אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חיים ורדה אדריכלים נ' רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית ואח'

חיים ורדה אדריכלים נ' רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית ואח'

תאריך פרסום : 28/07/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2485-07
28/07/2010
בפני השופט:
אבי זמיר

- נגד -
התובע:
חיים ורדה אדריכלים בע"מ
הנתבע:
1. רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ
2. גידי רבינוביץ

פסק-דין

פסק דין

התביעה

לפניי תביעה כספית לתשלום "שכר טירחה" בסך 3,500,000 ₪, בגין איתורה הנטען של קרקע מסוימת הממוקמת ברובע ה' באשדוד (הידועה כחלקה 139 בגוש 2071, להלן: "הקרקע" או "המגרש").

על פי כתב התביעה, התובעת 1, חברת חיים ורדה אדריכלים בע"מ (להלן: "חברת חיים ורדה"), היא חברה שעיקר עיסוקה במתן שירותי אדריכלות ותכנון, ואשר מקום מושבה באשדוד. מי שפעל מטעמה הוא האדריכל מר ורדה. התובע 2, מר רפי אמסלם, הוא איש עסקים שעיקר עיסוקו בתחום הנדל"ן והפיתוח (מטעמי נוחות אכנה אותם כ"תובעים"). הנתבעת 1, רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ (להלן: "חברת רסקו" או "רסקו"), היא חברה בעלת מוניטין רב בתחום הבנייה, בתחום היזמות ובתחום הביצוע, והנתבע 2, מר גידי רבינוביץ', שימש, בתקופה הרלוונטית, כמנכ"ל חברת רסקו.

על פי כתב התביעה, בשלהי שנת 2006 איתרו התובעים את המגרש האמור, שהוא מגרש ששטחו 4,983 מ"ר, ועליו זכויות בנייה להקמת 56 יחידות דיור בהתאם לתב"ע, ובעת איתורו, הוא היה מגודר ו"ללא דורש". התובעים טוענים, כי משאותר המגרש, הם החלו לפנות לכלל הרשויות לאיתור הבעלים הרשום של המגרש או בעל הזכויות במגרש, ולבסוף מצאו שחברת רסקו היא בעלת הזכויות בקרקע.

לאור זאת, פנו התובעים אל הנתבעת 1, ותואמה להם פגישה עם מר רבינוביץ', ליום 11/1/07. הפגישה התקיימה במשרדי חברת רסקו, בנוכחות התובעים, מר רבינוביץ' ומהנדס מטעם חברת רסקו. לטענת התובעים, הפגישה נועדה לסיכום התנאים הרלוונטיים למתן שירותים לחברת רסקו לאיתור נכסי מקרקעין או זכויות במקרקעין באשדוד, המצויים בבעלות חברת רסקו, ושהיא אינה מודעת לקיומם. בהתאם לכך, מר ורדה שאל את מר רבינוביץ', האם ידוע לחברת רסקו דבר הימצאות קרקע למגורים באשדוד. מר רבינוביץ' הצהיר בפני הנוכחים בפגישה, שאין לחברת רסקו מגרשים המיועדים למגורים באשדוד (בניגוד למגרשים לתעשייה), וכי מקובל אצלם להזמין שירותים לצורך איתור מגרשים כנגד עמלה, הנגזרת מערך המגרש שיאותר. בעקבות כך, הודיעו מר ורדה ומר אמסלם, כי הם איתרו מגרש המצוי בבעלותה של חברת רסקו, אשר לה תב"ע קיימת להקמת כ-56 יחידות דיור. התובעים טוענים, כי מייד לאחר מכן, הביעו הנתבעים נכונות להתקשר עם התובעים בהסכם שיסדיר את שכר התובעים בגין איתור המקרקעין, וכן להעניק לתובעים זכות סירוב ראשונה לרכישת הקרקע, במקרה שחברת רסקו תחליט למכור את הקרקע. במסגרת פגישה זו, לגירסת התביעה, דרשו התובעים מהנתבעים עמלה בגובה של 35% מערך המגרש, אך לאחר משא ומתן סוכם בין הצדדים בעל פה ובלחיצת יד על תשלום עמלה בשיעור 30% מערך המגרש למגורים, וכן הוסכם שתהיה לתובעים זכות סירוב ראשונה לרכישת המגרש, במקרה שחברת רסקו תחליט למכרו.

משסוכם שיעור שכר הטירחה, הודיעו התובעים לנתבעים על קיומה של חלקת קרקע הממוקמת ברובע ה' באשדוד, ולמעשה, כל שנדרש הוא להמציא לנתבעים אישור זכויות לפיו המגרש מצוי בבעלות חברת רסקו ולקבל את שכר הטרחה המוסכם. בנוסף, סוכם בין הצדדים, כי לאחר שהתובעים ימסרו את נתוני זיהוי מיקומו של הנכס, הם ימציאו לנתבעים את המסמכים המעידים על זכויותיה של חברת רסקו בנכס, ובכך תושלם העיסקה והתובעים יקבלו את כספי התמורה בגין איתור המגרש.

לאחר מכן, מסר מר רבינוביץ בידי התובעים נוסח סטנדרטי של הסכם התקשרות, שכותרתו- "פנייה והתחייבות לקבלת שירותים" (נספח ב' לכתב התביעה). לטענת התובעים, נוסח זה נועד להסדיר התקשרות מסחרית בין הצדדים לגבי עסקאות עתידיות, בעוד שהעיסקה נשוא התביעה הנוכחית, סוכמה בעל פה במהלך הפגישה מיום 11/1/07. למרות זאת, באותו היום, בשעה 19:43, פנה מר רבינוביץ' אל מר ורדה, בתכתובת דואר אלקטרוני, בה טען כי אין בכוונתו לשלם לו שכר טירחה בשווי 30% מערך הקרקע, אלא בכוונתו לשלם לא יותר מ-15% מערכה, לצד זכות סירוב ראשונה לרכישת הקרקע, ככל שיחליט למכרה. התובעים טוענים, כי הם הודיעו למר רבינוביץ' כי יש לפעול לכיבוד ההסכם שהושג, בייחוד לאחר שמיקומו של הנכס נמסר לנתבעים במהלך הישיבה מיום 11/1/07. התובעים המשיכו לפעול לאיתור המסמכים הרלוונטיים ופנו לקבלת אישור זכויות עבור חברת רסקו. בנוסף, התובעים פנו אל מר רבינוביץ' בבקשה לקבל יפוי כח מאת חברת רסקו, לצורך קבלת אישור הזכויות, היוצר זיקת בעלות בין חברת רסקו לבין הקרקע, אלא שהנתבעים לא נענו לפנייתם.

לאחר מספר שבועות, הופתעו התובעים לשמוע כי חברת רסקו מעמידה את הנכס למכירה. לאחר שפנו אל הנתבעים בהקשר זה, נאמר לתובעים כי פרטי המגרש התקבלו מאת גורם אחר, אשר פנה אל חברת רסקו בסוף חודש ינואר. התובעים טוענים, כי טענה זו, מצד חברת רסקו, היא מפתיעה בנסיבות העניין, ובהתחשב בכך שהקרקע הייתה מצויה בבעלות חברת רסקו מעל ל-40 שנים, אך לא זוהתה במהלך כל אותה תקופה. על פי הנטען, ביום 1/4/07 מסרה חברת חברת קי.בי.עי לחברת רסקו אישור לגבי הבעלות של חברת רסקו בנכס, מכח הסכם רכישה מיום 28/3/63.

התובעים טוענים, כי למעשה, רק לאחר שהם מסרו לנתבעים את פרטי המגרש ומיקומו, הפרו הנתבעים את התחייבותם לתשלום כספי עבור התובעים, ואינם מכירים בחבות כלשהי כלפיהם. לטענת התובעים, שווי המגרש נשוא התביעה מסתכם בסך כ- 3,360,000$. לטענתם, המגרש נמכר לצד ג' בתמורה לסכום של 3,650,000$, וזאת על פי הסכם מיום 7/1/08, שנערך בין חברת רסקו לבין חברת טגור א.ל. השקעות ומסחר בע"מ.

התובעים טוענים, כי בין הצדדים נערך הסכם מחייב, לפיו זכאים התובעים לשכר בשיעור 30% מערך הקרקע בצירוף מע"מ, כלומר סכום של כ- 4,233,000 ₪ בצירוף מע"מ. לחלופין, טוענים התובעים, כי הם זכאים, לכל הפחות, לשכר בגובה 15% מערך הקרקע בצירוף מע"מ, כלומר סכום של 2,500,000 ₪ בצירוף מע"מ. בנוסף, ובכל מקרה, טוענים התובעים, כי חברת רסקו התחייבה למתן זכות סירוב ראשונה עבור התובעים, וגם התחייבות זו הופרה על ידי הנתבעים. מעבר לכך, טוענים התובעים, כי הנתבעים התעשרו שלא כדין על חשבונם, ולכן מתגבשת בענייננו גם עילה מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

לטענת התובעים, מר רבינוביץ' הציג עצמו כמוסמך להתקשר עם התובעים בשם חברת רסקו, הוא זה שסיכם עם התובעים את הסיכום המפורט בכתב התביעה ולו נמסרו, באופן אישי, פרטי הקרקע. לטענתם, מר רבינוביץ' פעל לסיכול התחייבויותיה של חברת רסקו כלפיהם, וזאת מטעמים אישיים שלו, ותוך ניצול המידע שנמסר לו.

בהתאם לכך, עותרים התובעים לחייב את הנתבעים בתשלום סכום של 3,500,000 ₪ , או לחלופין כל סכום אחר. בנוסף, עותרים התובעים לחייב את הנתבעים במתן זכות סירוב ראשונה למכירת המגרש בערכו נכון ליום קבלת אישור הזכויות לגבי זכויות הבעלות של חברת רסקו בקרקע, כלומר נכון ליום 1/4/07.

טענות ההגנה

בכתב ההגנה, טוענים הנתבעים, באופן מקדמי, להעדר עילת תביעה כלפי מר רבינוביץ'. לטענתם, התביעה כנגד מר רבינוביץ' הוגשה על מנת להפעיל לחץ לצורך מתן תשלום מאת חברת רסקו.

הנתבעים טוענים, כי לא נערך כל הסכם בין התובעים לבין חברת רסקו או מר רבינוביץ', מאחר שהצדדים לא הסכימו על גובה התמורה, והתובעים לא הציגו בפני הנתבעים את פרטי המגרש, במהלך המשא ומתן. הנתבעים טוענים, כי כל שנאמר להם הוא, שמדובר במגרש בשטח של כארבעה דונם, אשר בעבר היו לגביו זכויות לבניית 56 דירות, ושוויו 500,000$-600,000$. לטענתם, חברת רסקו אכן נוהגת לשלם עבור מידע שנמסר לה בנוגע לנכסים המצויים בבעלותה ואינם ידועים לה, והנוהל הוא, שהסכם מעין זה בין חברת רסקו לבין אותם גורמים, נערך לאחר שהצדדים מסכימים ביניהם על שיעור התמורה, וככל שהמידע אכן לא היה מצוי בידיעת חברת רסקו, זכאים הגורמים בעלי המידע לקבלת התמורה. לטענת הנתבעים, נוהל זה חל על התובעים, ככל גורם אחר המעונין להציג מידע לחברת רסקו.

הנתבעים טוענים, כי הם לא הסכימו לדרישת התובעים לקבלת שכר טירחה בשיעור 30% משווי הקרקע, ומנגד, הציעו לשלם שכר טירחה בשיעור 15% משווי הקרקע, אלא שהצעתם זו לא התקבלה על ידי התובעים. בהקשר זה, טוענים הנתבעים, כי בסיום הפגישה מסר מר רבינוביץ' נוסח של הסכם סטנדרטי המקובל בחברת רסקו לגבי "איתור" קרקעות, הכולל תשלום בגובה של 15% משווי הקרקע, בהתאם לנהוג בהסכמים מעין אלה, אלא שכאמור, התובעים סירבו לאפשרות מוצעת זו (תרשומת שנרשמה על ידי מר רבינוביץ' במהלך הפגישה, צורפה כנספח א' לכתב ההגנה). על פי הנטען, עוד באותו היום (11/1/07) קיים מר רבינוביץ' פגישה עם מנהל העסקים הראשי של חברת רסקו, מר שלמה אייזנברג, והציג בפניו את הדברים שנאמרו בפגישה עם התובעים, וביניהם דרישת התובעים לקבלת 30% משווי הנכס המדובר. לטענת הנתבעים, מר אייזנברג התנגד לאשר תמורה העולה על 15% משווי הנכס, שיעור המקובל בהתקשרויות מעין אלה (סיכום הפגישה צורף כנספח ב' לכתב ההגנה).

הנתבעים מבהירים, כי באותה העת, לא היו ידועים לחברת רסקו פרטים כלשהם לגבי הקרקע בה מדובר, ולא היה באפשרותה של חברת רסקו עצמה לאתר את המקרקעין הרלוונטיים.

בעקבות הפגישה עם מר אייזנברג ומייד לאחריה, שלח מר רבינוביץ' הודעת דואר אלקטרוני בעניין הסכמתה של חברת רסקו לתשלום תמורה בשיעור 15% משווי המגרש, תוך שביקש מהתובעים שלא להתקדם בחשיפת הקרקע, ככל שהם אינם מעונינים בתנאים המוצעים על ידי חברת רסקו (נספח ג' לכתב ההגנה). ביום 14/1/07 שוחח מר רבינוביץ' טלפונית עם מר ורדה וחזר על עמדתו לפיה חברת רסקו מוכנה לשלם 15% בלבד משווי המקרקעין, אלא שמר ורדה סירב להצעה זו, ובשלב זה, העניין ירד מעל הפרק, מבחינת חברת רסקו.

ביום 18/1/07 התקבל בחברת רסקו הודעת פקס מעו"ד יוסף נווה, מטעם התובעים, אליו צורפה טיוטת הסכם (נספח ד' לכתב ההגנה). על פי הנטען, מאותו מועד, לא נוצר קשר נוסף בין חברת רסקו לבין התובעים, עד למכתבו מיום 16/7/07 של עו"ד נווה (נספח ה' לכתב ההגנה).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ