אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חיים הראל נ' רונדברג אריה

חיים הראל נ' רונדברג אריה

תאריך פרסום : 04/01/2011 | גרסת הדפסה
עש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2132-09
04/01/2011
בפני השופט:
שרה ברוש

- נגד -
התובע:
חיים הראל
הנתבע:
רונדברג אריה
פסק-דין

פסק דין

בפני ערעור על פסק דינה של המפקחת על רישום בתים משותפים, הגב' אורה קניון (להלן: "המפקחת"), מיום 5.8.09, אשר דחתה את תביעתו של המערער כנגד המשיבים שלא לעשות שימוש בשטח המשותף נשוא המחלוקת על ידי החניית רכבם.

בפני המפקחת לא נשמעו ראיות בהסתמך על הסכם דיוני אליו הגיעו בעלי הדין, שלא היו מיוצגים בפניה. לפי ההסכם הדיוני הגישו בעלי הדין סיכומים והמפקחת נתנה את פסק דינה, כאשר קביעותיה העובדתיות התבססו, ככל הנראה, על כתבי הטענות שבאו בפניה.

בפסק דינה התייחסה המפקחת לטענות שהעלה כל אחד מבעלי הדין בפניה בכתב טענותיו. באשר למערער, קבעה המפקחת, בין היתר, כי "לטענתו חניית הנתבעים בשטח הנ"ל של הרכוש המשותף של הבית מאלצת את התובע או מי מטעמו החונים בחניה הצמודה לדירתו, לצאת מהחניה בנסיעה לאחור דרך שביל הכניסה לחניות הבית ועד ליציאה לרחוב. יציאה כזו בנסיעה לאחור יש בה, לטענתם (צ"ל לטענתו ש.ב.) משום סיכון לעצמם ולעוברי אורח".

עוד טען המערער, כי במעשיהם של הנתבעים יש תפיסת חזקה שלא בהסכמה ושימוש יחודי ברכוש המשותף תוך הסגת גבול ופגיעה בזכויותיהם הקנייניות של בעלי הדירות שהינו שימוש בלתי סביר ברכוש המשותף.

באשר לטענותיהם של המשיבים, כתבה המפקחת בפסק דינה, כי אלה מודים בשימוש המיוחס להם, אך הם טוענים כי אין בכך הפרעה לתובע או מי לטענתו, שביל הגישה רחב והמערער יכול לצאת מהחניה שלו בנסיעה לאחור ומלפנים, כמו גם יתר בעלי הדירות האחרים; השימוש שהם עושים הינו סביר באשר קיימת מצוקת חניה במקום. גם מי שמשתמש בדירה של המערער, עושה שימוש דומה בחניה נשוא התובענה.

עוד טענו המשיבים, כי הם עושים שימוש במקום לחניה מזה 13 שנה, בהסכמת כל השכנים וכי המערער שאינו גר בדירה לא היה רשאי להגיש את התביעה.

לאחר שהמפקחת דחתה את טענת המשיבים, כי המערער לא היה רשאי להגיש את התובענה, קבעה המפקחת, כי השאלה השנויה במחלוקת שבפניה היא בשימוש שמבקש בעל דירה לעשות ברכוש המשותף של הבית. ככלל, קבעה המפקחת, מעשים הפוגעים באפשרות השימוש של בעלי הדירות ברכוש המשותף, זקוקים להסכמת כל בעלי הדירות. מאחר ואין מחלוקת כי המשיבים עושים שימוש במקום מזה כ-13 שנה, ראתה בכך המפקחת משום הסכמה מכללא של מי מבעלי הדירות, ובכללם המערער.

המפקחת הדגישה, כי על פי הדין אין בשימוש כדי ליצור זכויות קנייניות למי שמשתמש בהסכמה ברכוש המשותף. עוד קבעה המפקחת, כי לא כל שימוש ברכוש המשותף מותנה בקיומה של החלטת האסיפה הכללית המתירה את השימוש.

ייאמר כבר כאן, כי הלכות אלה, הלכות נכונות המה על פי הפסיקה ואין מקום להתערב בהן.

להלן בפסק דינה קבעה המפקחת, כי לא נסתרה הטענה באשר למצוקת החניה במקום, יחד עם זאת קבעה המפקחת, כי "התובע לא טען שחניית כלי הרכב של הנתבעים אינם מאפשרים לו להכנס ולצאת מהחניה הצמודה לדירתו, אלא רק שהם מקשים במקצת על היציאה מהחניה". על כן הגיעה המפקחת למסקנה, כי זכויותיו הקנייניות של המערער לא נפגעות ויש לדחות את התביעה.

ב"כ המערער טוען בפני, כי מסקנותיה של המפקחת מתבססות על שתי טענות עובדתיות שאינן נכונות. האחת, כי המערער נתן הסכמתו לחניית המשיבים, והשניה, כי המערער לא טען שחניית כלי הרכב אינה מאפשרת לו להיכנס ולצאת מהחניה אלא מקשה במקצת על היציאה מהחניה.

ב"כ המשיבים טוענת לעומתו, כי על פי ההסכם הדיוני הוסכם, שלא יובאו ראיות בפני המפקחת ומאחר ואין המערער תוקף את ההסכם הדיוני, שוב אין מקום לשעות לטענותיו. לא כך הם פני הדברים.

אכן, בפני המפקחת לא באו כל ראיות, וזאת בשל ההסכם הדיוני. משמעו של דבר, שעל המפקחת בקביעותיה העובדתיות היה להיצמד לעובדות העולות מכתבי הטענות שבאו בפניה. מפסק דינה של המפקחת עולות בעליל שתי קביעות עובדתיות העומדות באופן ברור לקביעותיה היא ולניתוחה את טענות הצדדים. כך למשל קבעה המפקחת, כי המערער הסכים לחניה מזה 13 שנים בעוד שלמעשה הוא רכש את הנכס 3 חודשים לפני הגשת התביעה. קביעתה כי המערער טען כי המדובר בקושי מועט בכניסה ויציאה מהחניה שלו, עומדים בניגוד לדבריה היא בסעיף 2 לפסק הדין, כי התובע טען למפגע תעבורתי וסיכון.

לקביעותיה המנוגדות לטענות אין כל הסבר ואין גם כל התייחסות כיצד המסקנות שהגיעה אליהן מתיישבות עם טענות אלה.

אכן, בית משפט של הערעור אינו מתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה קמא, אלא כאשר המדובר בטעויות מסוג הטעויות עליהן הצבעתי לעיל.

אשר על כן, אני מקבלת את הערעור, מורה על ביטול פסק הדין של המפקחת ומחזירה את הדיון למפקחת על מנת שתתייחס לשתי הנקודות אותן העליתי לעיל.

המפקחת תהא רשאית לשמוע ראיות, אם תמצא צורך בכך, חרף ההסכם הדיוני שבין בעלי הדין, אולם הדבר נתון לשיקול דעתה של המפקחת לבדה ולא תהיה קשורה בתוצאות פסק הדין נשוא הערעור שבפני.

הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל, לפי תוצאות פסק הדין בפני המפקחת.

ניתנה והודעה היום כ"ח טבת תשע"א, 04/01/2011 במעמד הנוכחים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ