שהתלוננה על כאבים ועל תחושת שיתוק חלקי בצד שמאל. על הרקע לדברים העידה התובעת בהודעה שנגבתה ממנה ביום 29/5/11:

"ב- 10/2/11 הגעתי לעבודה בנקיון בתחנת רמלה והרגשתי בסדר גמור והתחלתי לעבוד והעבודה הייתה רגילה, ואז פנתה אלי אחראית שמה אתי, ולא ידוע לי שם המשפחה שלה, והיא אמרה לי לנקות עוד שתי מחלקות כי 2 בנות לא באו סווטלנה ושולה גם לא ידוע לי שם המשפחה שלה ולא עניתי לה והיא הלכה ואז אני התעצבנתי בפנים שאני צריכה לנקות 2 מחלקות ואחרי 3-4 דקות פתאום הרגשתי (לא) טוב והעין שמאל שלי העפעף התחיל לצנוח ואמרתי לאתי שאני לא מרגישה טוב אבל היא התעלמה והלכה ולכן שוב התעצבנתי. ואז הלכתי לעובדת נוספת שהייתה בעבודה שמה מזל וסיפרתי לה מה שקרה והיא אמרה לי ללכת לרופא אבל נשארתי בעבודה וסיימתי לנקות את המחלקה שלי ויצאתי מהעבודה מוקדם והודעתי לאתי שאני הולכת ובמשטרה יש רופא וסיפרתי לוא מה קרה והוא ישר לקח אותי לבי"ח אסף הרופא ושם במיון לא סיפרתי מה שקרה בעבודה כי לא שאלו אותי ואשפזו אותי ל- 5 ימים, ובעקבות המקרה הזה לא חזרתי לעבודה"

בהמשך הודעתה התובעת אישרה כי לא היה ויכוח בינה לבין אתי אלא שהיא התעצבנה. עוד העידה כי בעבר קרה מקרה דומה פעם אחת, אבל אז היתה חסרה עובדת אחת ולא שתיים כך שהעבודה שהוטלה על יתר העובדות הייתה פחותה. אציין כי עדותה בפני בית הדין הייתה קוהרנטית בעיקרה הגם שהייתה מפורטת יותר מהעדות שנמסרה לחוקר המל"ל, עולה ממנה כי הממונה (אתי) פנתה אליה בסמוך לאחר שהתחילה לנקות את המחלקה שלה (מהעדויות עולה כי התובעת מתייצבת לעבודה בשעה 6:00 בערך, מחליפה בגדים ופונה ישירות למחלקה שבאחריותה, על מנת לבצע את המשימות שהוטלו עליה. בעדותה בפנינו טענה התובעת כי אתי פנתה אליה בסביבות השעה 7:00).

גב' אסתר טובול (אתי) אישרה בהודעתה בפני חוקר המל"ל את גרסתה של התובע כי בבוקר האירוע הוטלו על התובעת משימות נוספות (נ/10). בחקירתה טענה כי באותו יום הייתה חסרה העובדת סווטלנה, ואולם בעדותה בבית הדין אישרה כי היו חסרות שתי עובדות, ושהמשימות שלהן היו צריכות להתחלק בין יתר העובדות וזאת למורת רוחן של כל העובדות. אשר לשכיחות הסיטואציה, אתי העידה כי קורה אחת לשלושה חודשים שעובדת נעדרת מהעבודה והמשימות שלה נופלות על יתר העובדות, עם זאת אישרהכי לא זכור לה מקרה אחר, שבו שתי עובדות נעדרו ביום אחד.

אתי גם אישרה שהתובעת אמרה לה (ככל הנראה בהמשך היום) שהיא לא מרגישה טוב, אולם לדבריה היא לא יחסה חשיבות לתלונות של התובעת בשים לב לרקע שלה, כסובלת מיתר לחץ דם והעובדה שקורה לעיתים שהיא הולכת לבדיקות אצל רופא במהלך שעות העבודה.

עדותה של התובעת לפיה בתום יום העבודה פנתה לרופא המשטרה והתלוננה כי משעות הבוקר היא סובלת מכאבים חדים ומכבדות בצד שמאל של הפנים נתמכת בתרשומת של המרפאה המשטרתית ממנה עולה כי הרופא הפנה אותה למיון בבי"ח אסף הרופא (נ/4).

תעודת חדר מיון הוגשה וסומנה (נ/5). בשני המסמכים הרפואיים נכתב כי הכאבים החלו בשעות הבוקר (בדו"ח חדר המיון צוינה השעה 6:30 בבוקר), באופן שמתיישב עם עדותה התובעת, הגם שלא הוזכר בהם האירוע הקונקרטי שבו הוטלה על התובעת עבודה נוספת.

גם בביקור במרפאה מיום 15/2/11 (נ/8) ציינה התובעת בפני הרופא המטפל כי הכאבים והחולשה הופיעו תוך כדי עבודה וזאת מבלי שציינה את הנסיבות נשוא התביעה דנן. אינני מוצאת ליחס משקל משמעותי להימנעותה של התובעת מלפרט את עובדות האירוע בפני רופאיה, באשר לא מן הנמנע כי בזמן אמת, התובעת לא נתנה דעתה לכך שיש קשר סיבתי בין האירוע (שכאמור אין ספק שהתרחש) לבין ההפרעה הנוירולוגית שחוותה.

תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה (ללא פירוט עובדתי) הונפקה לתובעת בחודש פברואר 2011 התביעה למל"ל הוגשה ביום 31/3/11.

ביום 20/7/11 נמסרה לתובעת החלטת המל"ל הדוחה את התביעה מן הטעם שלא הוכח קיומו של אירוע תאונתי בעבודה.

התובענה דנן הוגשה לבית הדין ביום 23/4/12. ביום 29/1/13, לאחר ישיבת קד"מ, ניתנה החלטת בית הדין לפיה הפלוגתא בתיק היא האם אירע לתובעת אירוע חריג בעבודה ביום 10/2/11 וככל שהיה אירוע, האם יש קשר סיבתי בין האירוע למחלה ממנה סובלת התובעת.

בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 30/6/13 העידה התובעת על האירועים מים 10/2/11 שקדמו לאישפוזה וגרסתה העובדתית של התובעת בדבר הטלת המשימות הנוספות, כמו גם העובדה שמדובר בסיטואציה חריגה יחסית, המתרחשת אחת למספר חודשים, למורת רוחן של העובדות, נתמכה בעדותה של אתי טובול ובית הדין מקבל אותה במלואה, בפרט בשים לב לכך שמדובר במקרה דנן מדובר בהעדרן של שתי עובדות ולא בעובדת אחת בלבד אירוע שגם על פי גרסת המעביד הוא חריג.

אשר לעבודה הנוספת שהוטלה על התובעת ועל חברותיה, נציין כי מדובר בעבודה המבוצעת כדבר שבשגרה על ידי שתי עובדות הכוללת ניקיון של קרוואנים חדר ושירותים (העובדה שמדובר במטלות שכדבר שבשגרה מבוצעות על ידי שתי עובדות מלמדת כשלעצמה על היקף העבודה אשר איננו מבוטל ואין בידינו לקבל את טענת הנתבע כי מדובר בתוספת משימה מינורית). הגב' אתי טובול העידה כי גם כאשר חסרה עובדת אחת, העובדות האחרות מביעות מורת רוח מכך שהן נדרשות להישאר לאחר שעות העבודה. הדברים יפים מקל וחומר כאשר מדובר במשימות של שתי עובדות (אתי העידה כי לא זכור לה אירוע קודם שבו היו חסרות שתי עובדות ביום אחד). יש לציין כי התובעת העידה כי באותו יום היה עליה לעבוד בטיפול בקשישים בשעות אחר הצהריים, ולכן הטלת המשימות הנוספות אותן היה עליה לבצע בסוף יום העבודה גרמה לה לעצבנות רבה.

אזכיר כי סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן:

83.תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים.

הגם שיכול להיות ספק ביחס למידת החריגות של האירועים מיום 10/2/11, השתכנעתי כי בנסיבות דנן, כפי שפורטו לעיל, האירוע גרם לתובעת לעצבנות יוצאת דופן, ומכל מקום בנסיבות העניין הספק פועל לטובת התובעת ומצדיק מינוי מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין האירוע החריג לבין המחלה של התובעת.

החלטה בדבר מינוי מומחה רפואי תנתן בנפרד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ