אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חיים נ' גלי הנגב והערבה בע"מ

חיים נ' גלי הנגב והערבה בע"מ

תאריך פרסום : 09/02/2012 | גרסת הדפסה
ס"ע
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
21151-10-11
05/02/2012
בפני השופט:
מיכאל שפיצר

- נגד -
התובע:
נרי יאיר חיים
הנתבע:
גלי הנגב והערבה בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בטענה של היעדר סמכות מקומית וכן בקשה לתיקון כתב התביעה.

2.המבקש הגיש ביום 11.10.2011 כתב תביעה כנגד המשיבה במסגרתו התבקשו סעדים של תשלום שכר עבודה, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, הפרשות פנסיה, וכן התבקש פיצוי בגין אי הנפקת תלוש שכר.

3.כתב התביעה הוגש על טופס "תביעה לתשלום שכר עבודה" וצוין בו כי המען בו בוצעה העבודה הינו "מפעלי ים המלח ונמל אילת".

4.ביום 19.1.2012 הגיש התובע את הבקשה שבפני במסגרתה עתר לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת סעדים הקשורים בזכויות הנובעות מן ההסכם הקיבוצי הכללי בענף ההובלה, בטענה כי התובע הועסק כנהג ולפיכך חל עליו ההסכם האמור ולחילופין הוראות צו ההרחבה שהוצאו מכוחו. כמו כן הוסיף התובע סעד של גמול שעות נוספות ועידכן את סכומי התביעה ועילותיה.

נוסף על האמור, נטען כי הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, כיוון שלאורך כל תקופת עבודתו עבד התובע כנהג משאית בקו סדום-אילת, ובעת הגשת התביעה לא ידע כי עליו להגישה לבית הדין בבאר שבע ולא לבית הדין באזור מגוריו, היא העיר נתניה – קרי, בית הדין בתל אביב.

5.המשיבה התנגדה לבקשה לתיקון כתב התביעה וטענה כי תיקון הטענות העובדתיות לא נתמך בתצהיר, וכמו כן, נטען כי כאשר מועלית מחלוקת חדשה לגמרי בכתב התביעה, על בית הדין מוטלת החובה שלא להיעתר לבקשת התיקון. כמו כן, ביקשה כי אם בית הדין ייעתר לבקשת התיקון, יורה על תשלום הוצאות בשל הצורך להגיש כתב הגנה מתוקן ומקיף יותר, העולה מכתב התביעה המתוקן.

6.אשר לבקשה להעברת הדיון טענה המשיבה כי מקום מושבה הינו בטירה ומקום מושב התובע בנתניה, לפיכך טעמי נוחות מצביעים על כך שיש להורות על הותרת הדיון בבית הדין בתל אביב. כמו כן, נטען כי התובע טוען בכתב התביעה המתוקן כי עבודתו החלה בטירה, שם עלה על המשאית לאחר שמי מן הנתבעת היה נוהג להסיעו למגרש חניה בטירה בו חנתה המשאית.

שאלת הסמכות המקומית:

7.תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, קובעת בס"ק א(1) את הסמכות המקומית לדון בתובענה כגון זו שבפנינו, ולשונה מקנה סמכות ל"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה".

8.לתקנה האמורה קדמה תקנה 2(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשכ"ט-1969 (להלן: "התקנה הקודמת") אשר קבעה כי מקום השיפוט הינו "בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום עבודתו של העובד שבגללה מוגשת התובענה".

 

9.כלומר, להבדיל מן התקנה הקודמת, בתקנה החדשה הוספה אפשרות לקניית הסמכות המקומית, וכעת עומדות לתובע שתי אפשרויות: "מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה" או "מקום ביצוע העבודה".

10.בית הדין הארצי עמד על ההבדל בין גרסאותיה של התקנה בציינו כדלקמן:

"עובד העובד באופן קבוע משך שנים בחצרי מפעל בחיפה, יוצא, לדרישת מעבידו, לבצע עבודה, משך פרק זמן של מספר חודשים, באזור גוש דן. התביעה, אותה הוא מגיש, היא בגין תשלומים המגיעים לו, לטענתו, בגין אותה עבודה בגוש דן.

במקרה דנא - "מקום העבודה" הוא באזור שיפוטו של בית הדין האזורי בחיפה;

"מקום ביצוע העבודה" הוא באזור שיפוטו של בית הדין האזורי בתל-אביב.

על פי תקנות התשכ"ט - היה על העובד להגיש תביעתו לבית הדין האזורי בחיפה, ובו בלבד. על פי תקנות התשנ"ב - יוכל העובד להגיש תביעתו בבית הדין האזורי בתל-אביב, הכל לפי בחירתו ונוחיותו" (דב"ע נה/3-106 שלוח חברה לביטוח בע"מ - יוסף אנייס, פד"ע כח, 237 (1995) (להלן: "עניין שלוח"); וראה גם דב"ע 230/98-3 אנטון חורי נ' שלמה הנדל לא פורסם, (1998) (להלן: "עניין חורי")).

11.אשר לחלופה השנייה הנוגעת למקום בו בוצעה העבודה, נקבע בעניין שלוח הנ"ל כי "העבודה" נאמר, ולא עבודה. מכאן שמקום שבו בוצעה העבודה, צריך להיות מקום בו בוצע עיקר העבודה או חלק משמעותי ביותר ממנה, ולא חלק מהעבודה..." (ההדגשה שלי – מ.ש.).

12.בענייננו, הצדדים אינם חלוקים על התיאור בכתב התביעה המתוקן שהגיש התובע, ולפיו היה עולה על משאיתו בטירה, ונוסע לבצע במהלך השבוע נסיעות בקו סדום-אילת (מבלי לקבוע מסמרות לעניין תיאור התובע בדבר לינה במשאית). עולה, אפוא, כי עיקר העבודה היה בטירה. לפיכך, על פי מקום ביצוע העבודה ובהתאם לקריטריונים שהותוו לעיל, עולה כי מקום ביצוע עיקר העבודה היה באזור הדרום ומצוי לפיכך בסמכותו של בית הדין האזורי בבאר שבע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ